בשיפוליה המערביים של רמת הגולן נובעים כמה מעיינות שהזינו בעבר את ימת החולה, וכעת זורמים אל תעלות הירדן שהחליפו את האגם שיובש. שניים מהם, עין תינה ועין דיבשה, מציעים מסלולי טיול יפים ורטובים – ומושלמים ליפים אלו.
מסלול הטיול בעין תינה אמנם קצר יחסית, אך יש בו כמעט הכל: בריכות מים מרעננות, קטעי הליכה בתוך נחל שוצף, מפל מים פוטוגני – ואפילו פריחה צהובה מרהיבה של האירוס הענף – אחד האירוסים הנדירים ביותר בארץ שנמצא בסכנת הכחדה חמורה, אך כאן הוא נפוץ בהמוניו ופורח בסוף האביב.
מרחבת החניה של עין תינה הצמודה לכביש 918 צועדים דרומה מרחק של כ-800 מטרים בשביל עפר רחב המסומן בירוק. מעט יותר ממאה מטרים מהחניה מגיעים כבר אל ערוצו של נחל צמוד - שאין ברירה אלא לחצות בהליכה בתוך המים. המשך השביל הרחב, שבצידיו רועים עדרי בקר וכן בולטת בעונה זו פריחתו הוורודה של המעוג האפיל, יוביל אל חורשת אקליפטוסים ובמרכזה בריכה גדולה ומוצלת שניתן להתרחץ בה.
המים בשמורה מגיעים מ"מעיין דופן" גדול ששפיעתו מוערכת ב-650 קו"ב מים לשעה, והם מאפשרים למערכת אקולוגית שלמה להתקיים. במטרה לשמור על בית גידול ייחודי זה, הסדירה רשות הטבע והגנים שביל הליכה תחום בתוך המים, אשר מונע דריכה על כל שיטחו של בית הגידול ושומר על ערכי הטבע הייחודיים. לאור כך, חשוב להקפיד להלך רק בתחומי החבלולים (מעקה ברזל) שבשמורה.
מי שלא מפחד ממסלול הליכה רטוב וקל – אך מעט אתגרי – יכול להתקדם מהבריכה במעלה הנחל. בראשיתו של המסלול המים מעט עמוקים ומגיעים עד המותניים, אך בהמשך הנחל רדוד יותר. לאחר טיפוס על כמה בולדרים בתוך ערוץ הנחל ומעבר במקטע שהותקנו בו החבלולים ומסביבו פורחים האירוסים, ממשיך השביל הירוק במגמת טיפוס במסלול יבש יותר – אך גם בקטע זה ניתן להבחין בזרימת מי המעיין מתחת לשכבת הבזלת שעליה אנו צועדים.
המשך הטיפוס מעט תלול יותר, בינות עצי תאנה וצמחי קנה – ומוביל בסופו של דבר אל מפל מים שנראה כאילו הוא יוצא מעץ תאנה. כשתתקרבו עוד יותר תוכלו גם להשתכשך במפל ולזהות כי למעשה מדובר במי צינור היוצאים מבריכת בטון עליונה, שלוכדת את מי הנביעה לצורך שימוש חקלאי – ועודפי המים מוחזרים אל הטבע וזורמים בשמורה.
מהמפל נשקף נוף השדות של עמק החולה, וניתן לראות את תוואי זרימת מי המעיין לכל אורכו – עד למפגש עם "תעלת הביטחון" – תעלה מלאכותית שנחפרה עם ייבוש ימת החולה ונועדה לאסוף את המים היורדים ממורדות הגולן, שבעבר זרמו אל הימה. התעלה נקראה בשם זה משום שהיא צמודה לכביש 918 שכונה בעבר "כביש הפטרולים", משום שעליו פטרלו כוחות הביטחון לפני מלחמת ששת הימים מתחת למוצבים הסוריים.
מהמפל יורדים בשביל היבש המסומן בכחול, שנקרא גם "שביל השיזף", ומוביל בחזרה אל חורשת האקליפטוסים. הירידה מעט תלולה ויש להיזהר שלא להחליק. מחורשת האקליפטוסים חוזרים אל החניה דרך שביל העפר הרחב המסומן בירוק שדרכו הגענו בתחילת המסלול.
למשפחות עם ילדים קטנים: עין דיבשה
בניגוד לטיול בעין תינה, שדורש הליכה בערוץ נחל שוצף וטיפוס מעט תלול אל המפל – מסלול הטיול במעיין עין דיבשה הסמוך הוא קליל מאוד ומתאים גם למשפחות עם ילדים קטנים מאחר שעומק המים אינו עובר את הקרסוליים.
מעל הנביעה שרידי טחנת הקמח העות'מאנית "דרבשיה" שניצלה בעבר את המים לטובת ייצור קמח. לפני כמה שנים שופץ והוכשר במקום שביל לזכרו של רס"ן צפריר בר אור שנפל במבצע צוק איתן.
לאחר החניה בחניון של עין דיבשה, הצמוד לכביש 918 מצידו המזרחי, חוצים בזהירות את הכביש ועוברים את גדר הבקר. מכאן צועדים לאורך פלג המים ולאחר כ-100 מטרים מגיעים כבר לנקודות מוצלות מתחת לעצים הרבים, לצד ספסלים שהותקנו במקום בסמוך למים כחלק מהשיפוץ. עולים במעלה הזרם על אבני הבזלת השחורות ולאחר כ-300 מטרים מגיעים לשרידי טחנת הקמח. לאחר השכשוך במים בסמוך לטחנה, חוזרים לרכב באותה הדרך.
הזרימה בפלג של עין דיבשה אינה קבועה – מאחר שמי המעיין נשאבים לשימוש חקלאי. אזור מעלה הכינרת והירדן עדיין מנותק ממערכת המים הארצית, למרות הקמת מתקני ההתפלה בישראל, וכל המים הנחוצים לחקלאות ולשימושים אחרים של היישובים נשאבים ישירות מהמעיינות ומהנחלים. צריכת המים האינטנסיבית הזו מייבשת ומצמצמת את המעיינות והנחלים ויוצרת פגיעה אנושה במערכות הטבעיות וביכולת ליהנות מהן – מה שהוביל למאבק בהובלת החברה להגנת הטבע בדרישה לחבר את האזור למערכת המים הארצית ולשחרר לאלתר את מי המעיינות לזרימה טבעית בנחלים – מאבק שעדיין בעיצומו.
הכניסה למסלולים ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש. חשוב להקפיד על כללי בטיחות ושמירה על השמורה - בהם איסור הדלקת אש, איסור קטיפת צמחים ופגיעה בערכי טבע אחרים ואיסור טיול ושהייה בשטח בשעות החשכה והלילה. וכמובן: להשאיר את המסלולים נקיים, אין במסלולים פחי אשפה - קחו את כל האשפה איתכם!
