בין הפרחים הרבים שמבשרים את בוא האביב, נמצאים גם הסחלבים – ורבים לא יודעים שהטבע הישראלי התברך בלא פחות מ-31 מינים של סחלבי בר. הסחלבים, אשר נפוצים במיוחד באזורים טרופיים, נחשבים לצמחים המורכבים ביותר מבחינת דרכי ההזנה שלהם ודרכיהם המגוונות למשוך חרקים להאבקה.
בשל צורתם הייחודית של הפרחים הגדולים וצבעוניותם, הסחלבים הפכו לפופולריים במיוחד כצמחי נוי. במדינות רבות מגדלים אותם בחממות, פרחיהם האטרקטיביים מבוקשים מאוד ונסחרים בבורסות, וישנן כמה אגודות בינלאומיות שבהן חברים חובבי ואספני סחלבים מרחבי העולם. מסחלב אחד שמקורו במקסיקו, שנף ישר-עלים, אף מייצרים את הווניל.
למרות שמדובר בעשרות מינים, סחלבי הבר ברובם נדירים – ובניגוד לפרחים מוגנים אחרים כמו כלניות, תורמוסים ואירוסים, הם אינם נפוצים במרבדים או במקבצים גדולים. עם זאת, ישנם כמה מסלולים שהמטיילים אוהבים לכנות "שבילים מסוחלבים", ובהם יש סיכוי טוב לפגוש בעונה זו את הפרחים המיוחדים.
ריכזנו לכם את המסלולים הללו – אך זכרו: מדובר בפרחים מוגנים, וחלקם אף בסכנת הכחדה חמורה. אין לקטוף או לעקור אותם, אין לגעת בהם ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס אותם במהלך הטיול והצילומים.
הר הלל: סחלב אנטולי, סחלבן החורש ושנק החורש
הר הלל שבשמורת הרי מירון מפורסם בעיקר בזכות פריחת אדמונית החורש, שלשבועיים בלבד בעיצומו של האביב מושכת למקום מטיילים רבים. אולם הפריחה בהר רבה ומגוונת, ומראשית האביב ניתן לפגוש בשבילי הטיול לפחות תשעה מיני סחלבים שונים. נפוצים כאן במיוחד הסחלב האנטולי עם הפרחים שצבעם ורוד עז, וסחלבן החורש עם הפרחים הלבנים. עוד ניתן להיתקל בטיול בסחלב הגליל, סחלב שלוש-השיניים, סחלב פרפרני, בן חורש רחב-עלים, שנק החורש, סחלב איטלקי ומרונית סרגלית.
נקודת היציאה למסלול (המעגלי, שאורכו כ-4 ק"מ) נמצאת סמוך לכפר בית ג'ן. כדי להגיע לרחבת החניה, נווטו באמצעות הווייז אל "הר הילל" או "אדמוניות, הר הילל". מהחניה צועדים מזרחה עם הסימון הירוק בדרך עפר העוברת בין אזורי חורש וחלקות פרטיות תושבי בית ג'ן. בהמשך מגיעים לצומת שבילים ירוק-שחור, נסתר מעט בצד שמאל של הדרך. פונים שמאלה עם הסימון השחור ומתחילים בעלייה מתונה בצלע הר הלל. בקו הרכס פונים שמאלה לדרך עפר, ואחרי הליכה קצרה פונים ימינה אל המדרון הצפוני (יש שלט "אדמונית החורש").
בחורש שבו יפרחו האדמוניות, מומלץ לחפש את שנק החורש: עמוד פריחה כהה ללא עלים, עם פרחים גדולים וסגולים. השנק הוא הספרופיט היחיד בארץ – צמח הניזון מחומר אורגני מת, ולא מבצע פוטוסינתזה. בסופה של הירידה מגיעים לדרך עפר ולצומת שבילים שחור-כחול. פונים שמאלה עם הסימון הכחול, ולאחר הליכה נוחה של כשני קילומטרים מגיעים חזרה אל נקודת ההתחלה.
הכרמל: סחלב נקוד ודבורניות
בשבילי הכרמל ניתן למצוא את רוב מיני הסחלבים, וגם כמה נדירים במיוחד, בהם הסחלב הנקוד שפרחיו בצבע זהוב-חום עם נקודות חומות. כדי לראות את הסחלב הנקוד מומלץ לטייל במסלול נחל אורן, בין חניון אלון לחניון האגם – מסלול קווי באורך 5 ק"מ. בנוסף, במסלול פורחים גם סחלב פרפרני, שפתן מצוי, סחלב הגליל, סחלב איטלקי, סחלב שלוש-השיניים, שנק החורש ובן-סחלב צריפי.
לאורך המסלול יש סיכוי טוב לפגוש גם דבורניות ממינים שונים, בהן דבורנית דינסמור, דבורנית גדולה, דבורנית נאה, דבורנית הדבורה ודבורנית צהובה. פרחיהם של הסחלבים מהסוג דבורנית נראים כמו נקבת דבורה, והם מפיצים פרומונים שמושכים אליהם את הזכרים – שמנסים לבצע הזדווגות בהגיעם אל הפרח, וכך מסייעים להאבקתו.
מחניון אלון, הסמוך לצומת דמון, יורד שביל מסומן כחול לנחל אלון. לאחר כ-2 ק"מ השביל מגיע לבקעת אלון, הנמצאת באגן הניקוז של נחל אורן ונוצרה כתוצאה מהתחתרות הנחל בשכבות טוף געשי. בבקעת אלון צועדים בעקבות הסימון הירוק צפונה, עוברים בחורבת אלון ויורדים אל עין אלון – מעיין הנובע כל השנה בסבך הרדופים ומשם מגיע לשרידי טחנת קמח, היחידה שנמצאת בכרמל.
מכאן ממשיכים בירידה מתונה בשביל מסומן אדום לאורך נחל אורן. עד מהרה מגיעים לאגם מלאכותי, ששוקם בידי רשות הטבע והגנים, וסמוך לו נמצא חניון האגם - נקודת הסיום של המסלול. סחלבים רבים ניתן לפגוש בכרמל גם בין חניון רקית לחורבת רקית, בנחל כלח ובנחל נדר.
אחו בנימינה ורמת הנדיב: סחלב הביצות וסחלב קדוש
שמורת אחו בנימינה מתאפיינת באזורים עם מי תהום גבוהים ונביעות, אשר מאפשרים קיום של בתי גידול לחים – שרבים מהם נכחדו ברוב חלקי הארץ. בין הצמחים הנדירים שגדלים כאן ניתן למצוא בתחילת האביב את סחלב הביצות – הסחלב הגבוה ביותר בישראל, שעמוד הפריחה שלו מגיע עד לכ-80 ס"מ. כל עמוד פריחה שכזה מכיל 50-10 פרחים בצבע סגול.
בשמורה ניתן למצוא גם סחלבים מהמין שפתן מצוי – שפרחיהם מוזרים למראה וצבעם חום-ארגמן. הכניסה לשמורה היא דרך כביש עפר היוצא מערבה מכביש 652, בין פרדס חנה לצומת עדה. סחלבי הביצות נמצאים סמוך לחורשת האיקליפטוס וניתן להבחין בהם מהכביש. עם זאת, למרבה הצער, המקום מוזנח ולעתים קרובות נפגע בעקבות פעילות חקלאית ומרעה, מה שמוביל לדילול בפריחה בשמורה משנה לשנה.
אם אתם באזור, כדאי לנסוע גם לרמת הנדיב ולטייל בשבילים שמחוץ לגן הנדיב – שם ניתן לפגוש באביב המאוחר (אפריל-מאי) את הסחלב הקדוש. שמו של סחלב זה ניתן לו על ידי הבוטנאי השבדי בן המאה ה-18 קארולוס ליניאוס בגלל שהתגלה בארץ הקודש. פרחי הסחלב הקדוש הם בצבע ורוד דהוי, ובניגוד לרוב הסחלבים בארץ, הוא מדיף ריח חזק ונעים.
הר נזר ומנרה: סחלב איטלקי ודבורנית הקטיפה
הר נזר הוא חלק מרכס רמים במזרח הגליל העליון, והוא מתנשא לגובה 760 מטרים מעל פני הים. שמורת הר נזר משתרעת משני צדי כביש 886, אך אחד מריכוזי הסחלבים הגדול ביותר בה נמצא ביער שלמרגלות קיבוץ מנרה. במקום נצפו 11 מיני סחלבים, כשאחד הבולטים שבהם הוא הסחלב האיטלקי, שנחשב לנדיר למדי, ובשל צורת פרחיו שצבעם ורוד בהיר מכונה גם "סחלב האיש העירום".
בשמורה פורחים גם סחלבים מהמין דבורנית הקטיפה, שצבעה חום. כדי לטייל בשמורה ניתן להגיע לאתר הרכבל של צוק מנרה, ומשם יוצאים שבילי עפר. את הסחלב האיטלקי ניתן לפגוש גם בפארק עמק התכלת בצפת.
הר עצמון: סחלב מצויר
מכל העולם, הסחלב המצויר גדל אך ורק בגליל העליון ובדרום לבנון. פרחיו לבנים ומנוקדים בכתמים בצבע ארגמן, והם נישאים בשיבולת אשר מכילה 30-10 פרחים. אחד המקומות שבהם סיכוי גבוה להיתקל בעונה זו בסחלב המצויר הוא הר עצמון.
את הטיול, שאורכו כ-7 ק"מ, ניתן להתחיל בחניית הגן הלאומי תל יודפת. מרחבת החניה עולים לתל בשביל המסומן כחול, ולאחר מכן יורדים אל ערוץ נחל יודפת. ממשיכים בדרך העפר עד הפנייה ימינה אל השביל התלול העולה לפסגת ההר – אלו הרגעים שבהם צריך לחפש לצדי השביל את הסחלב המצויר.
בפסגת ההר נמצאים שרידי מצודה רומית ונשקפת ממנה תצפית מרהיבה החושפת את כל המרחב שבין מפרץ חיפה לרמת הגולן. ממשיכים עם השביל הכחול היורד אל דרך רחבה שבה יש לצעוד כחצי קילומטר. ניתן לקצר ולפנות ימינה אל השביל האדום אשר מקיף את ההר ושב אל רחבת החניה, או לרדת שמאלה בעקבות הסימון הכחול אל המעיינות של נחל אבליים, להמשיך עם השביל עוד כקילומטר, ואז לפנות ימינה אל השביל האדום שחוזר אל החניה לאחר כ-2 ק"מ. את הסחלב המצויר ניתן למצוא גם בנחל כזיב (המסלול בין פארק גורן למצד אבירים), יער ברעם, הר סאסא, הר תורען והר אדיר.
חורשת טל: 13 מיני סחלבים
מדרום-מזרח לאגם בגן הלאומי חורשת טל משתרע שטח של כ-100 דונם, מוקף גדרות. בעבר היה השטח הזה מוצף תדיר בפלגי הנחלים דן ושניר, כפי שמעידים משטחי הטרוורטין - סלע שנוצר משקיעת הגיר שהיה הומס במים. במשטחים אלו נמצאו 13 מינים של סחלבים – מגוון שאינו קיים במקום אחד בשום מקום אחר בישראל.
מיני הסחלבים הגדלים ב"שמורת הסחלבים" של חורשת טל: דבורנית דינסמור, דבורנית צהובה, דבורנית שחומה, דבורנית הקטיפה, דבורנית הדבורה, סחלב נקוד, סחלב השקיק, סחלב ריחני, סחלב אנטולי, סחלב פרפרני, סחלב ביצות, שפתן מצוי ובן חורש גדול. מטעמים של שמירת טבע לא נסללו באזור זה שבילי הליכה, וניתן לצפות בפריחה רק מבעד לגדרות.
הר הטייסים: הסחלב הקטן בישראל
פסגת הר הטייסים שבהרי ירושלים, שגובהה 795 מטרים, ידועה בשפע מיני הסחלבים הצומחים בה באביב. במקום מוכרים 11 מיני סחלבים שונים, כאשר השכיחים ביותר הם דבורנית הקטיפה, סחלב שלוש השיניים, סחלב פרפרני ובן סחלב צריפי. לפני שנתיים תועד לראשונה בשמורה סחלב מהמין נאוטינאה תמימה – סחלב נדיר וזעיר, שנחשב לסחלב הקטן ביותר שגדל בארץ.
מטיבי לכת יכולים לצעוד מפסגת ההר לעין טייסים בשביל תלול שאורכו כ-1.5 ק"מ. השביל מסומן שחור. אין לצעוד בו מיד לאחר הגשם, מחשש להחלקה. מסלול הטיול מתחיל ליד האנדרטה שבהר טייסים. מעץ הקטלב שנמצא ברחבה שמאחורי האנדרטה יורדים בחורש פתוח, צועדים כ-80 מטרים לצד צינור מים גדול, חולפים מעליו ויורדים למקום שבו נמצא קו מתח גבוה. מנקודה זו נשקף נוף מרהיב של נחל שורק, דרום הרי ירושלים, הרי חברון וגבעות השפלה.
למרגלות התצפית – דרך עפר מסומנת כחול. מעבר לדרך – מדרון תלול ביותר שכדי לרדת בו יש להיעזר בידיים. אחר כך השיפוע מתמתן, וההליכה בין טרסות ועצי יער עד למעיין נוחה יותר. בשל הפרש הגבהים הניכר (כ-150 מטר מהר טייסים לדרך שליד המעיין), מומלץ לארגן מראש רכב מאסף בדרך העפר המסומנת אדום שלמרגלות עין טייסים.
שביל הארז ביער ירושלים: סחלב אנטולי
את הסחלב האנטולי שצבעו וורוד בוהק ניתן לפגוש גם ביער ירושלים, מצידיו של "שביל הארז", אשר נקרא על שמו של עץ הארז שראש הממשלה הראשון דוד בן גוריון נטע ביער במו ידיו ב-2 בפברואר 1958. המסלול הוא מעגלי ואורכו 4 ק"מ, והוא יוצא מגן אוסטרליה. ניתן להגיע מרחוב פרחי חן בירושלים - יורדים בדרך הסלולה לתוך היער. בעונה זו פורח כאן גם צבעוני ההרים.
גבעות הכורכר נס ציונה: סחלב פרפרני
גבעות הכורכר הגובלות בנס ציונה מוכרות בעיקר בזכות מקבצי אירוס הארגמן שבשטחן, אך יש כאן עוד פרחים רבים נוספים – בהם גם כמה מיני סחלבים. הבולט שבהם הוא הסחלב הפרפרני, שפרחיו בדרך כלל ורודים, אך קיימים גם מופעים עם פרחים בגוון יותר ארגמני או יותר סגול, ולעתים נדירות אף לבן. הסחלב הפרפרני הוא סחלב רמאי, משום שפרחיו מזכירים פרחים אחרים הפורחים באותה עונה, כמו מרווה למשל, שמהם מורגלים החרקים לקבל מזון בתמורה להאבקה – אך בניגוד אליהם, סחלב זה אינו מתגמל את מאביקיו בצוף.
עוד ניתן לפגוש בגבעות סחלבים מהמינים סחלב השקיק ודבורנית דינסמור. השביל המרכזי באתר, המוכשר להולכי רגל ולרוכבי אופניים הוא "שביל שומר הגבעות", שאליו ניתן להגיע מצומת דרך גבעות הכורכר ורחוב השריון בנס ציונה. הגבעות מרושתות בשבילים רבים נוספים שאינם מסומנים.
יער רמות: דבורניות מ-5 מינים
יער רמות צומח במדרונות גבעת מצפה נפתוח שבהרי ירושלים. רוב השטח מכוסה בחורשות אורן וברוש שנטעה הקרן הקיימת לישראל, אך צומחים בו גם עצי בר – אלה אטלנטית, עוזרר קוצני, אלה ארצישראלית ואלון מצוי. בשטחים הפתוחים ביער יש פריחה עשירה, ותועדו שם 96 מינים שהוגדרו בעלי חשיבות מיוחדת לשימור – בהם גם 11 מיני סחלבים: בן סחלב צריפי, דבורנית גדולה, דבורנית דינסמור, דבורנית הקטיפה, דבורנית צהובה, דבורנית שחומה, סחלב אנטולי, סחלב הגליל, סחלב פרפרני, סחלב שלוש השיניים וסחלבן החורש.
ביער רמות מסומנים שני שבילי טיול מעגליים – שביל מצפה נפתוח (1.5 ק"מ, סימון שחור) ושביל הצבאים (2.5 ק"מ, סימון אדום). נקודת ההתחלה והסיום הנוחה לשני השבילים היא גן הקיפוד.
שמורת המסרק: שנק החורש ודבורנית גדולה
המסרק היא שמורת טבע זעירה, המשתרעת על פני 117 דונם בלבד בהרי ירושלים. במקום נשמר חורש ים-תיכוני, ובעונה זו פורחים בה שני מינים נדירים למדי ממשפחת הסחלבים: שנק החורש בעל הפרחים הסגולים שניזון מחומרי רקב אורגניים, והדבורנית הגדולה - המצמיחה פרחים יפהפיים בצבעים של חום, צהוב וסגול. בשמורה עובר שביל מסומן קצר שאורכו כ-900 מטרים.
שמורת פורה: ריכוז נדיר של עשרות סחלבים
באזור שרוב המטיילים לא מגיעים אליו בשמורת פורה, סמוך לגדת נחל שקמה, יש ריכוז נדיר של עשרות סחלבים פרפרניים. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי המקבץ הגדול נוצר כתוצאה מהשריפות באזור, שהיטיבו עם הסחלבים. השנה הפריחה במקום דלילה יותר לעומת השנה שעברה – אז פרחו בצפיפות מאות סחלבים – אך עדיין יפה מאוד.
כדי להגיע למקבץ הסחלבים, מכביש 232, כמה מאות מטרים מזרחית לברור חיל, עולים על "שביל שקמה" בגדה המערבית של נחל שקמה. נוסעים מזרחה עד חירבת מרשן, וממשיכים בעלייה מזרחה עם השביל. המקבץ נמצא כ-1 ק"מ דרומית-מזרחית לחירבת מרשן, מצד מערב של השביל. את הרכב ניתן להחנות על השביל עצמו, ומשם צועדים כ-70 מטר אל הפריחה.
בתרונות רוחמה ובארי: דבורנית דינסמור וסחלב השקיק
לא רק "דרום אדום": בתרונות רוחמה ויער בארי אולי מוכרים במיוחד בזכות פריחת הכלניות שיוצרת מרבדים אדומים בעונה, אך האתרים הללו עשירים גם בפריחת סחלבים. העיקריים שבהם הם דבורנית דינסמור וסחלב השקיק.
מי שאינו רוצה להרחיק לכת יכול להגיע אל שמורת בתרונות בארי, לרדת ממצפור הבתרונות ל"מכתש", לשוטט מעט בעקבות השבילים המסומנים (שחור וכחול) ולשוב לרכב. אפשר גם לערוך טיול ארוך יותר (4 ק"מ), שנמשך כשעתיים: יורדים ל"מכתש" ואחר כך ממשיכים במורד נחל סחף, בשביל המסומן כחול, אל נחאביר (בארי הישנה). במקרה זה יש לדאוג לרכב מאסף בסוף המסלול. את הסחלבים ניתן לפגוש גם בבתרונות רוחמה ובחורבת גְּמָמָה (אל-גַ'מָאמָה).
חורשת עזריקם: סחלב פרפרני וסחלב קדוש
חורשת עזריקם שביער באר טוביה שוכנת בין באר טוביה למושב עזריקם. למרות קרבתה למרכז הארץ, מבחינת הציבור הרחב זוהי חורשה נידחת למדי, ורק מטיילים מעטים נכנסים בין שעריה. בחורשה פריחה יפה בחורף ובאביב, ובעונה זו ניתן לפגוש במרחביה סחלבים פרפרניים ודבורנית דינסמור. לקראת הקיץ ניתן יהיה לפגוש גם את הסחלב הקדוש.
כדי להגיע, נוסעים בכביש 3 לקריית מלאכי ופונים מערבה בכביש 3703 (רח' יגאל הורוביץ) אל מושב עזריקם. חולפים על פני הכניסה למושב אורות ובאר טוביה ומגיעים לאחר כ-4.5 ק"מ נסיעה לצומת. ממשיכים עוד היישר לפנים כ-400 מ', אל מושב עזריקם, ומגלים את הכניסה לחורשה, מצד ימין. ניתן לנסוע בדרכי החורשה ולעצור כדי לטייל כרצונכם.
