מרכז המבקרים החדש בקיסריה
(צילום: עידו ארז)
מערכת הקמרונות המרשימה בגן לאומי קיסריה תיפתח בשבוע הבא לראשונה למבקרים, בתום חמש שנים של עבודת מחקר ושחזור. מדובר בפרויקט הדגל של מפעל שחזור ושימור עתיקות נמל קיסריה, והושקעו בו יותר מ-150 מיליון שקלים מטעם קרן אדמונד דה רוטשילד.
את מערכת הקמרונות ("קשתות") בנה המלך הורדוס לפני יותר מ-2,000 שנה, וכעת היא הפכה למרכז מבקרים חדשני אשר מציג את סיפורו ואת סיפורה של קיסריה. במקום שוחזרו ארבעה קמרונות, שיאכלסו מעתה תצוגה יפהפייה המשלבת תכנים, מדיה וממצאים ארכיאולוגיים נדירים שנחשפו בקרקע ובמצולות הים וטרם הוצגו לקהל הרחב.
מערכת הקמרונות נחשפה לפני חמש שנים בחפירות ארכיאולוגיות בשטח הגן הלאומי קיסריה. מדובר בחלק ממתחם מקודש שבנה הורדוס כמחווה לפטרונו אוגוסטוס קיסר רומא ולכבוד האלה רומא. המקדש השקיף אל הים ומוזכר בספר "מלחמות היהודים" של יוסף בן מתתיהו, שבו מסופר כי הורדוס בנה את המקדש בראש הגבעה ובתוכו הוצב פסל ענק של הקיסר בדמות זאוס ופסל נוסף של האלה רומא בדמות הרה מארגוס. מסופר כי המקדש המרהיב נראה ממרחקים, ואף מהרי הכרמל. פסלי הענק לא נמצאו, ועל פי הערכות נלקחו מהמקום לאורך ההיסטוריה.
"הורדוס למעשה הקים שתי במות מקדש, אחת ליהודים בירושלים - הר הבית, והשנייה לכבוד הרומאים - כאן בקיסריה", מסביר מיכאל כרסנטי, מנכ"ל החברה לפיתוח קיסריה. "זה היה מרגש מאוד לראות במהלך החפירות שהאבנים ששימשו לבניית במת המקדש כאן נראות בדיוק כמו האבנים שאנחנו מכירים מהכותל המערבי. זה מעיד על כך שאותו ארכיטקט של בית המקדש השני בירושלים תכנן גם את הקמרונות".
מערכת הקמרונות עמדה בחזית המערבית של "במת המקדש" וכללה שני אולמות, שצדם המערבי היה פתוח לכיוון הנמל. בין האולמות הוקמה מערכת של קמרונות קטנים יותר, הנושאת על גבה גרם מדרגות שהוביל את הבאים ממזח הנמל אל עבר המתחם המקודש.
בתוך ארבעת החללים המתנשאים לגובה של יותר מ-7 מטרים, ייחשפו המבקרים לסיפורה של קיסריה העתיקה במסע מרתק בין שרידי פסלים, אוצרות, נרות, מטבעות זהב וממצאים רבים אחרים המעידים על עברה המפואר של העיר. על מסך אנכי עצום, שנבנה בחזית קשת רומית משוחזרת, יוצג סרט שיפגיש את הקהל עם דמותו הנועזת התככנית ונטולת הרסן של המלך הורדוס - מייסדה של העיר ואדריכל הנמל הראשון הפתוח אל הים, היחיד מסוגו בעולם העתיק.
את מערכת הקמרונות ומרכז המבקרים חנכו הערב (יום ד') יחדיו נשיא המדינה ראובן ריבלין והברונית אריאן דה רוטשילד. פרויקט השימור והשחזור הייחודי בהובלת קרן אדמונד דה רוטשילד קיסריה והחברה לפיתוח קיסריה, ובשיתוף רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים, נועד להמחיש ולהנגיש את חזית הקמרונות ואת מזח הנמל כפי שהיו בעת העתיקה– במטרה לאפשר לקהל הרחב להיכנס פנימה ולצלול לתוך חוויה אותנטית של קיסריה הרומית של הורדוס.
מלבד שחזור הקמרונות והקמת מרכז המבקרים, נבנתה במסגרת העבודות גם טיילת מטופחת שמחברת בין טיילת החומות והביצורים לבין אמת המים הקדומה (חוף האקוודוקט). הטיילת עוברת בכמה אתרים מעניינים נוספים שבהם בוצעו עבודות שימור, בהם בית הכנסת העתיק שבו נמצאה רצפת פסיפס ועליו מספר יוסף בן מתתיהו כי ממנו ניצתה האש שהבעירה את כל יהודה באש המרד נגד הרומאים.
עוד לאורך הטיילת, בין בית הכנסת לחומות העיר הצלבנית,נחשף מבנה שקוע ובו רצפתפסיפס מרהיבה ונדירה ועמודים רומיים עם כותרות קורינתיות. "משום שהטיילת גבוהה מהמבנה, מדובר במקום היחיד בעולם שבו ניתן להסתכל על כותרות קורינתיות בגובה העיניים ולא ממבט מלמטה", מציין כרסנטי.
ראשיתה של העיר קיסריה בשלהי התקופה הפרסית, אז הוקמה כמעגן פיניקי קטן סמוך לתחנה ימית של צימודים ונקראה "מגדל שרשון" או "סטראטון", כנראה על שם האלה הצידונית עשתורת. בתקופה הרומית בנה הורדוס במקום עיר נמל גדולה וקרא לה קיסריה, על שם אוגוסטוס קיסר אשר העניק לו את השליטה בארץ ישראל.
העיר נבנתה כעיר נוכרית, עם מתקני שעשועים, אמפיתיאטרון, תיאטרון, בתי מרחץ ומקדשים אליליים. הנמל הענק תואר על ידי ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו כגדול מזה של פיראוס. מאז הקמתה ולאורך התקופות השונות, הייתה קיסריה עיר נמל תוססת ומרכזית לכלכלה הגלובאלית ולמסחר של העולם העתיק ברחבי האימפריות הרומית והביזנטית.
במהלך החפירות האחרונות נחשף בפני החוקרים סיפור דרמטי מרתק על ההיסטוריה של הקמרונות, כשהתברר שהם כבר התמוטטו בעבר ושוחזרו בתקופה הביזנטית - וכי גם המשחזרים הביזנטים עשו מאמץ גדול לעקוב אחרי מתווה הקמרונות ולשמרם ללא שינויים גדולים.
