כל הניסיון העשיר שלו לא הכין את רונן ניסנבאום, מנכ"ל רשת דן, לקבלת אחד הכוכבים הגדולים בעולם המוזיקה, אשר, שהגיע אליו ב־2003 למלון אינטרקונטיננטל באטלנטה שאותו ניהל אז. "אני לא בענייני מוזיקה", מתנצל ניסנבאום, "מגיע בחור במרצדס מפוארת, אני פותח לו את הדלת ורואה מישהו יוצא עם ג'ינס וכובע בייסבול, נראה לי כמו ילד. אני, כמנכ"ל, אומר 'וולקאם' והוא שם לב שאני לא מתייחס אליו שונה, ואז הוא אומר לי, 'אתה יודע מי אני?'"
מזכיר לך שבאותה תקופה הוא להט ואסף פרסי גראמי.
"כן, בדיעבד אני יודע. אבל אז אמרתי, 'לא, אני מצטער, לא יודע מי אתה'. הוא הסתכל ואמר: 'אתה באמת לא יודע מי אני ואתה כל כך נחמד אליי?' אמרתי, 'כן, מי אתה'. והוא עונה, 'אני אשר'. אז אמרתי לו, 'אשר, אוקיי, אבל אשר מי?' חשבתי שאולי יש לו איזשהו קשר עם ישראל, בכל זאת, אשר. אז הוא צחק ואמר, 'תודה שאתה כל כך סימפתי למרות שאין לך מושג מי אני'. אני חוזר הביתה באותו ערב, מספר לאשתי ולבת שלי שפגשתי את אשר, הן תופסות את הראש עם הידיים ואומרות לי, 'רק אתה יכול".
6 צפייה בגלריה
רונן ניסנבאום. ''אף עובד או אורח אחר, מבודד, לא נדבק במשך שלושת החודשים האחרונים במלון שלנו''
(צילום: יונתן בלום)
מילא אשר, אבל שום תסריט לא היה יכול להכין את ניסנבאום לפרק בקריירה שבו יהפוך ממנכ"ל רשת נוצצת ויוקרתית כמו דן למנכ"ל מלונות קורונה, המאכלסים את החולים הישראלים במקום את התיירים שאינם. אמצע מארס, ימי העקומות המשתוללות של הקורונה, ניסנבאום נקרא לקריה בתל־אביב כדי להעמיד את אחד הפתרונות שגיבשו במשרד הביטחון ובמשרד הבריאות - הסבת המלונות לטובת החולים.
"התקשרו ממשרד הביטחון ואמרו, 'בעוד שעתיים תגיעו לקריה ואנחנו רוצים הצעת מחיר עבור מלונות לנשאי קורונה'", הוא נזכר. "הגענו מנכ"לי שלוש הרשתות הגדולות, אנחנו, פתאל וישרוטל, יחד עם עורכי דין. נכנסנו אחד אחרי השני לתוך חדר עם 20 איש ממשרד הביטחון, משרד הבריאות, אנשי לוגיסטיקה ורכש ופיקוד העורף. סיפרו לנו מה הם רוצים וביקשו שנצא מהחדר ושנבוא בחזרה עם הצעה".
המחשבה הראשונה לא הייתה, 'מה אני צריך את זה, לא תודה?'
"בכלל לא. למרות שזו החלטה מאוד מורכבת וקשה, היה ברור מלכתחילה שאנחנו נעשה את זה. ישבנו אני ועורך הדין ומנהל התפעול, שמו אותנו במשרד שיש בו בקושי כיסא ושולחן. ושם, על חתיכת נייר, התחלתי לכתוב את התחשיבים שלנו. רצו שלושה מלונות גדולים במרכז, כמה יעלה חדר לחולה ושלוש ארוחות".
משהו שאפשר להרוויח ממנו על הדרך?
"שום אפשרות, רק לצאת באיזון במקרה הטוב. אבל באנו להירתם למשימה, לעזור למדינה, לעזור לבתי החולים לפנות מיטות לחולים. חשבנו אז שכל בתי החולים יתפוצצו. דיברתי עם מיכאל פדרמן היו"ר (ובעל השליטה - ר"ש), ואמרנו שיש פה גם טעמים ציוניים ולא כלכליים. אנחנו רוצים לכסות את ההוצאות שלנו, אבל גם שלא יגידו שאנחנו מנצלים את המצב כדי לגבות מחיר לא הוגן. רצינו גם להשאיר עוד 100 משפחות בעבודה".
מלונות דן פנורמה ת"א ודן ירושלים נסגרו עוד באותו ערב לטובת חולי הקורונה. למדינה ולדן הייתה אופציה גם על פנורמה חיפה, "אבל שם נתקלנו בבעיה של אנשים שגרים בסביבה, שהתנגדו", מספר ניסנבאום. "הם אמרו לנו: 'בשום פנים ואופן לא תביאו אנשים חולים לפה'. אמרנו שלא נלך נגדם ראש בראש. ביקשו חלופה, אז נתנו גם את דן פנורמה ירושלים. זה היה נראה כמו מבצע לכל דבר. בנו בכל מלון חפ"ק של פיקוד העורף ומשרד הבריאות וקופות החולים".
בעצם הקרבת את יוקרת המותג. הפכתם במהלך התקופה למה שנקרא 'דן קורונה'.
"אני לגמרי לא בורח מזה. יש פה מחיר לא קטן, מחיר מותגי. פחדנו וידענו שהתקשורת או המתחרים שלא זכו במכרז, יתחילו להשתמש נגדנו בכינויים כמו מלונות קורונה, יגידו שמסוכן אצלנו. אבל באותה נשימה הרגשנו שהמותג שלנו כל כך חזק ואיתן, כך שהוא יעמוד בכל הדבר הזה ואנשים כן יראו שהייתה פה תרומה שלנו למדינה".
חודשיים אחרי, כבר אפשר לשפוט?
"קיבלנו אינפורמציה לפני שבועיים, סקר חיצוני מחברת סאפיו שנעשה ביוזמתם. הם ביקשו לבדוק לאיזה מותגים יש אהדה ואנחנו היינו המותג המלונאי היחיד שהופיע שם. לא תיארתי לעצמי שנגיע לזה. רק קיוויתי שהפוקוס לא יהיה נגטיבי ושלא יחברו אוטומטית נשאי קורונה למלונות שלנו".
סקרים זה נחמד, אבל מי ירצה לבלות במלון שעד לפני זמן קצר היה מלא בחולי קורונה?
"על פניו המחשבה שלך נכונה. זה מאוד לא רציונלי ומאוד אמוציונלי. אבל לפני שלושה שבועות שני המלונות האלה הפכו מנשאי קורונה למלונות למבודדים, כלומר משרדי הביטחון והבריאות יחדיו מספיק סומכים על מלונות דן ועל החיטוי שעשינו במלון כדי שעכשיו נאכלס את מי שחוזר מחו"ל. גם בדן ירושלים וגם בדן פנורמה יש 200־300 חדרים המיועדים לאנשים בריאים שרק נכנסים לבידוד".
מישהו נדבק במלון עד עכשיו?
"אף עובד או אורח אחר, מבודד, לא נדבק במשך שלושת החודשים האחרונים במלון שלנו. עבדנו לפי ההנחיות. אנחנו לא יודעים הכל על הנגיף, אבל יודעים שהוא לא חי יותר מארבעה־שישה ימים על משטח כלשהו. שטיח, מיטה, שירותים. שני המלונות האלה כבר חודש ללא נשאים. יעבור עוד חודש־חודשיים לפני שדן פנורמה ת"א ודן ירושלים ייפתחו לאורחים שלנו והם יעברו חיטוי נוסף. הם יהיו יותר נקיים והכי בטוחים מכל מלון אחר בארץ".
איך תסביר את זה לישראלים?
"אחת הסיבות שבחרתי בשני המלונות האלה לחולי הקורונה היא העובדה שרוב האורחים שמגיעים לשם בדרך כלל הם תיירים, קבוצות אמריקאיות, קבוצות מדרום אמריקה, אירופה, אנשי עסקים ואנשי חברות תעופה. לא חושב שיש מישהו בלונדון או בניו־יורק שתהיה לו אסוציאציה כזו".
המכשול הראשון של ניסנבאום היה לשכנע עובדים להגיע למלונות הקורונה ולהסתכן בהדבקה. "ברור שהייתה בעיה. לא כולם רצו. היו לנו גם אנשים מדהימים שמייד הרימו את הכפפה ואמרו, 'אנחנו באים, איפה אתה צריך אותי'. והיו כאלה שאמרו, 'תודה רבה אבל יש לי משפחה, לא רוצה לסכן'. סיבות לגיטימיות".
כמה אנשים אמרו לא?
"לפני האירוע היו לנו 300 עובדים במלון דן פנורמה וכמות דומה בדן ירושלים. הייתי זקוק ל-100 עובדים בכל מלון כזה כדי לתפעל 500 חדרים. באנו לכל העובדים, שאלנו מי רוצה. הגענו די בקושי ל-100 בכל מלון שרצו. עשרות עובדים ביקשו שלא לעבוד וכיבדנו כמובן. הם יצאו לחל"ת שבוע לפני כן וישבו בבית".
יש לך איכשהו גם אחריות אישית במצב הזה, אם עובד נדבק, בוודאי אם מצבו הרפואי מסתבך.
"החשש הגדול ביותר שלי היה שעובדים יידבקו. לא אם אנחנו מפסידים 100 או 200 אלף שקל בגלל שלא חישבתי נכון. החשש היה איך אני מסתכל בעיניים של הורה שהבן שלו עבד ונדבק וחס וחלילה מה יקרה אחרי שנדבק. זה לא נתן לי לישון טוב בלילה, כי פה באמת הרגשתי אחריות אישית. ידעתי שזו סכנה אמיתית, ואף רופא לא אמר לי בשום פנים ואופן שאף אחד לא יידבק גם אם נקפיד על כל הנהלים".
אמרת את זה לעובדים?
"כמובן. אמרתי לכולם, 'חבר'ה אנחנו ניתן לכם את כל המיגון שצריך אבל אנחנו לא יודעים את הכל על הנגיף הזה. אין פה ביטחון שלא יידבקו אנשים'. אחרי שהצלחנו לאייש את המלונות, נכנסתי לקראת החגים לדן פנורמה ת"א, דיברתי עם כל העובדים בחניון שם ואמרתי להם: 'אני לא יודע איך להודות לכם ולא יודע אם אנשים אחרים היו לוקחים את הסיכון. אין לי מלים להסביר את הכבוד וההערכה שיש לי כלפי אנשים שבעצם שמו את החיים שלהם על הכף'. והתחלתי לבכות מההתרגשות".
אז יהיו בונוסים?
"ברור. נתתי לכולם".
פרויקט מלונות הקורונה היה במרכז הפוקוס של הרשתות החברתיות והתקשורת, מה שגרר גם שמועות לא נעימות מבחינת רשת דן, למשל על מסיבות סמים ואלכוהול שנערכו בחדרים. ניסנבאום לא מתרגש. "אנחנו לא נכנסנו ובדקנו מה כל אחד עושה בחדר שלו. יש את אנשי פיקוד העורף, יש את אנשי משרד הביטחון, יש מצלמות בכל המלון. נתנו לאנשים קצת להשתחרר ולצאת למרפסת, אבל למיטב ידיעתי לא היו מסיבות סמים או אלכוהול. אם מישהו עשה משהו בתוך החדרים, אני באמת לא יכול לדעת. אבל כשהוצאנו אשפה, לא ראינו בקבוקי אלכוהול ריקים בערימות. עזוב, חיפשו כל הזמן סיפורים בסגנון הזה, ביקשו לעניין את הקהל. אני יודע שרוב החולים היו מרוצים, חלק לא, ולאו דווקא במה שקשור אלינו. אנשים התאכזבו מהתדירות של בדיקות הקורונה והיו בלחץ מובן לדעת אם הבריאו או שלא".
מצד שני, אנשים לא רצו לעזוב את המלון. היה להם כיף. חופשה על חשבון המדינה.
"אנחנו גם לא האמנו כשזה קרה. אבל בוא נחשוב על זה רגע. אתה בארץ, כולם במצב כלכלי פחות טוב, ופתאום לא רק שאתה בנופש, יש מקום אחד בתקופת הקורונה שבו לא מסתכלים עליך כמצורע, אתה יכול להתערבב, אתה לא בתור בסופרמרקט כדי לקנות נייר טואלט, מביאים לך את האוכל עד החדר ואתה יכול להחליף סדינים נקיים כשאתה רוצה".
אידיליה.
"אני לא רוצה להגיד שלכולם היה כיף, כי אנשים חולים ומודאגים וחוששים לשלומם. חלקם הרגישו לא טוב, חלקם הרגישו בודדים, זה ברור. אבל השתדלנו לתת גם בידור, עשינו מימונה, עשינו ליל סדר, ימי שישי. אז כן, היו לא מעט אנשים שלא רצו לעזוב, חלק יצרו חברויות, היו גם רומנים, אולי גם נראה תינוקות קורונה".
היית לוקח את הפרויקט הזה שוב?
"לגמרי. כלכלית, סיימנו עם האף מעל המים, כיסינו הוצאות, שמרנו על העובדים בריאים והם גם התפרנסו. זה פרק יפה בהחלט בתולדות של רשת קיימת 73 שנה. אמרו לנו במשרד הביטחון, 'ידענו שתבואו לדגל, שאפשר לסמוך עליכם'. זה היה שווה את זה. יש בנו גאוות היחידה שאנחנו היינו הראשונים והצלחנו".
נולד בשנת 1963 וגדל בבני ברק. משפחה חילונית, אמא מורה לאמנות, אביו חשב של אל על במונטריאול ובטורונטו, כשהמשפחה מחלקת את זמנה בין הערים הקנדיות במהלך שמונה שנים. הם חזרו למושב בית יצחק וניסנבאום למד באורט נתניה, במגמת מלונאות. את הרצון לעסוק בענף קיבל מהדוד, "אח של אמא, שפתח את דן אכדיה בשנות החמישים כמנהל קבלה. בעקבותיו אחי ואני נכנסנו למלונאות וכיום אחי הוא מנכ"ל פנינסולה בבוורלי הילס בלוס אנג'לס. הם גם ב-20 אחוז תפוסה אגב, הקורונה לא מבחינה".
שירת בצה"ל כפקח טיסה בחיל אוויר ועבד כאיש ביטחון בשגרירות בברן, שוויץ, ובשדה תעופה בציריך. למד שלוש שנים מלונאות באוניברסיטת לה-רוש סמוך לקראנס מונטנה. תפקידו הראשון נרשם כעוזר מנהל מזון ומשקאות במלון אלפינה בגשטאט, בשוויץ. בהמשך שימש מנהל קבלה במלונות בלונדון, עבר לפריז, שם מילא כמה תפקידים באחד המלונות ביורודיסני, וחזר ללונדון. במהלך התקופה הזו התחתן עם רעייתו קארן, שהתגיירה למענו. הם נשואים כבר 27 שנה.
ב-1996 שימש ניסנבאום כמנכ"ל של מלון אינטרקונטינטל פריז, בדיוק כשאחד בשם מייקל ג'ורדן, יחד עם שיקגו בולס, הגיעו לשם כדי להשתתף בטורניר בעיר - סצינה שנכנסה גם לסדרת הדוקו 'הריקוד האחרון' של נטפליקס. "אפילו הצטלמנו ביחד", הוא נזכר, "לא היה קל לארח אותם כי הביקור של הקבוצה יצר עניין עצום בעיר. המלון היה מלא מחסומים, כולם רצו לבוא ולראות את מייקל ג'ורדן. הפכנו את המלון ליעד מבוצר. ישבתי איתו באחת מארוחות הבוקר, יחד עם פיל ג'קסון. שיחת חולין כזו, לדעת אם הכל בסדר ואם יש משהו שהם צריכים. מייקל ענה מאוד בחביבות, היה מאוד קול, חייכן, מאוד עם הרגליים על הקרקע. בשום רגע לא ראית מישהו שעף על עצמו או כזה שמעלה דרישות מופרכות".
אחרי החוויה הג'ורדנית, ניסנבאום מצא יעד חדש, מלון פורום ברלין, לשנה חצי, ואז חזר לארץ כדי להיות המנכ"ל הראשון של מלון דייויד אינטרקונטיננל בת"א. ב-2003 עזב שוב לארה"ב, מילא שורת תפקידים ובמקביל למד לתואר שני בעסקים. ב-2010 עזב לטובת יצחק תשובה וניהל עבורו את הפלזה היוקרתי בניו יורק.
"עבדתי עם הרבה אנשים מאוד עשירים. אני מאמין שכסף גדול מוציא את הבנאדם האמיתי, נותן לך להיות מי שאתה באמת. כשאנחנו בתפקידים, לפעמים אנחנו נחמדים לאנשים רק כי צריך. כשיש לך המון כסף, אתה לא חייב להיות נחמד לאף אחד. אם אתה בנאדם רע, אתה תהיה כזה ולהפך. אני זוכר ששלחתי לתשובה מייל כשאבא שלי נפטר, וזה רק חודש אחרי שהגעתי לקבוצה. אני ממריא לישראל לבית הקברות, ללוויה, נכנס, ורואה את יצחק, אשתו, ילדיו, כולם שם למרות שהם לא מכירים אותי עדיין. לא אשכח את זה".
הוא בתקופה לא ממש טובה בגלל הקורונה.
"אנחנו בקשר מדי פעם, אם כי לא דיברנו בחודשיים האחרונים. כמו שאני מכיר את יצחק, הוא יעבור את זה. יש לו את היכולת לצאת מכל מצב".
ב-2014 מונה ניסנבאום למנכ"ל מלון הפאר וולדורף אסטוריה בניו יורק, ואחרי שנה וחצי מונה למנהל רשת וולדורף אסטוריה וקונרד באמריקה, לפני שחזר לארץ לנהל את רשת דן. "במהלך השנים יצא לי לארח את ביל קלינטון, ברק אובמה, אנטוניו בנדרס, מדונה, ג'יי לו, קופי אנאן, נשיאים ושגרירים ומלכים. מאוד התרשמתי מג'ו ביידן, שעבר עובד עובד ודיבר עם כולם כמעט. הוא הזכיר לי את קלינטון, מתחבר לכולם, לא משנה מי ומה, מסתכל עליך ונותן לך הרגשה שרק אתה עכשיו נמצא בעולם שלו. אם הייתה לי אזרחות אמריקנית הייתי מצביע לביידן בקלות".
מה הבקשה הכי מופרכת שנתקלת בה.
"אחת המופרכות קרתה במלון באטלנטה. מריה קארי ביקשה לעשות אמבטיה מבקבוקים של מים מינרליים, מותג אוויאן, אז חיממנו את הבקבוקים והכנסנו לאמבטיה".
מקרה פחות נעים?
"ג'יימי פוקס הגיע לאינטרקונטיננטל באטלנטה, הייתה שם רולס רויס מפוארת ששכרתי בשביל חתונות וחנתה ממול המלון. והוא אומר לי 'אני רוצה את הרולס רויס כדי לנסוע למסעדה'. אמרתי שאני לא יכול לאפשר את זה. והוא עונה, 'אם אתה לא נותן לי את המכונית, אני כותב עליך ועל המלון בכל הרשתות שלי. אמרתי לו שזה המצב, והוא לא כתב בסוף".
הוא מחלק את זמנו בין ישראל לאטלנטה, שם עדיין נמצא בית המשפחה, שלא חזרה איתו לארץ. "אבל אמא שלי פה, אחותי פה, חברים מהצבא ומהמושב. ואני נהנה מהעבודה".
איך שומרים על הזוגיות בשלט רחוק?
"לא קל להיות על הקו, אבל יש לי אישה מדהימה, משתדל לנסוע כל חודשיים לפחות לשבוע, והיא בכל חודשיים מגיעה לפה, כך שאנחנו מתראים כל חודש. אני מסתכל על נישואים כמו על כוס זכוכית או ביצה. אם יש סדק הכי קטן, אז הלחץ הכי קטן שובר אותך. אם אין סדק, אתה לא יכול לשבור. היא ואני ביצה קשה וללא סדקים אז הצלחנו לעבור את התקופה הזו".
לא פשוט.
"לגמרי לא קל, אבל היא מבינה שחשוב לי להיות פה, היא רוצה להישאר באטלנטה, כי הילדים שם והם כבר לומדים או עובדים. זו הקרבה. אם אתה שואל מה הכי קשה בחיים שלי היום זה לא להיות עם אשתי והילדים. אבל אנחנו בקשר כמעט רצוף. גם עם הילדים. הבן שלי לומד עברית באוניברסיטה באטלנטה, אז אני עוזר לו מרחוק בשיעורי בית".
בגלל אחת מהגיחות לאטלנטה, מצא עצמו בבידוד. "יצאתי ב-31 במארס להיות בפסח עם המשפחה, היו רק שתי טיסות. קודם לניו יורק ואז קונקשן. ביקשו מאיתנו לשבת 10 דקות בכסא אחרי הנחיתה בניו יורק, אמרו שיש בדיקות, הייתי מרוצה. אבל אחר-כך אמרו לנו שזה 4 בבוקר, לא יהיה מי שיבדוק. יצא שחיכיתי 9 שעות לקונקשן לאטלנטה. הייתי די לבד בשדה תעופה, היה רק סטארבקס אחד פתוח ושם ישבתי".
ובאטלנטה?
"הגעתי למשפחה עם מסיכות וכפפה, הייתי בבידוד במרתף, ראיתי אותם מרחוק במשך ימים ארוכים. רק כשראיתי שאין עלי שום סימן לקורונה, עליתי למעלה וקיבלתי אישור להיכנס לחדר השינה ולאכול איתם. ב-20 לאפריל טסתי בחזרה, עשו לי בדיקת קורונה בנתב"ג, קיבלתי תשובה רק אחרי שבוע, ומשם נשלחתי על ידי משרד הבריאות לשבועיים בדן ירושלים בבידוד, במלון לנשאים".
איך היה בבידוד?
"כיף לא נורמלי. החיים כל כך משוגעים בעבודה שאני עושה, כך שחצי מהיום הייתי בטלפון ובזומים. אבל פתאום אתה לא נפגש עם אף אחד, אז אין צורך בחליפה, אפשר להיכנס לטרנינג, לא צריך לנסוע או ללכת. בהתחלה אכלתי בחמגשיות, יותר מאוחר פינקו אותי בצלחות".
הבידוד היה גן עדן לעומת מה שצפוי לניסנבאום בשנה הקרובה, יציאה מורכבת ממשבר הקורונה שהשבית את רוב המלונות של רשת דן וכמובן גרם להפסדים כבדים. "עברתי משברים כמו מלחמת המפרץ, אינתיפאדות, 11 בספטמבר, אבל שום דבר לא מתקרב למה שעברנו עכשיו. מ-90 אחוז תפוסה לאפס, במהירות, הכי חריף וחזק שראינו. ייקח זמן לצאת מזה".
אבל יש תחושה של התעוררות.
"אתה מסתכל מהחלון לחוף של תל אביב, רואה הרבה אנשים וחושב שהכל חזר למסלולו, אבל זה אפילו לא קרוב. כן, יש התעוררות של ישראלים לגבי המלונות באילת, אבל אי אפשר להסתמך על זה. אנחנו בנויים ב-50 אחוז על תיירים. גם אם הישראלים יחזרו במלואם, נישאר בקושי עם האף מעל המים. דן אילת נפתח בשבועות, ועצרנו ב-80 אחוז תפוסה כי לא ידענו איך להתנהל עם האוכל ואיך לטפל בבריכה ולעמוד במגבלה של 6 מטר לכל בנאדם. גם דן קיסריה כבר נפתח, היה מלא בסופ"ש, אבל יותר קל כי זה 116 חדר, ובדן אילת זה 375 חדרים".
מה בעצם המגבלות כיום?
"ריחוק חברתי של שני מטר בכל מקום במלון, מדידת חום של כל בנאדם שנכנס למלון, אוכל מכוסה".
הלך על הבופה.
"יש בופה אבל סגור עם פרספקטים. אתה תבקש מהטבח, הוא יגיש לך. אתה יכול להעמיס כמה שאתה רוצה, אבל זה לא הערימות שתראה שיש על צלחות בשולחן כשאתה מסתובב אחרי הארוחה בחדר האוכל. בבריכה לא יותר מבנאדם אחד לכל 6 מטר אלא משפחה גרעינית. להשתזף, שני מטר מרחק".
מה קורה אם מתגלה אורח עם חום במלון?
"ברגע שמתגלה חום, הבנאדם לא נכנס למלון. אם הוא נמצא במלון ומתקשר מהחדר ואומר 'אני לא מרגיש טוב', סוגרים אותו בחדר, מתקשרים למד"א והם אוספים אותו. הצוות אמור להיות בבידוד אם היה במגע עם אותו אורח, וכמובן אורחים. בגלל הריחוק החברתי אתה מקווה שלא יהיה ככה. יש לנו מצלמות כמובן שיתעדו את התנועה שלו ברוב המקרים".
מה מדאיג לקוחות שרוצים להזמין נופש?
"מה שהדהים אותי זה שאנשים שמזמינים באינטרנט או במרכז הזמנות כמעט לא שאלו על עניין ההיגיינה ולגבי איך אתה מחטא ומה אתה מנקה. הדבר היחידי ששואלים הוא איך נאכל, מה עם בופה והאם הבריכה תהיה פתוחה. בגדול, האם החוויה תהיה דומה".
כמה הפסידה רשת דן בשלושת החודשים האלה?
"הרבעון הראשון יהיה מוזר, חודשיים של עלייה וחודש אחד של קריסה, במארס. לא אסון, אבל גם לא טוב. כמובן שיש ירידה משמעותית בהכנסות וירידה משמעותית ברווחיות. אפריל ומאי היו גיהינום, ירידה של 95 בהכנסות, וכמובן מעבר מרווחיות להפסד של עשרות מיליוני שקלים להערכתי. יוני יהיה קצת יותר טוב אבל עדיין לא רווחי, אולי חודש של מנסים להתיישר. נורא תלוי מה יקרה במלונות שנפתח בקרוב. אם הם יעבדו טוב, אולי נצליח לסיים את יוני באיזון. אם זה יקרה, אני אומר תודה למזל שלי".
אפשר להרוויח תחת המגבלות החדשות?
"רק פתחנו את המלונות הראשונים בתנאים האלה. אני מתאר לעצמי שכן נצליח להרוויח. הבעיה מבחינתנו היא שהישראלים דורשים שהמחירים יהיו יותר נמוכים במלונות. תמיד אומרים שהמלונות פה יותר יקרים בחו"ל, לא לוקחים בחשבון את הארנונה, פי 3 מאירופה, ביטחן וכשרות וכוח אדם שיותר יקר מבחו"ל. אומרים לנו, 'אתה רוצה להחזיר את הישראלים, תוריד את המחירים שלך, לאנשים אין כסף, תתמרץ אותם להגיע למלונות'. אז הורדנו מחירים ב-20 אחוז לעומת התקופה שלפני הקורונה. מצד שני יש נסיקה בעלויות בגלל המגבלות".
יש מלונות שייסגרו?
"ברור לי שבמשק של 400 מלונות, יהיו הרבה, אולי עשרות, שלא ייפתחו. אצלנו אני לא צופה סגירה, ועד דצמבר כל המלונות יהיו פתוחים. בהנחה שאין גל שני כמובן של קורונה והכל לאט לאט משתפר".
אז עולם המלונות השתנה לתמיד?
"עד שלא ימצאו חיסון, כל עוד הפחד מווירוס לא נעלם מהעולם, הכל השתנה. הבופה הקלאסי למשל לא יחזור כפי שהכרנו. צורת הניקיון וההיגיינה והחיטוי ישתנו, יותר מוקפדים, תדירות גבוהה יותר, חומרים יותר חזקים של חיטוי".
מתי תחזרו למספרים שלפני הקורונה?
"לדעתי רק בעוד שנה, במארס-אפריל, כי החורף ממילא קשה. הרבה מהקבוצות המארגנות מזמינות שנה מראש ומה שהתבטל לא ייכנס בחודשיים הקרובים. יהיו יותר ישראלים עכשיו במלונות כי הם מפחדים קצת לטוס. מעריך ש-40 אחוז מהתפוסה שלנו תהיה של ישראלים, ועוד 10 אחוז זרים".
אייר בי אנד בי בצרות. הפורמט נראה מחוץ למשחק כרגע.
"אני יודע שזה נראה כרגע במשבר קשה ולא ברור אם זמני או אם יהיה שם שינוי מהפכני. בהרגשה האישית שלי, זה זמני. כשיהיה חיסון וברגע שלאנשים לא יהיה פחד מהווירוס, הם יחפשו שוב את ההרגשה של להיות בדירה במהלך חופשה. יכול להיות שזה לא יהיה באותם מימדים שהכרנו, כי תמיד יהיה חלק מהאוכלוסייה שיפחד גם אחרי חיסון להגיע לדירה של מישהו אחר. האם הפורמט הזה ייעלם? לא חושב. כן תהיה שם פגיעה רצינית בחצי שנה-שנה הקרובה".
עד כמה הקריסה שלהם משרתת את דן?
"אין ספק שזה יכול לעזור לנו. אם הרבה מהדירות האלה יחזרו להשכרה לטווח ארוך, זה יוריד את ההיצע מבחינת לינה וזה כמובן יעזור לעלייה בביקוש במלונות, כולל שלנו. עליית אייר בי אנד בי פגעה במלונות, אז הירידה שלהם תעזור. ועם-זאת, במצב של היום, לא יודע עד כמה נרגיש את זה כי הביקוש כל כך נפל בהיבט של תיירים שמגיעים ארצה, אז ספק אם נראה שיפור משמעותי אצלנו".
פורסם לראשונה: 08:03, 05.06.20
