(כתב: אסף קמר |צילום: אורי דוידוביץ' | עריכה: רז רפאל)
בעקבות עליית מפלס הכינרת והצפת שטחים נרחבים של אדמה מיוערת ועשירה בצמחייה סבוכה, נפתחה אפשרות נדירה ויוצאת דופן לסיור מסקרן בג'ונגלים החדשים של הכינרת באמצעות קיאקים וסאפים. כדי ללמוד על התופעה מקרוב, קבענו להיפגש בשעת בוקר מוקדמת בחוף האון שבמזרח לכינרת עם גיל מועלם, מדריך הקיאקים הוותיק, שהמליץ להתחיל את הסיור המיוחד מוקדם ככל האפשר בגלל הרוח ההפכפכה של הכינרת, שעולה בשעות הצהריים.
לאחר חלוקת חגורות הצלה, תדריך יציאה מסודר והוראות בטיחות התחלקנו בהתאם להעדפה אישית לקיאקים ולסאפים, ונכנסנו אל המים שהיו נעימים ולא קרים במיוחד, למרות הסתיו והגשם החזק שהיה כאן יום קודם.
מועלם המדריך חותר בראש עם הקיאק, ואנחנו יוצאים מהמרינה הקטנה של חוף האון אל העומק והשקט, והנוף המדהים של הכינרת נפתח עלינו בכל עוצמתו. מתברר שהג'ונגל המסתורי שאליו אנחנו חותרים נמצא מאות מטרים בודדים מהחוף המוכרז שממנו יצאנו. למעשה, לאחר חתירה קצרה ויציאה מתוך השטח שבשליטת בני האדם התחיל הנוף המוזר והמתעתע של עצים מדבריים וצמחייה סבוכה, שיוצאת מהמים בתיאטרליות מופגנת ועשרות ציפורי מים מסוגים שונים הפכו אותה לבית.
"אנחנו שטים לכיוון צפון", מסביר מועלם, "מימין רמת הגולן, ופה מקרוב אנחנו רואים את הצמחייה של האשלים וצמחי קנה שגדלו כאן כשהכינרת נסוגה. הנוף כאן הוא ממש כמו נהר האמזונס בדרום אמריקה, ובתוך הסבך נוצרו מעברים של בעלי חיים, אולי חזירי בר שרצו להגיע למים. בחורף האחרון חזרו לפה המים והציפו את הצמחייה, נוצרו השבילים הסודיים שבהם נחתור, הגיעו ציפורים ויש כאן ממש ג'ונגל בתוך הכינרת, שמספק חוויה בכל חתירה".
מועלם מאתר פתח קטן בתוך הסבך, ומורה לנו לחתור בעקבותיו לתוך הג'ונגל הברזילאי שהופיע באופן זמני על חופי הכינרת. אומנם לא ראינו דגי פיראנה ותנינים, אבל החתירה האיטית והמהפנטת בתוך מבוך הצמחייה הצפופה והמסתורית וקולות הציפורים שמסביב יכלו בקלות להיות חלק מסצנת הפתיחה של סרט טבע על שיט בנהר האמזונס בברזיל.
השמש הסתווית והנעימה עולה אל מרכז השמיים, אבל אנחנו נכנסים לשיט איטי בצל העצים, ממשיכים לחתור בזהירות במשעול הצר שבעלי החיים פרצו בסבך הצמחייה הצפופה. מי שאוהב לצפות מקרוב בציפורי מים שונות תופסות דגים וסרטנים - זה המקום בשבילו: קורמורנים שחורים מייבשים את הכנפיים, אנפה אפורה משפדת דג גדול ושלדג גמדי ורועש, שמועלם טוען כי הוא דייר של קבע בג'ונגל, מחזיק במקורו דג קטן ונוצץ שתפס בהילוך מהיר, ממש מולנו.
הילדים שהצטרפו אלינו חגגו את השחרור הגואל מהזום ומהמסך הסלולרי שנשאר ברכב, וזרמו עם חוויית הטיול בשוטטות חסרת מטרה. הם אף התעלו על המדריך בניסיונות נועזים למצוא מעברים סודיים בין העצים - ותנינים. בשלב מסוים התנועה הצפופה במים הופכת מחתירה במשוט למשיכה בענפים. כל ענף שמתנדנד מעלינו שופך על ראשינו עשרות עכבישים קטנטנים, וצרחות האימה המשעשעות מתפתחות בהתאם. אילי בנישתי, בן 12 מהיישוב אזור וללא כל ניסיון קודם בחתירה, פיתח את שיטת התנועה בתוך הג'ונגל המוצף לכדי אמנות, עובר בשכיבה עם הקיאק מתחת למעברים חסומים ומשתמש בידיים כדי לדחוף את הגזעים ולהתקדם.
"האמת שזאת הפעם הראשונה שלי בקיאק, וזה דווקא קל", הוא אומר. "מאוד יפה כאן, טבע פראי. בחיים לא ראיתי כזה נוף מוזר במציאות - רק בסרטים".
גם אלון אמאנו קמפינו, ההרפתקן חובב הטבע שהצטרף אלינו, מאוד נהנה מהטיול המיוחד ומהמראות הנדירים שסיפקו לנו הג'ונגלים של הכינרת.
"חתירה בקיאק זה משהו אינטואיטיבי, אתה מתקדם בלי שום רעש של מנוע - ממש תענוג. במקרה הייתי פה לפני כמה שנים, ואני זוכר איך היה נראה המקום הזה לפני ההצפה - ופתאום המים נמצאים בכל מקום. אתה יכול להיכנס עם הקיאק עמוק לתוך הסבך, לעצום עיניים ולהקשיב למוזיקה של הציפורים, ואם בא לך שקט מוחלט אז אפשר לצאת החוצה ולחתור לעומק הכינרת - ואנחנו לבד, אין כאן אף אחד".
מועלם מבקש להדגיש את האופי המיוחד של הסיור המסקרן בג'ונגל הזמני שנוצר בכינרת. "מבחינת חתירה ובטיחות זה מתאים לכל מי שיודע לשחות. אין פה תחרות ואין מטרה להגיע ממקום מסוים למקום אחר. אנחנו פשוט מתקדמים וזזים באיטיות בתוך הסבך, ואם רואים משהו מעניין אז עוצרים".
למועלם המדריך יש המון סיפורים מעניינים על ההיסטוריה של המקום ועל בעלי החיים הרבים שאנחנו פוגשים, וככל שעובר הזמן אנחנו מגלים מראות מרגשים של טבע פראי, שלא נראים ממש קשורים לארץ ישראל הישנה והטובה שאנחנו רגילים לראות. אחד הילדים מוביל אותנו בחתירה חרישית אל קרחת יער קטנה ומסתורית, והילדים מלאי הפליאה שואלים בחצי דאגה אם אבדנו בג'ונגל. מועלם המדריך ממהר להרגיע אותם.
"תשימו לב, אנחנו בעצם בשום מקום. אפשר ללכת פה לאיבוד, אבל לא באמת כי תמיד אנחנו מוצאים את הדרך החוצה. בתקופת הקיץ הכינרת מתאדה בקצב של ס"מ ביום, כלומר היא מאבדת כמטר ועשרים ס"מ בקיץ אחד, ומי שרוצה לטייל בג'ונגלים של הכינרת עם קיאקים וסאפים צריך למהר".
