אתר האינטרנט הגנרי של המלון האורבני החדש "הג'ורג'" לא עושה חסד, בלשון המעטה, עם רמות ההוד והיצירתיות שנשפכו עליי כשפסעתי פנימה אל תוך הפרויקט הממוקם ב-14 הקומות הראשונות של מגדל אלפא, בן ה-32 קומות. ידעתי שאני מגיעה למלון חדש וטרי מהניילונים, והצצתי עליו קצת באתר האינטרנט שלו, אבל לא שיערתי שאני מגיעה למקום מפואר ומרשים כל כך.
התקרות הגבוהות, הקירות העמוסים ביצירות אמנות ישראלית, שנאצרו בשיתוף פעולה עם גלריית גורדון המקומית, ועיצוב הפנים בעל הסקס אפיל האורבני והים-תיכוני, שעליו אחראי האדריכל הספרדי, לזארו רוזה ויולן, גרמו ללסת שלי לצנוח מטה בתדהמה, כשהדבר היחיד שהצלחתי להגיד בדקות הראשונות להגעתי היה, וסליחה על הבנאליות, "וואו". וואו-וואו-וואו-וואו. הצוות החייכן שקיבל את פניי נתן לי רגע לנגב את הרוק, כי באמת מדובר באחד החללים המרשימים ביותר שראיתי בתל אביב.
אווירה נובורישית נופלת לא פעם למחוזות הקיטש, אבל המלון היוקרתי הזה ממש לא שם. כל אריח קרמי שנתלה על הקיר, כל ציור או תמונה או ספר עיצוב שנבחר בקפידה, הוא מלאכת מחשבת פרטנית ואדוקה, שמבקשת לייצר אצל האורחים תחושה נינוחה ומזמינה, גם כשיצירות האמנות עצמן רחוקות מלשדר רוגע.
כך במקרה של היצירה Hope in Exile, של אמן הגרפיטי עטור הפרסים Know Hope שתלויה בלובי ליד השירותים. היצירה מבותרת לקרעי קרעים של ידיים שאוחזות בידיים אחרות שנקרעו באמצע, לצד יונים לבנות חתוכות, כמו רומזת שאומנם האווירה מהודרת מאוד במלון החדש והאמנותי הזה, אבל ישראל עצמה מצויה במצב קצת פחות אסתטי כרגע. החברה שלנו קרועה, מפורקת לגזרים, ולא ברור מתי ואם שלום שוב ישכון בתוכנו.
גם היצירה של האמן אוהד מרומי, המתארת חדר אוכל קיבוצי ותלויה על הקיר ב-The Loft, המסעדה המרכזית של המלון – והיחידה שהייתה פתוחה בעת הגעתי - נרכשה והוצבה במקום הרבה לפני טבח 7 באוקטובר, אבל היום קשה שלא להביט בה ולהיזכר מיד בזוועות שקרו בקיבוצי הדרום.
17 צפייה בגלריה
היצירה של האמן אוהד מרומי - חדר אוכל קיבוצי במלון היוקרה התל אביבי
(צילום: לורי שטטמאור)
אין מנוס מהעלאת אסוציאציות קשות, גם כשנמצאות במקום אלגנטי כל כך. בכל זאת, ישראל עדיין במלחמה ותיירים אין. המלון, השוכן ברחוב טל ישראל 5 בתל אביב, ומשתרע על שטח של כ-14 אלף מ"ר, וכולל 170 חדרי מלון, בהם 40 סוויטות, קומת ספא מפוארת, חדר כושר, חדר פילטיס מכשירים ובריכה, שעתידה להיפתח בחודשיים הקרובים, ועלות הקמתו מוערכת בכ-300 מיליון שקלים, מאוכלס כרגע על ידי חבר'ה מקומיים בלבד, צעירים ומבוגרים בני 60-20, כולם חברים או "ממברים", אם להשתמש בעגה של המקום, של מועדון החברים של "הג'ורג'".
אייל דה ליאו, סמנכ"ל מותג באלקו הוספיטליטי – חברה-בת של קבוצת האחזקות הציבורית אלקו של משפחת זלקינד, המחזיקה בבעלות על המקום, מקבל את פניי בכניסה, ולוקח אותי לסיור קצר ב"פסיליטיס" של המלון.
הוא מספר לי שהג'ורג' הוקם על ידי חברת אלקו בשיתוף עם היזם מיכאל חי, שנדבק בחיידק המלונאות כבר בתור ילד תל אביבי שאהב להתפלח למלונות, וחלם להיות מלונאי. "הג'ורג'" הוא הגשמת חלום הילדות של חי", אומר דה ליאו, "והוא הגשים אותו ביג-טיים".
כחלק מהסיור אייל מתעקש שנציץ גם לחדר השירותים השוכן בלובי של המלון. "זה אולי נראה קצת מוזר, אבל אני תמיד לוקח לשירותים, כי בסוף את רואה שם את החומרים, את הטקסטורות, את הצבעים ואת הריח. זה בסוף, בזעיר אנפין, לזרו, המעצב שלנו. זה מה שתראי בכל 14 הקומות. זאת ממש תמצית של המלון, וזה מופיע פה, בשירותים".
דה ליאו עצמו, שהקים את מועדון החברים הבינלאומי "סוהו האוס" ביפו, נקרא לדגל כדי להיות אמון על עולמות הקונספט, הפיתוח, התוכן, התרבות והאמנות של הג'ורג', כשהתשוקה הכי גדולה שלו, לדבריו, מזכירה לי את הפרסומת הישנה של נוקיה - "לחבר בין אנשים". "לחבר בין אנשים זאת המשימה שלי. בגלל זה אני אוהב את כל הממברים שלי", הוא אומר ומהנהן לשלום לבחורה פשניסטית שעוברת לידינו. "זה בעייתי להסתובב איתי כי אני מכיר פה הרבה אנשים", הוא מתגאה בחיוך.
כחלק מהסיור אייל מתעקש שנציץ גם לחדר השירותים השוכן בלובי של המלון. "זה אולי נראה קצת מוזר, אבל אני תמיד לוקח לשירותים, כי בסוף את רואה שם את החומרים, את הטקסטורות, את הצבעים ואת הריח. זה בסוף, בזעיר אנפין, לזרו, המעצב שלנו. זה מה שתראי בכל 14 הקומות. זאת ממש תמצית של המלון, וזה מופיע פה, בשירותים".
הקונספט של הג'ורג' מסתמך על אלמנטים אורבניים, שניתן לראות בלא מעט מלונות עירוניים, מעודכנים והיפסטרים, שהוקמו בעשור האחרון: Live – כלומר, לחיות, כשהמחשבה היא פחות על לקיחת המלון ללילה כמו שעשיתי, אלא על תיירים לטווח הקצר והבינוני שיכולים לשהות בו לתקופות של בין שבוע ועד לחודש או יותר, לעבוד תוך כדי, וליהנות מכל העושר התרבותי שמציעים החיים האורבניים של תל אביב. דה ליאו מכנה אותם: "מקומיים זמניים". "אחרי הקורונה גילינו שאנשים שרוצים להבין מהי מקומיות, מחפשים דירות לתקופות, שמהן הם יוכלו לעבוד ולהסתובב בעיר. זהו טרנד מאוד גדול בעולמות הנוודות הדיגיטלית". עבור האלמנט הזה הוקצו 40 דירות וסוויטות במלון, שכוללות סלון קטן ומטבחון שמאובזר בכל מה שצריך.
האלמנט השני הוא Work, וזה אומר שהג'ורג' מראש מגיע עם קומה שמוקדשת לנוודות דיגיטלית, נראית ומעוצבת כמו "ווי וורק" קטן, ומאוכלסת בשולחנות לעבודה עם הלפטופ. Meet הוא האלמנט שמדבר על ארבעת חדרי הישיבות שמאפשרים שיחות ועידה או שיחות זום, ו-Dine הוא כמובן אלמנט ההסעדה. בעת הגעתי רק מסעדה אחת פעלה במלון, אולם בחודשים הקרובים עתידה להצטרף אליה מסעדת שף בשם "פרדס" בניצוחו של שף ברק אהרוני, וכן בר Wellenss עם קפה ומאפים, לצד דלי של משק עפאים.
Relax הוא קומת הספא של המלון, שכוללת שלושה חדרי טיפול מאובזרים, בריכה פתוחה ומעוצבת, שלצערי לא זכיתי לדגום מאחר שהיא טרם נפתחה לציבור, סאונה יבשה, סאונה רטובה, בר מיצים ומרפסת.
יש גם את ה-Celebrate, האלמנט שעוסק בתוכן ובתרבות, עם בר ג'אז לתקלוטים ובמה קטנה להופעות, וכן את אזור ה-Wellness שכולל חדר לפילטיס מכשירים וחדר כושר, שבשעת ביקורי במקום, שש בערב ביום חמישי, היו הומים בחבר'ה צעירים, חטובים ושריריים.
היתה לי הפריבילגיה להעביר במלון את ליל חמישי, שמזמן הפך ללילה הכי מעניין בתל אביב. בשנים האחרונות העיר שהתגאתה פעם שהיא "עיר ללא הפסקה", הולכת ומתנמנמת לה בערבים של ימי שישי, כאשר ליל חמישי לגמרי גונב את ההצגה עם הברים המתפקעים עד אפס מקום, והתורים הארוכים בכניסה. מאחר שלא בכל יום אני זוכה להיות תיירת בעירי וללון בסוויטה מפוארת, עשיתי את המעשה החברי והמפרגן, ואחרי ארוחת ערב חביבה במסעדת The-Loft של המלון, מינוס נפילה עצובה בגזרת הסטייק, קראתי לשני חברים להצטרף אליי לליל שתייה במרפסת של הסוויטה, הצופה על מגדלי ההייטק של מרכז תל אביב. בעת כניסתם למלון, גם הם התקשו לעצור את ה"וואו" המתרשם, שנפלט כנראה לכל אורח שצועד פנימה.
"וואו" אחרון ברח לי אחרי שדגמתי על גופי את המסאז' של קומת הספא. מעסה מוכשרת בשם קטיה העניקה לי עיסוי שבדי קלאסי, אחרי שביקשה ממני למלא שאלון מפורט שבחן לפרטי פרטים איך בדיוק אני אוהבת את המסאז' שלי, ומה ממש לא בא לי שיקרה בו. לא תאילנדי קשוח ושובר עצמות של ספורטאים, אבל גם לא צמר-גפן מתוק של עדינים. מסאז' לא מתפשר, בעוצמה בינונית-חזקה, עם התמקדות באזורי כף היד והשכמות, לא בבטן כי אני רגישה שם, ועם שמן ריחני ואקזוטי, שעשוי מתבלין הקצח. את הדקות האחרונות שלי במלון ביליתי בסאונה היבשה, מזיעה החוצה את הקנאה שלי באנשים שיכולים להרשות לעצמם ליהנות מכל העושר והאושר הזה ליותר מלילה אחד.
כמה זה עולה? החל מ-1,050 שקל ללילה בחדר רגיל, ללא ארוחת בוקר או החל מ-1,332 שקל כולל ארוחת בוקר. מחיר ללילה לזוג בסוויטה - החל מ-1,909 שקל.
הכותבת הייתה אורחת של מלון הג'ורג'.
