אחד המבנים הנוסטלגיים והמרגשים בזיכרון הקולקטיבי של תושבי אור יהודה הוותיקים הוא קולנוע גולן. בית הקולנוע, שהוקם בשנות ה-50 של המאה הקודמת, שימש אתר הבידור המרכזי ואטרקציה מקומית.
כאן נפגשו זוגות מאוהבים לנשיקה ראשונה, כאן פגשו הילדים את הגיבורים שלהם, והקסם המופלא שנוצר מהחיבור בין סרטי הצלולואיד לאור המקרן הפיק הנאה מושלמת.
חוזרים למקומות הנטושים
בשנות ה-70 החליף בית הקולנוע הוותיק בעלים - איש העסקים אורי גולן, שעלה ארצה בגיל צעיר מעיראק ועבד בילדותו בבית הקולנוע של אור יהודה כמוכר ארטיקים, הגשים חלום ילדות, קנה את בית הקולנוע והפעיל אותו בהצלחה מרובה עד למותו הטרגי בגיל צעיר ב-1982. מאז נסגר בית הקולנוע של אור יהודה וננטש.
הקולנוע הנטוש באור יהודה
בחזרה לשנת 2019, המבנה הנטוש של קולנוע גולן במרכז אור יהודה עומד מיותם ובמצב של התפוררות מתקדמת. בעלי הדוכנים הרבים והעגלות השונות לממכר מזון ומשקאות, שבעבר מילאו את הרחבה, נעלמו.
בכניסה למבנה ההיסטורי אנחנו נפגשים עם גילי גולן, הבן הבכור של הבעלים של בית הקולנוע הנטוש. על אף שעברו עשרות שנים מאז שהמקום נסגר, גולן מתרגש מאוד.
"המקום הזה מעורר בי המון רגש סנטימנטלי וגעגועים לאבא, וזה לא קל כי נפרדנו ממנו בגיל מאוד צעיר. הוא היה בן 47 וקיבל דום לב, ויום בהיר אחד המקום נסגר כי לא היה מי שיתפעל אותו".
גולן פותח, בחריקה צורמת, את דלת הברזל המקורית והחלודה של היציאה מבית הקולנוע הנטוש. באופן מפתיע, כמו במעבר בין עולמות מוזרים בסרט פנטזיה הזוי, אנחנו צועדים לתוך ג'ונגל ירוק וסמיך תחת שליטתו של עץ ענק, שגדל לגובה מטורף ולמעט גדודי היתושים והזבובונים שמציקים - הוא למעשה השליט הבלתי מעורער של המקום. אנחנו צועדים בעקבות גולן לתוך הצמחייה הסבוכה וערימות נרקבות של ג'אנק שהחליפו את כיסאות העץ. גולן הורג יתושים ביד אחת, וביד השנייה הוא מצביע על הקירות השונים של המבנה ומסביר לנו.
"העץ הזה התחיל לגדול בשנת 1982, כשהקולנוע נסגר, וכמו שאתה רואה הוא די גדול. פה היה המסך של הקולנוע", הוא מצביע על הקיר המתפורר בצד השני שמאחורי העץ. "אתה רואה את החורים בקיר, משם המקרנות של הסרטים הקרינו את הסרט על המסך שהיה כאן".
אנחנו מטפסים על הבמה של בית הקולנוע הנטוש, מתגברים על הצמחים והחרקים, וגולן מיד מזהה את השרידים המפויחים של אחורי הבמה ונזכר באחת מנקודות הקסם של ילדותו. "כאן היה בעצם 'מאחורי הקלעים'", הוא מספר. "כשהציגו בבית הקולנוע של אבא שלי הצגות לילדים, השחקנים היו מתלבשים פה ויוצאים מכאן לכיוון הבמה".
למרות פגעי הזמן והשריפה הגדולה שהשתוללה במקום לפני עשרות שנים, רצפת בית הקולנוע הנטוש מלאה בשאריות של סרטי צילום דהויים, מזכרת אילמת מעולם אנלוגי רחוק ונוסטלגי. אנחנו צוחקים מהמחשבה שצריך להסביר לקוראים הצעירים של הכתבה כי שאריות הפלסטיק העלובות שמצאנו היו הבסיס המרכזי לתעשיית הקולנוע של פעם. גולן אוחז בשאריות פילם דהוי ומסביר: "על הסרט היו בעצם התמונות של הדמויות בסרט. סרט הפילם היה מתגלגל בתוך המקרנה, 24 תמונות בשנייה, וכך הסרט היה מוקרן על המסך".
קובי ברכה, שגדל באור יהודה ובמהלך ילדותו צפה בעשרות סרטים בקולנוע גולן והצטרף לסיור, מוצא גלגל פילם מקורי ממתכת ששרד את השרפה. מדובר בסמל האלמותי של עולם הקולנוע שנכחד.
"אני שומר על המבנה הזה קרוב ל-15 שנה", הוא אומר. "יש לי המון זיכרונות מיוחדים מהמקום. בתור ילדים היינו נכנסים לראות פה סרטים והצגות יומיות. זאת הייתה תקופה יפה ואני ממש מתגעגע, קולנוע גולן היה המרכז החברתי שלנו, והסרט שהכי אהבתי היה 'טרזן'".
אנחנו ממשיכים לחקור את קפסולת הזמן המוזרה, מזהים חלקי מכונות הקרנה נוספים, ג'אנק רקוב ובתי גידול של עכברים. גולן צועד בתוך הג'ונגל הירוק והסבוך שהחליף את רצפת בית הקולנוע של אביו, מוביל אותנו במנהרת הזמן אל הסיפורים והחוויות האישיות שלו מילדותו בשנות ה-70 העליזות. הוא מתקשה להסתיר את הרגשות הרבים שאוחזים בו.
"אני זוכר משהו מאד מרגש", הוא אומר, "הייתי בן שש או שבע ואבא שלי נתן לי להיות סדרן, נתן לי פנס והייתי הולך בין הכיסאות לראות שלא שמים רגליים על המושבים, שלא זורקים גרעינים על הרצפה, ואני לא אשכח את זה. אני נזכר בילדות שלי, לראות פה את הסרט 'סופרמן' הראשון, זאת הייתה אטרקציה ממש גדולה, מאוד אהבתי את זה שהוא עף".
טריילר של הסרט "סופרמן" מ-1978 שהוקרן בקולנוע
תהליך הסגירה והנטישה של בתי הקולנוע הוותיקים בישראל הוא תופעה ידועה ומוכרת. הזרז הראשוני שהחל את התהליך הכואב הוא הקמת הטלוויזיה הישראלית בשנת 1968. "המפלצת האלקטרונית" או "מגפת הטלוויזיה", כפי שכונתה התקופה על ידי בעלי בתי הקולנוע שנפגעו, נגסה קשות במספר הצופים ודיללה את ההכנסות.
אי אפשר לעצור את הקדמה. הגיבורים הגדולים של שנות ה-70 - כמו ברוס לי איש הקונג-פו, מצ'יסטה הבריון וטרזן האגדי, בשחור-לבן ובכיכובו של ג'וני וייסמילר - נעלמו מהתודעה הציבורית, ודור חדש של גיבורים דיגיטלייים משוכפלים השתלט על התודעה הציבורית ועל זמן המסך שלנו.
העץ הגדול שצמח בפראות מלבלבת בתוך לבו המדמם של קולנוע גולן יכול היה בקלות לשמש תפאורה משובחת לסצנת אקשן מתוך הסרט של טרזן. הזבובונים והיתושים המעצבנים, ששולטים כיום בבית הקולנוע הנטוש, תוקפים אותנו מכל כיוון ואנחנו נשברים ומחליטים לסגת לכיוון דלת היציאה. גולן נותן מבט אחרון במבנה הנטוש ובשברי הזיכרונות שמציפים אותו.
"אני מאמין שזה הביקור האחרון שלי בבית הקולנוע של אבא", הוא מסכם. "זה המקום שבו גדלתי, כאן הייתה הילדות שלי, כאן הייתי עם אבא. בעזרת השם, בקרוב אנחנו הולכים להרוס את המבנה ולבנות כאן בניין מגורים חדש, ונחמץ לי הלב".
פורסם לראשונה: 08:40, 26.02.19
