קמתם בבוקר ולא הודיעו לכם שאתם צריכים להיכנס לבידוד? כל השאר בונוס. אנחנו ממליצים על אוויר צח ונוף ירוק, לא רק נגד הקורונה, אלא גם לטובת מצב הרוח הלאומי. הטיול הקצר הזה שמוצע כאן יכול לעשות את העבודה, מה גם שהצפון כעת הוא בשיא פריחתו ותפארתו.
נקודת הפתיחה שלנו היא שמורת נחל תבור. הטבע יפהפה, הנחל זורם והנוף הנשקף מכל עבר חוטף מכם את כל הדאגות והמחשבות השליליות.
אפשר לטייל שעתיים-שלוש באזור הנחל (מסלול ברמת קושי בינונית), ומשם להמשיך לנקודה הטעימה והלא רחוקה - יקב תבור. בתיאום מראש תוכלו ללגום (הנהג יסתפק בסודה) מספר יינות לפי המלצת הצוות במקום, ולעבור סיור מודרך בחדרי החביות.
לאורך הטעימות מומלץ לשבת בגינת היקב על מגש גבינות ולחמים (בתשלום נוסף, כמובן), כדי לספוג את כל הירוק מסביב לפני שממשיכים. אנחנו זכינו לטעום כאן יין לבן ואדום מסדרת "אקו" החדשה והמאוזנת להפליא. אני כבר מחכה שיגיע לשווקים, זה כנראה הולך להיות היין שלי לזמן הקרוב.
סבב ברים בעמק
מהיקב יורדים באחת הדרכים היפות בארץ - מכפר תבור אל בקעת יבנאל ומשם אל הכנרת המלאה, כמעט זולגת לכל עבר, נשפכת, עולה ושמחה על גדותיה. בית הקברות של קבוצת כנרת, עם כל השמות המפורסמים הנטועים שם לנצח כמו ברל כצנלסון, רחל המשוררת ונעמי שמר, הוסדר לחלוטין והכניסה אליו כבר לא מסכנת חיים כבעבר. שיטוט בין המצבות האומרות היסטוריה מכל עבר יביא אתכם גם עד גדות המים התכולים של האגם האגדי הזה, על כל הקסם הטעון בו.
זו נקודה נהדרת להגיע ממנה לחניון המוסדר בצמח, להשאיר שם את הרכב, אולי לקחת קפה לדרך אחרי כל היין הזה, ולצאת רגלי לטיילת הנעימה שבחוף הדרומי של האגם. שיטוט כאן מנכיח את התקרבות המים לגדה, המפלס ממש נושק לקצות האגם והטביע את כל העשבייה שהצטברה כאן בשנים האחרונות. את האי המפורסם והמדאיג שמול חופי מעגן, שתמיד נוצר באגם כאשר הכנרת בשפל, אפשר לזהות רק בקושי, באמצעות קצוות הצמחייה העולים מן המים כמו בלורית קוצים סוררת של ילד.
אם המים עשו אתכם רעבים ואתם כבר תוהים מה לגבי ארוחת ערב, שמחנו לגלות אחרי שנים רבות שלא עצרנו בה, שמסעדת צל תמר הוותיקה שנמצאת סמוך לכביש 90 בכניסה לקיבוץ אשדות יעקב איחוד, מזכירה שוב את ימיה הטובים. המנות היו טובות, המחירים סבירים ויש תפריט עסקי עד שעות אחר הצהריים המאוחרות באמצע השבוע. המקום מתאים למשפחות עם ילדים.
אופציה נוספת למלא את הבטן ואת הנשמה היא פיצה פרסקה המצוינת שנמצאת בתוך קיבוץ מסדה. יש לא מעט תושבי מרכז (אני! אני!), שהפיצרייה הזו היא סיבה מספיק טובה עבורם כדי לעשות את כל הדרך עד אליה. לפני שאתם יוצאים לדרך בדקו את שעות הפעילות של המקום. מה לאכול כאן? את כל הפיצות שאתם יכולים. תודו לי אחרי זה.
אם בא לכם לחוות את חיי הלילה של עמק הירדן, אפשר לצאת לסיבוב ברים בסביבה: להתחיל במועדון הבום בקיבוץ דגניה ב', שאפשר לבדוק גם את ההופעות החיות שמתקיימות בו מדי פעם, ומשם לדלג לפאב דוריס בקיבוץ אפיקים שגם בו מתקיימות הופעות חיות. חובבי השקט והמתוקים, יכולים לסגור את הלילה על הבר של מסעדת 1910 בחצר דגניה א' עם קינוחים מצוינים וקוקטיילים שישלחו אתכם טובי לב למיטה.
בראנץ' של שישי
הבוקר הגיע אבל לא צריך לקום ממש מוקדם, בכל זאת אנחנו בחופש. אם זה במקרה יום שישי, והתעוררתם לבוקרו של העמק הירוק, אל תוותרו על בראנץ' במסעדת רוטנברג הוותיקה והמצוינת שבחצר גשר הישנה. הבראנץ' הזה מתקיים כאן רק בימי שישי, ומדובר בעצם במצעד בלתי נגמר של מנות קטנות וייחודיות למסעדה שמגיעות אל השולחן בקצב מענג. הירק נקטף בעונה זו ממש באדמות שמסביב. גם התבלינים, הירקות ושאר המוצרים הטריים מגיעים מהמגדלים הקרובים בעמק וזה "פארם טו טייבל" כהלכתו.
מה בדיוק אוכלים? בכל יום משהו אחר, לפי מה שמתחשק ליזהר להכין, כך שהתפריט לא קבוע אלא נסמך על מה שהאדמה והמגדלים מביאים - אך כל מה שיוצא מהמטבח כאן טעים להפליא ועושה את הבוקר. הנוף המהפנט של הגשר הרומי והרכבת שנסעה מכאן לדמשק, מפליא בחלונות. ואם נעים בחוץ - שבו בחצר היפה והגדולה, או שכבו על אחד הערסלים ותנשמו את יפי הבריאה.
איפה עוד אוכלים כאן בוקר אם לא הגעתם לבראנץ' בשישי? אפשר בחומוסיות הפזורות בעמק, אפשר באחד מבתי הקפה שבצמח. תלוי בכם. חובבי ההיסטוריה יכולים לקבוע סיור בחצר גשר הישנה הנמצאת בסמוך, וללמוד על ימי ראשית הקיבוץ שהוקם כאן בשנת 1939 ומציין 81 שנה של ציונות וחקלאות.
אחרי ארוחת הבוקר אפשר לצאת בנסיעה בין אזור הבריכות והשטחים החקלאיים של קיבוץ גשר, ליהנות מהצמחייה המגוונת, מהנוף הבראשיתי העוצמתי של העמק, מעצי התמר הזקופים ומאינספור ציפורים בשמיים - מעופות מים ועד ציפורי טרף - שחגים מעל בהמוניהם, ואפשר לאתר אותם גם על פני המים בבריכות הדגים וגם על צמרות האיקליפטוסים (מי שמצויד במשקפת, שאפו).
בהליכה קלה אפשר להגיע גם לגשר הרכבת הטורקי שעל נחל תבור, כן זה שפגשנו אתמול למעלה, בתחילת המסלול, לטייל עליו ועל המסילה שהונחה שם כדי להזכיר את מסלול רכבת העמק, ולהתענג ממעל על הזרימה המרשימה של הנחל. החורף הזה בהחלט נתן עבודה. הכל ירוק, הכל פורח, הכל שוצף וחבל רק שלאורך הסיור כולו שוזפת העין את הפסולת שמשאירים אחריהם המטיילים.
מטעי פרי ותצפית אל ירדן
מכאן כדאי לצאת בנסיעה צפונה לכביש 90, ולפנות בצומת צמח ימינה (מזרחה) לכיוון חמת גדר, כאן נוסעים בכביש מספר 98 שעוזב את העמק ונכנס לתוך קניון הירמוך. המראות היפים והנהדרים של הפריחה, מנקדים את מורדות הרי הגלעד (הצד הירדני של הגבול). נסיעה חווייתית מאוד כאשר בשלב מסוים, מעט לפני חמת גדר, הכביש מתעקל שמאלה להמשך כביש 98, שמטפס אל הצלע הדרומית של רמת הגולן.
כביש מרתק עם נופים מדהימים, כאשר כל הזמן ניתן לצפות לצד הירדני ולחיים הרוחשים שם, אותם מורדות הגלעד, ורק גדר מפרידה בין החיים והיישובים משני הצדדים, מכוניות נוסעות משני עבריה לכאן ולשם, נושאות חלומות ואנשים.
הגענו לאזור המישורי של רמת הגולן כאן אפשר להתענג על מטעי הפרי הפורחים כאן בפריחות מרהיבות - כשאנחנו היינו השקדיות היו בשיאן.
מכאן נמשיך למצפה שלום, שנמצא מעט לפני כפר חרוב, בהמשך של כביש 98 (כיוון מערב). מהמצפה המטופח אפשר לראות את הכנרת בשיא תפארתה, כאשר ביום עם ראות טובה הנוף מרחיק עד עמק הירדן הדרומי ובצפון עד החרמון שעדיין מושלג, צפת והר מירון. הנפש מתרחבת, באמת.
מהתצפית כדאי מאוד לרדת חזרה אל הכנרת. האופציה הטובה היא כביש 789 שאיתו נרד דרך היישובים אפיק, נאות גולן ובני יהודה, עד לכביש 92 (סובב כנרת), לפנות שמאלה ולהיכנס לעין גב. כאן, באזור הנמל, המקום הנהדר ביותר שאפשר להבחין בו בעליית המפלס. המים מגיעים עד קצה המזח, הספינות התרוממו עם המים ועוגנות כעת ממש בגובה העיניים.
רעבים? יש לכם כמה אופציות על רציף הנמל, כולל מסעדת הדגים המתחדשת, ואם חפצה נפשכם בבשר - חצו את הכביש (92) ותמצאו את עצמכם בהיכל הקרניבורי של מרינדו הוותיקה, שיודעת את העבודה.
מכאן, אחד המקומות היפים ביותר שמומלץ לעצור בהם בדרך חזרה למרכז ולחיפה, הוא עמק בית נטופה שניתן לראות אותו נהדר מכביש 77 שבו אנחנו נוסעים. עצרו את הרכב לצד הכביש, וצפו בפלא הטבע הזה שכרגע נראה כאילו לקוח משדות האורז של וייטנאם. חלק מהשדות מוצפים במים, מצב שאולי לא טוב לחקלאים אבל יוצר תמונה מרהיבה של שדות ירוקים לצד שדות מים - סוריאליסטי, בדיוק כמו המציאות שלנו כאן.
אם בדרך חזרה אתם חייבים לאכול משהו ועוברים דרך צומת אלונים, היכנסו לאסאדו בר. רק תבקשו שהאסאדו שלכם לא יהיה יבש כפי שאנחנו קיבלנו. הסטייקים טובים וגם האלפחורס למי שאוהב. וכמובן-כמובן, איך אפשר להיות באזור ולא לעשות סיבוב פחמימות בנדב קינוחים. יאללה, נדב, מה עם סניף במרכז למכורים?
