רגע לפני שנופשים מעבר לים: ביקרנו באטרקציות החדשות באילת
(צילום ועריכה: אסף קוזין)
לנשארים בארץ: רגע לפני הנהירה ההמונית אל מעבר לים ולטובת מי שיוותר על הבלגן ועל התורים בשדות התעופה בארץ ובעולם - הדרמנו לעיר הנופש הדרומית בארץ לבדוק מה התחדש בה לקראת הקיץ. אילת עברה לא מעט תהפוכות בשנים האחרונות וכעת היא מרימה את ראשה ומציגה מספר חידושים. חלקם שווים את ההגעה עד אליה, חלקם פחות וחלקם עוד נמצאים בבישול איטי ארוך למרות שהיו אמורים להיות כבר מוכנים.
אז לא, אין עדיין פארק מים בעיר. הפארק שהיה אמור להיפתח תחילה בקיץ שעבר ולאחר מכן בסתיו האחרון - לא מראה סימנים שייפתח גם בעונת הקיץ הקרובה. המגלשות אומנם עומדות במקומן לצד יתר המתקנים, אך שם זה מסתיים.
מדוע זה קורה? מבחינת היזם, מדובר ברגולציה ובתהליכים איטיים מצד העירייה והגופים השונים ש"תוקעים" את ההתפתחות. עם זאת, הצצה אל הפארק, מכביש 90 שעובר לידו, מגלה מצב שנראה רחוק מאוד מסיום הבנייה ומפתיחת המקום.
מי שבכל זאת ממש חפץ באטרקציה רטובה שכוללת מגלשות נזכיר שיש את פארק המים בכניסה לעיר שנמצא בתוך במלון "יו ספלאש ריזורט", בקיבוץ אילות. הכניסה אליו היא בתשלום כמובן, עבור הקהל הרחב.
מה כן מתחדש בעיר? המלונות. המלונות וחדרי האירוח עוברים תהליכי שינוי שלא נראו באילת שנים. 1,893 חדרי מלון חדשים יתווספו לעיר באזור שדה התעופה הישן והלגונה - בחוף הצפוני של העיר. מדובר בתוספת של כ-17% לעומת המצב הקודם, שהיה קבוע במשך שנים רבות. בתוך כך, מלונות רבים בעיר נפתחו כבר בשנתיים האחרונות במקום מלונות ישנים או בנוסף.
והנה סקירה שלהם:
מווילה עם בריכה פרטית ועד אכסניה עכשווית
אחרי שנים רבות של דממה, בכל הקשור לפתיחת מלונות חדשים בעיר הדרומית, נראה שדווקא תקופת הקורונה גרמה להרבה משקיעים ובעלי מלונות לשלוח יד לכיס ולרענן את הלובי. חלקם רכשו מלונות ישנים ושיפצו אותם מהיסוד, חלקם בנו מלונות חדשים לגמרי וחלק הוסיפו מלון בתוך מלון קיים.
מלון רויאל שנגרילה של רשת הרברט סמואל (קבוצת נקש) הוא דוגמה לאחד כזה. מלון שנפתח בתוך שטח מלון אורכידאה הוותיק, הנמצא בצד הדרומי של אילת ממש מול המצפה התת-ימי (מקום שהתחדש גם הוא ואליו נגיע בהמשך). המלון נפתח לראשונה בדצמבר 2019 אך נסגר במהלך תקופת הקורונה, שופץ שוב ונפתח מחדש אחרי פסח האחרון.
פירוש השם שנגרילה הוא סוג של גן עדן, כך לפי מיתוס סיני עתיק. ואכן במעלה ההר, שעליו יושבים שני המלונות, ניתן לחוש לרגע באזור מנותק שכולו טוב. השקט באזור הזה של העיר, ההומה בדרך כלל, יחד עם גוני הכחול וטורקיז של ים סוף ממול והרי אילת הגבוהים מאחור, משווים רגע של נחת, כאילו קפצנו לביקור בגן-העדן הקרוב לביתנו רק כדי לבדוק אם המקום אכן אמיתי.
המלון החדש של הרשת לא מחליף את הישן - אורכידאה, ואף נשען עליו מבחינת צוות העובדים המשותף, חדר האוכל, הבריכה המרכזית ועוד. עם זאת, הוא כן מספק לאורחים שלו חוויה שונה מלאלו שיבחרו להתארח באורכידאה.
לאורחי רויאל שנגרילה יש קבלה נפרדת, שבה הם יקבלו צמיד שיקנה להם זכויות נוספות, כמו למשל כניסה חופשית לטרקלין שפועל מ-7:00 עד 18:00 מדי יום במתחם ממוזג, כניסה לבריכה נפרדת שנמצאת במעלה ההר, בחדרים ובווילות יחכה לאורחים מיני בר מלא ביום ההגעה ושירות אישי.
56 חדרי המלון עברו שיפוץ וחידוש מבחינת ריהוט ועיצוב, רובם נקראים חדרי דלוקס עם מרפסות אך ללא בריכה צמודה והיתר הם וילות מפנקות ולא זולות - שלהן יש בריכה צמודה ומיני בר מלא ביום ההגעה. בנוסף, לכל אורחי רויאל שנגרילה יש בריכה נוספת במתחם נפרד ליד הטרקלין, מלבד הבריכה המרכזית שנמצאת למטה באזור מלון אורכידאה.
אך עם כל הכבוד לטרקלין ולבריכה הנוספת אין ספק שגולת הכותרת האמיתית במלון היא הווילות - יש 13 כאלה בגדלים ובעיצובים שונים ועוד שתיים נשיאותיות. זה בתנאי ש-3,000 שקלים ללילה הם סכום סביר עבורכם, אם כן - אז מומלץ להוציא אותו כאן ועל זה (הסכום יכול להשתנות לפי תאריך ההגעה וסוג הווילה.
חלק מהווילות שוכנות על אחת מפסגות ההר ומשקיפות על הים האדום והרי ירדן ממול. יש להן בריכה פרטית ובכלל הרבה פרטיות. השילוב של הגובה שלהן והמרחק מיתר החדרים לוקח את הביטוי גן-עדן ואת תחושת הניתוק צעד אחד קדימה (או למעלה).
ישנן גם וילות במורד ההר - שם גם ניתן לקבל פרטיות, בעיקר בזכות העובדה שיש בריכה פרטית ומרפסת די גדולה, אך תחושת הבדידות האולטימטיבית פחות מורגשת למטה. מצד שני הקרבה לחדר האוכל, לבריכה המרכזית ולחנייה מביאה יתרונות אחרים.
וכשמדברים על יתרונות יש לדבר גם חסרונות. הבעיה המרכזית ואולי כמעט היחידה במלון, היא עניין התזוזה בין מקום למקום. מאחר שמרבית החדרים והווילות שוכנים במעלה ההר התלול, ההתניידות נעשית על ידי גולף קאר/טוקטוק. הבעיה היא שלא תמיד יש טוקטקים זמינים ולעיתים קרובות אורחי שני המלונות מוצאים עצמם ממתינים בשמש הקופחת של אילת להסעה זמן רב מדי, כשבחופשה של סופ"ש קצר כל רבע שעה חשובה.
בכללי נראה שבעיית המחסור בעובדים - בעיה ששייכת לכל המלונות בארץ ובאילת בפרט, תאיים על הסבלנות של מרבית האורחים הקיץ. אם בתור לקבלת הקפה בארוחת הבוקר או בתור לעשות צ'ק-אין/אאוט וכו'.
רויאל שנגרילה - עלות ממוצעת לחדר עבור לילה אחד בסופ"ש: חדר רגיל - כאלף שקלים. מחירי הווילות נעים בין 2,600 שקלים לווילה רגילה, 3,000 ועד 5,600 שקלים לווילות מיוחדות יותר ו-8,700 שקלים עבור לילה בווילה רויאל.
מלונות נוספים שהתחדשו בעיר בשנים האחרונות הם: STAY HOTEL, מלון NOW, אברהם הוסטל ומלון סוליי.
מלון STAY שייך לרשת מלונות ירושלמית בעלת אותו השם. אחרי שלושה מלונות בבירה החליטו בעלי הרשת להתרחב עם מלון נוסף באילת, מלון שנמצא בבניין בן שש קומות בחלק הפנימי של העיר.
אזור המלון לא נראה מזמין במיוחד, בעיקר כשמולו נבנים מספר בניינים חדשים ואיך לומר - פיגומים מול הפרצוף כשיוצאים למרפסת זה פחות האימג' שרוצים לפגוש בחופשה. גם המרחק מהחופים, מהאטרקציות ומהטיילת עושה את שלו, מה שאמור גם להוריד את המחיר.
אך בדיקה קצרה מגלה שעל לילה בסוף שבוע תשלמו כאלף שקלים. סכום שאולי נשמע די נמוך ביחד למלונות אחרים בערים המרכזיות בארץ ועדיין, מעט גבוה לתמורה שמתקבלת במלון ובעיקר בסביבתו.
"העובדים כאן מאוד אדיבים וכולם ממש נחמדים ושירותיים, אבל החדר די קטן והמרפסת פונה לבניין אחר שנבנה ממש ממול וגם לחזור למלון בשעת לילה מאוחרת לבד כאישה וגם כזוג - לא מרגיש הכי סימפטי כאן", מתארת אחת האורחות במלון סטיי. עם זאת, יש למלון החדש בריכת רוף-טופ להציע לאורחיו עם בר קוקטיילים על הגג שבקומה השישית, חדרים נעימים ומעוצבים, יחס אישי והמסעדה המדוברת שבקומת הכניסה - אליה נגיע בהמשך.
STAY - עלות ממוצעת לחדר עבור לילה אחד בסופ"ש: כאלף שקלים.
מלון NOW נמצא בסוף הטיילת של אילת, סמוך למלונות הרודס. המלון נפתח בספטמבר האחרון והוא מעט שונה בנוף האילתי. נתחיל בעובדה שהוא פונה למבוגרים בלבד ונמשיך עם עיצוב המקום שמזכיר מלון בוטיק במיקונוס.
במלון 19 חדרים וסוויטות, בהם חדרים עם בריכות שחייה פרטיות, חדרי גן וסוויטות. יש כאן בריכה מרכזית בקומת המסעדה, מחוממת בחורף, ומותאמת לתנאי מזג האוויר, ובריכת גג שמיועדת לאורחי המלון בלבד ולאירועים פרטיים.
במלון מסעדת שף הנקראת MOOD וגם בר משקאות אלכוהוליים חמים וקרים. המסעדה מיועדת לאורחי המלון ולאורחים מבחוץ.
מלון NOW - עלות ממוצעת לחדר עבור לילה אחד בסופ"ש: בין 1,125 שקלים ל-2,000 שקלים.
מלון סוליי (שמש בצרפתית) הוא מהוותיקים ברשימה אך מלבד השם שנשאר הוא התחדש לחלוטין. המלון נקנה יחסית לאחרונה על ידי "ישראל קנדה מלונות" ועבר שיפוץ מאסיבי.
המלון נמצא באזור המלונות המרכזי בעיר אך בחלק האחורי שלו - ביחס לטיילת. יש בו 73 חדרים, חלקם חדרים רגילים וחלקם סוויטות מרווחות יותר. הבריכה שלו יחסית קטנה אך במרחק חמש דקות ניתן להגיע לאחד החופים הקרובים. ובכלל, המלון קרוב מאוד למרבית האטרקציות המרכזיות בעיר: מסעדות, הטיילת והחנויות, קניון מול הים, סופרים וצרכניות ועוד.
סוליי - עלות ממוצעת לחדר עבור לילה אחד בסופ"ש: כאלף שקלים אך בסופ"ש יש להזמין מינימום שני לילות.
אכסניית אברהם הוסטל הביאה בשורה כשהדרימה לראשונה לאילת, אחרי ההצלחה שנחלה בירושלים ובתל אביב. אל תיתנו למילה לבלבל אתכם, כאן לא כל החדרים הם משותפים עם מיטות קומותיים כמו שמדמיינים אכסניה. יש חדרים פרטיים ומשפחתיים גם כן.
ההוסטל נמצא גם הוא בתוך העיר - שתי דקות מהתחנה המרכזית ומרוחק כעשר דקות מחוף הים וכרבע שעה מהטיילת. יש במקום בריכה ואפילו בר קוקטיילים לצד מטבח לשימוש אישי והרבה פעילויות שהמקום מציע לאורחים.
אברהם הוסטל - עלות ממוצעת לחדר עבור לילה אחד בסופ"ש: בין 600 לכ-700 שקלים ללילה אך בסופ"ש יש להזמין מינימום שני לילות. עלות חדר משותף היא כ-140 שקלים לאדם ללילה.
לצלול עם כרישים ו-20 שנה למופע WOW
במצפה התת-ימי, אחד המקומות הוותיקים בעיר עם המבנה האיקוני על הים שהפך לאחד מסמלי העיר, התחדשו לאחרונה בשתי אטרקציות מפתיעות בפארק שבמתחם. האחת היא האפשרות לצלול, שימו לב - עם כרישים. הפעילות הזו תיפתח לקהל ביולי הקרוב ותאפשר לכל מי שעבר קורס צלילה ומעל גיל 12 לרדת כמה מטרים מתחת לפני המים ולהסתכל לכרישים בלבן של העיניים.
השנייה היא האקווה דום. היכל חדש ובתוכו אולם קולנוע שמקרין סרטים שנעשו במשך תשע שנים יחד עם הפארק המקביל לזה האילתי, שנמצא בהוואי. אחד הסרטים מסביר באופן מרתק ומונגש - להורים ולילדים - על חיי הלווייתנים במגוון שפות. הסרט שצולם ב-360 מעלות מוקרן על מסך גדול שמתפרש על כיפה גדולה וביחד עם משקפי תלת-ממד נוצרת תחושה שנמצאים במעמקים ממש ליד היצורים הענקיים האלו ומנסים לגעת בהם או לשמור על הפנים כשאלו מתקרבים.
מחירים בפארק המצפה התת-ימי: צלילה עם כרישים - 599 שקלים (כולל כניסה לפארק המצפה ולאקווה דום). כניסה לאקווה דום - 20 שקלים לאדם בנוסף לעלות הכניסה למתחם.
באילת אין הרבה מופעי בידור שרצים קבוע במשך כל השנה, מלבד אחד - מופע WOW. המופע, בבימויו של חנוך רוזן, רץ כבר עשרים שנה ויחגוג זאת במופע מיוחד בסתיו הקרוב. מדובר במופע שמשלב קרקסנות ברמה גבוהה מאוד, קטעי ריקוד ומשחק, מיצגי וידאו ארט והרבה מוזיקה מקפיצה בנושא שמשתנה כל שנה, השנה הנושא הוא העתיד.
המופע האילתי הוא אולי הדבר הכי קרוב למופע הקרקסנות סירק דה סוליי המפורסם שמופיע בכל העולם. כאשר גם כאן הרקדנים והשחקנים מגיעים ממדינות שונות ולכל אחד תפקיד משלו. כשהכול על רקע תפאורה מתחלפת מרשימה ותלבושות מותאמות.
מופע WOW - מחיר: 99 שקלים לאורחי רשת שירוטל ו-129 שקלים לאורחים מחוץ.
לגלות את סודות אילת ולעשות סלפי
לא רק ים ובריכה: תאגיד התיירות אילת מציע לאורחי העיר סיורים חינמיים במהלך הקיץ תחת השם DISCOVER EILA.
החל מביקור באוטובוס המקורי שהגיע לאילת בשנות ה-50, פגישה עם הדוורית הראשונה של אילת, ביקור בדוכן הגלידה הכי ותיק בעיר עם גלידה וגביעים בייצור אישי ועד טעימות בחומוסייה עם מרכיב סודי, מעדנייה צרפתית אמיתית ועוד.
הסיורים מתקיימים בימים שני עד חמישי, בשלוש קטגוריות תוכן שונות: סיורי קולינריה, נוסטלגיה והשראה בפינות פחות מוכרות של אילת.
עוד אטרקציה חדשה נפתחה לאחרונה בעיר והיא מעין מוזיאון סלפי. שתי מילים שעדיין מוזר לשמוע יחד אך לאחרונה נראה שכל עיר שמנסה להלהיב את התיירים הצעירים יותר, פותחת וריאציה כזאת. מדובר במתחם בשם Dream Pic עם עשרים תפאורות מצוירות ותלת-ממדיות שונות, כולל אביזרים ופרטי אמנות.
דוגמת בריכת כדורים ענקית על רקע נופי העיר, אמבט ברווזים, חדר מראות, פסל ענק של חד-קרן, חדר מראות, מכונית ספורט ועוד.
לדברי דודי שושן, בעל המתחם, "התמונות הן המזכרת שנשארת מכל טיול ובילוי, ומוזיאון הסלפי מאפשר לצעירים וגם למבוגרים לצאת מהשגרה ולמקם את עצמם בסיטואציות מקוריות, ליצור תוכן מיוחד לעוקבים שלהם, לצלם ולהצטלם".
המתחם הוא חלק ממתחם האטרקציות פאנטזי בקניון אייסמול.
עלות כניסה: 50 שקלים ל-45 דקות.
טעים - לא ביחס לאילת: הקולינריה התחדשה בעיר
בעשור האחרון נכנסו ויצאו מסעדות ורשתות שונות לאילת. חלקן בניסיון "להביא את תל אביב" לעיר, כמו בר האוכל ג'אספר 08 שנפתח לפני ארבע שנים במלון אגמים. או משקיעים שפתחו מסעדות שף, דוגמת מסעדת הפיוז'ן LA RUE שנפתחה לפני ארבע שנים גם כן אך הספיקה להיסגר מאז.
הבעיה היא שלרוב, המחמאות הכי גדולות שאפשר היה להוציא על טיב האוכל והאווירה הן שהמקום טוב - ביחס לאילת.
נתחיל עם המסעדה החדשה של השף אוהד לוי (השתתף בתוכנית "המסעדה הבאה") בשם MAMO. היא נמצאת כפי שהזכרנו קודם, בקומת הכניסה של המלון החדש STAY, שנמצא בתוך העיר.
מדובר במקום לא גדול במיוחד, מה שמספק אינטימיות נחמדה על רקע עיצוב מותאם לתקופה ולמקום ובעיקר צוות של מלצרים, ברמנים ושפים שעושים עבודה מעולה, גם כשנעשות פדיחות. והאוכל - הוא הסיבה האמיתית לכך שצריך להזמין מקום הרבה זמן מראש, כבר עם החודש הראשון לפתיחת המקום.
סיבה נוספת לחזור לכאן היא המחירים. המונח Value for Money תופס כאן ויחד עם השף שמציץ כל כמה דקות מהמטבח הפתוח לכיוון הסועדים, במבט של אבא דואג ואכפתי - לגמרי גורמים לחשוב מתי חוזרים שוב.
לא רחוק משם נמצא מקום חביב ואחר לחלוטין בשם "עומר'ס", מעין מסעדה סלאש סנדוויץ'-בר של השף טל הרשקוביץ. מה שאומר שאת כל המנות - כולל תבשילים מורכבים, עוף מפורק ומנות טבעוניות - תוכלו לקבל בכריך מלחמים שונים.
קלימרה. אחת המסעדות המוכרות מתל אביב שפתחה שלוחה אילתית היא מסעדת גרקו היוונית. המיקום שלה הוא קלף מנצח בפני עצמו והוא במקום המבוקש על הטיילת האילתית מתחת למלון רויאל ביץ'.
ולסיום - לוויתן. מוסד קולינרי אילתי שהיה ידוע במשך שנים כמסעדת שף מפונפנת הפכה לפני כשנה וחצי לדיינר עם אוכל מושחת ובעיקר טעים ומפתיע. המבורגר בלוויתן נמצאת בסוף הטיילת מתחת למלון הרודס.
הכותבת הייתה אורחת של קבוצת הרברט סמואל.
