(צילום ועריכה: רון פלד)
במדבר יהודה ובסביבתו בנו החשמונאים לפני יותר מאלפיים שנה כמה ארמונות מבוצרים לשימושים שונים. יותר מאוחר השמיש הורדוס את הארמונות הללו לתועלתו שלו, ואת חלקם הוא פיאר עד מאוד. הוא גם בנה מבצרי מדבר נוספים, ואחד מהם, בצניעותו הרבה, קרא על שמו שלו – הרודיון. בשל מיקומם המבודד, חלק מארמונות המדבר הללו השתמרו ברמה יוצאת דופן.
כיום חלקם אתרים לאומיים מפורסמים, עם רכבל המגיע בנוחות עד לפסגתם, וחלקם בקושי נגישים, גם עם רכבי שטח. חלקם כמעט שלא מוכרים, חלקם משמשים סמלים לאומיים ואף סמלים דתיים. ברוכים הבאים אל ארץ המצודות החשמונאיות ובית הורדוס. ארמונות מבוצרים מרהיבים על צוקים מבודדים, שידעו ימים דרמטיים של עושר אדיר, משתאות מפוארים וסיפורי זימה - וגם לא מעט קרבות, רציחות והתאבדויות שלא היו מביישים אף סדרה בנטפליקס.
קיצור תולדות בית חשמונאי למטייל המתחיל
לרובנו השם חשמונאים מזוהה עם נס חנוכה, יהודה המכבי, טיהור המקדש וניצחון מפואר על היוונים (הרבה לפני שהבסנו אותם גם בהיכל נוקיה).
הכול התחיל כאשר המלך היווני-סלבקי, אנטיוכוס הרביעי, "הרשע" שכינה עצמו "האל המתגלה", שב מובס ממסע צבאי למצרים וכפיצוי בזז את אוצרות המקדש בירושלים. בתגובה פרץ מרד בראשות מתתיהו הכוהן מבית חשמונאי, אשר סחף את כלל העם והצליח להביא לגירוש שלטון היוונים ותרבותם. שיאו של המרד היה טיהור המקדש מ"השיקוץ המשומם" שהציב אנטיוכוס, והפעלה מחודשת של המנורה.
כעבור 20 שנה, לאחר סדרת קרבות מוצלחת בהנהגת בניו של מתתיהו, משפחת חשמונאי מצליחה לייסד מלוכה יהודית עצמאית ביהודה, ממלכה קטנה שתתקיים כמאה שנה. לצערנו עם הכוח באים הסיאוב והשחיתות (נשמע מוכר?), ומלכי בית חשמונאי, שכה נלחמו ביוון ובתרבותה בעבר, כעת אימצו את גינוניהם ואף שמות יוונים. המלך החשמונאי יוחנן, למשל, השתמש גם בשם היווני "הורקנוס". הוא כנראה גם הראשון שבנה ארמון מבוצר בלב מדבר יהודה, כ-16 ק"מ ממזרח לירושלים, לטובת ביטחונו האישי וחיי פאר ללא ביקורת ציבורית. בצניעות (שתיהפך למסורת) הוא כינה את המבצר על שמו – הורקניה.
יורשו ינאי גם הוא יתהדר בשם יווני, אלכסנדר, וגם הוא בנה ארמון רב תפארת בלב המדבר. ואתם כבר בטח מנחשים איך הוא קרא לו? נכון, אלכסנדריון.
המלכים החשמונאים בנו ארמונות מדבר נוספים מעל יריחו (דוק) ומשני צידי ים המלח (מצדה ומכוור) - אך בשנת 63 לפני הספירה התייצב המצביא הרומי פומפיוס בשערי ירושלים והודיע לעם היושב בציון, ולמלכים החשמונאים, על "מזרח תיכון חדש" שבו האימפריה הרומית שולטת בכול מכול וכול. את המבצרים החשמונאיים הוא דאג להרוס, על מנת שלא לתת לחשמונאים הזדמנות לנסות למרוד. את זה אנחנו יודעים גם בזכות טקסט בן התקופה ההיא שכתב המלומד היווני סְטְרָאבּוֹ: "וְהוּא (פּוֹמְפֵּיוּס) צִוָּה לַהֲרֹס אֶת הַחוֹמוֹת כֻּלָּן וְהִשְׁמִיד, עַד כַּמָּה שֶׁהָיָה בְּכוֹחוֹ, אֶת קִנֵּי הַלִּסְטוּת וְאֶת מִבְצְרֵי הַמַּחְסָנִים שֶׁל הַטִּירָנִים. כִּי הָיוּ שְׁנַיִם כָּאֵלֶּה בַּמַּעֲבָרִים הַמּוֹלִיכִים לִירִיחוֹ תְּרַכֵּס וְטָאוּרוּס וְכֵן גַּם אֲלֶכְּסַנְדְּרִיּוֹן וְהוֹרַקַנְיוֹן וּמכְוָור וליזיאס וְאֵלֶּה שֶׁלְּיַד פִילָדֶלְפְיָה וְסְקִיתוֹפּוֹלִיס שֶׁבַּגָּלִיל".
שלטון בית חשמונאי נמשך עוד עשרים שנה כשלטון בובות, ובסופו העניקו הרומאים את המינוי על גביית מיסים ביהודה לצאצא של אדומים מגוירים – הורדוס. מתתיהו "אנטיגונוס", המלך החשמונאי האחרון, נלחם עד חורמה בהורדוס, אך סופו שהוצא להורג באנטיוכיה - אם כי ייתכן שגופתו הובאה בצנעה חזרה לקבורה בירושלים.
המלך הורדוס השמיש מחדש את כל ארמונות המדבר החשמונאיים. במיוחד ידועים השיפוצים שלו במצדה, שאותה הוא למעשה בנה מחדש. הוא גם בנה ארמון מבוצר על פסגת צוק מעל יריחו וקרא לה על שם אימו, קיפרוס, ומעט דרומה לבית לחם הוא בנה ארמון מבצר מפואר במיוחד שאותו קרא, שוב, על שמו שלו – הרודיון. בשנת 2007 משלחת חפירות בראשות פרופ' אהוד נצר ז"ל אף הכריזה כי מצאה את הקבר של הורדוס בהרודיון, תגלית שהובילה לתערוכה מיוחדת ומוצלחת מאוד במוזיאון ישראל.
אך מה עלה בגורלם של ארמונות המדבר? בכתבה הזאת נתמקד בקדום שבהם, בלב מדבר יהודה – הורקניה.
הורקניה – שילוב בין ארמון, בית סוהר ואתר הוצאות להורג
אף שיוספוס לא אומר זאת, סביר להניח שהורקניה נוסדה על ידי יוחנן הורקנוס, המלך הראשון מבית חשמונאי ששלט כ-30 שנה, וגם המלך החשמונאי הראשון שטבע מטבעות - סמל מובהק לריבונות ולעצמאות פוליטית.
יוספוס לא טורח לתאר את מראה הורקניה (בניגוד למצדה ולהרודיון למשל), אך הוא כן מציין שהיא שימשה את בית חשמונאי, כולל לשמירת אוצרותיהם, יחד עם אלכסנדריון ומכוור: "וְהַמַּלְכָּה (אָלֶכְּסַנְדְּרָה), שֶׁלֹּא יָדְעָה מָה הַמַּעֲשֶׂה שֶׁעָלֶיהָ לַעֲשׂוֹת שֶׁיְּהֵא עִמּוֹ מִשּׁוּם כָּבוֹד, הִפְקִידָה בִּידֵי בָּנֶיהָ אֶת הַשְּׁמִירָה עַל הַמִּבְצָרִים, חוּץ מֵהוֹרְקַנְיָה, אֲלֶכְּסַנְדְּרִיּוֹן וּמִּכְוָור, שֶׁשָּׁם הָיוּ אוֹצְרוֹת מוּלָתָהּ", (קדמוניות י"ג ט"ז).
כאשר יודיאה הופכת להיות תחת שלטון רומא, המלכים החשמונאים הופכים באחת ל"מלכי בובה", שתפקידם העיקרי הוא להבטיח את גביית המיסים עבור רומא. לשם הבטחת השלטון הרומי, הגנרל הרומי פומפיאוס מחריב את מצודות המדבר החשמונאיות, כולל את הורקניה שבה עסקינן. אבל ככל הנראה החורבן לא היה מוחלט, שכן כעשרים שנה מאוחר יותר נאלץ הורדוס לערוך מצור של כמה שנים (!) על הורקניה, לאחר שנסיכה חשמונאית בשם אלכסנדרה התבצרה שם בניסיון אחרון לשמר את מלכות בית חשמונאי.
יותר מאוחר הורדוס בעצמו כנראה מפאר את הורקניה, שכן בשנת 15 לפנה"ס הוא מארח במקום את מרקוס אגריפה, שר צבאו ויד ימינו של הקיסר אוגוסטוס. סביר להניח שבהורקניה של אותם ימים היה פאר מנקר עיניים כפי שאנחנו מכירים במצדה, וכפי שנחשף בשנים האחרונות בהרודיון. מנגד, הורדוס השתמש בהורקניה גם לכליאת מתנגדים פוליטיים. הוא גם ציווה לקבור את בנו בכורו, אנטיפטרוס, לאחר שהוציא אותו להורג בהתקף זעם כשהיה על ערש דווי ביריחו: "וְהַמֶּלֶךְ (הוֹרְדּוֹס) הִתְחַזֵּק עַל מַחֲלָתוֹ, וְקָרָא בְּקוֹל גָּדוֹל לִשְׁלֹחַ אֶת שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ וּלְהָמִית אֶת אַנְטִיפַּטְרוֹס, וְאֶת גּוּפָתוֹ צִוָּה לִקְבֹּר בְּהוֹרְקָנְיָה", (מלחמות א' ל"ג ז').
המנזר האבוד של הורקניה
אין לנו מידע אם הורקניה שימשה את היהודים בימי המרידות נגד רומא, אבל מאות שנים מאוחר יותר התיישבו נזירים ביזנטיים באתר ובסביבתו והקימו בו מנזר שיתופי בשם "קסטליון". לא ברור עד מתי התקיים המנזר, אך בימי הביניים הוא ניטש. בשנת 1923 ניסו נזירים ממנזר מר סבאס הסמוך להתיישב מחדש במקום, אך ב-1939 הם נטשו אותו בשל התערערות הביטחון באזור.
הורקניה זוהתה כבר בשנת 1880, אך עד עצם היום הזה היא לא נחפרה, וחבל. סביר להניח שגם היא הכילה ארמונות פאר וביצורים מרשימים, וסודותיה בחלקם ממתינים לנו ובחלקם נשדדו עם השנים, ואם נדייק גם בימים אלו ממש. כשביקרנו שם במהלך ינואר 2021, ראינו לא מעט בורות שוד ושרידי עתיקות חסרי ערך שהושמו בערימות מאולתרות על פסגת המבצר ומתחת לו. בשנות ה-50 הבדואים אף מצאו באתר פפירוסים מהתקופה הביזנטית, אך אלו פורסמו בצורה מסודרת. כיום רואים על פסגת התל בעיקר את שרידי המנזר הביזנטי, כולל כמה פסיפסים, וכן את בורות המים מימי הורדוס והחשמונאים. השריד המובהק ביותר מימי בית שני הוא קטע גשר מרשים ביותר של אמת המים עם בריכות מים החצובות משני צידיהָ, ממערב למצודה. תחילתן של אמות אלה באזור הר מונטאר, הר השעיר לעזאזל שממערב להורקניה.
אינדיאנה ג'ונס והמנהרות הסודיות
בשנת 1952 התגלתה כשני ק"מ מצפון לקומראן מערה ובה מגילה שמסעירה את דמיונם של ארכיאולוגים רבים עד היום – מגילת הנחושת. המגילה נוצרה במחשבה והשקעה רבות, והיא מתארת 60 נקודות הטמנה של אוצרות אדירים - כסף, זהב ואוצרות המקדש - במשקל כולל של מעל 100 טון! הראשון שפרסם את מגילת הנחושת, ג'ון אלגרו, עשה כמה מחקרים וחפירות בניסיון למצוא לפחות חלק מהאוצרות הללו, אבל עד היום אף אחד מהם לא התגלה.
הפסקה הראשונה במגילה מתארת אוצר המוחבא "בחרובא שבעמק עכור תחת המעלות הבואת למזרח אמות אריח ארבעין". אלגרו הציע ש"עמק עכור" הוא בקעת הורקניה, וש"חרובא" היא אולי החורבה של הורקניה, שאכן היו תקופות שהייתה נטושה וחרבה. במהלך 1960 הוא איתר בוואדי שמצפון להורקניה שתי מנהרות והחל לחפור אחת מהן, אולם התייאש לאחר שחפר כ-30 מטרים. כעבור 25 שנים, טייס מסחרי והרפתקן בשם בוב מורגן שמע על המנהרות, ובהכוונה אישית של אלגרו הצליח לאתר אותן. הוא קבע להיפגש עם אלגרו בניסיון לחדש את החפירה, אך לדאבונו ביום הפגישה אלגרו, שהיה זה גם יום הולדתו, מת בפתאומיות מהתקף לב, והוא רק בן 65. מורגן חפר בחשאי במנהרות, אך מדי חורף השיטפונות בוואדי סתמו את מה שחפר.
לבסוף הוא חבר בשנת 1999 לארכיאולוג אורן גוטפלד, דוקטורנט באוניברסיטה העברית דאז. אורן גייס תקציבים, אישורים וציוד מתאים (מפוחי אוויר, כננות, פטישי אוויר ועוד), והם החלו לחפור את המנהרות בצורה שיטתית. לרוע מזלם האינתיפאדה השנייה פרצה, ורק בשנת 2007 השלים גוטפלד את חפירת שתי המנהרות. המנהרה המזרחית הגיעה לעומק 53 מטרים, והשנייה לעומק 120 מטרים (!), אך לצערם באף מנהרה לא התגלה דבר בעל ערך, ואם לדייק הן פשוט נגמרות ללא שום הסבר או היגיון.
הסברות והשאלות בנוגע למנהרות אלו הן רבות: שמא הם נחצבו להטמנת האוצרות, אך הדבר לא בוצע לבסוף? ואולי בכלל שימשו לעבודות פרך של מתנגדי הורדוס? או אולי יועדו לקבורת מתנגדיו? ואולי היה להן תפקיד פולחני, כפי שהציע גוטפלד. איש אינו יודע בוודאות את התשובה, ומי יודע אילו הפתעות נוספות מחכות למי שיחפור, יום אחד, את הורקניה עצמה. אינדיאנה ג'ונס, מאחוריך.
איך מגיעים להורקניה?
לא ניתן להגיע ברכב עד לפסגת התל, אבל ניתן להגיע עד למרגלותיו משני כיוונים. הדרך המועדפת היא לנסוע בציר נבי מוסא דרומה מכביש 1 אל בקעת הורקניה, עד סימון שבילים ירוק המוביל לשולי התל. הציר, נכון בינואר 2021, ניתן למעבר בקלות ואפילו לרכב רגיל גבוה (או רכב חברה, אבל אל תגידו שהמלצנו). הוא מגיע למרגלות התל ממזרח, וממנו מטפסים דקות בודדות דרך גשר אמת המים שממערב לפסגה. הדרך השנייה היא לרדת מהר המונטאר בסימון שבילים שחור. זהו ציר מאתגר, והוא מסתיים כ-500 מטרים ממערב להורקניה. גם משם יש הליכה קצרה, אבל לא ניתן לשמור על קשר עין עם הרכב.
מיטיבי הלכת יכולים לערוך מסע רגלי מקידר הישנה הסמוכה למעלה אדומים, להגיע אל מנזר מר סבאס המדהים, להמשיך אל פסגת המונטאר וממנה רגלית אל הורקניה וחזרה לקידר - 21 ק"מ של גן עדן מדברי כחול-לבן.
