ב-26 בנובמבר 2017 קיבלו כלי התקשורת הודעה מפתיעה ממשרד התיירות: "הממשלה אישרה את הצעת שר התיירות יריב לוין להקמת שביל חוצה ישראל". נאמר שם כי "הממשלה אישרה החלטה להקמת שביל תיירותי לאורכה ולרוחבה של ישראל. מדובר בדרך אתגרית ותיירותית, אשר תאפשר את הצגת הגיוון הנופי והתרבותי של הארץ". ההודעה עוררה לא מעט תהיות סביב השאלה האם השר לוין ושאר שרי הממשלה לא שמעו על שביל ישראל, שנחנך "רק" 22 שנה קודם לכן?
"הייתה ועדה, שהוקמה ביוזמת משרד התיירות סביב הרעיון לסמן מחדש את שביל ישראל", מסביר לנו גורם שהשתתף בדיונים. "החלטת הממשלה להקמת 'שביל חוצה ישראל' הייתה בעצם החלטה לבחון מחדש וברצינות את נושא סימון השביל". רשמית, החברה להגנת הטבע, שיזמה וסימנה את שביל ישראל המקורי, בירכה על היוזמה – אך בפועל ראשיה הופתעו ממנה מאוד, מאחר שאיש מנציגיה לא הוזמן כלל להשתתף בוועדה שתחליט על עתידו של השביל (כפי שחשפה בהמשך מנכ"לית החברה איריס האן, בטור שפרסמה ב-ynet).
הודעת משרד התיירות ציינה עוד כי "זו הפעם הראשונה שהממשלה לוקחת חלק בפרויקט מסוג זה", וכי התוכנית תתוקצב בעשרה מיליון שקלים. "בדיונים הדגישו מאוד את הרצון של המדינה לקחת אחריות ולהוביל", אומר לנו גורם נוסף שמעורה בתוכניות. "הרושם שהתקבל היה שלשר יריב לוין הייתה כוונה ממשית להלאים את נושא סימון השבילים".
מקטעי השביל המזרחי יסומנו כך שבכל ערב יגיעו הצועדים אל יישוב על הציר, שבו יוכלו ללון. בין היישובים האלה: שילה, גבעות איתמר, תקוע, סוסיא, כפר עציון, מבואות יריחו, כוכב השחר, ענתות, גיתית, מחולה וחמדת
"פוטנציאל אדיר לתיירות נכנסת"
עד היום, נושא סימון שבילי הטיול בישראל לא הוסדר בחקיקה מעולם. לוואקום הזה נכנסה החברה להגנת הטבע, שיזמה כבר בשנות החמישים את הקמתה של הוועדה הציבורית לסימון שבילים. הוועדה ממומנת ומפוקחת בידי החברה להגנת הטבע – ואף שהחברה היא עמותה ציבורית, שותפים בוועדה נציגים מגופים מוסדיים רבים, בהם רשות הטבע והגנים, הקרן הקיימת לישראל, משרד התיירות, משרד החינוך והמרכז למיפוי ישראל.
אף שהודעת משרד התיירות לא הזכירה במפורש כוונה לסמן מחדש את שביל ישראל, ההכרזה המעורפלת הצליחה להכעיס רבים. "ממשלת ישראל - הסירו ידיכם משביל ישראל, אל תהרסו את יצירת הפאר הזו", קרא אז אבי נבון, "מלאך שביל" ותיק מקיבוץ להבים בנגב, במכתב "זעקת שביל ישראל", שניסח והפך לוויראלי.
בתגובה לקריאה הנרגשת של נבון אישר מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי כי אכן "החלטת הממשלה, שאותה הוביל שר התיירות לוין, מדברת על בחינה של השביל, על מציאת דרכים לשדרוגו ולהפיכתו לשביל אטרקטיבי לתיירות בינלאומית, עם פוטנציאל אדיר לתיירות נכנסת ולאלפי תיירים מהעולם שכרגע לא רואים אותם על השביל".
הלוי הוסיף כי בתוואי שביל ישראל הקיים יש להניח תשתיות רבות על מנת שיעמוד בסטנדרטים בינלאומיים, וזה, לדבריו, היה היעד המרכזי של המשרד "לצד בחינה של מפת השביל וחיבורו לשבילי אופניים ושבילים אחרים".
קחו אוויר. כמו בשביל, גם בסיפור הזה יש מקטעים מאתגרים.
דצמבר 2017: אבי נבון מסביר באולפן ynet מדוע לא צריך עוד שביל
(צילום: אלי סגל, רועי עידן)
אל תחלקו את הצועדים למצביעי ימין או שמאל
הלוי אמנם ציין בתגובתו כי "מתווה השביל טרם נקבע", אולם גורמים שעימם שוחחנו לצורך כתבה זו דיווחו כי רכיב משמעותי בחזון של משרד התיירות היה לסמן מחדש את השביל, כך שיעבור לראשונה גם בשטחי יהודה ושומרון. נבון התייחס לכך במכתבו: "במדינה השסועה כמעט בכל תחום - פוליטיקה, כלכלה, דת, תרבות – הוקם לפני 22 שנה שביל ישראל, שהפך להיות אחד הסמלים המתאים לכולם ומקובל על כולם. אורי דביר ז"ל, שעמד בראש צוות התכנון והסימון של השביל, ראה מול עיניו רק את הכרת הארץ, ושיקוליו נבעו מידיעת הארץ בלבד", כתב.
"דבר אחד הנחה אותו בתכנון: שיהיה פתוח לקהל הרחב, לבודדים ולמשפחות, לישראלים ולתיירים. בכל העונות ובלי ניסיון וידע מוקדמים. לכן השביל לא עובר בערים (רק אחר כך נאלצו להעבירו בשולי תל אביב בגלל הופעת כביש 6), השביל לא נכנס לשטחי אש של צה"ל, ולא עובר בשטחי יהודה ושומרון הנתונים לבעיות ביטחון. השביל נוצר בידי ועדה ציבורית, והועמד לרשות הציבור. ללא רישום, ללא תשלום, ללא צורך במורה-דרך, מתאים לצועדים בשני הכיוונים. השביל לא מנוהל בידי רשות ממשלתית, וריינג'רים לא מפקחים על ההולכים. הוא פתוח לכולם, כל אחד כרצונו, ואין חובה לצעוד את כל אורכו".
נבון הוסיף: "עכשיו בא שר התיירות ורוצה להשתלט על השביל, ולהעבירו לתוואי חדש, כדי שיעבור בשטחי יהודה ושומרון 'כי השביל לא עובר בהם'. אין זה מקרה, וגם לא סיבה פוליטית. אורי דביר חשש שבשטחים הצועדים יהיו כפופים להוראות צה"ל, לימי מתח ואיומים ביטחוניים, לסגירת אזורים בגלל פעילות צה"ל. ויישבר הכלל שאפשר לטייל בשביל כל יום, בשקט ובבטחה, ללא תיאומים וללא הוראות".
נבון טען: "הממשלה רוצה - שביל העובר בשטחים, אבל במקומות אלו יש חובה להצטייד בנשק. הממשלה רוצה - להביא את אלפי הצועדים בשביל ישראל לעבור ביהודה ושומרון, אך תוואי השביל המוצע יגרום לרבים לוותר על הכוונה, ולהימנע מלצאת לדרך. הממשלה רוצה לסמן שביל במקומות אלו - אין כל מניעה, אבל אל תגעו במותג 'שביל ישראל'. השם והמעמד של שביל ישראל התקבל והתקבע בארץ ובעולם. גם 'מלאכי שביל' שהופיעו לאורכו הם יצירה עממית ראויה לכל שבח. לא ניתן להרוס את כל אלה למטרה פוליטית".
נבון סיכם: "אל תהפכו את שביל ישראל לשביל בלתי-ניתן לצעידה, אל תחלקו את הצועדים לפי מצביעי ימין או תומכי שמאל. השביל אינו אלמנט פוליטי. יש רק שביל ישראל אחד. השאירו אותו כפי שהוא עכשיו".
נראה שהזעם הציבורי, שמגולם במכתבו זה של נבון, עשה את שלו: "בסופו של דבר, סימון השביל מחדש ירד בסדר העדיפויות, והיו כל מיני בעיות אחרות", אמר לנו אדם, שהשתתף בדיונים במשרד התיירות, אך הוא לא פירט מעבר לכך.
כך, לפחות באופן רשמי, הפכה היוזמה לסמן מחדש את שביל ישראל לתוכנית להקמה של כמה שבילים, היסטוריים-תרבותיים ונופיים, בעלי תשתיות בסטנדרט גבוה, שחלקם פוגשים את שביל ישראל הקיים בנקודות מסוימות.
בין השבילים הכלולים בתוכנית: שביל מרמת הגולן לכנרת, שביל מראש הנקרה לחיפה, "שביל מערבי" לאורך מישור החוף, "שביל מזרחי" דרך בקעת הירדן מרמת הגולן עד ים המלח, "שביל ישו" בגליל, "שביל עולי הרגל" מגוש דן לירושלים, "שביל המנזרים" מירושלים אל בקעת הירדן דרך בנימין, שביל לאורכו של ים המלח ו"שביל הרי אילת".
5 צפייה בגלריה
הרושם שהתקבל היה שלשר היתה כוונה להלאים את נושא סימון השבילים. שר התיירות לשעבר יריב לוין
(צילום: קובי קואנקס)
מסלול למסע עצמאי בין ההתנחלויות
אולם מתחת לרדאר, המדינה עדיין פועלת במרץ ליצירת "שביל ישראל" נוסף – שיעבור גם בשטחי יהודה ושומרון. "היוזמה לסמן שביל אורכי ארצי נוסף עדיין עולה מעת לעת, וגם עכשיו היא עדיין עומדת על הפרק", מגלה לנו גורם המעורה בפרטים. "מי שמוביל אותה הוא דווקא המשרד להשכלה גבוהה, והכוונה היא להוביל לסימון שביל, שחוצה את ישראל מצפון לדרום בצדה המזרחי".
ואכן, הארוך והבולט ביותר מבין השבילים החדשים בתוכנית השבילים המשלימים לשביל ישראל הוא "השביל המזרחי" – שנמתח מהחרמון, דרך רמת הגולן, רמת יששכר, עמק המעיינות ובקעת הירדן, אל השומרון, בנימין, ירושלים, גוש עציון, דרום הר חברון ועד מדבר יהודה. שם, באזור ערד, הוא פוגש את חלקו הדרומי של שביל ישראל הקיים. במשרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה זכה הפרויקט לשם "שביל קדם".
"אי אפשר להתכחש לעובדה ששביל ישראל לא נכנס בכלל לשטחים ששחררנו ב-67'. זאת עובדה", אומר מנהל בית ספר שדה כפר עציון ירון רוזנטל, מהוגי יוזמת השביל המזרחי. "אבל אני מבין שזה לא נכון להעביר אותו ביהודה ושומרון. גם מסיבה בטיחותית, כי בשביל ישראל אפשר לטייל בלי נשק וביהודה ושומרון צריך, וגם מבחינה אידיאולוגית - שביל ישראל צריך להיות קונצנזוס. אני לא רוצה להכריח את מי שהאידיאולוגיה שלו לא מסתדרת עם זה להיכנס ולטייל בשטחים. אבל אפשר לעשות עוד שביל. ככה, בעצם, נולד הסיפור של שביל ישראל המזרחי".
בין התחנות ונקודות העניין על צירו של השביל המתוכנן ביהודה ושומרון אפשר לציין את אתר ההרודיון, ארמונות החשמונאים ביריחו, מערת חריטון הצמודה ליישוב תקוע, ואדי קלט, מנזר סנט ג'ורג', עין עוג'ה, רכס גדעונים שממזרח לשכם, סוסיא העתיקה, מעיינות גוש עציון, רכס הקרנטל, וגם נחלי תלכיד-פיראן ושמורת אום-זוקא שבבקעת הירדן. מקטעי השביל יסומנו כך שבכל ערב יגיעו הצועדים אל יישוב על הציר, שבו יוכלו ללון. בין היישובים: שילה, גבעות איתמר, תקוע, סוסיא, כפר עציון, מבואות יריחו, כוכב השחר, ענתות, גיתית, מחולה וחמדת.
לדברי רוזנטל, "באופן טבעי, קמו מתנגדים לשביל הזה. החשש שלהם הוא שמהלך כזה יוצר אלטרנטיבה לשביל ישראל, עד עכשיו היה אחד ועכשיו יהיו כמה. אני מבין את ההתנגדות, אבל לא מקבל אותה. אני לא חושב שזה בעייתי שיהיו כמה שבילי ישראל, זה יוסיף עוד אפשרויות. מה גם שהאזורים היפים ביותר בארץ הם אלה שממזרח לקו פרשת המים. זה שביל ראוי מבחינה נופית ומבחינת אתרי מורשת, ויש בו היגיון".
5 צפייה בגלריה
"בשביל ישראל אפשר לטייל בלי נשק. ביהודה ושומרון צריך". מנהל בית ספר שדה כפר עציון, ירון רוזנטל
(צילום: פרטי)
החברה להגנת הטבע, המתנגדת ל"שביל ישראל המזרחי": "ראוי לקדם שביל גיאוגרפי אזורי, ונשמח לקדמו בשיתוף פעולה מאומץ עם כל הגורמים הרלוונטיים. לשביל יהיה שם גיאוגרפי ולא 'שביל ישראל'. ההצעה לקרוא לשביל 'שביל קדם' מקובלת עלינו. השביל יסומן בין כביש 90 לכביש אלון, ויאושר בידי הגורמים הרלוונטיים על בסיס שבילים קיימים, בין מחולה לדרום מדבר יהודה"
במסמך מטעם החברה להגנת הטבע שנשלח בחודשים האחרונים אל משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה ואל משרד התיירות – והגיע לידי ynet – היא מביעה התנגדות להקמת "שביל ישראל המזרחי": "לעמדתנו, אין מקום לשביל אורכי נוסף לאורך כל ישראל", נכתב שם. עמדה זו הביעו גם חברי הוועדה לסימון שבילים בישיבה שהתקיימה בנושא בדצמבר 2020.
"ניתן ואף ראוי לקדם שביל גיאוגרפי אזורי, ונשמח לקדמו בשיתוף פעולה מאומץ עם כל הגורמים הרלוונטיים", נכתב עוד במסמך. "לשביל יהיה שם גיאוגרפי ולא שביל ישראל. ההצעה לקרוא לשביל 'שביל קדם' – מקובלת עלינו. השביל יסומן בין כביש 90 לכביש אלון, ויאושר על ידי הגורמים הרלוונטיים על בסיס שבילים קיימים, בין מחולה לדרום מדבר יהודה".
אולם בשטח, התוכנית לכינון השביל המזרחי מתקדמת במהירות. בחודש שעבר הגיע מנכ"ל משרד ההשכלה הגבוהה והמשלימה מרדכי בניטה, ביחד עם סגנו אסף זייד ובכירי המשרד, לסיור בתוואי המתוכנן בין מדבר יהודה, דרום הר חברון וגוש עציון. "חלום של שנים הולך ונרקם ונעשה למציאות בשטח. היינו כחולמים", כתב בפייסבוק סמנכ"ל בית ספר שדה כפר עציון עמיחי נעם, שליווה את הסיור. במשרד אומרים כי היעד להשלמת סימון השביל כולו, מהחרמון ועד מצדה, הוא בתוך מספר חודשים.
אם וכאשר יושלם הפרויקט, צפוי השביל המזרחי להפוך לשביל האורכי הראשון, ובין השבילים הבודדים שתחזוקתם מתוקצבת בידי המדינה. זאת, בעוד שתחזוקתו של שביל ישראל המקורי ממומנת אך ורק מכספי החברה להגנת הטבע ולא זוכה כלל לתמיכת המדינה. זה גם יהיה השביל הארוך הראשון ביהודה ובשומרון, שהממשלה מעורבות באופן אקטיבי בקידומו.
"השביל המזרחי לא צריך להחליף את שביל ישראל", מבהיר רוזנטל. "אם המדינה תתקצב את השביל המזרחי, אני מאמין שיתקצבו גם את שביל ישראל. תמיד משווים תנאים, ואני באמת חושב שמדינת ישראל צריכה לתקצב את שביל ישראל. אני חושב ששניהם יהיו מהשבילים היפים בעולם, ואם המדינה תתקצב אותם זה ימשוך יותר תיירים – וההשקעה הכספית תחזור מאוד מהר".
אם וכאשר יושלם הפרויקט, צפוי השביל המזרחי להפוך לשביל האורכי הראשון, ובין השבילים הבודדים שתחזוקתם מתוקצבת בידי המדינה. זאת, בעוד שתחזוקתו של שביל ישראל המקורי ממומנת אך ורק מכספי החברה להגנת הטבע ולא זוכה כלל לתמיכת המדינה. זה גם יהיה השביל הארוך הראשון ביהודה ובשומרון, שהממשלה מעורבות באופן אקטיבי בקידומו.
"אי-אפשר שכל אחד יסמן בדרך שיבחר"
את הצורך לכאורה ב"שבילי ישראל" נוספים העלה כבר ב-2010 ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. בנאום שנשא בכנס הרצליה שיבח נתניהו את "ההצלחה האדירה" של שביל ישראל, והכריז כי "על פי התוכנית שאני אביא בפני הממשלה אנחנו נחנוך בתוך חמש שנים לצד שביל ישראל שני שבילים נוספים".
"האחד", הסביר נתניהו, "הוא השביל ההיסטורי של ארץ ישראל, שיחבר בין עשרות אתרים ארכיאולוגיים עתיקים. השביל השני שאנחנו נכשיר הוא שביל החוויה הישראלית – שביל של מטמוני הארץ, ויהיה למעשה מוזיאון ארץ ישראל חי שיחבר בין עשרות תחנות בתולדות היישוב – מבנים לשימור, אתרי התיישבות, מוזיאונים קטנים, אנדרטאות וסיפורים אישיים, מהם מורכב הנכס הציוני".
הדרך השלישית: כאן גולני עובר
ברקע המאבק בין המדינה לבין החברה להגנת הטבע - באה עמותת גולני ויצרה במהירות "שביל ישראל" נוסף משלה, שלישי במספר. את סימונו של שביל גולני, שאורכו כ-1,200 קילומטרים והוא נמתח מהחרמון ועד אילת, השלימה העמותה בתוך שנתיים בלבד, בין 2016 ל-2018. מטרתו של יוזם השביל, תת-אלוף (במיל') דוד (דוביד) כץ, שפיקד בעבר על חטיבת גולני, הייתה ליצור נתיב טיולים ארצי ורצוף שמחבר את אתרי הקרבות, בהם לחמה החטיבה, עם אתרי מורשתה ואתרים מרכזיים במורשת ישראל.
החברה להגנת הטבע התנגדה להקמת "שביל גולני", והוועדה לסימון שבילים סירבה להוסיף את מסלולו למפות סימון השבילים שהיא מנפיקה. גם רשות הטבע והגנים התנגדה, וסירבה לאפשר את סימונו של השביל בשטחן של שמורות טבע. "השביל חופף ברובו לשביל ישראל, שהינו שביל מוכר, מסודר וטוב. ריבוי הסימנים הוא מיותר ורק יבלבל את המטיילים. אי-אפשר שכל אחד יסמן בדרך שיבחר", אמרו שם.כדי למנוע המשך של "סימון פרטיזני של שבילים", כהגדרת החברה להגנת הטבע, פירסמה הוועדה לסימון שבילים, הגוף האזרחי שטיפל בנושא מאז ומעולם מטעם החברה להגנת הטבע, מסמך שהגדיר קריטריונים לסימון שבילי טיול. בין היתר, נכתב שם כי יש להימנע מסימון שבילים "סקטוריאליים": "שבילי טיול נועדו לשרת אוכלוסיות נרחבות. יש להימנע משימוש ברשת השבילים הארצית בכדי לסמן שבילים סקטוריאליים שהינם בעלי עניין ושימוש 'פרטי' המשרתים רק קבוצת אוכלוסייה מוגדרת". לקריאת המסמך לחצו כאן.
אז האם "שביל ישראל המזרחי", שזוכה לתמיכת המדינה, יחליף בבוא היום את "שביל ישראל" המקורי ונטול התקציבים? נראה שאת זאת יקבעו ברגליהם רק הצועדים עצמם.
5 צפייה בגלריה
יזם נתיב ארצי ורצוף בין אתרי קרבות שבהם לחמה החטיבה. המח"ט לשעבר דוד (דוביד) כץ בשביל גולני
(צילום: חורחה נובומינסקי)
תגובת משרד ההשכלה: המיזם בהליכים מתקדמים
"'שביל קדם המזרחי' הינו מיזם שהמשרד מקדם לאור הימצאות גופי טיילות וסיור תחת פעילות משרדנו. כבר בימיו הראשונים של המשרד, לפני כשנה, החלה עבודת מטה רחבה על פיתוח השביל בשולחנות עגולים ובוועדות מקצועיות יחד עם בעלי עניין ונציגים מקצועיים רלוונטיים מתחומי הטיילות בארץ, כולל דיונים ביטחוניים עם נציגי הצבא השונים, וכן עם הרשויות המקומיות הנמצאות בתוואי השביל.
"בעבר ניסו משרדי ממשלה שונים לקדם סימון שביל מזרחי בישראל אך לא התקדמו לידי ביצוע. כיום, המיזם נמצא בהליכים מתקדמים וחולק לשני מקטעים מטעמים שונים – חלק צפוני (מהחרמון עד שדמות מחולה) וחלק דרומי (משדמות מחולה עד מצדה). עד כה לא נדרש תקציב ייחודי למיזם זה. נושא התחזוקה העתידית נמצא בימים אלו בבחינה מקצועית".
ממשרד התיירות לא נמסרה תגובה.
פורסם לראשונה: 17:57, 01.07.21
