(צילום: ניצן דרור)
הקיץ הגיע עם הגלים המפנקים, ורגע לפני שהמדוזות יכבשו את החופים - והגל השני של הקורונה אולי יסגור את הים - יצאנו לחופשת גלישה מטורפת בג'סר א-זרקא. מתברר שהחוף הסלעי והפראי של כפר הדייגים הקטן, שיושב ממערב לכביש החוף בין קיסריה לקיבוץ מעגן מיכאל, מייצר גלים משובחים, וכשהים גבוה יש גם צינורות - ממש כמו בסרטים.
בגלל הקורונה, חופשות הגלישה הקלאסיות במרוקו ובפורטוגל מבוטלות וגם סרי לנקה סגורה, אבל אל דאגה, מצאנו בשבילכם את הפתרון המושלם לקיץ 2020 - הרפתקת גלישה מטורפת באווירת חו"ל, עם אוכל משובח, חוויה תרבותית ומרגשת וגסטהאוס מקומי מפנק, והכול במרחק של 40 דקות נסיעה מתל אביב.
שעת צהריים מאוחרת ברחוב הראשי של ג'סר, אנחנו פורקים את הגלשנים מכלי הרכב והמארח החביב שלנו, הפעיל החברתי אחמד ג'וחה ג'ובראן מ"ג'וחה - גסטהאוס", לוקח אותנו לסיור קצר ומסקרן ברחובות ובסמטאות של הכפר הערבי היחיד בישראל ששוכן לחופי הים התיכון.
"ברוכים הבאים לג'סר א-זרקא, היפהפייה הנרדמת - שמתעוררת. אנחנו נמצאים על רצועת חוף אותנטית, והקהילה שלנו אוהבת לקבל את האחר. כגולשים מחכה לכם גל מיוחד, וגולשים מקצוענים מגיעים לכאן לגלוש מכל הארץ וגם מכל העולם. כשאתה בחוף הים שלנו אתה מרגיש בחו"ל, עכשיו אין טיסות, ומי שמחפש חופשת גלישה באווירה מיוחדת ואוכל משובח מוזמן לבוא אלינו".
ליד המסגד של הכפר אנחנו מתיישבים מתחת לסוכת גפנים מטופחת ומלאה באשכולות של ענבים מתוקים, שותים קפה שחור חזק בספלים קטנים וג'ובראן מספר לנו על תולדות הכפר, על החמולות השונות המרכיבות אותו ועל הקשרים הטובים שהיו לתושבים לפני קום המדינה עם ראשי הציונות ועם כוחות ההגנה. קשה להתעלם מהסטיגמה השלילית שדבקה בכפר, וג'ובראן עונה לנו בגילוי לב מרשים.
"אחרי שנפתחה בכפר תחנת משטרה, אחוזי הפשיעה ירדו מאוד", הוא מספר. "לא אסתיר שיש פשיעה ונשק בלתי חוקי שמסתובב בכפר, פה ושם תשמעו יריות בגלל שיש חתונה, וזה מאפיין את החברה הערבית בארץ ובעולם – אבל המשטרה מבצעת אכיפה". הזמן שלנו בסמטאות ג'סר עובר בנעימים, וכמעט כל מי שאנחנו פוגשים ברחוב מחייך אלינו ומאחל לנו הצלחה בגלים. שעות אחר הצהריים מגיעות, הרוח יורדת ומאיר אלחרר, מדריך הגלישה הוותיק ומי שמוביל את משלחת הגלישה שלנו לג'סר, נכנס לדודא רצינית ומזרז אותנו להתקדם לחוף הים המופלא, שנמצא במרחק שתי דקות נסיעה מהכפר.
המעבר מהכפר הרועש אל חוף הים דומה למעבר בדיוני לממד אחר: אווירת סיני כבדה של שאנטי, כפר דייגים קטן וציורי, סירות דיג צבעוניות שיוצאות מהמעגן הקטן לפרוש רשתות ומים שמתמלאים בצבעי השקיעה האדמדמים - חוויה מדהימה לכל הדעות. מדובר בחוף מלא בסלעים ובמערבולות, ומי שרוצה לגלוש בגלים המפורסמים של ג'סר בפעם הראשונה ולחזור הביתה בחתיכה אחת, כדאי שיקשיב לתדריך הגלישה של אלחרר.
"לצערי היום אין תנאים אופטימליים, אבל כשהחוף הזה עובד, יש אי שמתחיל בעומק והריף הזה הולך באלכסון, והצורה של הגל קבועה - בהתאם לגובה הים. היום יש שפל מאוד חזק, ואתם רואים שהסלעים יבשים. הצ'אנל שלנו הוא בין שני המגדלורים הקטנים של המעגן. יש פה זרם שמעיף אותנו למעלה וייקח אותנו לפיק העליון. היום הגלים קצרים, אז להשתדל לא להגיע לסלעים. הריף נעים ונוח ואין פה חתכים".
אנחנו שמים קצת שעווה על הגלשנים, קרם הגנה עמיד למים על הפנים, קושרים את הליש לרגל ונכנסים בהתרגשות למים, חותרים מעבר לחבלים העבים שקושרים את סירות הדיג ונכנסים לצ'אנל המדהים שמטיס אותנו לעומק. פנייה ימינה אחרי אלחרר, ואנחנו מתייצבים בפיק המפורסם של ג'סר.
16 צפייה בגלריה
משלחת הגלישה לג'סר א-זרקא: מאיר אלחרר, גולן כהן, יאיר אלמקייס, יהונתן קמר ואסף קמר
(צילום: דורון גולדשטיין)
מכיוון שהים נמוך, הגלישה היא ישר לתוך הסלעים, ובמבט ראשון זה נראה מאוד מאיים ומפחיד. אלחרר טוען שאין בעיה עם הסלע - להיפך - ותוך פחות מדקה הוא מדגים לנו בהנאה רבה את היכולות המיוחדות של הגל הקסום הזה. ברגע שמגיעה ההתקפה, הוא לוקח את הגל ויורד את הדרופ ישר לתוך הסלעים. רגע לפני שהוא מתרסק על היבשה ונשלח לבית חולים - והגלשן לתיקון - הוא לוקח פינה שמאלה, ומתחיל לטוס במקביל לסלע כמו חללית במסלול המראה לירח.
אנחנו מרגישים את האדרנלין בגוף, מקבלים קצת אומץ ומתחילים לגלוש אחרי אלחרר - ובאמת מדובר בגל מדהים ומאוד מיוחד, גל קבוע וארוך מאוד. המבנה של הסלע מייצר קיר מים מושלם לגלישה, תופעת טבע מהנה יוצאת דופן, ובקלות ניתן לדמיין את הצינור המפורסם שנוצר כאן בימים שהים גבוה והגל חזק. בסוף הגל צריך קצת להיזהר כי נוחתים על קרקעית סלעית והמים בגובה הברכיים, אבל באופן מפתיע הריף נעים ומעוגל ומלא באצות, ולא מצריך מגפי גלישה.
חופשת הגלישה בג'סר א-זרקא התחילה באופן רשמי, חגיגת גלים מושלמת והנאה עילאית. הפיק יחסית קטן וצפוף, ואלחרר מנהל אותו כמו שוטר תנועה מצטיין: מחלק גלים, מתקן טכניקה ומפגין ביצועים. השמש שוקעת לאיטה, וצבעים אדומים יוצאים מכל כיוון במים, תענוג אמיתי - חופשת גלישה מושלמת.
אחרי השקיעה אנחנו מורעבים, ויוצאים מהמים על ארבע בחזרה לאווירה הביתית והמפנקת בג'וחה גסטהאוס. מקלחת חמה, קפה שחור, ואחד הילדים של ג'ובראן מוליך אותנו ברחוב החשוך לבית הפרטי של המשפחה, לארוחת ערב אותנטית ועשירה בתבשילים ערביים מסורתיים - כאלה שלא תמצאו בשום מסעדה - שהיפא, אשתו של ג'ובראן, הכינה במיוחד בשבילנו. אני רוצה לצלם את המנות המיוחדות לכתבה, אבל החבר'ה כל כך רעבים שהם מתעלמים מהוראות הצלם ומתחילים לטרוף. תענוג.
אחרי הארוחה המפוארת יצאנו לרחוב, לסיור לילי יוצא דופן ברחובות הכפר הערבי. מאחד הבתים נשמעה מוזיקת ריקודים ערבית, וכמה צעירים שעמדו בחוץ חייכו אלינו בסקרנות ושאלו על הגלים. הבן של ג'ובראן הסביר לנו שמדובר בחלק מטקס חתונה שנערך במשך שבוע ברציפות, ולשמחתנו לא היו יריות באוויר. בחנות הגלידה שצמודה למסגד פגשנו את ג'ובראן המארח שלנו ואת חבריו החביבים, שסיפרו לנו על החיים בכפר, וחזרנו עייפים ומפורקים לגסטהאוס, לשינה עמוקה ללא חלומות.
השעה 5 בבוקר ואלחרר מעיר אותנו כמו בטירונות, אך בים נכונה לנו אכזבה: יש רוח חזקה שמחרבת את הגלים. חזרנו לישון, ואלחרר החליט ללכת ברגל לאורך החוף עד לקיסריה כדי להרגיע את הדודא לגלים. ב-8:00 בעלת הבית הביאה לנו ארוחת בוקר טעימה בסגנון בלדי, והלכנו לים להתרשם מהאווירה המיוחדת על החוף. כמה דייגים יושבים על סלע ליד הסירות, מוציאים דגי ארס מהרשת, הרוח נעימה והים בצבע כחול זוהר, כמו באי בודד באמצע הקריביים. במרפסת של אחת מבקתות הדייגים הקטנות שעל החוף אנחנו פוגשים את גולשת הגלים הוותיקה ניצן סולן, והיא מלאה במחמאות על המקום.
"עבורי זה אחד המקומות הקסומים בארץ", מספרת סולן. "כשאני מגיעה לפה אני תמיד מרגישה שאני יוצאת לחופשה ונכנסת לקצב אחר. מצד אחד יש פה כפר שנמצא במשבר מאוד גדול, עם פשיעה ואבטלה, ומצד שני חוף הים הוא אי קסום של שפיות וחיבור לפשטות. כאישה אני חושבת שיש כאן עניין גדול בהתמודדות עם התרבות המקומית, וזה מתחיל מהלבוש - כאן בחוף אני לא מכסה את הכתפיים, אבל אני יודעת איפה כן צריך להתכסות. בסוף אני רואה את עצמי בתור שליחה, שנותנת לנשים כאן השראה להיכנס למים".
למרפסת הדייגים המשקיפה אל הים מגיע ג'ימי, אחד מחבריו הוותיקים של אלחרר וגולש מקומי, ובידיו קנקן קפה ועוגיות. הוא בן למשפחת דייגים, ולטענתו התחיל לגלוש בגיל 14.
"כשהגל טוב יש פה הרבה בלגן, באים הרבה חבר'ה לגלוש וההתנהגות של הגולשים האורחים לא טובה, אני תופס גל ו-20 גולשים תופסים לי את הגל - לא יפה", הוא מתלונן. "הכי טוב שלא יבואו לכאן אנשים, הכתבה הזאת לא טובה לגלישה - תישארו בבית!"
(הגולש המפורסם מיק רוג'רס בג'סר א-זרקא. צילום: אורי מגנוס)
הדיבור הלוקאלי המאיים של הגולש המקומי אינו יוצא דופן, שכן אף גולש לא רוצה שתיירים יציפו את החוף הפרטי שלו ויגנבו לו גלים, ואלחרר ממהר להרגיע את האווירה: "הגעתי לכאן במקרה לפני כמה שנים וגיליתי ספוט גלישה מדהים ואנשים מאוד נחמדים, זה היה חורף ונדהמתי לראות את הגולשים המקומיים במים הקרים בלי חליפות", הוא מספר. "אני זוכר שבסוף הגלישה ג'ימי הזמין אותי אליו הביתה להתרחץ ולשטוף את הגלשן, וזה דבר שלא קרה לי באף עיר ובאף מדינה שבה גלשתי - ומאז אנחנו חברים מאוד טובים.
"דרך דף הפייסבוק שאני מפעיל, של הגולשים בחוף המערבי בתל אביב, ארגנתי קמפיין התרמה והבאנו להם משלוח של גלשנים וחליפות יד שנייה. אני חושב שגלישה כדרך חיים מצילה אנשים, בייחוד במקום כזה, ולחבר'ה המקומיים יש הכנסת אורחים מדהימה".
אנחנו שותים עוד כוס קפה, נהנים מהנוף הפראי ומסיפורי גלישה מצחיקים, כשלפתע יהונתן, הגולש הצעיר בחבורה שלנו, מגיע בריצה - הוא מאוד נלהב, ומבשר לנו בהתרגשות שהגל בשפך נחל התנינים עלה.
תוך דקות כולם במים מאושרים, מלאים באדרנלין, חותרים לעומק דרך השבירה - אל פיק חדש ולא מוכר. אלחרר המומחה מסביר לנו שהצוק הגבוה שעליו נמצאים שרידי האתר הארכאולוגי המסתורי, מקדש התנינים קרוקודופוליס, חוסם את הרוח, ובאופן מפתיע ולא צפוי בכלל התפתח שם גל עומק מדהים.
40 דקות נסיעה מתל אביב, חופשת הגלישה המטורפת בג'סר א-זרקא הייתה מושלמת ונדירה באיכות החוויה ובניתוק המוחלט מהמציאות הישראלית, ממש כמו סוף שבוע בחו"ל. הכרנו אנשים נפלאים ותרבות שונה, אכלנו מעדנים ותפסנו גלים משובחים. הרפתקת גלישה אמיתית, היה תענוג.
הכותב היה אורח של ג'וחה גסטהאוס ג'סר א-זרקא
