אחרי תקופה ארוכה של כ-15 שנים שבהן חברות תעופה ישראליות לא טסו לטורקיה, בחודש שעבר המריא מטוס ישראייר מנתב"ג ושבר את הבצורת, על רקע ההתחממות ביחסים בין ירושלים לאנקרה. עלינו על הטיסה החגיגית ויצאנו לבדוק מה קורה בעיר הטורקית הכי תוססת שיש.
איסטנבול היא חשופה, פשוטה ולא מתחכמת. בין השווקים הענקיים, הארמונות ההיסטוריים והיאכטות ששטות בים – מה שאתה רואה, זה מה שאתה מקבל. וזה בדיוק הקסם שלה. הסיור התחיל בשכונת באלאט, "נווה צדק" של טורקיה. עם בתים צבעוניים, בתי קפה בכל פינה, גלריות אמנות והמון מוזיקה, המבקרים במקום נחשפים לחיים של התושבים – כביסה תלויה בין בניינים, מקומיים יושבים לבראנץ' ומדברים על החיים, הכל אמיתי, הכל חי. השכונה נבנתה בשנת 1452 כשכונה של יהודים ויוונים, ושופצה בשנים האחרונות לאחר שהעלילה של הסדרה הטורקית "הבור" התרחשה שם והעלתה את הפופולריות של המקום.
באחת הסמטאות בשכונה פועל בית הקפה İncir Ağacı Kahvesi (המתחזק דף אינסטגרם עם מעל 100 אלף עוקבים) המשמיע רק מוזיקה מפס קול של דרמות טורקיות, נמצאת בו אחת מהנקודות היפות ביותר להצטלם בהם באזור.
בית קפה נוסף בבאלאט שמגיש ארוחות בוקר אותנטיות, הוא ה-Balat Antik עם האווירה האינסטגרמית המיוחדת.
משכונת באלאט הבוהמיאנית והצבעונית, המשכנו לנמל גלאטה שנפתח רק לפני שנה. בנמל נמצאות חנויות של מעצבים מקומיים, רשתות גדולות, מסעדות ובתי קפה. מומלץ לבקר בתצפית הנהדרת שמשקיפה על מצר בוספורוס, המחבר בין שתי היבשות של טורקיה.
15 דקות הליכה ברגל מהנמל נמצא מגדל גלאטה שנבנה בשנת 1452 ושימש מגדל שמירה על המצר. המגדל מסמן את תחילת שדרות איסתיקלאל, שביקור בהן הוא בגדר חובה לכל מי שמגיע לטייל באיסטנבול.
איסתיקלאל היא שדרה תוססת ומלאת חיים שמתחילה במגדל גלאטה ומסתיימת בכיכר טקסים. אורכה כקילומטר וחצי, והיא מלאה בחנויות, בתי קפה ודוכני מזון קטנים - רחוב אוקספורד של איסטנבול. המחירים בבתי הקפה לא יקרים (כ-70 לירות טורקיות, שהם 3.5 אירו, לקפה גדול בסטארבקס), ואפשר לבלות שעות בשוטטות בין החנויות, צפייה בעוברים ובשבים, והנאה מהשילוב שבין הבניינים הישנים לחנויות הגדולות והמוארות. השדרה תמיד מלאה באנשים, מהבוקר עד שעות הערב. (המלצה: הרחוב לא מקורה, ולכן בחודשי הקיץ החמים מומלץ להגיע בשעות בהן מזג האוויר נוח יותר).
אחת המסעדות המומלצות באיסתיקלאל היא ה-360 המשקיפה על איסטנבול. התפריט מגוון ומורכב ממנות ממטבחים שונים; החל מהמטבח הטורקי, דרך האסייתי ועד האיטלקי. בערבים מתקיימים במסעדה מופעים, ובשעות המאוחרות יותר מגיע די ג'יי וכל האווירה במקום הופכת למעין מסיבה. המנות לא קטנות והאוכל מאוד טעים. המלצה לצמחונים: מנת הפסטה ריגטוני חמש סוגי פטריות וכמהין. ללקק את האצבעות.
אפשר לסכם את היום באחד מהחמאמים הטורקיים המומלצים בעיר. חשוב לדעת שהרחצה נפרדת לנשים ולגברים ומתקיימת בשעות שונות, כדאי להתעדכן מראש לפני הגעה למקום.
אחד המלונות המומלצים באיסטנבול הוא ה-Para Palace, שנמצא שלוש דקות הליכה משדרות איסתיקלאל. המלון נבנה בשנת 1892, ושימש את הנוסעים הרבים של רכבת האוריינט אקספרס. אמנם הוא שופץ בשנים האחרונות, אבל מראהו עדין וקלאסי, וניתן להרגיש את ההיסטוריה שלו בכל פינה. גדולי הדור ביקרו במלון בזמנו, בניהם אבי האומה הטורקית אטאטורק, המלכה אליזבת, ארנסט המינגוואי ואגתה כריסטי, שכתבה את הספר ״רצח באוריינט אקספרס״ במהלך שהייתה במלון.
Para Palace
ב-Para Palace יש כמה חדרים ייחודיים: הראשון, חדר 101, שבו אירח אטאטורק מבקרים שונים, והוא משמש כמעין מוזיאון קטן. ניתן לראות שם פריטים אישיים שלו, ספרים ומתנות שקיבל. השני, חדר 411, שבו על פי האגדה אגתה כריסטי כתבה את "רצח באוריינט אקספרס". בניגוד לחדר 101, החדר של כריסטי מיועד לאורחים, ואפשר להתארח וללון בו.
החדר של אגתה כריסטי
את היום הבא של הטיול אפשר להתחיל בעיר העתיקה של איסטנבול, בארמון טופקאפי שברובע סולטנאחמט. הארמון שימש את הסולתנים של האימפריה העות'מאנית החל משנת 1465. הוא מורכב מארבע חצרות המוקפות שלושה שערים. כל שער חושף אזור שפחות אנשים הורשו להיכנס אליו. החצר הראשונה נראית כמו פארק ענק, מלא במדשאות ועצים. בחצרות האחרות נמצאים המטבחים, הרמון הנשים, חדר האוצרות, ועוד. חלק מהחדרים הם בתוספת תשלום או שניתן להגיע אליהם בסיור מודרך בלבד.
בסמוך לארמון נמצאת כנסיית איה סופיה. שרק מצפיה בה אפשר לחוש את התהפוכות והשינויים שעברה לאורך השנים. המקום נבנה במאה השישית, בתקופת האימפריה הביזנטית, ושימש כנסייה. כ-800 שנה לאחר מכן, כשהאימפריה העות'מאנית כבשה את איסטנבול (שבאותה תקופה נקראה קונסטנטינופול), איה סופיה הפכה למסגד וכל הסממנים הנוצריים כוסו או הוצאו. 500 שנה מאוחר יותר, ב-1934, החליט אבי האומה הטורקית להפוך את המקום למוזיאון, ובעת ששיפצו את המקום חשפו מחדש את הפסיפסים הנוצרים במקום. אך לפני שלוש שנים החליט הנשיא ארדואן לסגור את המקום למבקרים, והוא הפך אותו בחזרה למסגד. מבנה הכנסייה הוא גדול ומרשים, ולמרות שאי אפשר להיכנס לתוכו, אסור לפספס אותו כשמגיעים לאזור העיר העתיקה באיסטנבול. העבר מדבר מבעד לקירות.
המסגד הכחול, או בשמו השני – מסגד סולטן אהמט, נמצא ממש סמוך לאיה סופיה. הוא נקרא על שמו של הסולטן אהמט הראשון שגם קבור סמוך למסגד. המקום נפתח לתפילה בשנת 1616, והוא עצום בגודלו. הסולטן רצה להוכיח שהבניה הנוצרית (כמו של כנסיית איה סופיה הסמוכה) פחות יפה מהבניה העות'מאנית, ולכן השקיע כספים רבים ביופיו ומראו של המסגד. יש בו שישה צריחים (מינרטים), והוא משמש כמקום תפילה פעיל עד היום.
לאחר הביקור בשלושת המבנים ההיסטוריים החשובים הללו, מומלץ להמשיך ברגל לבזאר הגדול. זהו שוק ענק עם למעלה מ-4,000 חנויות ודוכנים. יש שם הכל: זהב ותכשיטים, טקסטיל, מזכרות, בגדים, נעליים, זיופים של מותגים. הכל בזול. כדאי ואף מומלץ להתמקח עם הסוחרים. לרוב ניתן יהיה להוריד את המחיר ב-20 עד 30 אחוזים. האווירה בשוק נעימה ומזמינה, המוכרים מנומסים ונותנים שירות מעולה. אפשר לבלות שעות בין סמטאות השוק השונות ולהרגיש שיש עוד מה לראות. לא צריך להיבהל כשלחנויות בשוק מגיעים גם חתולי רחוב, המקומיים באיסטנבול שומרים עליהם, והם אפילו לא מגרשים אותם ממסעדות.
בשוק התבלינים, הסמוך לבזאר הגדול, אפשר ליהנות מהאוכל המקומי הנמצא בכל פינה והאווירה הייחודית במקום. הבזאר הגדול ושוק התבלינים מקורים בחלקם ולכן ניתן להגיע אליהם בכל שעות היום.
הפלגה בבוספורוס היא עוד אטרקציה חובה למבקרים בעיר. השיט רגוע ומתאים גם לאלה שהם לא בדיוק חובבי הז'אנר. השיט חוצה את הגשרים המחברים בין שתי היבשות, וחולף ליד הווילות הנמצאות על שפת המים. רק העשירים ביותר יכולים לגור באזור הזה של טורקיה, והשיט נותן הצצה קטנה לחיים שלהם. בין המבנים המרשימים ניתן לראות גם את האחוזה בה צולמה הסדרה "רסיסים" המפורסמת. אם כי ראוי לציין שבמציאות היא מעט פחות מרשימה מבסדרה, ובמהלך הנסיעה עוברים על פני בתים מרשימים אף יותר.
הדרמות הטורקיות מורגשות בכל פינה באיסטנבול. בין אם זה מקומות אייקונים ששימשו כסטים לסדרות (והם פופולריים כמעט כמו ביקור בבניין של פרינדס בניו יורק), בתי קפה מיוחדים, ואם מסתכלים טוב מספיק, יש סיכוי לא קטן לראות באמצע הרחוב צילום של סדרה או שתיים.
ולחובבי השופינג והמותגים, Zorlu Center הוא אחד ממרכזי הקניות המומלצים בעיר. יש בו שילוב של מותגי יוקרה כמו דיור, לואי ויטון ובלנסיאגה, עם מותגים "פשוטים" יותר; H&M, ויקטוריה סיקריט, ליווייס (המחירים שם נוחים יחסית לארץ) ועוד. לקניון יש גם אפליקציה עם מפה והטבות לקונים, כך שאם מאבדים את הדרך או מגיעים עם מטרה מדויקת, אין בעיה להתמצא במקום בקלות.
איסטנבול היא עיר מלאה ברבדים, וההיסטוריה הארוכה של העם הטורקי מורגשת בכל פינה. השילוב של הישן עם החדש הוא מה שהופך את המקום הזה לכל כך לייחודי. רק לפני כחודש טורקיה חוותה אסון אדיר, שכובד משקלו מורגש גם באיסטנבול, למרות שהיא נמצאת 13 שעות נסיעה ממקור רעידת האדמה. המוזיקה פחות רועשת, השיחות יותר רגועות. ודווקא בזמנים כאלה של משבר, יש ערך בלהגיע במקום הזה.
הכותבת הייתה אורחת של חברת ישראייר.
