לקחת פסק זמן ולא לגלול
לא צריך לחכות לתירוצים שנקראים חגים וחופשות קיץ כדי לצאת לחופשה משפחתית או זוגית. דווקא עכשיו, לפני שנעשה חם מדי וצפוף מאוד, זה הזמן שלכם לקפוץ לסוף שבוע באחד העמקים היפים בארץ
צילום ובימוי: אסף קוזין
אז איך מחברים בין הרעיון שנקרא חופשה משפחתית לבין חופשה לעצמכם? איך יוצאים לנופש אמיתי כזה בלי יותר מדי "משעמם לי" מהיצור הקטן שנשרך מאחוריכם?
וגם - איך נמנעים מלהיתקל בשאלות הרות גורל כמו: האם לשלם על מזוודות ומושבים ומה עושים עם הקטנים עכשיו שעות בשדה ובטיסה? תשובה: תעמיסו את הכל ואת כולם באוטו ותתחילו לנסוע צפונה (ומזרחה).
כל הדרך לאחד האזורים היותר יפים בארץ - עמק המעיינות, לוותה בשיר שלא יצא מהראש, שיר שהוא גם הקלישאה הכי גדולה שיש - "לקחת פסק זמן ולא לחשוב" ("פסק זמן" של אריק איינשטיין, 1984). אבל מה לעשות, קלישאות נולדו מאמת. אגב, בימינו זה בעיקר לקחת פסק זמן ולא לגלול (ותודה על הקליטה החלשה באזור).
לכל אחד יש את האזור הזה בארץ שהכי עושה לו את זה - אנשי המדבר הצחיח למול אנשי הצפון הירוק. אנשי האורבניות הסוערת מול אנשי החול והים. אבל משהו בעמק המעיינות שהוא המיתוג החדש של עמק בית שאן, מצליח להביא קצת מכל דבר בדיוק במידה הנכונה.
לוקח כמה שעות, או כמה דקות אם אתם מהמתמסרים בקלות, לנטוש את הסביבה ממנה אתם באים ולאמץ את אווירת המקום. אם זה לא קורה לכם ברגע שיצאתם מהרכב והתחלתם לנשום את האוויר - הנקי והיבש שיש כאן, אז זה יקרה בהליכה מחדרי האירוח של הקיבוץ ועד לחדר האוכל או הבריכה המחוממת בקיבוץ.
בדרך תתכוננו לקנא קצת בחיי התושבים. באלו המבוגרים שמוכיחים שלא רק בכפרים של סיציליה ויפן חיים שנים ארוכות ואיכותיות. אחרת איך מסבירים את היותם כל כך נמרצים כשהם מדוושים על האופניים (הלא חשמליים) שלהם מהבית לצרכנייה ולחדר האוכל? או בילדים הקטנים שמתחנכים על שותפות וחברות כבר מהשהייה המשותפת בלול הגדול על גלגלים שמסיע אותם לגן.
הקיבוץ הוותיק הזה, שנוסד ב-1936, עבר לא מעט תהפוכות ומאבקים כדי להגיע למה שהוא היום ובעיקר כדי לשמור על עצמו לאורך כל השנים. הקיבוץ הביא את רוב הכנסתו ממפעלים וגידול דגים. היום ההכנסה העיקרית היא התיירות.
"לפני כמה שנים נסענו לאירופה והבנו מאנשים שהשם 'עמק בית שאן' לא מספיק מוכר אז החלפנו ל'עמק המעיינות'", מסביר אחד מחברי הקיבוץ על הבחירה לשנות את המיתוג של המקום. בחירה שנראית בדיעבד כמוצלחת.
כחלק מהשינויים שקורים בקיבוץ לעיתים קרובות, בשנה האחרונה חידשו ושיפצו חלק גדול מבקתות האירוח כאן וכתשע בקתות חדשות לחלוטין נבנו בשנה האחרונה. סך הכל יש במקום 50 בקתות אירוח המתאימות לזוגות או להורים וילדים, עם מטבח ופינת אוכל, ג'קוזי בסלון, מקלחת ושירותים.
אם אתם מגיעים כקבוצה מומלץ להזמין כמה שיותר זמן מראש ולבקש להיות קרובים במועד ההזמנה, המקום אומנם לא גדול מדי אבל יכול להיות שתקבלו חדרים מעט רחוקים זה מזה.
הבקתות מואבזרות פחות או יותר במה שצריך לחופשה מהסוג הזה, העיצוב החדיש נקי ונעים לעין, זה לא מלון חמישה כוכבים - לטוב ולרע, לכן אל תצפו לאחד כזה.
את ארוחת הבוקר לא כדאי לפספס, ולא רק בגלל האוכל עצמו שעונה על הצרכים כמעט במידת בתי המלון השופעים של אילת למשל. אלא בגלל דרך ההגעה אליה בין שבילי הקיבוץ והאווירה הפסטורלית שאזור חדר האוכל משרה לפני יום גדוש בפעילויות.
מחיר: המחיר עבור זוג ללילה כולל ארוחת בוקר נע בין 960 שקלים ל-1,150 שקלים. המחיר הנמוך מתייחס ליולי ולסופי שבוע והיקר לחודש אוגוסט ולחגים.
ומה יש לעשות כאן מעבר לשהייה המרגיעה בקיבוץ והרביצה מול הנחל? מספיק כדי להבין שלהגיע ליום אחד זה לא תמיד מספיק.
מסביב לקיבוץ יש מספר אטרקציות במרחק שתי דקות נסיעה. מומלץ להתחיל עם גן החיות הלא טיפוסי הזה: גן גורו.
הוא לא טיפוסי לא רק בשל החיות האוסטרליות ששם הגן כבר מרמז על הימצאותן. כי מעבר לקנגורו שנמצא כאן במספר זנים מעניינים, הגן הזה דוגל בשמירה על החיות הרבה לפני הדאגה לשעשע את המבקרים.
אחרי שיחה עם מנהל המקום ואחת המדריכות הראשיות בגן, אפשר להבין די מהר עד כמה האהבה והמסירות לבעלי החיים שגרים כאן עולה לעיתים קרובות על יחסם לבני האדם. ״כן, אנחנו מודעים לעובדה שגני חיות רבים מתחשבים יותר במבקרים ובסקרנות שלהם על חשבון החיות. כאן זה לא הסיפור״, אומרת המדריכה.
איך הם הגיעו לכאן? אין כמו מוח ישראלי שחושב שהוא כל יכול, ואם הוא קיבוצניק אז בכלל. כך היה עם יליד קיבוץ ניר דוד יהודה גת שהחליט לפני כ-30 שנה שהוא רוצה לפתוח גן חיות אוסטרלי. זה המקום לציין שמזג האוויר והאקלים בעמק המעיינות זהה מאוד לזה שבאוסטרליה.
אז הוא נסע עד ליבשת הרחוקה, התאהב בחיה וחזר עם שבעה קנגורו תוצרת מלבורן. וכך, לפני 25 שנים נפתח הגן האוסטרלי הראשון והיחיד בישראל. לאחר מכן ייבאו קנגורו לגני חיות נוספים בארץ וכיום מתבצעת תחלופה ביניהם כדי שיהיה גיוון גנטי.
בגן הזה ישנם כחמישה סוגים של קנגורו וסך הכל כ-60 שנמצאים בגן. הראשונים שתפגשו הם מסוג קנגורו אפור ואדום שנמצאים בשטחים הפתוחים, אותם תוכלו גם להאכיל וללטף, אל דאגה הם די אדישים לעניין. סוגים נוספים של קנגורו שתראו כאן הם ווליבי וגם וולארו.
מלבד החיה החמודה שהפכה כמעט למילה נרדפת לשם המדינה ממנה הגיעה, יש בגן גורו עוד בעלי חיים שמקורם באוסטרליה: מספר זנים של תוכים - אותם תוכלו להאכיל בעצמכם בצפרייה הלורית. יש קוּקברה - שלדג אוסטרלי, פינת ליטוף של עיזים, חיה הנקראת "כיס נעים מעופף" - סוג של חיית כיס קטנה אוסטרלית וסוגי לטאות כמו גואנות - זן של לטאת כוח אוסטרלית.
סיימתם ללטף, להאכיל ולהרגיש שקפצתם רגע לאוסטרליה? יופי, עכשיו תוכלו להתפנות לשאר האטרקציות בגן. מבוך דינוזאורים עם פסלים גדולים שזזים תוך כדי הליכה, גן משחקים לקטנים ומתקני תנועה שאפשר לטפס עליהם, כשלכל מתקן יש קשר תנועתי לבעלי החיים שנמצאים בגן: אם זה בעל חיים קופץ או מעופף, כך שהילדים מחקים את החיה כביכול.
מחיר: 59 שקלים לאדם מגיל שנתיים ומעלה.
עוד חוויה שמומלץ לעשות סמוך לביקור בגן גורו היא נסיעה על רייזרים (מין רכבי שטח שמזכירים טרקטורונים). חוצים את הכביש מגן החיות, עוברים תחנת דלק לעצירה קלה וממש ליד נמצא "רייזר העמק הנעלם".
מעבר לאדרנלין שמתחיל לזרום כבר אחרי הסיבוב הראשון, הנופים והמקומות שמגיעים אליהם בזמן הנסיעה - שווים כל רגע. אחד הרגעים היפים בטיול הוא העצירה עם הרכבים ליד נחל חרוד.
המדריך שמלווה כל קבוצה שמגיעה - חמוש בערכת קפה, עוגיות (אפילו ללא גלוטן אם תתריעו מראש), פירות ומים, "פותח שולחן" ליד הנחל ונותן לכם כמה דקות של רוגע והתחברות אל הטבע שגם הציניים ביניכם יצליחו להעריך.
שאר הנסיעה עוברת ליד בריכות הדגים באזור, הקיבוצים בית אלפא וניר דוד, מסביב לבית שאן ולבסוף אפשר לעלות לנקודת תצפית מעלה גלבוע עם נוף מלמעלה שמסכם לכם את כל האזור הירוק-כחול הזה. רק קחו בחשבון שהעלייה והירידה חזרה לא הכי פשוטות מבחינת תנאי הדרך אז תעשו זאת לאט ובזהירות.
עוד מקום שווה ביקור הוא פארק המעיינות. יש כאן לא מעט אפשרויות לבילוי של כמה שעות משפחתיות או זוגיות - ברגל, ברכב או באופניים. המומלצת היא ה"אקסייפ פארק", שמדמה חדר בריחה רק באוויר הפתוח ובשטח הרחב מאוד של הפארק.
אפשר להתחלק לקבוצות ולהתחרות ביניכם ואפשר להחליט שעושים את זה יחד כקבוצה אחת. עולים על רכבי גולף - הפעם פחות מהירים ומקפיצי דופק מהקודמים ומתחילים לנסוע. זה קורה אחרי שאחד המדריכים במקום מסביר לכם את סיפור הכיסוי, מצייד אתכם בתיק עם מספר פריטים לפתירת החידות והנה אתם בדרך ליישב את העמק ולראות נוף יפה על הדרך.
מחיר: הכניסה לפארק המעיינות היא ללא תשלום. השכרת אופניים: 50 שקלים לשלוש שעות, השכרת רכב לארבעה אנשים: 210 שקלים לשעתיים. השכרת רכב לשישה אנשים: 300 שקלים לשעתיים.
כבר הרבה שנים שרמת הקולינריה בארץ עלתה מדרגה ולא רק תל אביב מספקת מקומות איכותיים וטעימים. אזור הצפון בכלל ועמק המעיינות בפרט מספק כמה בולטות במיוחד.
החל מקימל בגלבוע של השף שאול בן-אדרת, מסעדת חוות התבלינים בגלבוע ועד מסעדת ארטישוק שתביא לכם מרכיבים טריים ישר מהשדות שליד. גם מסעדות כביכול פשוטות יותר יעשו את העבודה דוגמת מסעדת שיפודי הכיכר בבית שאן שתזכיר לכם שפע מהו או דג דגן בקיבוץ חפציבה.
אבל אחת בולטת בנוף באופן מובהק היא מסעדת רוטנברג. המסעדה נמצאת במרחק של כ-20 דקות נסיעה מקיבוץ ניר דוד במתחם מבודד ומרשים שמביט אל מול הרי סוריה.
המסעדה היא כיום בבעלות הזוג הילה רונן ויזהר סהר. רונן ירשה חוש טעם מפותח מאוד בעיקר ליינות וסהר עבר בלא מעט מטבחים מפורסמים בארץ ובעולם.
המקום שימש בעבר הרחוק כקרנטינה - תחנת מעבר או תחנת הסגר לבעלי חיים שנבדקו על ידי וטרינר בריטי לפני שעברו את הגבול. במלחמת העצמאות המקום שימש כעמדה ללגיון הערבי כלפי קיבוץ גשר, אבל מאז כבר שוקם על ידי המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל.
מחיר: המנות העיקריות ברוטנברג נעות בין כ-70 שקלים ועד 150 שקלים למנה, עם מבחר מכובד של מנות ראשונות ויינות. בנוסף, מרבית המרכיבים בתפריט מגיעים היישר מחלקת הגידול של המקום הכוללת ירקות, בוסתן פירות וגינת תבלינים פרטית.
פה כבר נעשה את זה קצר: תגיעו לכאן לפני שמתחמם מדי. מזג האוויר מושלם בחורף ובעיקר בעונות המעבר.
הזמינו מראש את המקומות כדי שלא תגיעו ותתאכזבו לגלות שהכל מלא.
ובעיקר - תנו לילדים להרגיש כאן חופשי ולהתרוצץ, אחרי הכל אתם בקיבוץ ובסוף היום אתם תודו על רגעי השלווה המוקדמים.
ולעצמכם? תנו לראש לנוח מהפיצוצים וללב לנוח מהלחצים. הנשמה רוצה קצת מנוחה, לתפוס אוויר בשביל לחזור לעבודה. זה רק פסק זמן קצר וזה חולף.
הכתבת הייתה אורחת של קיבוץ ניר דוד
