עמותת מידברן תקיים במהלך חג השבועות (15-11 ביוני) את אירוע Burn to Basics באשרם שיטים שבערבה. כ-3,000 בני אדם, מבוגרים וילדים, ייצרו במדבר עיר זמנית, מרוצפת בעשרות מיצבי אמנות. המידברן הקודם תוכנן להתקיים בעוטף עזה בחודש נובמבר, אך בוטל בשל המלחמה.
בשיחה עם ynet, איריס רונלי ריקליס, חברת הוועד המנהל של מידברן, שיתפה אותנו בטלטלה הקשה שעברה העמותה בעקבות מתקפת הטרור ב-7 באוקטובר והמלחמה שפרצה בעקבותיה. "כחודש לפני האירוע, 120 מאנשי מצוות התכנון היו בחוות טל אור, הקרובה לרעים, באירוע גיבוש והכנה. בבוקר התעוררנו למופע זיקוקים של החמאס וכל מה שהגיע אחריו. בזכות התושייה של בעלי החווה וקור הרוח של הצוות, הצלחנו לנסוע בחזרה למרכז. לצערנו, חברת קהילה אחת, ד"ר חגית רפאלי-מישקין מצוות הכספים, פנתה עם רכבה ימינה ולא חזרה. היא נרצחה.
"זו הייתה טלטלה לא קטנה עם חשש אמיתי לחיים. גם ההסתגרות בחווה עם נשקים שלופים וגם קליטת אנשים שברחו מהנובה ומצאו אצלנו מקלט. אחרי ביטול האירוע חברי קהילה רבים, כולל המנכ"ל, הוקפצו לשירות מילואים בצו 8. הקמנו מערך תמיכה פנימי עם פסיכולוגים ויועצים, והמשכנו טיפולים באמצעות המדינה, והקהילה עטפה את אלו שנפגעו".
צפו בסיפור של חגית רפאלי-מישקין
רצח רפאלי-מישקין ז"ל לא היה המכה היחידה שספגה הקהילה. שני גבאי, חברת קמפ Day2night, נרצחה במסיבת הנובה שם היא עבדה כסלקטורית; רס"ל גלעד מולכו, חבר קמפ החצילים, נפל בגבול לבנון ב-9 באוקטובר; מתן מרדכי ליאור, איש ההגברה המיתולוגי של מידברן וחבר קמפ סאנרייז קינגדום, נרצח במסיבת הנובה; דן קמחג'י, חבר מפ"צ, נפל לפני חודש בגבול הצפוני סמוך למטולה, ולא נשכח את כרמל גת, חברת קמפ סאנרייז קינגדום, שנחטפה ב-7 באוקטובר מביתה בקיבוץ בארי ונמצאת מאז בשבי חמאס. בנוסף, קהילת מידברן מחבקת גם את דיג'יי דרוויש שאיבד את בנו לאור אברמוב במסיבת הנובה ואת ירדן גונן שאחותה רומי גונן חטופה בעזה.
"אחד הרגעים הקשים ביותר עבורי היה התמודדות עם אובדן חברת הקהילה ד"ר חגית רפאלי-מישקין", אמרה ריקליס. "האובדן שלה היה מכה קשה לכל הקהילה והזכיר לנו את השבריריות של החיים. בנוסף, ההתמודדות עם החששות והפחדים של המשתתפים והצוות הייתה מאתגרת מאוד, אבל דרך הקשיים האלה גם התחזקנו וגילינו את הכוח שיש לנו כקהילה.
"כמה חודשים אחרי השבת השחורה, שאלנו את עצמנו מה נכון לעשות. היו דיונים פנימיים רבים. מצד אחד, זו לא מסיבת טבע, אלא אירוע מורכב עם אלמנטים של בילוי. מצד שני, יש קהילה שאנשים בה רוקדים כדי לשחרר מתחים. היה חשוב לנו למצוא איזון בין הצורך בשחרור ובין הבטיחות והבריאות הנפשית של המשתתפים. לאמנות יש ערך תרפויטי, עם זאת לא רצינו לסכן אנשים. אז החלטנו שהשנה לא תהיה עיר אלא כפר. מצאנו את האשרם בשיטים שנותן תחושה של מדבר פתוח, עם מתחם מגודר ושמור היטב. ניצור מפגש קהילה עם הרבה יצירות אמנות שהיו מוכנות רגע לפני הקמה ושכבו מאז במחסנים. זה יהיה מקום להתחבר ולעזור לאלה שספגו טראומה".
כשביקרנו במידברן 2021
(עריכת וידיאו: רותם שבתאי | צילום: אמיר דרור)
איך תתמודדו עם החום?
"אנחנו מוודאים שאנשים ישתו הרבה מים ואלקטרוליטים. יהיו מתקנים לשטיפה ואמבטיות קרח. בטיחות המשתתפים היא בראש סדר העדיפויות שלנו. יש אירועי ברן באוסטריה בטירה, בדנמרק על שפת אגם, ובספרד על כר דשא. אנחנו לומדים מהם ומבינים שאין פורמט אחד קבוע. אנחנו יכולים למצוא את הדרך הייחודית שלנו לבטא את הרוח של מידברן בתוך כפר וליצור חוויה מרפאת.
"ראש המועצה חנן גינת תומך ועוזר רבות, כולל דרכים אקולוגיות להקמת האירוע בשיטים. יש הרבה דיונים על איך לשמור על הסביבה ועל ההיבטים האקולוגיים של האירוע. התמיכה המקומית חיונית עבורנו, והיא חלק בלתי נפרד מההצלחה של האירוע".
במה האירוע השנה יהיה שונה מאשר בשנים קודמות?
"האירוע יהיה קטן יותר עם 3,000 משתתפים בלבד. התרכזנו בחוויה אקולוגית וביטול שריפות, כמו שהכתיבו לנו בשיטים. יש לנו 85 מיצבי אמנות, מחלקה של סייפ זון למענה רגשי, מחנות תוכן ואפילו חתונה".
בברנינג מן (Burning Man) בארה"ב ובאירועים דומים ברחבי העולם, טקס השריפה המסורתי של ה-effigy, אותו פסל ענק ומפורסם שנתן לאירוע את שמו, מהווה את אחד הסימנים הבולטים לתרבות הברנרים העולמית. באופן משמח, ביטול השריפות והזיהום הרב הוא אולי השינוי הפיזי הבולט ביותר באירוע הישראלי, אך גם ברובד הנפשי והאידיאולוגי נראה כי הקהילה הישראלית מוצאת את הכיוון העצמאי שלה.
בחודש שעבר, אחרי עצומת מחאה של אלפי חותמים, סערות רשת וקריאה להחרמות, פסטיבל ברנינג מן הסיר מרשימת מיצבי האמנות המיועדים לקיץ הקרוב פסל פרו-פלסטיני ענק של אבטיח שכונה "מהנהר לים".
"שלחנו הודעה לארגון על כך שאחת מחברות הקהילה נרצחה ועוד כמה נפצעו", סיפרה ריקליס. "ציפינו לתגובה חמה, הכרה בטראומה ותמיכה אנושית בסיסית, אך קיבלנו תגובות פרווה ומאוד אמריקניות ומנוסחות היטב. זה יצר תחושת אכזבה עמוקה. יש תחושת בידוד בינלאומית וסיורים מתבטלים. כל הנציגים הישראלים בריג'נלס התפטרו ואין יותר נציגים רשמיים של ברנינג מן מישראל. אנו חתומים על הסכם רב-שנתי עם ברנינג מן ולכן לא רצינו לבטל את החוזה בצורה פזיזה. כעת אנו לוקחים צעדים אחורה ומחפשים את הזהות שלנו. הקהילה חייבת להמשיך ולצמוח, ואנו נמשיך ליצור ולהתפתח, כי אמנות וקהילה חייבים לנצח".
איך אתם רואים את העתיד של מידברן אחרי כל זה?
אנחנו רואים את עצמנו כמו ילד שלומד ללכת ועוזב את הבית. מידברן לא יכולה להישאר תקועה, והיא חייבת למצוא את הזהות שלה. יש לנו מחנה של זקני השבט, מחנות של הורים וילדים, חיילי מילואים בחופשה מובילים מחלקות, וחלק מהישראליות שלנו זה לדעת להתגבר על קשיים ולהמשיך קדימה. הרוח חייבת לנצח. אמנות, קהילה ואנשים עם חמלה חייבים לנצח, אחרת לא נהיה. אנו נמשיך לעמוד יחד ולצמוח מתוך הקשיים. זה לא אירוע סגור עם כרטיסים, אלא חוויה קהילתית".
האם יש לך מסר לאנשים שמרגישים עדיין חשש או ספק לגבי השתתפות באירוע השנה?
"אני מבינה את החששות והספקות, וזה טבעי אחרי מה שעברנו. אבל אני מזמינה אתכם לבוא ולהיות חלק ממשהו מיוחד. האירוע השנה יהיה קטן ואינטימי יותר, ואנחנו נעשה כל שביכולתנו להבטיח את בטיחותכם ורווחתכם. זה יכול להיות צעד חשוב בדרך לריפוי ולהתחברות מחודשת לקהילה. אני רוצה להודות לכל מי שתמך בנו בתקופה הקשה הזו – לחברי הקהילה, למתנדבים, ולכל מי שתרם ועזר. התמיכה שלכם היא מה שנותן לנו כוח להמשיך. אני מאמינה שדרך האמנות והחיבור הקהילתי, נוכל להתגבר על כל מכשול ולהמשיך לצמוח וליצור יחד".
