שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב הושקה היום (שלישי) בטקס חגיגי בלב הים ונפתחה רשמית למבקרים – כמעט ארבע שנים לאחר שהוכרזה בשטח כולל של כ-100,062 דונם. כעת, השמורה הימית הגדולה ביותר בישראל הופכת גם לשמורה הימית התיירותית הראשונה והיחידה בחופיו הישראליים של הים התיכון – עם מספר מועדוני שיט וצלילה מורשים וארבעה חופי רחצה.
השמורה, הידועה גם בכינוי הפשוט והקצר "ים אכזיב", משתרעת לאורך של כ-7 קילומטרים של חוף מפורץ מגבול ישראל-לבנון בצפון ועד לצפון העיר נהריה בדרום – ולמרחק של כ-15 קילומטרים מערבה מקו החוף אל תוך הים. בתחומיה נשפכים לים שלושה נחלים – כזבי, בצת ושעל – וגם נמצאים האיים שחף, נחליאלי, תכלת, אכזיב ושגביון.
השמורה מגינה על החיים התת-ימיים ועל החי והצומח בקו החוף, על רכסי הכורכר והאיים הייחודיים, על אזורים עם קרקע סלעית תת-ימית וגם על קניון תת-ימי עמוק – היחיד מסוגו מול חופי ישראל – שצונח לעומק של עד כ-850 מטר, במרחק של קילומטרים ספורים מקו החוף. בשנים האחרונות נצפו בשמורה מספר פעמים כלבי ים נזיריים, עוד לפני יוליה, והאיים הם בין המקומות היחידים בארץ שבהם מקננות ציפורים כמו נחליאלי לבן, שחף צהוב-רגל ושחפית הים, ואפילו שחפית רסן הנדירה.
למה בכלל צריך שמורה ימית?
בשונה מהחופים המוכרים ממרכז הארץ, כל שטח הים שנמצא מצפון למפרץ חיפה הינו שטח סלעי שאינו מכוסה בחול ואינו מושפע מתנועת החול שנהר הנילוס מספק לרוב רצועת החוף והים של ישראל. שטחי הסלע התת-ימיים בים התיכון מעודדים התיישבות של חסרי חוליות, ואלו מושכים דגים וטורפים גדולים יותר, כך שמתקיים מארג מזון עשיר סביב הסלעים.
חלק גדול ממאמץ הדיג בישראל, גם החובבני וגם המסחרי, מתבצע בבית הגידול הסלעי – ומיני דגים מבוקשים כמו לוקוס, מוסר וסרגוס נמצאים בסביבה זו. בהיעדר פיקוח על דיג ובהיעדר שמורות טבע ימיות נוצר מצב שסביבה סלעית עשירה עלולה להפוך לסביבה "מדברית" ללא חיים, עקב הוצאת שחקני מפתח מהמארג העשיר אך עדין – בעקבות פעילות דיג אינטנסיבית.
"הים התיכון מתאפיין בבעלי חיים וצמחים ימיים, נופים תת-ימיים ייחודיים וארכיאולוגיה ימית מרתקת, כשמנגד מופעלים עליו לחצי דיג ולחצי תשתיות חופיות וימיות ועתידו נמצא בסכנה", אמרה מנכ"לית רשות הטבע והגנים רעיה שורקי. "לשמורות טבע ימיות ברחבי העולם יש תפקיד מרכזי בשימור ושיקום מערכות אקולוגיות ימיות, באמצעות הגנה על בתי גידול ועל בעלי החיים והצמחים המאכלסים אותם. שמורות טבע ימיות גדולות, מנוהלות ומפוקחות בקפידה, הן הדרך העיקרית והמשמעותית להבטיח את בריאותו ותפקודו של הטבע הימי שלנו בהווה, כמו גם למען הדורות הבאים".
שמורת ים אכזיב מצליחה לאורך שנים לשמר סביבה תת-ימית סלעית עשירה, ומיני הדגים וחסרי החוליות שבה מגיעים לכמויות וגדלים שקשה למצוא באתרים אחרים בחופי ישראל שאינם שמורות טבע ימיות. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי ההצלחה של השמורה נובעת מגודל השטח שלה, שהתרחב בעקבות ההכרזה האחרונה פי עשרה, וכן מפיקוח ואכיפה הדוקים, תמיכה רחבה של הציבור בשמורה וביצוע סקרי ניטור קבועים המעדכנים את מצבה.
השמורה היא האזור שבו נצפים בצלילה הכי הרבה דגי סחוס בישראל (13 מינים), ובה מתקיימת גם האוכלוסייה הגדולה ביותר בישראל של דקרים ממינים שונים בהם דקר הסלעים, הדקרנית האדומה ודקר אלכסנדרוני – וכן אוכלוסייה גדולה של הסרטן הענק והנדיר כפן גושמני המזכיר במראהו את הלובסטר, לצד מגוון שושנות ים, חלזונות, קיפודי ים, מלפפוני ים ועוד מיני דגים רבים.
"בעקבות ההכרזה על השמורה מתקיים פיקוח ואכיפה עקבי המספק לערכי הטבע בשמורה הגנה מפני דיג לא חוקי, זיהום ונזקים אחרים", הסביר אייל מילר, מנהל מרחב ים צפון ברשות הטבע והגנים. "ערכי הטבע האלו הם חלק מהעושר התת-ימי הקיים בשמורה – והמבקר במקום, בצלילה, בשנירקול או בקיאקים, יכול ליהנות מנוף תת-ימי חי ומגוון ביולוגי עשיר, אשר קשה למצוא במקומות שאינם מוגנים בצורה כזו. הציבור מוזמן לבקר בשמורה תוך הקפדה על הכללים המפורטים בשילוט שמוצב בחופיה".
השרה להגנת הסביבה עידית סילמן אמרה כי "הכרזת שמורת הטבע ים אכזיב היא עוד צעד לכיוון ההגעה שלנו ליעד של 30% שמורות טבע ימיות. חשוב לי שנקדם עוד שמורות מוסדרות בעומק הים, במים הריבוניים שלנו ובאזורים ימיים מוגנים באזור הכלכלי הבלעדי שלנו. יוליה כלבת הים הנזירית שהגיעה אלינו בשבועות האחרונים הדגישה עבורנו את ההבנה שיש צורך אמיתי בשמורות מסודרות שיאפשרו לבעלי החיים סביבת חיים בטוחה".
ראש המועצה האזורית מטה אשר משה דוידוביץ אמר: "שמורת ים ראש הנקרה-אכזיב היא הפנינה הצפונית של הים התיכון הישראלי, ואנו עוסקים באופן יומיומי בפעולות הגנה ושמירה על החי והצומח בקו החוף, בחופים, ובעומק הים עצמו. יש כאן מגוון ביולוגי אדיר שהוא עולם ומלואו בקנה מידה עולמי".
בשחייה, בצלילה, בקיאק או בסאפ
מטייל המגיע לשמורת ים ראש הנקרה-אכזיב יוכל ליהנות מפעילות צלילה ספורטיבית (SCUBA) באחד ממרכזי הצלילה הנמצאים בסמיכות לשמורה, בנוסף לשיט בקיאקים, חתירה בסאפ או גלישה, שחיית מים פתוחים, שנירקול וצלילה חופשית. בנוסף, מוצעים למבקרים סיורי לגונה להכרת החי התת-ימי במים הרדודים, ובעומק השמורה מתבצעים גם שיוטים על ידי מספר חברות מורשות בסירות מנוע מהירות בנתיב המיועד לכך.
הכניסה למים בשמורה מותרת בחופים המוכרזים בלבד: חוף הגן הלאומי אכזיב, חוף בצת, חוף אכזיב-קלאב מד וחוף בננה ביץ'. שיט עצמאי בשטח השמורה מתאפשר רק בכלים לא ממונעים (קיאק, סאפ, גלשן רוח וכו'). בנוסף, ניתן לטייל רגלית בחופים היפים שבהם מפרצים סלעיים ולגונות נעימות, וכן בגן הלאומי שבתחומו שטחי פיקניק רבים ושרידים מרשימים של כפר דייגים עתיק. המעוניינים בקמפינג יוכלו גם ללון בחניון הלילה שרשות הטבע והגנים מפעילה בחוף.
בין מועדוני הצלילה והשיט הפועלים בשמורה ניתן לציין את "פוצקר" שמציע שיט בסירות מהירות מנהריה ועד ראש הנקרה בעלות של 120-55 שקלים (בהתאם למסלול), צלילות מודרכות (220 שקלים לאדם ללא ציוד), והשכרת ציוד צלילה.
"מרכז ימיה ראש הנקרה" מציע טיולי חתירה אקולוגיים מודרכים בקיאקים זוגיים לניקרות בראש הנקרה ולאיים בעלות של 350 שקלים לקבוצה של עד שלושה משתתפים (מארבעה ומעלה – 100 שקלים למשתתף). להזמנות: אודי – 052-3798610.
מועדון הצלילה "אינדיגו" מציע בין היתר שיט לאיי אכזיב כולל שנירקול בעלות של 130 שקלים למשתתף בקבוצה של עשרה ומעלה או צלילה מודרכת מסירה באחד מאתרי השמורה לצוללים מוסמכים בעלות של 220 שקלים (לא כולל ציוד – תוספת 60 שקלים).
מועדוני צלילה נוספים הפועלים בשמורה: "גלי ים אכזיב" (מתמחים בימי גיבוש לעובדים), "טרק-ים אכזיב", ו"לצלול".
השקת השמורה החדשה היא חלק מציון "חודש אדם וים" על ידי רשות הטבע והגנים, שבמסגרתו במהלך כל חודש יוני יתקיימו פעילויות הסברה והגברת מודעות לשמירת הים ואוצרות הטבע בישראל. לפרטים על הפעילויות השונות ברחבי הארץ – הקליקו.
חשוב לדעת
- הפעילויות המותרות בשמורה: שחייה, שנירקול, צלילה חופשית, צלילת מכלים, שיט בכלים לא ממונעים (קיאק, סאפ, גלשן רוח וכו').
- הכניסה למים מותרת בעונת הרחצה ובחופים המוכרזים בלבד, בשעות שבהן פועלים שירותי ההצלה.
- אין להתקרב לאיים שחף ונחליאלי למרחק הקטן מ-150 מטרים.
- הדיג בשטח הימי של השמורה ובאיים אסור. הדיג מהחוף אסור מאנדרטת המעפיל וצפונה.
- סירות תיירות בעלות היתר בלבד מורשות להפליג בנתיב שיט ייעודי במרחק של 1.4 ק"מ מהחוף.
- השיט המנועי ב-2 הקילומטרים הקרובים לחוף, לאורך כל השמורה, מוגבל לנתיב כניסה ויציאה מוגדר בלבד – על מנת לאפשר לעוסקים בספורט ימי ליהנות מהשפע בשמורה בבטיחות מרבית.
- אסור לעגון בכל שטח השמורה, למעט בתיאום ובאישור רשות הטבע והגנים ולמעט לצורך פעילות השיט המוחרגת.