(כתב: אסף קמר, צילום: ניצן דרור, צילום רחפן: איתי פולק, עריכה:איתי פולק)
מגפת הקורונה פגעה קשות בענף התיירות העולמי, סגירת שדות התעופה והסגרים הממושכים הפכו מדריכי טיולים ונותני שירות רבים למובטלים. לכן לא היססתי וקפצתי על ההזדמנות כשאיתי שחם ושירין בן יעקב, שני מדריכי טיולים בינלאומיים מבוקשים הפעילים בתחומי האקסטרים והשיט האתגרי, סיפרו לי בהתרגשות רבה כי "בזמן הקורונה, כשלא עבדנו - מצאנו בישראל אטרקציה תיירותית חדשה ומופלאה: שיט קיאקים מהפנט בשטחי ההצפה של צפון הכינרת, עם האווירה והמראות - ממש כמו באפריקה!".
צפון הכינרת בשעת לילה מאוחרת באזור בקעת בית ציידה. האוויר מלא בריחות של קיץ ועצי מנגו ואנחנו יורדים מהכביש השומם אל דרך עפר חשוכה ומתפתלת המובילה אל שמורת הטבע "מג'רסה - הבטיחה". הנסיעה האיטית בתוך האפלה הפראית היא די נעימה - ולא צריך להיות מומחה בניווט צבאי כדי למצוא את אתר הלינה המסתורי אליו התבקשנו להגיע. תוך שבע דקות מטכ"ליות האוהל מוכן ואנחנו נרדמים, עטופים בסאונד מוגבר של ג'ונגל אפריקאי הכולל בעיקר יללות תנים, נחירות של חברים ורעש עצום של חרקים.
השעה ארבע בבוקר, חושך מצרים, היתושים חוגגים ורעשים מוזרים של חיות בר רעבות מכל עבר. אור של פנס מעצבן מסנוור לי את העיניים ואיתי שחם, מדריך הקיאקים הוותיק שאיתו קבענו להיפגש לשיט זריחה, מוודא שאני ער ומזמין אותי לכוס קפה שחור. בחשכה המוחלטת אנחנו צועדים בעקבותיו לעמדת הכיבוד המפנקת. באמצעות אור הפנס מתברר שישנו צמודים לבריכת מים ענקית ובה עוגנים הקיאקים שלנו.
אנחנו לובשים חליפות הצלה, מקבלים משוט ותדריך בטיחות קצר וקרני השמש הראשונות שעולות בשמיים חושפות אותנו לנוף קסום של מים מנצנצים בצבעי כסף וזהב. לפני שנתיים המקום הזה היה יבשה מוחלטת ועכשיו לאחר ההצפה הגדולה והמופלאה של הכינרת, התוואי המפותל של נחל הזאכי הפופולארי נעלם ומים רבים מציפים את דרכי העפר, המטעים, האקליפטוסים והשדות.
בעזרת האור הראשון אנחנו מתיישבים בקיאקים הזוגיים והמים חמימים ונעימים. עבור אלו שהתלוננו על השעה המאוד מוקדמת של האטרקציה התיירותית החדשה, המדריך שירין בן יעקב מחייך ומסביר: "קמנו מוקדם כדי להיכנס למים בעלטה. הסצנה הכי יפה כאן זה לראות את השמש עולה תוך כדי זה שאתה חותר במים, זה מחזה שאין לא אח ורע".
בהתאם לפקודות, אנחנו חותרים באיטיות וללא דיבורים בעקבות המדריכים הנמרצים שמובילים אותנו בתעלה ערפילית המוקפת בעצים. הקולות הרמים של ציפורי המים המתעוררות מציף לנו את המודעות בפרץ של זיכרונות קדומים - בשילוב של חוויה אסתטית נדירה ויוצר התרגשות אדירה. בן יעקב משועשע מקולות הפליאה שלנו, כשאנחנו מגלים אט-אט את הנוף המדהים שמקיף אותנו, הוא מאט את קצב החתירה ומסביר
"הכינרת עלתה על גדותיה, שטפה לכיוון צפון והציפה את כל קו החוף ואזור המטעים של המנגו שפעם היו יבשים. מבחינת הנוף, התחושה וההרגשה שלנו - זה אחד לאחד כמו באפריקה, לכן טבענו את המושג 'סוואנה אפריקאית בישראל'". אני בודק בעזרת אפליקציית Google Maps את המיקום המדויק שבו אנחנו חותרים, לפי התצלום אוויר - אנחנו ביבשה והחוף של הכינרת רחוק.
"אנחנו חותרים מעל דרך עפר שהוצפה"
בן יעקב מצביע בגאווה על שלט דרכים ישן "הכניסה לרכבים אסורה!" שתלוי כמו מזכרת פוסט אפוקליפטית על אחד העצים היבשים. "למעשה אנחנו חותרים מעל דרך עפר שהוצפה", הוא אומר. "אני לא חושב שמי ששם את השלט על הציר הזה היה מאמין שבעתיד מישהו יעבור פה עם קיאקים. הזריחה היא הגולדן טיים של העמק, ראית את המופע האדיר של הציפורים והשקט הזה מלווה אותנו לאורך כל הבוקר".
אם יש גן עדן אמיתי לחובבי צילום וצפרים מנוסים, כנראה שמצאנו אותו. השמש שעולה לאיטה מכיוון רמת הגולן מאירה את עופות המים השונים שמתמתחים על גזעי העצים במרחק של מטרים בודדים מאיתנו והם פורסים כנף, ועפים מעלינו במרחק נגיעה ממש כמו בסרט יוקרתי של נשיונל ג'יאוגרפיק. שחם, מדריך הרפטינג, שחותר צמוד אליי עם קיאק קטן ומהיר, מסביר בלחש על הציפורים השונות.
"אנחנו רואים את הקורמורנים הגמדיים שעפים מעלינו, מתעוררים מהשינה ומתחילים לעוף לטריטוריות הדייג. אנחנו שטים עכשיו על 98 אחוז מי הכינרת, שעלתה למעלה והציפה את כל התא שטח הזה של בית ציידה ועוד טיפה מים של הזאכי. מבחינה גיאוגרפית, הכינרת היא החלק הצפוני של אפריקה, חלק מאגמי השבר וזהו אגם מים מתוקים הצפוני ביותר מבין שרשרת האגמים והמקום מושך אליו המון בעלי כנף".
"כאן זה השקט הכי מדהים שיש בישראל"
החתירה בזריחה, לאורך הלגונות ותעלות המים החדשות שנפרצו בכוח עצום ויערות האשלים היבשים והמתים שצצים מתוך המים בדרמטיות מוגברת היא מאוד מענגת. התאורה הייחודית והצבעים האדומים והזהובים משתלטים לנו על התודעה והופכים את התנועה במים המנצנצים לסוג של חלום מהפנט ועמוס בדימויים, צמחייה אפוקליפטית וציפורי בר קולניות מתעופפות בכל כיוון.
לפתע נופל עלינו שקט מוחלט, הציפורים והעצים נעלמו והגענו לכינרת. לראשונה מתחילת השיט, האופק נפתח לרווחה ואנחנו רואים טבריה והרי הגליל. אנחנו צפים בעומק הימה והשמש צובעת את הבטחה באדום מושלם וזוהר - והאקשן מתחיל. כולם מצלמים את כולם, מרימים משוטים ועושים סלפי עם השמש העולה. בן יעקב נהנה מתחושות ההתרוממות וההתפעמות הרבות שאנחנו משתפים ברשתות החברתיות השונות וחולק איתנו את מחשבותיו: "המעבר עם הקיאק מהצמחייה אל השטח הפתוח של הכינרת זה אחד הדברים הכי מדהימים פה. ברגע שאתה יוצא מתוך הסבך ומתוך הלגונות אל המרחב הפתוח של הכינרת ואתה מסתובב ורואה מאין באת - זה פשוט מדהים. אנשים באים למצוא שקט במדבר, אבל כאן זה השקט הכי מדהים שיש בישראל".
רוח קלה מתחילה לנשוב וכדי לא להיסחף לעומק הכינרת, אנחנו מתחילים לחתור בחזרה לכיוון הלגונות, אל אחד מיערות האשלים הטבועים, לחפש הרפתקאות ולחקור את צפונותיו של המקום המוזר והקסום. בתוך היער המת, דבוקת הקיאקים שלנו מתחילה להתפרק. כל אחד מנסה לפלס את דרכו עצמאית בתוך הסבך ונוצר סוג של תהליך - חיבור האינטימי של הקיאק עם ענפי העצים השורטים ורשתות העכביש המנצנצות. המרחב הנוזלי הייחודי מאפשר לנו להתמזג בחרישיות עם יצירת הטבע המופלאה שפרצה לפני שנתיים מתוך היבשה המאובקת ולרגע קצר הרגשנו אושר עצום ועילאי.
אבי ברק, חובב ההרפתקאות הוותיק שהצטרף לסיור, מאד התלהב מהנופים והחוויה של החתירה עם ציפורי המים: "הרגשתי כמו בטיול בחו"ל, למרות שאנחנו נמצאים בתוך הארץ שלנו. מבחינתי זה עושה את האטרקציה להרבה יותר שווה".
גליה יקים הרוש, הפעילה החברתית הידועה להנגשת חופי הכינרת, שהצטרפה למשלחת ynet לצילום שטחי ההצפה של צפון הכינרת וחותרת לידי בקיאק, מאוד נהנית מהחוויה המיוחדת של טבע בתולי. היא אומרת: "יש פה מלא ציפורים ומלא שיחים בתוך המים ועצים טבועים - זה הכינרת?".
17 צפייה בגלריה
ניצן דרור צלם ynet ואמיר דרור השמאי הקבוע בסדרת הכתבות על המקומות הנטושים מתפעמים מיופי הזריחה
(צילום: ניצן דרור)
גם ירון תנא, "חובב המקומות המוזרים" והמשתתף הקבוע בסדרת הכתבות על מקומות הנטושים, מאוד התרגש לגלות זווית חדשה ומרעננת לארץ ישראל האהובה: "למרות שהיה לי קטע מוזר - קצת חלמתי עם הנוף ונתקעתי בעץ, הקיאק התהפך ונפלתי למים - היה לי מאוד כיף ומאוד מפתיע לראות מקומות חדשים בארץ וזה היה בוקר מדהים וחלומי. לא האמנתי שיש מקום כזה בישראל, ממש אווירה והנוף של טיול ספארי באפריקה".
לסיכום, שייט קיאקים בשטחי ההצפה של צפון הכינרת, באור ראשון של הזריחה וצפייה אינטימית בציפורי המים מתעוררות משנתן, הייתה חוויה מרוממת נפש ומענגת במיוחד. החתירה האיטית בתוך הלגונות השקטות המוקפות בנוף המרהיב והמסקרן של צמחייה מוצפת במים המנצנצים הייתה חוויה תיירותית ברמה בינלאומית. כל מי שהצטרף לטיול ב"סוואנה האפריקאית" הבטיח לחזור עם המשפחה והילדים.
אזהרה: שיט קיאקים עצמאי, בשטח ההצפה של צפון הכינרת, ללא הדרכה וציוד מתאים וללא כושר גופני, הוא מסוכן. הכתב היה אורח של מדריכי הטיולים. איתי שחם ושירין בן יעקב.
