התוואי החדש של שביל ישראל בנתניה
(צילום: ירון שרון)
רגע לפני התפרצות הקורונה, סימנו אנשי החברה להגנת הטבע תוואי חדש לשביל ישראל באזור נתניה, כך שיכלול לראשונה את "בריכת דורה" – מאתרי הטבע העירוני החשובים ביותר בבירת השרון. כעת, כשניתן לשוב לטייל, זה הזמן להכיר את המסלול המחודש.
צפו: כך מתכוננים בשמורות הטבע ובגנים הלאומיים לפתיחה
התוואי החדש סומן במקור לרגל "שבוע הטבע העירוני" המסורתי של החברה להגנת הטבע, שהיה אמור להיות מצוין באמצע חודש מרץ. אולם, בעקבות משבר הקורונה, עשרות הפעילויות שתוכננו באתרי הטבע העירוניים ברחבי הארץ בוטלו.
עיריית נתניה נתנה את הסכמתה לשינוי תוואי השביל, והוא ייכנס לתוקפו בקרוב עם הוצאת מפת סימון שבילים חדשה של השרון.
"שביל ישראל" מגיע לנתניה מצפון לאורך חוף הים, ועד עתה המשיך דרומה לאורכה של הטיילת עד שמורת אירוס הארגמן – מבלי לעבור באתרי טבע או מורשת משמעותיים. לפני שמורת האירוסים, השביל במסלולו הישן אף עבר על פני אזור בבנייה ואתר פסולת בשיקום.
לאחרונה, בהחלטה משותפת עם עיריית נתניה, הוחלט להסיט את תוואי השביל מהטיילת ולהכניסו לתוך העיר - כך שיעבור דרך שני מוקדי עניין ייחודיים: בית יד לבנים והאנדרטאות שסביבו, ושלולית החורף המוכרת גם בשם "בריכת דורה".
את התוואי החדש סימנו תוך שעות עמרי ופולינה - בליווי של איציק בן דב, רכז סימון שבילים בוועדה לשבילי ישראל בחברה להגנת הטבע. "חשבנו שיהיה מעניין למטיילי 'שביל ישראל' לעבור דרך האתרים האלה, אחד מוקד טבע מאוד משמעותי והשני מוקד היסטורי מאוד משמעותי", הוא מסביר.
אחד מ-12 קרונות נאציים שנותרו בעולם
מהטיילת, לפני חוף ארגמן, יפנה השביל מעתה מזרחה וייכנס לגן הסמוך לבית יד לבנים. בגן ניצבת אנדרטה מרשימה לציון ניצחון הצבא האדום על גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, בנוסף לקרון רכבת גרמני אותנטי שהוביל יהודים אל מחנות ההשמדה – המשמש "אנדרטה חיה" לזכר השואה ולהנצחת הקורבנות.
מדובר בקרון הרכבת הראשון מימי השואה שהובא לישראל, ועל פי ההערכות אחד מ-12 קרונות כאלו שנותרו בעולם. הקרון, המכונה "munchen12-246", אותר בשנת 2013 ידי היזם והמומחה לשימור אתרים רוני דותן, יחד עם שותפתו טטיאנה רוגה, המתמחה בהנצחת השואה.
יחד עם תושבת נתניה רחל פרידמן, שהוריה נעמי ויוסף פרידמן הם ניצולי שואה, פעלו השלושה להבאתו ארצה בהתנדבות. ראש העיר נתניה, מרים פיירברג-איכר, נרתמה למאמץ והשקיעה את המשאבים הנדרשים לטובת רכישת הקרון, שיפוצו והבאתו לישראל.
קרונות הרכבת בשירות הצורר הנאצי שימשו להובלת מיליוני יהודים ברחבי אירופה אל מותם במחנות ההשמדה. בדרך כלל נדחסו כ-100 בני אדם בקרון, ללא תנאים בסיסיים כגון אוורור, מזון או מים. הנסיעה בקרונות הללו ארכה בדרך כלל כיממה עד שתיים, ובסיומה הורדו הנוסעים במהירות ופונו לסלקציה שקבעה מי מהם מיועד להשמדה ומי לעבודות פרך. כ-1.5 מיליון מהיהודים שהובלו בקרונות נפטרו כבר במהלך המסע.
שריד לביצות שכיסו את אזור השרון
בהמשך נכנס השביל במסלולו החדש אל תוך פארק שלולית החורף, שבליבו "בריכת דורה" – בריכה עונתית, עתיקה ומרשימה, והשנייה בגודלה מבין בריכות החורף שנותרו במישור החוף.
עד תחילת המאה ה-20, היה כל אזור השרון זרוע בבריכות עונתיות וביצות שכאלה, ובריכה זו היא אחד מהשרידים האחרונים לאותם בתי גידול.
הבריכה מאכלסת מינים שונים של עופות מים, דו חיים, סרטנים ובעלי חיים נוספים, והיא טובלת בצמחייה פורחת האופיינית לבתי גידול לחים. מסביבה עצי איקליפטוס שניטעו לפני כמאה שנים במטרה לייבש את אותן הביצות, אך עד היום היעילות של איקליפטוסים בייבוש מקווי מים שנויה במחלוקת.
הקרקע של השלולית היא אדמה כבדה, שגרגריה תופחים במגע עם מי הגשם ולא מאפשרים להם לחלחל. כך, מתנקזים מי הגשם לכדי שלולית גדולה - אשר מתייבשת כליל עם תחילת העונה היבשה (לקראת חודש יולי).
עונתיות זו של בית הגידול עיצבה את התאמותיהם של בעלי החיים המאכלסים אותו: סרטנים ירודים המבלים את כל חייהם במים מהווים את התשתית למארג המזון. עם התייבשות הבריכה הם מטילים ביצי קיימא בקרקע - ומתים. חרקים ודו חיים מבלים את שלבי חייהם הראשונים במים, והבוגרים עוזבים את הבריכה עם התייבשותה. עוד במקום עופות מים שונים שמקננים בה, כגון ברכיות, טבלנים גמדיים ואגמיות.
שלולית החורף מהווה גם בית גידול לצמחים רבים ובמיוחד לצמחי מים. בעונת האביב פורחים בה מינים נדירים במשטחים עצומים - כמו כף-צפרדע איזמלנית והבוציץ הסוככני בצבעי ורוד עז. צמחי מים נוספים הם אגמון ימי, בצעוני מצוי ואגמון האגם הנדיר.
מדרום לשלולית נפרש שטח פתוח שבו אפשר לראות בסוף החורף ובתחילת האביב כלניות, צבעונים וגם את אירוס הארגמן. הזמן הטוב ביותר לבקר בשלולית הוא בחודשים ינואר-יוני, אז הפארק מתקשט בפריחה שופעת. מלבד השטח הטבעי, חלקו של הפארק מטופח ומכיל משטחי דשא, סקייט-פארק, מתקני שעשועים ושירותים.
"זו הזדמנות לחשוף לציבור השביליסטים שעוברים על החוף ואולי לא מכירים, שיש פה אתר טבע עירוני ברמה מאוד גבוהה ומאוד מיוחדת", אומרת טל אלמליח, אקולוגית עיריית נתניה. "אני חושבת שזה יהיה שיפור ענק לשביל ישראל, וזו גם זכות לנתניה שיכירו יותר את האתרים הנהדרים שלה".
מפארק השלולית ניתן להמשיך על "שביל ישראל" לטיול בשמורת אירוס הארגמן היפה, המתחברת לפארק בגשר עילי חדש המשקיף על כל האזור, מעל שדרות בן גוריון. אירוס הארגמן הוא צמח בלעדי לישראל, שהיה נפוץ בעבר בחולות וברכסי הכורכר במישור החוף – מאשדוד ועד חוף הכרמל. אולם, הפיתוח באזור הכחיד את רוב האוכלוסיות שלו, וכיום הוא נותר רק בכמה אתרים בודדים.
מלבד האירוס, בתחילת האביב פורחים בשמורה גם מרבדי תורמוס ארצישראלי, לצד פרחים נדירים כמו צבעוני השרון ושום תל-אביבי.
שביל ישראל, שנחנך בשנת 1995, הוא יוזמה של החברה להגנת הטבע ליצירת שביל הליכה רגלי לאורך מדינת ישראל. אורכו של השביל כיום הוא כ-1,100 קילומטרים. הוא מתחיל בבית אוסישקין שבקיבוץ דן ומסתיים בבית ספר שדה אילת. השביל מסומן בשטח בצבעים לבן, כחול וכתום.
