קשה היה להבין את האווירה באולם היוצאים של טרמינל 3 הבוקר (יום א'), רק כמה שעות בודדות לאחר שהמרחב האווירי מעל המדינה נפתח מחדש לאחר ההתקפה מצד אירן. כמות הנוסעים שהיו אמורים לפקוד את השדה בימים אלו של תחילת חופשת הפסח ירדה משמעותית בעקבות המלחמה, אך גם אלו שהגיעו לשדה היו חסרי שקט.
נתב"ג, היום שאחרי התקיפה האיראנית
(צילום: ליאור שרון )
מבלי להתכוון הם התחלקו לקבוצות – מצד אחד, הנוסעים שהתקבצו מסביב ללוח ההמראות בכניסה לקומה והביטו בו בתפילה לראות שטיסתם לא בוטלה, ומצד שני אלו שכבר חוו את האכזבה ומיהרו לחשב לאיזו טיסה עליהם לנסות לעלות כדי בכל זאת להגיע ליעדם.
אחרים, בעיקר תיירים, נדדו בשדה כחסרי מעש וחיכו לטיסתם שלעיתים תהיה רק בעוד עשר שעות. הם הגיעו לנתב"ג כי כאן הרגישו שיהיה יותר בטוח. מי שניסו לרומם את רוחם היו הישראלים שעמדו בתור לצ'ק אין וניסו להסביר להם ש-"ככה זה בישראל".
בין כל אלו, ישבה על כיסא פלסטיק אפור, מירי אלון (59) טרוטת העיניים מרעננה. על פי כל התוכניות היא הייתה אמורה עכשיו לאכול את ארוחת הצהריים שלה באיזו טברנה בסלוניקי, אך המרחק בינה לבין הטברנה גדול כמרחק השקט היווני מהמדינה.
"הטיסה הייתה אמורה להיות על הבוקר, כשפתחו את המרחב האווירי היינו כבר בדיוטי פרי, ואז ביטלו את הטיסה וחזרנו לארץ דרך ביקורת הדרכונים", היא סיפרה במעט תסכול. "עכשיו אנחנו מחכים לראות מה יקרה, אף אחד מישראייר לא מדבר איתנו ואני, שבאתי עם מספר פרפרים בבטן, יודעת שהכל לטובה".
שאלתי אותה אם חששה שלא תטוס היום, והיא השיבה שלקחה זאת בחשבון. "אני גרה מספיק זמן בארץ כדי לדעת לקחת את זה כמו שזה, ואמרתי לעצמי שאולי לא ניסע, וגם זה בסדר, צריכים לקחת את זה באהבה. בכל מקרה, ארזתי את עצמי ליותר משבוע כי יש לי דרכון אמריקני, אבל בוא נקווה לטוב".
לא רק אלון חיכתה שעות בשדה, בעבור כמה תיירים שהגיעו לישראל מרחבי העולם כדי להכיר את אוניברסיטת בן גוריון ולהיות שגרירים שלה בעולם, ההמתנה בנתב"ג היא החלק הקל של 24 השעות האחרונות, זאת לאחר שאת הלילה הם עשו ליד בסיס נבטים והיה להם הרבה מה לספר.
"פחדנו", הודתה ליאורה ישראל מקייפטאון, "היינו ממש קרובים והיו אזעקות. אבל הייתה איתנו אישה מבוגרת שיותר דאגתי לה. עכשיו אני בודקת לראות מה יהיה עם הטיסה שלי שאמורה לצאת באחת בבוקר ונכון לעכשיו היא אמורה לצאת בזמן".
עבור חברה לטיול, חוזי טרני (42) מברזיל, המצב פחות האיר פנים. הוא היה אמור להיות על טיסה של סוויס הערב, אך חברת התעופה השווייצרית ביטלה אמש את כל טיסותיה לישראל. כששאל את נציגי החברה מתי טיסתם הבאה מהארץ הוא נענה שרק בעוד שבוע. "אני פשוט הכנסתי את עצמי לכל רשימות ההמתנה של טיסות מהארץ לאירופה ומשם אסתדר", אמר.
כמו חברתו, גם הוא חש אתמול לראשונה על בשרו כיצד נראית מתקפה על המדינה. "זו הייתה הפעם הראשונה שמעט פחדתי בשהותי כאן, לא שמעתי את האזעקה וחבר דפק בדלת שלי ואמר 'בוא לממ"ד'. רק אז שמעתי את כיפת ברזל ואת המטוסים. פחדתי שאשתי תדאג, היא בהריון עם ילדנו השלישי, היא התקשרה בבכי וניסיתי להרגיע אותה ואמרתי לה שאני במקום בטוח במדבר".
ד"ר אייזיק בלבין וצבי ברטקס ממלבורן הגיעו לישראל לכנס רפואי. השניים, יהודים אוסטרלים, לא פחדו מהמצב, אך הלילה בוטלה הטיסה שלהם באוסטריאן איירליינס לברלין. "לא פחדנו לבוא, אבל הנה הטיסה שלנו בוטלה ועכשיו אנחנו מוכנים לקנות כרטיס לכל מקום באירופה כדי להגיע לאוסטרליה בחזרה", סיפרו כשעמדו בתור למכירת כרטיסי טיסה חדשים בישראייר.
6 צפייה בגלריה
ד״ר אייזיק בלבין וצבי ברטקס בנתב"ג. המטרה: לטוס לכל יעד שיהיה זמין באירופה
(צילום: רועי רובינשטיין)
"רצינו קצת לנקות את הראש, וברור שיש דילמות, כי יש לנו ילדים בוגרים בבית והתלבטנו אם לבטל בכלל את הטיסה, אבל כשראינו שהתקיפה הסתיימה החלטנו לבוא"
בזמן שהתיירים ניסו להתרגל למצב, הישראלים, כך נדמה, כבר למדו לחיות לצד המלחמה והם נחושים לטוס לחופשתם, גם אם באיחור קל. "ברגע שדובר צה"ל הודיע שיש הגבלות הבנו שזה יהיה בעייתי", סיפר אבי לאופר מנס ציונה שהיה בדרכו עם משפחתו לציריך ומשם לסקי בצרפת. "אחרי שאמרו שסוגרים את המרחב האווירי הלכנו לישון ואז קיבלנו הודעה שהטיסה מעוכבת רק כמה שעות. ברור שכשדברים כאלו קורים יש הרהורים אם לנסוע או לא, אבל בגלל הילדים רצינו לנסוע כי הזמנו את זה כבר לפני שנה. אני לא אשקר - הייתה התלבטות, אבל אנחנו סומכים על צה"ל".
בתור לידם עמד חי שוורץ מראשון לציון שכמעט קינא בעובדה שלהם יש טיסה. הוא חיכה לחופשה הזו בסלוניקי עם בת זוגו, אבל הטיסה התבטלה והוא נותר בשדה עם תקווה שמשהו ישתנה. "כל התקופה הזו היא תקופה לא טריוויאלית", אמר, "רצינו קצת לנקות את הראש, וברור שיש דילמות, כי יש לנו ילדים בוגרים בבית והתלבטנו אם לבטל בכלל את הטיסה, אבל כשראינו שהתקיפה הסתיימה החלטנו לבוא. ככה זה כשחיים במדינה עם הרבה הפתעות, לוקחים סיכון ומקווים להצליח".
עמר חיון בן ה-21 מגדרה שטס לסלוניקי נראה לא מוטרד מהמצב. "אני והחבר'ה טסים קצת ליהנות", אמר. "חשבנו שביטלו אותנו, אבל בסוף אנחנו טסים, ברוך השם. כל הלילה היינו בטלפונים וחשבנו מה יהיה בבוקר, כשהבנו שהשמיים נפתחו ודחו אותנו לאחת הגענו למרות שיש מעט חששות, אבל לא צריכים לפחד".
