(צילום: רשות הטבע והגנים)
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והמגוונות בעולם. מעצמות, ממלכות וצבאות רבים עברו והתיישבו כאן לאורך אלפי שנים, בנו ערים ויישובים וגם חוו לא מעט מלחמות תוך המטת לא מעט חורבן. אירועים רבים אלו קרו אומנם בעבר הרחוק, אבל השאירו אתרי ארכיאולוגיה מרהיבים ומיוחדים ביופיים ובערכי המורשת שלהם.
כאלה הם גם התלים המקראיים - שטחי קרקע מוגבהים בצורת טרפז, אשר נוצרו כתוצאה מבניית עיר באותו המקום במשך דורות רבים, כשכל דור בנה מעל חורבותיו של הדור הקודם. כך, רמת פני השטח עלתה ונוצר התל עם שכבות היסטוריות מתקופות שונות. התוצאה כיום של אותם תלים מקראיים (כ-200 במספר) היא פנינה ארכיאולוגית מיוחדת עם תצפית נוף שלטת של 360 מעלות, הסובבת את כל אזור התל ולמרחקים.
לאור חשיבותם הנופית וההיסטורית, חלק גדול מהתלים הוכרזו עם השנים כגנים לאומיים תחת אחריות רשות הטבע והגנים במטרה להבטיח את שימורם ולאפשר את פיתוחם והנגשתם למטיילים. שלושה מהתלים אף הוכרזו כאתרי מורשת עולמית על ידי אונסק"ו: תל מגידו, תל חצור ותל באר שבע.
מזג האוויר החורפי והגשמים הרבים הפכו את האזורים הנרחבים הנשקפים למרחקים מהתל לירוקים, פורחים ומרהיבים עוד יותר - וזה הזמן לטייל בהם. ריכזנו לכם ארבע המלצות.
אתר הקרב של "סוף העולם": תל מגידו
תל מגידו נישא לגובה של כ-60 מטרים מעל מישור העמק שלמרגלותיו - עמק יזרעאל. המטיילים בתל זוכים לנוף פנורמי מדהים הכולל תצפית על רכס הרי נצרת, הר תבור, גבעת המורה, הרי הגלבוע, רכס הרי השומרון ורכס הכרמל. בשמיים ניתן להבחין בלא מעט ציפורים ועופות דורסים, ובעונת הנדידה ניתן לצפות גם בעגורים במעופם או במנוחתם בעמק.
בתל מגידו שרידים של כ-30 יישובים שנבנו במרוצת הדורות זה על גבי זה, ברצף התיישבות שנמשך כ-6,500 שנה והסתיים בסביבות שנת 400 לפני הספירה. בשל חשיבותה האסטרטגית של מגידו, התחוללו בסביבתה מערכות מכריעות מימי קדם ועד העת החדשה. מגידו מוזכרת בתנ"ך פעמים רבות, ושמה נקשר בין היתר עם המלך שלמה ועם מלכיה החזקים של ממלכת ישראל – אחאב וירבעם השני. מגידו מוזכרת גם בברית החדשה בשם "ארמגדון" (שיבוש יווני של "הר מגידו"), כמקום שבו, באחרית הימים, עתידים כוחות האלוהים לגבור על כוחות הרשע בקרב האחרון.
במגידו ניתן לבקר גם במפעל מים הנדסי מתוחכם ומרשים ביופיו, שאפשר להגיע בימי קדם למקור מים בתחום חומות העיר. עובדה מעניינת היא שבתל יש עצי דקל שנבטו מגלעיני תמרים, שאותם הביאו מנהלי העבודה שהגיעו בזמנו ממצרים לישראל - וזה היה מקור מזונם כצידה לדרך.
באתר מושק בימים אלו "משחק בריחה" חווייתי למשפחות שפותח בשיתוף עם מיזם 929 שמנגיש את התנ"ך לציבור בהיבט חברתי וישראלי, ובמסגרתו נדרשים המשתתפים לפצח שורה של חידות וסימנים המסתתרים בשטח והמובילים אותם בעקבות החותם העתיק של עבד ירבעם, נחש הנחושת הקדוש והחרפושית המצרית.
הכניסה לאתר בתשלום של 28 שקלים למבוגר ו-14 שקלים לילד, חינם למנויי "מטמון" של רשות הטבע והגנים. ערכת משחק למשפחה בתוספת 20 שקלים.
ארמון כנעני ומצודה ישראלית: תל חצור
תל חצור חולש על עמק החולה מרום של כ-40 מטרים, ויש בו ארבע נקודות תצפית בולטות שמהן ניתן לצפות לכל עבר. בכיוון צפון ניתן לראות את עמק החולה ואת רכס החרמון המושלג בימים אלו. מצד צפון-מערב ניתן להתרשם ממראה רכס הרי נפתלי ועד הרי דרום לבנון בימים עם ראות טובה. מצד מזרח נמצא קיבוץ איילת השחר ומאחוריו נופו המדהים של הגולן עם רכס התלים בנטל, אביטל ותל פארס. בצד דרום נמצאת שמורת אירוס הדור ו"שטיח מרוצף" של שדות ומטעי חקלאות.
בתקופות הסתיו והאביב חולפים מעל התל במעוף קרוב אלפי עגורים, ואליהם מצטרפים גם חסידות, דיות, שקנאים ומגוון עופות דורסים. בחורף מזדמנים לאזור הירגזי, חכלילית עצים, זרזיר ועוד. לאחרונה מתרבות גם תצפיות של העוף הדורס דאה שחורת כתף.
תל חצור מזוהה עם חצור המקראית – אולי הגדולה בערי ארץ ישראל בתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת. עם הממצאים החשובים שהתגלו באתר נמנים מפעל מים מרשים מאין כמוהו, ארמון כנעני ומבנים מהתקופה הישראלית הקדומה כגון מצודה ומגדל. באתר גם חלקת גן מקלט לצמחים בסכנת הכחדה כגון אירוס הדור וחלוק זוהרי. גם בתל חצור פועל "משחק הבריחה".
הכניסה לאתר בתשלום של 22 שקלים למבוגר ו-9 שקלים לילד, חינם למנויי "מטמון" של רשות הטבע והגנים. ערכת משחק למשפחה בתוספת 20 שקלים.
התעודה העברית השנייה הקדומה ביותר: תל גזר
בתל גזר התקיימה עיר קדומה ומרכזית בשפלה. גובה התל הוא כ-230 מטרים מעל פני הים, והוא מתנשא לרום של 90 מטרים מעל לסביבתו. בתל שלוש נקודות תצפית: המערבית, הצפונית (קבר השייח) והמזרחית. המביטים צפונה יוכלו להבחין במפעלי נשר רמלה וקצת מזרחה בקו הרקיע המרהיב של ערי גוש דן. המביטים דרומה יוכלו לראות את קריית גת ותל צפית, ולמרגלות התל את היישוב הפסטורלי כרמי יוסף והמטעים הצמודים לו. מצד מערב נמצאת העיר רחובות ורחוק יותר העיר אשדוד, ומצד מזרח העיר מודיעין, הרי ירושלים והשומרון.
משך ההליכה במסלול המעגלי היא כשעה, והוא כולל ביקור בשרידים הארכיאולוגיים, הצצה למפעל המים העתיק ומקדש המצבות המרהיב. בתל בימים אלו פורחות כלניות, ואת המקום פוקדים בזים, בנוסף לאנפיות בקר רבות.
בתל גזר נמצאו לא פחות מ-26 שכבות יישוב, החל מהתקופה הכלקוליתית, כ-4,000 שנים לפני הספירה, דרך התקופה הרומית (שנת 100 לספירה) ועד לדורות האחרונים. רוב השרידים הם מהתקופה הכנענית התיכונה והמאוחרת, ומהתקופה הישראלית. בתקופות אלו הייתה גזר עיר מרכזית מאוד ששלטה על צומת דרכים בינלאומי. בתל נקודות עניין מלהיבות, בהן מפעל המים הכנעני, השער הכנעני, שער שלמה ובמת המצבות הכנעניות.
מפעל המים המרשים נחצב בתקופה הכנענית התיכונה בעומק של 40 מטרים מתחת לפני השטח אל מפלס מי התהום. כיום, בזכות הגשמים הרבים, יש מים בקצה והוסדרה כניסה למטיילם עד לקצהו העליון. אולם לאחרונה החלו עבודות באתר להנגשת מפעל המים למבקרים, ולכן מפעל המים סגור כעת לביקור. מוקד עניין נוסף הוא במת המצבות הכנעניות הכוללת עשר מצבות אבן בצורות וגדלים שונים.
בשנים 1909-1902 נחפר התל לראשונה על ידי החוקר האירי מקאליסטר, שמצא באתר את "לוח גזר" - התעודה העברית השנייה הקדומה ביותר שנמצאה עד היום, ומציינת את העבודות החקלאיות שנעשו לאורך השנה. הלוח המקורי נמצא כיום במוזיאון באיסטנבול, והעתק מוגדל שלו הוצב בכניסה למסלול ההליכה בתל.
הכניסה לאתר היא דרך היישוב כרמי יוסף, ללא תשלום.
אברהם אבינו היה פה: תל באר שבע
בפסגת תל באר שבע, ברום של 307 מטרים מעל פני הים וכ-30 מטרים מעל סביבתו, ניצב מגדל תצפית מודרני שממנו נשקפים נופי האזור באופן מרשים במיוחד - בזכות העובדה שמדובר בגבעה יחידה באזור שטוח למדי. בין הנופים: העיר באר שבע במערב, על קו הרקיע המתפתח שלה, היישוב עומר מצפון, תל שבע ממזרח ואנדרטת חטיבת הנגב מצפון-מערב. היישוב שגב שלום נמצא בדרום וצמוד אליו באופק עמק שרה והרי דימונה בדרום-מזרח. בכיוון צפון ניתן להתרשם מדרום הר חברון, יער להב וגבעות גורל.
למרגלות המגדל בכיוון דרום-מערב, פרוסים שרידי מצודה שהוקמה בתקופה הרומית ושופצה בתקופה האיסלאמית הקדומה. התל שכן על הצטלבות הדרכים שמובילות צפונה להר חברון, מזרחה למדבר יהודה וים המלח, מערבה לכיוון מישור החוף ודרומה לרמת נגב והים האדום. האתר מזוהה עם באר שבע המקראית, שמוזכרת כמה פעמים בתנ"ך בהקשר לאבות האומה אברהם ויצחק.
בין מוקדי העניין באתר: באר מים, אחת העמוקות בישראל בעומק 69 מטר, שיורדת עד מפלס מי התהום, מזבח אבן (משוחזר) ששימש להקרבת קורבנות, ומפעל מים מתקופת הברזל/התקופה הישראלית (586-1200 לפני הספירה) גדול ומרשים, המשולב בביצורי העיר. במאגר המים נראים קירות ישרים שנבנו לשמש קירות תמך בתקרה לאחר חציבת המאגר ואפשר לראות היטב על הטיח העבה את סימני האצבעות של הטייחים.
עוד באתר שערי העיר עם שרידי מגדלי שמירה, ארמון המושל – מבנה בולט בעל מסדרון כניסה, אולמות מרוצפים לצורכי טקסים, יחידות מגורים ועוד, ובית המחסנים – מבנה מן הגדולים בעיר הקדומה ובו שלושה בתי מחסנים בשטח של כ-600 מטרים. גם בתל באר שבע פועל "משחק הבריחה".
הכניסה לאתר בתשלום של 14 שקלים למבוגר ו-7 שקלים לילד, חינם למנויי "מטמון" של רשות הטבע והגנים. ערכת משחק למשפחה בתוספת 20 שקלים.
