ברוכים הבאים למצוק הארבל
(צילום: יובל דקס, רשות הטבע והגנים)
מצוק הארבל הוא אחת מנקודות הנוף היפות ביותר בארץ. ההר צופה על הכינרת ומתנשא לגובה של כ-390 מטרים מעליה, ומשקיף גם על הגולן, על החרמון ועל הרי הגליל. מלבד נוף משגע, האתר מציע גם כמה מסלולי טיול מרתקים – חלקם קלים ומתאימים לכולם, וחלקם מאתגרים למטיבי לכת.
לטיולים נוספים בארץ - הקליקו
בראש הצוק שלושה מצפורים: מצפור אל מול הכינרת - משקיף על נופי דרום הגולן והכינרת; מצפור החרוב - משקיף על הכינרת, הגולן, החרמון ומזרח הגליל העליון והגליל התחתון; מצפור הר ניתאי - משקיף על הר ניתאי המתנשא מצפון לארבל.
בשבת הבאה (22 באוגוסט), האתר ייפתח באופן חריג כבר ב-05:00 בבוקר כדי לאפשר תצפית על הזריחה המרהיבה מעל הכינרת – אבל גם מי שלא רוצה לקום מוקדם ימצא אתר ששווה מאוד לטייל בו בכל עונה.
כל המצפורים בשביל אחד
מסלול קליל על ראש הצוק ייקח אתכם היישר מהחניה אל שלושת המצפורים ויחשוף בפניכם את הנופים השונים הנשקפים ממנו. מהכניסה לאתר צועדים בשביל המסומן שחור אל מצפור החרוב, הנקרא כך בשל עץ חרוב הצומח על שפת המצוק. המשך השביל יוביל אל מצפור מול הכינרת, ומכאן השביל פונה מזרחה ויורד במצוק התלול. במקום להמשיך בירידה, חזרו על עקבותיכם, ומעט אחרי שתחלפו שוב על פני מצפור החרוב תבחינו בפיצול עם שביל המסומן ירוק.
המעבר למסלול הירוק יוביל אתכם ממש על שפת המצוק אל מצפור הר ניתאי. הר ניתאי עצמו נקרא על שמו של ניתאי הארבלי, תנא שחי במקום ב"תקופת הזוגות" – תקופה במאות השנייה והראשונה לפני הספירה, שבה ההנהגה הרוחנית של עם ישראל הורכבה מזוג חכמים שכיהנו במשותף. ממצפור הר ניתאי חוזרים אל רחבת החניה בשביל המסומן באדום.
המבצר והמערות שבהן התבצרו מתנגדי הורדוס
מטיילים חובבי אתגרים ומטיבי לכת שיבחרו להמשיך עם המסלול השחור אחרי מצפור מול הכינרת בירידה מהמצוק, יגיעו אל מצודת הארבל – אשר נפתחה מחדש למבקרים רק לפני כשנתיים, לאחר תקופה ארוכה שהייתה סגורה בשל סיבות בטיחותיות.
יתדות שהתקינה רשות הטבע והגנים במצוק מסייעות מאוד בירידה התלולה. השביל יורד אל מרגלות המצוק ופונה מערבה. לאחר כ-800 מטרים השביל השחור פוגש שביל מסומן אדום – וכדי להגיע אל המצודה יש לפנות שמאלה במעלה השביל האדום (לא ימינה בכיוון הירידה!).
המצודה, ששוכנת בלב המצוק, נבנתה במאה ה-17, כנראה על ידי עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין השני ששלט באותה תקופה על דרום לבנון וצפון ישראל. בנייתה התבססה על המערות שכבר היו קיימות בצוק הסלע, והיא שימשה מאחז צבאי שחולש על הדרכים שעברו למרגלות המצוק.
במערות שבתוך המצודה היו מעברי סתר, אולמות ובורות מים, והתגלו בהן ממצאים מהתקופה הרומית המוקדמת והמאוחרת, בהם מטבעות ואף מקוואות טהרה. ככל הנראה, במערות אלו התבצרו בשנת 37 לפני הספירה קנאי הגליל כשנלחמו בהורדוס.
בהמשך השביל, לאחר כ-400 מטרים, מסמן שלט הכוונה את המעלה למערות המקלט. הטיפוס בשביל התלול, שגם בו קבועים מאחזי יד, עולה למקום המעניק מבט על המערות - ובסיום הביקור שבים לשביל המסומן אדום. אחר כך עולים בשביל זה לראש המצוק ובחזרה לרחבת החניה. גם במקטע זה יש לטפס בזהירות ולהיעזר בכבלים וביתדות הקבועים בסלע.
אל המעיין ואל הנחל
בנחל ארבל, שאורכו כ-10 קילומטרים והוא זורם בקניון שבין הר הארבל להר ניתאי, נובעים כמה מעיינות, בהם עין אסעד, עין ניתאי ועין ארבל. חוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם, שהיה אחד מהחוקרים האירופים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל וכתביו ואוסף הפוחלצים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של הארץ במאה ה-19, כתב על ביקורו בנחל ארבל ב-1863 כי "מעולם לא פגשנו חיות בר כה רבות כמו באחד משלושת הימים האלה".
הטיול אל מעיין עין ארבל מתאים גם הוא רק למטיילים מטיבי לכת וחובבי אתגרים – ויש לדאוג לרכב מאסף בכביש ליד ואדי חמאם. כדי להגיע אל המעיין יש לצעוד מרחבת החניה בשביל המסומן שחור, לרדת עמו עד למפגש עם פיצול השבילים המסומנים באדום – ושם לפנות ימינה לכיוון מורד המצוק. הירידה תלולה ודורשת היעזרות בכבלים ובידיות אחיזה ודריכה הקבועים במצוק.
מטיילים אתגריים במיוחד יכולים לעשות גם את המסלול המלא של נחל ארבל – כאשר היציאה היא מרחבת החניה הקטנה של בית הכנסת העתיק, אשר שוכנת בצד דרך העוקפת את מושב ארבל. צועדים בתוואי הנחל במסלול מאתגר המסומן בירוק עד שמגיעים אל עין ארבל ואל פיצול השבילים המסומנים באדום. מכאן ניתן להמשיך שמאלה עוד מרחק קצר אל רחבת החניה ליד ואדי חמאם (שם יש להשאיר מראש רכב מאסף), או לפנות ימינה ולטפס בשביל האדום והתלול אל ראש המצוק. אם אתם בטוחים שזה המסלול המועדף עליכם, יש להשאיר מראש רכב מאסף בחניית הגן הלאומי.
הביקור בארבל מומלץ מאוד גם בסוף החורף – אז המצוק כולו מכוסה בצמחיה ירוקה ובפריחה. הכניסה אל הגן הלאומי ארבל בתשלום: 22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד. בתקופת הקורונה נדרש לתאם את מועד הביקור מראש באמצעות אתר רשות הטבע והגנים.
