המלחמה משבשת את השגרה של כל אזרחי ישראל וגולשי הגלים והרוח אינם יוצאים מהכלל. חובבי הספורט הימי הרבים שגויסו למילואים מדווחים על "תקופת יובש" בלתי נתפסת ושבירת שיאים אישיים של היעדרות מהים. שוחחנו עם הלוחמים האמיצים שסיפרו כי לצד הקשיים הצפויים הם חווים גם געגועים מפתיעים לגלים.
גולן ביטון (47), גולש קייט ממושב תימורים, נשוי ואב לשלושה ילדים, שוחח איתנו בטלפון בסיומה של חופשה קצרה של 48 שעות בבית. "הוקפצנו בשבת, 7 באוקטובר, ואני 50 יום מחוץ למים", סיפר ביטון שעובד כעצמאי ומשמש סמג"ד בית הספר לקומנדו. "בחודש הראשון לא הייתה בכלל רוח וגם לאף אחד לא היה חשק לגלוש. הראש כל כך מרוכז בלחימה, אני לא זוכר חוויה כזאת. הייתי בעופרת יצוקה, עמוד ענן, צוק איתן וחומת מגן ואף פעם לא הרגשתי תחושות כאלה מורכבות. אני מרוכז במשימה - להביא את החטופים. שבוע שלם לחמנו מול הים בעזה ולא היה לי זמן לחשוב על גלישה".
אבל זה כאמור היה בחודש הראשון. מאז החל ביטון לפזול לעבר המים. "הים של עזה פגז", סיפר, "ים מדהים, נקי וצלול. מהצפון רואים את אשקלון ומהצד השני את אזור רפיח, עכשיו כל החוף הרוס ורואים ספינות של חיל הים בעומק. אתה מסתכל מערבה ורואה אופק כחול, שחפים ושקט, מסתובב אחורה ורואה הרס וחורבן. בחלום אני מוריד את הקרמי ואת הקסדה, מתיישב על איזו בירה בבוקר, ואחר הצהריים כשהרוח עולה אני נכנס לגלוש במים של עזה. אבל הם חיות אדם, היה לנו הרוג ופצועים ואני יודע שאנחנו עושים את הדבר הנכון".
(סצינת הגלישה הקלאסית מ"אפוקליפסה עכשיו" הפכה לאייקונית בתרבות הגלישה העולמית)
כיוון שבחודש הראשון למלחמה לא הייתה רוח ולא היו גלים, הגולשים הרבים שגויסו ללחימה לא חשו דודא לגלישה ולא הרגישו שהם מפסידים משהו, אולם שינויי מזג האוויר וסערות הגשמים הקלילות שהגיעו החל משבוע שעבר, והביאו עימם תנאי גלישה מעולים, הצליחו לחדור את המעטפת של הלוחם הוותיק.
"בשבוע שעבר היינו באזור הים, ואני מסתכל על המים ורואה ברבורים (סימן לרוח טובה לגלישה - א"ק) בעומק, אז עשינו עם מצלמת הגו פרו דיווח לקבוצת גולשים שלנו והם עפו, כולם היו מבסוטים שקיבלו עדכונים מהים של עזה. אז ד"ש לכל החבר'ה הגולשים במועדון של האחים אסא בבית ינאי, תעשו חיים כל עוד אתם יכולים, אנחנו שומרים עליכם ובעזרת השם נגלוש בחוף של עזה".
אליאס דגן, גולש קייט בן 27 ולוחם חי"ר במילואים בחטיבה 7, הוקפץ למלחמה בעזה בשבת 7 באוקטובר. בשיחת טלפון מהורהרת בסיום חופשת בזק וארבע שעות לפני הכניסה המחודשת שלו לעזה, הוא שיתף אותנו בתחושות של גולש בזמן מלחמה. "הייתי עכשיו יומיים בבית", סיפר. "אומנם אני פה - אבל אני לא פה. הייתה לי אפשרות ללכת לים ולא היה לי כוח לזה. עשו לנו שיחות עם פסיכולוגים שאמרו שהמעבר לחופשה בבית יהיה מאוד קשה. החברים שלי עדיין שם, היה לי מאוד קשה בחופשה ליהנות, לשתות כוס יין, לעשות משהו כיף ברמה האישית. כל מי שחצה את הגבול ולא משנה אם הוא לוחם או נהג, הוא לא אותו אחד שיחזור הביתה, משהו משתבש בקופסה.
"אני מומחה בלטאטא דברים מתחת לשטיח, ירו עלינו צלפים וחבר לקח את זה קשה. הוא עכשיו אדם שבור, יש לו פצע עמוק - וזה לא פצע ירי. אני מקווה שכל מי שצריך יקבל עזרה. המזל שלי זה שיש לי את הים ושם ארגיש יותר טוב. אני גולש מגיל 16 והים עבורי הוא סוג של ריפוי. כל פעם שיש רוח, הקבוצות גועשות: 'האם ללכת לגלוש? האם זה סבבה ללכת לגלוש מבחינה מוסרית?'. אני יודע שהגולשים באילת חזרו למים, למרות שהתימנים מפריעים להם קצת. בשבילי לגלוש זה הדבר הראשון שאני רצה לעשות כשהמלחמה תיגמר".
השכול לא דילג על קהילת הגולשים בישראל ומעגלי גולשים מרגשים בים לזכר חברים קרובים, וגלשנים על ארונות מתים, הפכו לסוג של שגרה מזוויעה.
מחווה יוצאת דופן לזכרו של עומר צדיקביץ' ז"ל, גולש אהוב ותושב כפר עזה שנרצח בשבת השחורה, התרחשה לאחרונה באליפות העולם בגלישה פראלימפית בארה"ב כשנציגי נבחרת ישראל מילאו מיכל זכוכית בחול יחד עם כל הנבחרות שהשתתפו בתחרות הבינלאומית.
יאיר אלמקייס, גולש גלים בן 42, נשוי עם חמישה ילדים, מנהל מרכז לימוד וסיור שומרון, לוחם חי"ר במילואים שגויס בתחילת המלחמה, מתקשה לחשוב על גלישה בתוך הסיטואציה הקיצונית שבה הוא נמצא.
"גלשתי פעם אחרונה כמה ימים לפני המלחמה ככה שאני כמעט חודשיים יבש", סיפר ל-ynet. "אני בדיוק חוזר מחופשה קצרה בבית ונכנסתי למחסן וראיתי את כל הגלשנים מעלים אבק. למרות שמאוד רציתי, הייתי גמור ועייף ולא הלכתי לים. בזמן מלחמה הראש לא שם, זה וייב מסויים שלא מתכתב עם אלימות, גלישה זה הרמוניה ולא להחזיק נשק במצב של מתח".
מתי תחזור לגלוש?
"ברגע שיהיה אפשר. אני מתנדב בעמותת 'גולשים ללא גבולות' שבה אנחנו מקדמים את גלישת הגלים כספורט שיקומי לנכי צה"ל ונפגעי הפוסט טראומה משירות הביטחון. ההתנדבות תחזיר אותי הכי מהר לים לגלים ולשגרה. לדעתי כל מי שיכול צריך לחזור לגלוש, זה ספורט בריא לגוף ולנפש ומי שבבית צריך לחזור לשגרה גם בזמן המלחמה. ההתנדבות בגלישה והמלחמה הכניסו אותי לפרופורציות ויש לי בקשה אישית לכל הגולשים: תהיו נחמדים אחד לשני בתוך המים, לא צריך לריב על כל גל, וגם אפשר לעזור לגולשים מתחילים".
ג'ו גוטמן, מדריך הגלישה הוותיק שמעביר בימי שגרה סדנאות להתמודדות עם מצב קיצון במים, עבר למצב קיצוני ביבשה במשך 51 יום. "גויסתי למילואים ביום הראשון של המלחמה והייתה לי נחמה עד עכשיו שלא היו גלים", סיפר, "היה ים של קיץ ועכשיו נכנסה חזית חורפית ובזמן שכולם מתבאסים שגשם וקר, אני רואה את התחזית בטלפון ואני רואה את הדיבור של הגולשים בקבוצות ואני נדפק. עכשיו דיברתי עם מפקד היחידה - ביקשתי להפקיד את הנשק בתחנת משטרה, ללכת לגלוש כמה שעות ולחזור".
"כל הסיטואציה הזאת מזכירה לי את הספר 'האדם מחפש משמעות' של ויקטור פרנקל, כל הקושי של הגעגועים לבית ולבנות שלי ולימים נורמליים הוא מטורף. אבל אני מתנחם שיהיו לי גלים ומחכה לי חורף עם ים עוצמתי שאפרוק בו את כל המציאות הבלתי נתפסת. מחר יהיה גל מושלם ואני חייב לנסות לגלוש".
(טריילר של הסרט התיעודי "מועדון גלישה עזה" מ-2016)
"אף אחד מהגולשים בצוות שלי לא רצה ללכת הביתה - הנשים והילדים יכולים לחכות - הגלים לא. נכנסנו למים, ישבנו לבד על פיק"
מי שדווקא כן הצליח לתפוס כמה גלים בזמן מלחמה הוא לוחם החי"ר במילואים רועי מילשטיין, רווק בן 29 מהיישוב הקהילתי חופית. "אני גולש שורט (גלשן קצר לגלים גבוהים - א"ק)", סיפר, "כעיקרון באתי למילואים עם חליפת גלישה ויש לי בבית צוות של חברים בכוננות עם רכב וגלשנים להקפצת גלים. כרגע אנחנו מחוץ לעזה בנוהל קרב, מחכים לפקודה. לפני שבועיים היה לנו אפטר קצר והצלחנו לתפוס את סוף הסוואל (גל איכותי של החורף - א"ק). אף אחד מהגולשים בצוות שלי לא רצה ללכת הביתה - הנשים והילדים יכולים לחכות - הגלים לא. נכנסנו למים, ישבנו לבד על פיק (נקודת היציאה לגל - א"ק) בלי טלפונים וכולם מדברים בלי הפסקה ובלי הפחד של ביטחון מידע. זה היה ניקיון מלא, כמו טיהור והיה לי גל יציאה שווה שעשה לי את השבוע, הייתי בהיי ממנו אולי שלוש שעות".
מחר הסופה מסתיימת והולך להיות סוף סוף גל מושלם, מה עובר לך בראש?
"אני יכול להבטיח לך שאלה שרואים את קו המים בעזה אוכלים את הלב. כל הגולשים בצוות דיברו על צורך לנפש, העלנו את הנושא לשיחה אצל המ"פ, וביקשנו כמה שעות לגלוש".
זה חלום או משהו ריאלי?
"זה גבולי ביותר".
