(ניצן דרור)
הקורנה הרסה את חופשת הקיץ שתכננתם בחו"ל, אילת יקרה מדי וקמפינג באוהל עם יתושים לא בא בחשבון? אל דאגה, מצאנו עבורכם אפשרות שפויה ומפנקת לחופשת קיץ בישראל – אשדוד. לעיר הנמל הדרומית יש רצועת חוף מדהימה, קולינריה איכותית וחיי לילה אותנטיים שלא יביישו ערי נמל מפורסמות מרחבי הים תיכון - וכל הטוב הזה שוכן במרחק של חצי שעת נסיעה מתל אביב. יצאנו לשטח לבדוק ולבלות.
שיעור גלישה
בקרב חובבי הספורט הימי אשדוד ידועה כבירת הגלישה של ישראל. יש בה חופי גלישה מפורסמים כמו חוף הקשתות, והגולשים המקומיים אדיבים ולא מטרידים תיירים שגונבים להם גלים. קבענו בשעה 8:00 בבוקר במועדון הגלישה המקומי "לי גל - תרבות ים" לשיעור גלישה. מי שלא רוצה להישרף במהלך הגלישה, כדאי שיביא חולצת לייקרה ארוכה וקרם הגנה מיוחד לספורט ימי. מדריכת הגלישה הוותיקה, שירן דהן בוחבוט, הביטה בנו בעין בוחנת כמו מוכרת בחנות בגדים, ומיד הצביעה על גלשן סופט 8 פיט צהוב שעמד בפינה.
"את ההתאמה של הגלשן אני מבצעת לפי המשקל של התלמיד", היא מסבירה לנו, "ועכשיו נתחיל את השיעור. אלמד אותך לקפוץ על הגלשן כדי שיהיו לנו הרבה גלים במים". היא לוקחת שתי כריות מאחת הספות, מציבה את הגלשן עליהן ומדגימה קפיצות וחתירות.
על היבשה זה נראה קל, דהן מבטיחה שגם במים יהיה בסדר ואני אתפוס הרבה גלים - אם רק אקשיב לכל ההוראות שלה: "אני אבחר לך גל, כשאגיד לך לחתור - תתחיל לחתור הכי מהר שאתה יכול, וכשאגיד לך לקפוץ - אז תקפוץ!"
בכניסה למים אנחנו מחברים את הליש (החבל שמאבטח את הגלשן - א"ק) לקרסול ומתחילים להתקדם בשחייה מאומצת פנימה לעומק הים. הגלים חזקים ויש הרבה סחף. אחד היתרונות המרכזיים בגלישה בים גבוה בחוף לא מוכר עם גולש מקומי הוא הידע על הזרמים והיכרות עם אופי הגלים. למתבונן מבחוץ נראה כי הים והגלים הם מקשה אחת של בלגן וכאוס עם קצף לבן, אבל דהן מכירה את הזרמים והרוחות בחוף כמו את כף ידה, והיא לוקחת אותי מעבר לבור תת-מימי מסוכן שבולע – לכיוון הצ'אנל, "המעלית" שעוזרת לנו לטפס אל הפיק ולהתארגן לקראת הגלישה.
ההתקפה מתקרבת, הר של מים, מאסת אנרגיה אימתנית מתקדמת אלינו במהירות שיא. דהן מיד מתחילה לחלק פקודות. בגלל הרעש של הגלים והאדרנלין אני לא מצליח להבין אותה, אבל מנחש שהגל שלי הגיע והתענוג העילאי מתחיל. היא בוחרת לי גל, אומרת לחתור, מוסיפה דחיפה, צועקת לקפוץ - ואני גולש! חוויה עילאית.
קצת קולטורה לא תזיק - מצודת אשדוד ים
יוני חזיז, מנהל פרויקטים בחברה לתיירות אשדוד, לוקח אותנו לסיור קצר באתר הארכיאולוגי המסקרן שנפתח לאחרונה לציבור הרחב ברצועת החוף הדרומית של אשדוד. מדובר במצודה מרשימה שנבנתה על קו החוף, ובתקופת הקורונה שימשה אתר חתונות אלטרנטיבי ונדיר ביופיו.
"המצודה היא בת למעלה מאלף שנים", מסביר חזיז, "שורשיה בתקופה הביזנטית והיא הייתה פעילה גם בתקופה המוסלמית. בשנת 1200 לספירה היא נחרבה כליל ברעידת אדמה, ונשארה קבורה מתחת לחולות עד שהפרויקט שלנו התחיל. בשיתוף עם רשות העתיקות ומשרד התיירות חשפנו את האתר לציבור, וגם הנגשנו אותו לבעלי מוגבלויות".
יש רוח נעימה, והנוף הנשקף מהמרפסת הגבוהה של המצודה מהמם וכולל מבנה אבן עתיק ומסתורי. הצבע הכחול של הים פורץ מכל חלון ומכל חריץ בקירות המתפוררים. דרומה מאיתנו יש שטח פראי לחלוטין, רצועת חוף שוממת ומאוד מסקרנת, וחזיז מסביר כי מדובר בפארק אקולוגי ייחודי עם מסלולי טיול המותאמים לכל הרמות. "השטח נשאר במתכונת הטבעית שלו, אפשר לראות כאן המון בעלי חיים, כמו להקות צבאים וצבי ים שבאים להטיל בחוף ביצים. גם החוף עצמו הוא פראי, לא מוכרז ולא מפותח, ואני מזמין את כולם לבוא לבקר כאן".
תפסנו אבוב
כולם מכירים את הנמל המפורסם של אשדוד, אבל המרינה הגדולה של העיר היא סיפור אחר לגמרי. על הפרק: עשרות יאכטות יוקרתיות שעוגנות בשורות, פעילויות של ספורט ימי לצעירי האזור וסירות מנוע חזקות להרפתקאות דיג ספורטיבי. אותנו הזמינו להתנסות בשיט באבוב.
ירון מלבסקי, קברניט סירת המנוע המהירה של "אורקה - ספורט ימי", נותן הוראות בטיחות ומסביר לנו על מה שעומד להתרחש: "אנחנו עושים ספורט ימי הכולל בננות ואבובים. נצא לים ונגרום לכם ליהנות. זה לא מסוכן ואנחנו לא משתוללים. חובה ללבוש חגורת הצלה. אם אתה עף למים, תרים ידיים ונבוא לקחת אותך".
מדובר בסירה מהירה במיוחד, ויחסית לאטרקציית השיט באבוב שיש באילת או בכינרת מדובר בחוויה חדשה ואקסטרימית לחלוטין, כי כאן בים התיכון יש גלים. אנחנו מפליגים לעומק הים ומהסירה אנחנו יורדים לאבוב, מחזיקים בכל הכוח ברתמות. מלבסקי משחרר את החבל, שם פול גז - ואנחנו טסים. כל גל שעובר מתחתינו מעיף אותנו למעלה, וכל הסיבובים החדים שמלבסקי מפנק אותנו בהם במקביל יוצרים רכבת הרים מתמשכת, רק שכאן לא צריך לחכות שהיא תעצור כדי לרדת - פשוט עוזבים ידיים ועפים למים. חוויית קיץ מרגשת לכל המשפחה.
מסעדת חוף - לא רק שניצלונים
כל הקפיצות והגלים הפכו אותנו לרעבים מאוד. על קו החוף יש מסעדות רבות עם מרפסות מוצלות ונוף לים. אנחנו מוזמנים למסעדת ארמיס, ובעל הבית רונן לוי פותח לכבודנו שולחן. המנות הראשונות מגיעות, ואנחנו שותים בירה קרה. מתברר שיש לו תואר בספרות, והוא כתב ספר בתקופת הסגר של הקורונה. בינתיים הוא גאה לספר לנו על האווירה המיוחדת של הבילויים והמסעדות באשדוד: "ארמיס הוא אחד משלושת המוסקטרים, זה שאהב לאכול ואהב לבלות ואהב את החיים הטובים. על שמו קרויה המסעדה, ומדובר במסעדת חוף משודרגת עם אוכל איכותי".
בשלב הזה של היום, אחרי הגלישה, השיט באבוב, הסיור באתר הארכיאולוגי, הארוחה הדשנה והבירות, אנחנו רק רוצים לישון. אבל חזיז, מתאגיד התיירות של אשדוד, ביקש שניתן הצצה לאחד החופים המוכרזים והמפורסמים של אשדוד, שזכה לניקוד גבוה מאוד באתרי תיירות בינלאומיים. בכניסה לחוף אורנים, בחלק הצפוני של רצועת החוף הארוכה של אשדוד, יש חניה בשפע, תאי שירותים נקיים ומכונה אוטומטית לממכר מגבות עם מיתוג של העיר. החול נקי, השמש נעימה ויש אווירת חופש באוויר. בניגוד לחופים של תל אביב, אין צפיפות ואין רעש, ובעומק המים ניתן לראות אוניות ענקיות עמוסות מטען, מחכות לתורן בנמל הבינלאומי הגדול של העיר.
אנחנו מוזמנים לאחר כבוד אל סוכת המציל המפוארת של החוף. אלון אוחיון, המציל הראשי בגזרה הצפונית באשדוד, מזמין אותנו להצטרף אליו ואל חבריו המצילים בשמירה על חיי המתרחצים. לטענתו, בימי הריחוק החברתי העבודה של המציל הרבה יותר קשה.
"אנחנו נמצאים בתקופת הקורונה, ההבדל הוא שבימים רגילים אנחנו מרכזים ומכנסים את הקהל בחופים המוכרזים, ובתקופת הקורונה, כשאתה בא לים אתה רואה אותו קהל פרוש על שטח גדול וממצה את כל שטח החוף - מה שהופך את העבודה שלנו לקשה יותר".
אוחיון המציל הוותיק משתף אותנו בחוויות המקצוע המיוחד, ובראשן הצלת חיים: "בסופה של פעולת ההצלה, כשאני לבד, אז אני אומר וואו, זה משהו אדיר - הוא אפילו לא ידע שאני בדרך אליו, ואתה מגיע ורואה אותו טובע ואני מפתיע אותו ומציל אותו, אבל זאת השגרה אצלנו, אנחנו לא עושים מזה עניין או מתרגשים באופן מיוחד".
הבהרה בנוגע לתחלואה באשדוד: נכון להיום (ה') ישנם 813 חולי קורונה מאומתים באשדוד, והממשלה צפויה להאריך את הסגר שהוטל בשבוע שעבר על שכונות ג', ז', ו-ח' בעיר. נדגיש, עם זאת, שהמקומות שמופיעים שבכתבה נמצאים באוויר הפתוח ולא בשכונות שמוטל עליהן סגר. הכתב היה אורח של תאגיד התיירות של אשדוד.
