ענף התיירות נכנס להדממה מתחילת המלחמה ב-7 באוקטובר ובעיקר נמצא בתקופה של אי ודאות לגבי ההמשך.
תמונת המצב כעת עגומה: משרדי הנסיעות לא מקבלים הזמנות חדשות מלקוחות, אלא בעיקר עוסקים בביטולים והחזרים לצד התמודדות עם חוסר בכוח אדם, חלקם מגויסים בצו 8; מדריכי הטיולים ללא עבודה כלל שכן בדיוק כמו בקורונה אין תיירות פנים ואין תיירות נכנסת; בתי המלון מלאים עד אפס מקום רק במפונים ומתפנים והצימרים ריקים; התנועה בנתב"ג פוחתת מיום ליום לאחר שרוב החברות הזרות עצרו את הטיסות לישראל, והחברת הישראליות מדווחות על דילול משמעותי בכמות הטיסות.
ראשי ענף התיירות טוענים כי המתווה המוצע על ידי האוצר לא הולם את המציאות הקשה בשטח ואין מנוס מלהגיע לפתרון שייכפה שוב על הענף – הוצאה לחל"ת של מאות אלפי עובדים בענף התיירות.
קובי קרני, יו"ר התאחדות משרדי הנסיעות בישראל, אמר אתמול ל-ynet: "הבעיה הגדולה בתוכנית האוצר היא החרגת החברות הגדולות מסיוע. משרד האוצר מוסיף כאן חטא על פשע כי לא רק שאותן חברות הופלו בקורונה ולא קיבלו עזרה, עתה, לאחר שהתאוששו ויצאו מהבוץ בכוחות עצמן, שוב הן נזרקות מחוץ לסיוע של המדינה. אני שואל במה שונים העובדים המועסקים על ידי החברות הגדולות מכלל העובדים במשק? בענף התיירות יש שמונה חברות שכל פשען הוא שמחזוריהן גדולים מ-400 מיליון שקל. הרווח הנקי בענף קטן מאוד, והחברות האלו מפרנסות ישירות אלפי אנשים ישירות ומספקות עבודה בעקיפין ליתר הענף. אני קורא לשר האוצר לא להפקיר אותן".
מנכ"לית ההתאחדות טלי לאופר הוסיפה: "אם נרצה לראות את נתב"ג מלא ביום שאחרי המלחמה המדינה חייבת לפעול כבר עכשיו כדי לשמר את עובדי הענף במקום עבודתם".
"התשומות הנדרשות לגיוס והכשרת עובדים חדשים הן אדירות. לא הגיוני שחברת תיירות שמעסיקה מאות עובדים ישראלים לא תוכל לקבל פיצויים בגלל המחזור הגדול שלה"
אתגר שימור העובדים הוא זיכרון לא רחוק מתקופת הקורונה. טלי גל נוי, סמנכ"לית שיווק ומכירות באיסתא, מסבירה: "הנזק כעת הוא כפול. לא רק שאנחנו מאבדים מכירות בעקבות המלחמה, גם ייקח זמן עד שהמצב יחזור לקדמותו. יש עלות גדולה ומשמעותית באיבוד עובדים. התשומות הנדרשות לגיוס והכשרת עובדים חדשים הן אדירות. לא הגיוני שחברת תיירות שמעסיקה מאות עובדים ישראלים לא תוכל לקבל פיצויים בגלל המחזור הגדול שלה שנובע משיטת רישום חשבונאי הכוללת בעיקר תשלומים לספקי תיירות ולצדדי ג'. אנחנו מקווים שימצאו מתווה נכון לסייע לחברות התיירות באופן כזה שנוכל לצאת מהתקופה הנוראית הזו ולהמשיך לספק עבודה למאות עובדים ולתת שירות למיליוני ישראלים".
מתווה מקפח
גם בלשכת מארגני התיירות הנכנסת לישראל מאוכזבים מהמתווה של האוצר. היו"ר ליאור גלפנד הסביר כי חישוב פיצוי ההוצאות מקפח את עסקי התיירות הנכנסת עקב כוונת האוצר לפיצוי לפי גובה הפגיעה באחוזים של מע"מ תשומות. "בתיירות הנכנסת אין מע"מ תשומות על רוב עלות המכר, אלא רק על הוצאות קבועות, ולכן על פי המתווה אופן החישוב יהיה שגוי. אני מקווה שהמדינה תתאים את המתווה לענף, לפני שיהיה מאוחר מדי".
"עשרה אחוזים ממקומות העבודה בירושלים ובפריפריה, צפת, נצרת, עכו וטבריה לא יחזרו לחיים כלכליים בלי תיירים ברחובות שלהם"
מנכ"ל הלשכה יוסי פתאל הסביר כי "המתווה מציע חישוב לממוצע הכנסות ביחס של 1/12 מתוך ההוצאות של 2022, אך לא מתחשב במגבלות הקורונה על כניסת תיירים בשנה שעברה, שהוסרו באופן מלא רק בחודש מאי. הממוצע צריך להיות מחודש מאי עד דצמבר. בנוסף, לענף התיירות הנכנסת תפקיד מהותי בשיקום הנגב המערבי וכלכלת ישראל בכלל, שכן הוא אחראי לעשרה אחוזים מהעסקים בפריפריה ולאלפי בתי עסק הנתמכים בו". פתאל מדבר בעיקר על הצורך בשימור העובדים כיוון שהדבר קריטי לשיקום הענף: "התיירות הנכנסת מהווה את ענף היצוא הרביעי בגודלו בישראל. עשרה אחוזים ממקומות העבודה בירושלים ובפריפריה, צפת, נצרת, עכו וטבריה לא יחזרו לחיים כלכליים בלי תיירים ברחובות שלהם. חייבים לפעול כבר עכשיו כדי לשמר את העובדים. התיירים יבואו, אבל אנחנו חייבים להיות ערוכים ליום שינחתו פה".
יוני וקסמן, משנה ליו"ר אופיר טורס, מתייחס גם הוא להשארת העובדים בענף. "הוצאנו את העובדים לחופש על חשבון ימי החופשה שלהם ולאחר מכן נוציא אותם לחל"ת. אנחנו מצפים מהמדינה שתשתתף בהוצאות השוטפות ושתסייע בשימור העובדים אחרת כשנחזור לעבוד לא יהיה מי שיטפל בלקוחות".
3 צפייה בגלריה
סוזאנה ופרדריק בנתב"ג - תיירים שנמלטו מישראל, כמו רבים אחרים, לאחר פרוץ המלחמה
(צילום: רועי רובינשטיין)
חשש: רוב עובדי שירותי הקרקע לא ישובו מהחל"ת
בכיר באחת מחברות שירותי הקרקע הגדולות שפועלות בנתב"ג אמר בשיחה עם ynet כי לאחר מגפת הקורונה נדרשו לחברה 18 חודשים לגייס ולהכשיר מחדש כ-700 עובדים לתפקידים רגישים בנמל התעופה, כגון גוררי מטוסים, פקחי מטען ופקחי תדלוק. "משיחות עם העובדים עולה כי 90% מהם לא מתכוונים לחזור לעבודה אם יוחלט להוציא אותם לחל"ת", אמר אותו בכיר. "מבחינתם מדובר בענף לא יציב – הראשון להיכנס למשבר והאחרון לצאת ממנו".
הגורם בחברה הוסיף ואמר: "אנחנו מבקשים ממשרד האוצר להיכנס איתנו מתחת לאלונקה ולהוציא לפועל מודל פיצוי לעסקים בענף התעופה שיאפשר לחברות שירותי הקרקע בנתב"ג לשמור על העובדים שלהן".
הצעות מול מציאות
שרת התחבורה מירי רגב קיימה הערכת מצב עם חברות התעופה אל על, ישראייר, ארקיע וחברת המטענים קאל. "הפעילות שלכם חיונית ואסטרטגית והמדינה מחויבת לשפות אתכם על הנזקים כדי לשמור על הרצף התפקודי", אמרה רגב. לפי הצעתה, מודל ההעסקה שיקודם משלב בין מימון של המדינה והשתתפות מצד המעסיק והעובד. בפועל, זה עדיין לא קורה.
בנוגע להשבת התמורה הכספית ללקוחות בגין ביטולי טיסות - אחת הסוגיות הבוערות מאז פרוץ המלחמה - הדגישה רגב כי היא מצדדת בחברות התעופה שנקלעו בעל כורחן למשבר הנוכחי וכי המדינה חייבת להירתם למען החברות. היא ביקשה מהן להעביר דוח כספי מפורט על הנזקים. גם כאן הצעות יש, אך בפועל עדיין לא התקדם דבר.
תגובת המשרדים
משרד האוצר: "אנחנו בוחנים את הטענות בימים אלה וגם נקבעו כבר פגישות בנושא".
משרד התיירות: "פועלים ליצירת מתווה ייעודי לתעשיית התיירות שיאפשר התאוששות מהירה ויעילה. מדבור בתעשייה המכניסה עשרות מיליארדי שקלים למשק מדי שנה, שנעצרה לחלוטין. כמו כן התעשייה מפרנסת למעלה ממאה אלף משפחות בישראל במעגל ראשון ועוד כ-120 אלף במעגל שני. השר כץ וגורמי המקצוע במשרד משתתפים היום ומחר בדיונים בוועדת הכספים כדי לקדם את הנושא".
