עננים גלשו הבוקר (יום ד') בגליל העליון ובמכתש רמון, ויצרו מראה מרהיב של שמיכה שנעה באיטיות, עם פתיחת השנה החדשה. פקחי רשות הטבע והגנים היו שם כדי לתעד.
"גלישת עננים" במכתש רמון
(צילום: ג׳מיל אטרש, רשות הטבע והגנים)
צחי וקסמן, חזאי חברת מטאו טק, הסביר בשיחה עם ynet מה גורם לתופעה. "מדובר בתהליך די מורכב", אמר וקסמן. "הקרקע מתקררת מהר בלילה. ברגע שהאוויר הקרוב לפני הקרקע רווי, אז מתרחשת התעבות. ההתעבות הזו יוצרת שכבה של ענן. זה למעשה מאוד דומה לתהליך היווצרות ערפל, אבל כשזה קורה באזורים הרריים או בין עמקים ובין הרים, אז מה שקורה הוא שעם זריחת השמש מתחיל ערבול כתוצאה מחימום קל. השמש מחממת מעט את פני השטח. הערבול הזה גורם לערפל להתרומם מעט מעל פני הקרקע - והוא מתחיל לנוע. ברגע שהוא נמצא על ספו של תהום, אותו אוויר קר שוקע כלפי העמק מטה.
"אוויר קר כבד יותר ונוטה לשקוע. האוויר שוקע כלפי מטה עם תהליך הערבול, ומתקבל מראה של ענן שנופל וגולש אל תוך הוואדי או העמק. במכתש רמון, למשל, שכיח לראות שהגלישה נעצרת מהר עוד לפני שהיא מגיעה לתחתית המכתש. כאשר האוויר שוקע הוא מתחמם ומתייבש, והענן שגולש כלפי מטה מאבד את תכולת הלחות שבו ומתפוגג, ולכן נראה שהענן גולש מההר ונעלם. זה מייצר תמונה מאוד יפה".
וקסמן ציין כי בעמק החולה, בימים אחרי גשם, העמק מוצף במים ולח. ברגע שנוצרת יציבות באטמוספירה, נוצרת מעל האדמה הקרה שכבה מעט חמה יותר של ערפל, ואם במקביל שרר ערפל בהר, מה שקורה הוא שהאוויר הלח מההר מנסה לרדת כלפי מטה. לעיתים הוא מצליח להתחבר עם הערפל שקיים בעמק, אבל לרוב הגלישה נעצרת באמצע והענן מתפוגג בשל תהליך ההתייבשות בתהליך הירידה מההר.
