לעמוד באמצע הנקודה הכי מבוקשת לצילום במוזיאון. פדיחות של הילדים בחו"ל
(צילום: ליאורה גז, שירי הדר)
אפשר לומר שהעולם מחולק לשני סוגים של נוסעים - עם ילדים ובלעדיהם. אם טיילתם, בחו"ל או בארץ, בשני האופנים האלו אתם בוודאי יודעים לעמוד על ההבדלים הרבים שיש בין סוגי החופשות. שלא לדבר על ההבדל בין איך שאנחנו מתייחסים לילדים צועקים בטיסה והמבטים שננעץ בהוריהם, לעומת איך אנחנו מנסים להיבלע בתוך המושב כשזה קורה לנו.
ביקור מביך בנמל התעופה
שרשור משעשע של פוסט בקבוצה "מטיילים בחו"ל עם ילדים", משך את תשומת ליבנו. בפוסט עצמו, שהועלה בתחילת השבוע וכבר גרר מאות תגובות, נתנה מנהלת הקבוצה דוגמה מנסיונה האישי וכתבה: "היינו בנתב"ג בתור לצ'ק-אין ובתי בת השלוש ליקקה את פח האשפה. יש לציין שהיא הילדה הכי בריאה שלנו. אז מה הילדים שלכם עשו בשדה התעופה או בחו"ל?".
התגובות הרבות, כאמור, לא איחרו לבוא כמו למשל, "הבן שלי בן הארבע שהיה מאוד שובב, הדביק מסטיק בשיער של הנוסעת שישבה לפניו. מזלי שהיא הייתה בחורה נחמדה ולא עשתה סצנות. כמעט מתתי מבושה", כתבה בטי מימון.
5 צפייה בגלריה
החליט להיאחז ברצפה בדיוק בנקודה שבה כולם רוצים להצטלם במוזיאון בווינה
(צילום: שירי הדר)
הפוסט המדובר בקבוצת הפייסבוק "לטייל בחו"ל עם ילדים"
רעות רוטר ברק כתבה: "אמרתי לילדים להביא משחקים למטוס, הבת שלי בחרה באזיקי משחק. החרימו לה אותם כמובן, לא לפני שהם הוציאו אותם בבידוק הביטחוני, הרימו אותם גבוה, הרימו אליי מבט שואל והשתדלו לא להיקרע מצחוק".
הבת של אמיר קיסנר - "נכנסה לגייטים (שערי יציאה למטוסים) סגורים והפעילה את האזעקה". קורן מלין סיפרה על בתה שנשכבה על הרצפה באמצע שדה התעופה הית'רו ונרדמה. איבון דביר עצרה את בנה חצי שנייה מללחוץ על כפתור התראת שריפה בשדה התעופה בבודפשט.
גם למיכל וייס חן היה לא נעים בשדה התעופה בברצלונה כאשר ראתה את בנה מלקק את הזכוכית שנמצאת באולם מקבלי הפנים בשדה.
"דרך על הפוסטר של המלך בתאילנד ועצרו אותנו"
ויש גם סוג אחר של פדיחות, כאלה שכבר גובלות בעבירות פליליות והשפלת המולדת, באופן תמים לחלוטין כמובן, ולכן גם משעשע.
אינסה רביץ כתבה: "הקטן שלי השתין על הבונקר של היטלר בפולין", אחרת כתבה: "הבן שלי כשהיה בן שלוש, אמר בגרמניה לכל המקומיים 'ראוס'. איך לומר, תיקון עוול היסטורי".
אושרת אילוז סיפרה כי בנה דרך על הפוסטר של המלך בתאילנד. "זו עבירה חמורה שם, בגינה עצרה אותנו המשטרה המקומית".
אנה פלוט: "בשיקוף תיקים בנתב"ג הבודקים מצאו בתיק של בתי מספריים. הילדה רצתה לעשות יצירות במטוס. מזל שלא שלחו אותנו הביתה".
בר טיירי: "הגענו לסנט פטרסבורג, והקטן שלי - אז בן שלוש, נחמד וצרח - סטייל שרנסקי לפחות - 'אני רוצה את מדינת ישראל'".
"אמא עשיתי פיפי בבריכה"
"אמא יש לי פיפי", משפט שגור ומוכר שמקבל תפנית קלה כאשר מדובר במקום ציבורי, על אחת כמה וכמה כשמדובר בבריכה. קטי בן עזרי ענתה לבתה מה שהורים רבים עונים לילדיהם הקטנים (בדגש על קטנים) כאשר הם מתכוונים להטיל את מימיהם בבריכה, אך לא חשבה שזה יסתיים בהסגרה מביכה.
"לבתי בת השלוש היה פיפי כשהיינו בפארק מים, אמרתי לה שתעשה בשקט בבריכה. היא אכן התרחקה ועשתה רק שבסיום היא צעקה לי 'אמא עשיתי פיפי בשקט", כתבה בן עזרי בקבוצה. במקרה אחר נכתב "לבתי בת הארבע וחצי ברח פיפי בטיסת לילה, כשהיא ישבה על מושב כפול".
בתה של מיה קורץ בת השנה ועשרה חודשים "אוהבת חיות מכל הסוגים והמינים, החליטה בסלובניה לנסות ולנשק דבורה", כתבה קורץ ואילו הבן של עדי בר יוסף כיבה את האור בחנות שוקולד באוסטריה.
"צריך לתת את המציאות כפי שהיא"
"זה אחד הפוסטים המוצלחים ביותר בשנים האחרונות", סיפרה ל-ynet טליה קליין פרז, מנהלת הקבוצה שאותה הקימה לפני ארבע שנים וחצי. על הפוסט עצמו חשבה כשנתקלה בשאלה דומה על פדיחות של ילדים באופן כללי בקבוצה אחרת. "חשוב לי להראות גם את הצדדים הקשים יותר בטיול עם ילדים, לא אשקר - זה הרבה יותר קשה לטייל איתם מאשר לבד".
קליין פרז מתארת עד כמה חשוב לא רק לצייר תמונה ורודה בקבוצה של טיולים עם ילדים ולתת את המציאות כפי שהיא לחברים בה.
"אני חושבת שזה לא רק שלא משרת לשקר אלא גם פוגע כי אנשים יקבלו איזו תמונה לא ריאלית. מצד שני אנחנו כבר לא טסנו שנתיים ולילדים זה מאוד חסר. הם מאוד נהנים לראות מקומות חדשים והכל".
איך בכל זאת עושים את זה בצורה שתהיה הכי טובה לכולם? "אנחנו באופן אישי אוהבים להתפצל ובגלל זה הטיולים שלנו מוצלחים יותר. בברלין לדוגמה, אני לקחתי את הילדים לאקווריום בזמן שבעלי היה במוזיאון שלא מתאים לילדים. בלטביה הוא לקח את הילדים ואני הלכתי למוזיאון השואה.
"אנחנו משתדלים לתת לעצמנו חצי יום לבד כדי לנשום וגם כדי לראות דברים שלא מתאימים לילדים, שאנחנו רוצים לראות".
