עימותים בין מפגינים לשוטרים בכיכר פריז בסוף השבוע האחרון
כולם קוראים לה כיכר פריז, אך שמה האמיתי הוא כיכר צרפת. בשבועות האחרונים שמה עולה שוב ושוב לכותרות בעקבות ההפגנות שנערכות בה מדי סוף שבוע נגד הממשלה. מאחורי הכיכר, ששוכנת בלב ירושלים בצומת שמחבר בין הרחובות הראשיים – קרן היסוד, אגרון, רמב"ן, קינג ג'ורג' ודרך עזה – ישנם סיפורים רבים וצבעוניים ומסורת עשירה.
נתחיל מקצת היסטוריה מתובלת בגיאוגרפיה: הכיכר עומדת במרכזן של דרכים עתיקות בארץ ישראל, ובדיוק על קו המים הארצי. המשמעות: טיפות הגשם שיורדות מהכיכר מזרחה לכיוון העיר העתיקה מסיימות את דרכן בים המלח, וכל הגשם שיורד מהכיכר מערבה לתוך שכונת רחביה יסיים את דרכו בים התיכון.
סמוך לכיכר נמצא גם אחד מיובליו של נחל שורק, שנשפך לים באזור פלמחים. כמו כן, כאן בכיכר עברה דרך המלך, הדרך לעזה, הדרך לעבר הירדן המזרחי ואף ליפו. עד שנת 1924 לא הייתה כאן דרך סלולה. הבריטים, שהבינו והכירו בחשיבות הצומת, סללו כביש באותה שנה על רחוב קינג ג'ורג' שחוצה את הכיכר. בשנת 1959 קבעה העירייה את השם כיכר צרפת, ורק במהלך 1962 זכתה הכיכר לרמזורים הראשונים.
המזרקה שנמצאת כיום בכיכר צרפת היא לא המזרקה הראשונה שהייתה במקום. בשנות ה-90 הסירה העירייה את המזרקה המקורית בעקבות תלונות רבות כי היא מפריעה לכלי רכב, ובמיוחד לרוכבי אופנוע. עשור לאחר מכן, בשנת 2008, ראש העיר דאז אורי לופליאנסקי ומקבילו הפריזאי ברטראן דלנואה חנכו בכיכר מזרקה חדשה. הצרפתים סיפקו את המזרקה, ועיריית ירושלים דאגה לתשתיות.
שנה לפני כן, לכבוד חגיגות 40 שנה לאיחוד ירושלים, התכוונה עיריית פריז לתרום דגם מוקטן של מגדל אייפל בגובה של כמעט 30 מטרים, שהיה אמור להיות מוצב בכיכר, אך תוכנית זו נגנזה ולא יצאה אל הפועל, ייתכן כי בשל נסיבות פוליטיות.
זה המקום להזכיר שהשם "כיכר פריז" הוא המצאה עממית. יש האומרים אף כי בעבר כונתה הכיכר גם כיכר הרפובליקה, אך כאן לא מסתיים עניין שמה של הכיכר. במהלך 2008 שונה באופן זמני שמה של הכיכר ל"כיכר שחרור יונתן פולארד", לקראת בואו לביקור של נשיא ארה"ב באותם ימים ג'ורג' בוש.
8 צפייה בגלריה
1921, המקום שבו נמצאת כיום כיכר פריז
(צלם לא ידוע, עיבוד לצילום: תמר הירדני, מתוך ויקיפדיה)
מרכזיותה של הכיכר, אלפי כלי הרכב שחוצים אותה מכל כיוון מדי יום והקרבה למעון ראש הממשלה ברחוב בלפור הפכו אותה למרכז להפגנות ולמחאות כבר לפני שנים רבות. חברות "נשים בשחור", תנועת שמאל בינלאומית שהוקמה בסוף שנות ה-80 של המאה הקודמת, נהגו להפגין בכיכר נגד מדיניות הממשלה בשטחים לאחר האינתיפאדה הראשונה. בעקבות הפגנות אלה זכתה הכיכר לכינוי נוסף – "כיכר הנשים בשחור".
סיפור נפוץ שלא הצלחנו לקבוע אם הוא אגדה אורבנית או אמת היסטורית מתייחס לרוכב אופנוע, שבשל התנגדותו למזרקה שפך אל מימיה בקבוק סבון וגרם לכל הכיכר להתמלא בקצף. אמת או בדיה? בכל מקרה מדובר בסיפור טוב.
סמוך לכיכר שוכן מלון המלכים, שבזכותו זכתה הכיכר לכינוי נוסף – כיכר המלכים. היו גם מי שכינו את המקום "כיכר הגר". ניסינו להתחקות אחר מקור השם "הגר", אך גם הפעם ללא תשובה מוחלטת. ייתכן שמקור השם כיכר הגר הוא בשמו של הקונסול האמריקני הראשון בירושלים של אמצע המאה ה-19, וורדר קרסון, שלימים יתגייר וישנה את שמו למיכאל בועז ישראל בן אברהם. כיום שוכנת הקונסוליה האמריקנית ברחוב אגרון, כמאה מטרים מהכיכר.
מסביב לכיכר ניצב מלון פרימה המלכים, כמו גם המרכז ליהדות מסורתית, קולג' טרה סנטה עם פסלה של מרים אם ישוע על הגג ומבנים מעניינים נוספים, כגון טחנת רוח העומדת בקרן רחביה הסמוכה. ולא, לא מדובר בטחנת הרוח של מונטיפיורי במשכנות שאננים.
