מרכז המבקרים באגמון החולה, נובמבר 2019
(צילום: אביהו שפירא)
לאחר שנים שבהם היה אגמון החולה אחד מאתרי הטבע הפופולריים ביותר על המטיילים הישראליים – ייגבה החל מהחודש הבא (1 בספטמבר 2020) תשלום בכניסה לאתר. עד עכשיו הכניסה לאגמון הייתה ללא תשלום, אך כעת היא תעלה עשרות שקלים למשפחה.
למעשה, מה שמפתיע זאת העובדה שעד כה הכניסה לאגמון החולה לא עלתה כסף. הטבע שייך לכולנו, אבל למרות זאת אנחנו נדרשים לשלם כסף על ביקור בחלק גדול מאתרי הטבע – מה שיכול לייקר טיול משפחתי בעשרות שקלים, ואף מאות שקלים אם מדובר על חופשה משפחתית שבמסגרתה מבקרים בכמה אתרים. בדקנו כמה באמת עולה לנו הביקור בטבע, והאם ישראל שונה בתחום הזה משאר העולם.
רוב אתרי הטבע והאתרים הארכיאולוגיים אשר הוכרזו כשמורות טבע או גנים לאומיים מנוהלים על ידי רשות הטבע והגנים. בעוד שחלק מהשמורות הן שמורות פתוחות והכניסה אליהן אינה כרוכה בתשלום, הכניסה לאתרים אחרים נעה בין 14 ל-39 שקלים לאדם מבוגר.
האתרים היקרים ביותר, שהכניסה אליהם עולה 39 שקלים למבוגר ו-24 שקלים לילד, הם גן השלושה (הסחנה) וחורשת טל, שבהם בריכות רחצה גדולות, וכן גן לאומי קיסריה הפופולרי. הגן הלאומי קיסריה כולל בשטחו גם את נמל קיסריה, על כל המסעדות שבו – מה שאומר שגם מי שמעוניין להגיע רק לאחת המסעדות יידרש לשלם בנוסף לארוחה גם על הכניסה למתחם (במקרה של ביקור בנמל בלבד – 14 שקלים לאדם, עד השעה 18:00).
אחריהם, תמורת 35 שקלים למבוגר ו-21-20 שקלים לילד, ניתן יהיה להיכנס לגן לאומי אכזיב ושמורת חוף האלמוגים באילת (שבהם חופי רחצה), שמורת החולה ושמורת עיינות צוקים שגם בה בריכות רחצה. עבור הכניסה למצדה, אדם בוגר יידרש לשלם 31 שקלים וילד יידרש לשלם 17 שקלים.
בין האתרים שמחיר הכניסה אליהם נמוך יחסית (14 שקלים למבוגר, 7 שקלים לילד), נמצאים אתרים פחות מוכרים לציבור המטיילים הישראלי כמו גן לאומי ברעם, מבצר יחיעם, חמת טבריה, תל ערד ותל באר שבע – על אף שחלקם אתרים ארכאולוגיים חשובים מאוד, ותל באר שבע אף הוכר על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
באתרים כמו גן לאומי חוף פלמחים ושמורת חוף הבונים, התשלום הוא עבור כניסת רכב לחניון. כך גם בפארק הכרמל – אך רק בשבתות ובחגים. בנוסף, כאמור, רשות הטבע והגנים מנהלת עוד כ-400 שמורות טבע פתוחות שהכניסה אליהן אינה כרוכה בתשלום – בהן שמורות פופולריות מאוד כמו שמורת נחל כזיב, שמורת נחל תבור, שמורת מורדות הגולן שבה זורם מעיין עין תינה, גן לאומי צבעי מכתש רמון, שמורת מצוק הצינים בהר הנגב שבה נמצא מעיין עין עקב, אתר עין מבוע הסמוך לנחל פרת ועוד.
ובחזרה לאגמון החולה – בשונה משמורת החולה שהינה שריד מימת החולה ההיסטורית שיובשה בשנות ה-50, האגמון הוא אגם מלאכותי שנוצר בהצפה מחודשת של קרקעות, עשורים לאחר שנחשפו בעת ייבוש הימה. זאת לאחר שהסתבר שהקרקעות הללו אינן טובות לעיבוד חקלאי, וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד. את האגמון מנהלת הקרן הקיימת לישראל, יחד עם חקלאי עמק החולה שהיו נכונים לפיתוח האגמון על שטחי העיבוד שלהם (כ-5,000 דונם) מתוך ציפייה להכנסות חלופיות מהניהול התיירותי של אגמון החולה במקום ההכנסות שהיו להם מהעיבוד החקלאי.
החל מהחודש הבא, כאמור, הכניסה לאגמון החולה תהיה כרוכה בתשלום. ההחלטה לגבות דמי כניסה לאגמון הגיעה בעקבות פתיחת מרכז המבקרים בתחילת השנה, ודמי הכניסה יכללו גם את הביקור בו. מ-1 בספטמבר, כניסה לאתר תעלה 35 שקלים למבוגר ו-21 שקלים לילד. משפחה שתהיה מעוניינת לצאת גם לסיור צפרות בעגלות המסתור – האטרקציה המרכזית של האגמון – תיאלץ להוסיף יותר ממאה שקלים, אך בקק"ל מדגישים כי מחירי הסיורים וכן מחיר השכרת האופניים והקלאב-קאר יירדו בעשרה שקלים.
מלבד אגמון החולה, קק"ל מנהלת עוד עשרות פארקים ויערות ברחבי הארץ שהכניסה אל כולם חופשית ואינה כרוכה בתשלום. בין האתרים הללו נמצאים אתרים פופולריים במיוחד כמו נחל השופט, יער בארי, יער שוקדה, יער ביריה, יער בן שמן, פארק גורן הצופה על נחל כזיב, פארק אדמית שבו נמצאת מערת קשת, וכן מוקדי צפרות משמעותיים כמו פארק הצפרות אילת ופארק אגם ירוחם. קק"ל אף מציעה למבקרים באתריה אירועים וסיורים רבים ללא תשלום.
אתר טבע נוסף שקק"ל הייתה שותפה להקמתו הוא פארק תמנע, שהוכרז כשמורת טבע, ומנוהל כיום על ידי המועצה האזורית חבל אילות שבערבה הדרומית. פארק תמנע הוא למעשה אתר הטבע שמחיר הכניסה אליו הוא הגבוה ביותר בארץ – והביקור בו עולה 39 שקלים למבוגר ו-35 שקלים לילד.
רשות הטבע והגנים מציעה למטיילים גם הצטרפות למועדון "מטמון" - מנוי שנתי, שמאפשר כניסה ללא הגבלה לכ-60 שמורות טבע וגנים לאומיים, והנחה באחרים. מנוי "מטמון" משפחתי למשפחה עם שני ילדים יעלה 396 שקלים לשנה. מנוי יחיד לאדם בוגר יעלה 181 שקלים לשנה. גם קק"ל תציע מנוי שנתי לאגמון החולה בעלות של 150 שקלים לאדם בוגר או 400 שקלים למשפחה של עד חמש נפשות.
ומה קורה במדינה שהמציאה את שמורות הטבע?
תשלום על טיול באתרי טבע ובאתרים ארכאולוגיים אינו המצאה ישראלית, והדבר מקובל ברוב המדינות. בארצות הברית – המדינה שהמציאה עוד במאה ה-19 את המושג "פארק לאומי" כאזור טבע לשימור הפתוח לציבור – יש 60 אתרים שמוכרים כפארקים לאומיים מתוקף חוק של הקונגרס, והכניסה לרובם בתשלום. בנוסף יש עוד מאות "פארקים לשימור" שזוכים ליחס של פארקים לאומיים, אף שאינם מוגדרים כך באופן רשמי, והכניסה לרובם חופשית.
הפארק הלאומי ילוסטון – הפארק הלאומי הראשון בעולם – מתפרש על פני כמעט 9,000 קילומטרים רבועים בשטחן של המדינות ויומינג, מונטנה ואיידהו שבצפון-מערב ארה"ב. הפארק מפורסם בזכות המגוון הביולוגי שלו, הכולל דובי גריזלי, זאבים ועדרים של ביזון אמריקני ואייל קנדי, וכן בזכות האגמים, מפלי המים והגייזר אולד פיית'פול. יותר מ-4 מיליון מטיילים מבקרים בפארק בשנה.
כניסה רגלית לילוסטון תעלה לאדם בודד 20 דולר (כ-70 שקלים), והיא תקפה לשבוע ימים. כניסה באמצעות רכב תעלה 35 דולר (כ-120 שקלים) עבור כל הנוסעים יחדיו, וגם היא תקפה לשבוע. ניתן לרכוש גם מנוי שנתי לכניסה לפארק (ילוסטון בלבד) בעלות 70 דולר (כ-240 שקלים) לאדם בודד או לנלווים אליו ברכב.
המחיר זהה גם בפארקים הלאומיים יוסמיטי בקליפורניה והגרנד קניון באריזונה. בפארק הלאומי אוורגליידס שבפלורידה, שמשמר סביבת ביצות טרופית, המחיר מעט נמוך יותר: 30 דולר לכניסת רכב (כ-100 שקלים), 15 דולר לכניסה רגלית (כ-50 שקלים) ו-55 דולר למנוי שנתי (כ-190 שקלים). גם מחירי הכניסה לפארק הלאומי הרי הרוקי מעט נמוכים יותר.
הפארק הלאומי הפופולרי ביותר בארה"ב מבחינת מספר המבקרים הוא גרייט סמוקי מאונטיינז בגבול בין המדינות טנסי וצפון קרוליינה – ואליו הכניסה חופשית, משום שבהסכם ההיסטורי לרכישת השטח נקבע כי אף אדם לא יידרש לשלם על המעבר בו. גם אל פארקים לאומיים פחות מוכרים, כמו ימת קלארק בדרום אלסקה או הפארק הלאומי שערי האזור הארקטי בצפונה – הכניסה ללא תשלום.
בכל שנה, שירות הפארקים הלאומיים של ארה"ב מסמן חמישה תאריכים שבהם ייפתחו שערי האתרים לכניסה ללא תשלום. מדובר על היום המציין את הקמת שירות הפארקים ב-25 באוגוסט, "יום השטחים הציבוריים" שמצוין בשבת הרביעית בספטמבר, אחד הימים ב"שבוע הפארקים הלאומיים", ו"יום הווטרנים". ב-2020, גם יום הולדתו של מרטין לותר קינג נבחר כיום שבו הפארקים פתוחים בחינם.
מחירים משתנים בהתאם למועד וסוג הסיור
ומה המצב בשאר העולם? בקניון וינטגאר בסלובניה, לדוגמה, שישראלים רבים יגידו שהוא לא יותר יפה משמורת הבניאס – כרטיס הכניסה עולה 10 אירו למבוגר (כ-40 שקלים) ו-2 אירו לילד (כ-8 שקלים). בשמורת אגמי פליטביצה בקרואטיה, שרבים מחשיבים לאחת משמורות הטבע היפות ביותר בעולם – המחיר משתנה בהתאם למועד הביקור: בשיא עונת התיירות בשמורה, בחודשים יולי-אוגוסט, כניסה לשמורה תעלה לאדם בוגר 200 קונה (כ-108 שקלים) בשעות היום ו-150 קונה (כ-80 שקלים) בערב. בשאר העונה הכרטיס יעלה 160 קונה (כ-87 שקלים) בכל שעה, ואילו בתחילת החורף המחיר יורד ל-75 קונה (כ-40 שקלים). לילד, מחיר הכניסה נע בין 30 קונה בתחילת החורף חורף (כ-16 שקלים) ל-50 עד 70 קונה בשיא העונה (27 עד 38 שקלים) ו-45 קונה בשאר העונה (כ-24 שקלים). בשיא החורף, בחודשים ינואר עד מאי כולל, השמורה סגורה למטיילים.
ברוסיה, הביקור הבסיסי בשמורה הקווקזית – שמורת ההר הגדולה ביותר באירופה – יעלה 300 רובל לאדם בוגר (כ-14 שקלים) ו-150 רובל לילד (כ-7 שקלים). בצ'ילה, מחיר הכניסה לפארק הלאומי טורס דל פיינה הפופולרי בפטגוניה הוא שונה עבור תיירים ועבור צ'יליאנים. תייר בוגר יידרש לשלם 25 דולר (כ-85 שקלים) ואילו אזרח צ'ילה יידרש לשלם על הכניסה לפארק 6 דולר בלבד (כ-20 שקלים). ילדים עד גיל 11, בין אם הם אזרחי צ'ילה או זרים, פטורים מתשלום.
אטרקציות טבע מרשימות ואהובות במיוחד הן מערות נטיפים. בארץ יש את מערת שורק בהרי יהודה, הידועה גם כ"מערת אבשלום", שאמנם אינה בין מערות הנטיפים הגדולות בעולם – אך היא עשירה במגוון רחב וייחודי של נטיפים וזקיפים. הכניסה למערת הנטיפים הישראלית עולה 28 שקלים למבוגר ו-14 שקלים לילד.
מנגד, אחת ממערות הנטיפים הגדולות בעולם היא מערת פוסטוינה בסלובניה, ומסלול המטיילים מתחת לאדמה נמשך לאורך יותר מ-5 ק"מ. ביקור במערה הסלובנית יעלה 27.90 אירו לאדם בוגר (כ-112 שקלים), 16.70 אירו לילדים ובני נוער (כ-67 שקלים) ואירו אחד בלבד (כ-4 שקלים) לילדים עד גיל 5. עוד באירופה – מערת הנטיפים האן-סור-לס בבלגיה, שהביקור בה עולה 21.50 אירו לאדם בוגר (כ-86 שקלים) ו-15.50 אירו לילד (כ-62 שקלים).
בארה"ב שני פארקים לאומיים המבוססים על מערות נטיפים. בפארק הלאומי מערות קרלסבד שבמדינת ניו מקסיקו 113 מערות נטיפים - רק שלוש מהן פתוחות למבקרים, ורק אחת מונגשת באמצעות אורות חשמל, שבילים סלולים ומעליות. הביקור בפארק עולה 15 דולר לאדם בוגר (כ-51 שקלים) וחינם לילדים עד גיל 15. בפארק הלאומי מערת מאמות' במדינת קנטקי נמצאת מערכת המערות הגדולה בעולם. עלות הביקור במערה נגזרת מהסיור הנבחר מתוך היצע של 18 סיורים מודרכים שונים שאורכם בין חצי שעה לשש שעות. טווח המחירים נע בין 6 דולר לאדם בוגר (כ-20 שקלים) ו-4 דולר לילד (כ-14 שקלים) לסיור הבסיסי ביותר, ועד 30 דולר למשתתף (כ-102 שקלים) בסיור מקיף.
אזרח משלם רק 5 שקלים, תייר פי 50
בניגוד לישראל, שבה גנים לאומיים רבים הם אתרים ארכיאולוגיים, רובם המוחלט של הפארקים הלאומיים בארה"ב הם אתרי טבע. חריג הוא הפארק הלאומי מסה ורדה במדינת קולורדו, שמפורסם בעיקר בשרידים שנותרו בשטחו מתרבויות אינדיאניות קדומות. מחיר הביקור באתר משתנה בהתאם לעונה: בחורף, אז הגישה לכל מוקדי העניין אינה אפשרית, הכניסה תעלה 20 דולר לרכב (כ-70 שקלים) ו-10 דולר לאדם בודד (כ-35 שקלים). בקיץ, הכניסה תעלה 30 דולר לרכב (כ-100 שקלים) ו-15 דולר לאדם בודד (כ-50 שקלים).
אחד האתרים הארכיאולוגיים המפורסמים בעולם הוא פטרה שבירדן – בירת הנבטים המפורסמת בארמונות הקבורה המפוארים שנחצבו באבן החול של הרי אדום, שאף הוכרה כאחד משבעת פלאי תבל החדשים. התיירות לפטרה מהווה מקור הכנסה משמעותי עבור ממלכת ירדן, והיא מנסה למנף את התיירות אליה באמצעות מתן הנחה משמעותית בכניסה לאתר עבור תיירים שמעבירים בירדן לפחות לילה אחד. תיירים אלו יידרשו לשלם 50 דינאר ירדני עבור כניסה יומית לאתר (כ-240 שקלים), לעומת תיירים שאינם מעבירים לילה בירדן ויידרשו לשלם 90 דינאר ירדני על כניסה לאתר (כ-430 שקלים). עם זאת, אזרח ירדן יידרש לשלם דינאר ירדני אחד בלבד עבור הכניסה לאתר (כ-5 שקלים). ילדים עד גיל 12, בין אם הם מקומיים או תיירים, פטורים מתשלום בכניסה לאתר.
מקדש החזנה ("האוצר") – סמלה של פטרה - נבנה פחות או יותר באותה תקופה היסטורית כמו מצדה וקיסריה של הורדוס. כך גם הפנתיאון ברומא – מבנה מונומנטלי שנשמר היטב כ-1,900 שנה. הביקור בפנתיאון, לעומת האתרים האחרים, הוא חינם. עוד ברומא –הקולוסיאום - האמפיתיאטרון הגדול ביותר שנבנה אי פעם, ונחשב בימיו וגם כיום לאחת מהיצירות הגדולות של ההנדסה והאדריכלות הרומית. הביקור במבנה העתיק עולה 16 אירו לאדם (כ-65 שקלים).
עבור ביקור באקרופוליס באתונה – השריד הארכיאולוגי המרשים ביותר מתקופת הזוהר של יוון העתיקה – יידרש כל מבקר לשלם 20 אירו (כ-80 שקלים). עם זאת, בחודשי החורף, מחיר הכניסה הוא 10 אירו (כ-40 שקלים). בנוסף, מוגדרים כמה תאריכים שבהם הכניסה לאתר היא חופשית, בהם "היום הבינלאומי לאנדרטאות ואתרים" ב-18 באפריל, "יום המוזיאונים הבינלאומי" ב-18 במאי, "ימי המורשת האירופית" בסוף השבוע האחרון של ספטמבר וכן כל יום ראשון הראשון בחודשים נובמבר עד מרץ.
רשות הטבע והגנים: "העלויות אינן בסמכותנו"
ברשות הטבע והגנים מדגישים בתגובה כי הרשות הינה ארגון ממלכתי ללא כוונת רווח ו"הכנסותיה הן קודש לשמירת טבע ומורשת". ברשות מסבירים כי התשלום לאתרים הוא על פי חוק בהתאם לאגרות הקבועות בתקנות גנים לאומיים ושמורות טבע. לדבריהם, העלויות שנקבעות אינן בסמכות רשות הטבע והגנים אלא מאושרות על ידי שר האוצר והשר להגנת הסביבה, לאחר בדיקה של משרד המשפטים. במסגרת התקנות נקבע כמה ייגבה בכל אתר ואילו הנחות או פטורים מתשלום יינתנו לאוכלוסיות שונות כגון חיילים, נכים, ילדים ועוד.
"חשוב לציין כי מתוך כ-400 אתרים שהרשות אחראית עליהם, רק ב-67 מהם נגבית אגרת כניסה", נמסר. "בתקנות נקבעו מספר קטגוריות 'הנחה' בהן מחיר מיוחד לחיילים, לרבות פטור מתשלום למי שעבר הכשרת 'קצין שומר טבע' בבה"ד 1, מחיר לגמלאים, מחיר לקבוצה ועוד. בנוסף כרטיס המנוי 'מטמון' של רשות הטבע והגנים, המאפשר כניסה חינם למרבית אתרי הרשות למשך שנה, מחזיר את עלותו לאחר שלוש כניסות בממוצע לאתרי הרשות למשפחה".
ברשות הטבע והגנים מסבירים עוד כי ההכנסות מהכניסות לאתרים מיועדות לאחזקת ותפעול האתרים קולטי הקהל בתשלום: "התקציב של הרשות בנוי משני חלקים - תקציב המתקבל מהמדינה שמיועד למשימות שמירת טבע ומורשת, ותקציב הכנסות פנימיות מגביית תשלום דמי כניסה המנוהל כמשק סגור החוזר לאתרים. מאחר שמרבית האתרים אינם מאוזנים וההוצאות עולות על ההכנסות, האתרים מנוהלים בסבסוד צולב".
בתגובה להשוואת עלות הכניסה לאתרי טבע ואתרים ארכאולוגיים בארץ מול העלות בחו"ל, נמסר מרשות הטבע והגנים כי "דמי הכניסה לשמורות ולגנים בארץ, על אף ההשקעה הרבה בתפעולם, נמוך באופן יחסי לחלופות בילוי וטיול אחרות ומתאים לכל כיס. השירות והערך המוסף שהרשות מעניקה למבקריה זוכים להערכה מקצועית רבה בקרב קולגות ממדינות אחרות. במדינות שבהן עלות הכניסה לאתרים נמוכה מאד ואף ללא תשלום, מצב התחזוקה לוקה בחסר עד כדי כך שאינו מזמין מבקרים ובוודאי שאינו מעניק חוויית ביקור טובה. זאת לעומת האתרים בישראל שזוכים למשובים טובים מאוד ואף מצוינים בקרב המטיילים, חרף היות ישראל מדינה מצטופפת בעלת לחצים חברתיים רבים ועם לא מעט לכלוך וונדליזם באתרי הטיול".
בתגובה לכך שבחלק מאתרי הטבע בעולם המחירים אינם אחידים ומשתנים בין עונות השנה, נמסר: "בישראל מטיילים בכל ימות השנה בזכות מזג האוויר הנעים והמתאים לטיולים, ולכן לעונתיות אין כמעט משמעות".
על העובדה שבמדינות שונות יש מחירים שונים לתיירים ומקומיים וכן הבדלי מחירים בין שעות העומס לשעות שבהן מגיעים פחות מבקרים, אמרו ברשות הטבע והגנים כי "לתיירים מוצע כרטיס תייר ואנחנו עובדים בעיקר עם סוכני תיירות המקבלים עמלות לקבוצה. לא מצאנו לנכון לעשות הפרדה בעלויות בין מקומיים לבין תיירים, והמחיר נקבע בתקנות האגרה. בשורה תחתונה התיירות הנכנסת לישראל נהגה לבקר בעשרה אתרים מובילים. לפני תקופת הקורונה - כשעברנו את מיליון המבקרים במצדה והתמודדנו עם עומסי שיא באתר, יזמנו יחד עם לשכת מארגני התיירות הנכנסת הנחה לקבוצות המגיעות למצדה אחרי 14:00 בצהריים על מנת לווסת את המבקרים על פני כל שעות היום".
עוד מציינים ברשות כי "מתחילת משבר הקורונה בישראל ועד היום הרשות ספגה אובדן הכנסות של כ-150 מיליון שקלים. בימי הקורונה מרבית אתרי הרשות הינם אתרים שאינם רווחיים. הגנים הלאומיים מצדה וקיסריה, שבימי שגרה מבקרים בהם תיירים רבים והכנסותיהם מסבסדים את יתר אתרי הרשות ההפסדיים, נמצאים במצב הפסדי.
"סיוע של המדינה לרשות מאפשר בימים אלה לפתוח את אתרי הרשות למבקרים לצד צעדי התייעלות שביצעה הרשות, וכל זאת על מנת לאפשר לציבור בישראל ליהנות מביקור בגנים הלאומיים ובשמורות הטבע גם בתקופה מורכבת ומאתגרת זו. הרשות ביצעה התאמות ושינויים רבים לרווחת המבקרים השנה מאז החלה תקופת הקורונה ובתקופת הקיץ, בהם הקמת מערכת הזמנת ביקור מקוונת והגדרת מכסות ביקור בכל אתר בזמן נתון על מנת לעמוד בהנחיות התו הסגול, התאמת שעות הפעילות של האתרים גם לשעות הנעימות של היום ובערב, השקת מיזם 'נושמים תרבות' שבמסגרתו אומני רחוב מופעים בגנים הלאומיים ללא עלות נוספת על דמי הכניסה לאתר, סיורים מיוחדים עם סיפורים מאחורי הקלעים, קיום טקסים משפחתיים וחופות נוכח המגבלות בגנים לאומיים ועוד".
פארק תמנע: "תחזוקה יקרה בשל הגודל והמיקום"
מהקרן הקיימת נמסר בעניין ההחלטה לגבות דמי כניסה לאגמון החולה: "מרכז המבקרים והחינוך החדש באגמון החולה, שבהקמתו הושקעו עד היום כ-130 מיליון שקלים, משדרג באופן משמעותי את חוויית הביקור באגמון באמצעות מוקדי עניין מיוחדים וחדשניים והופך את המקום למרכז תיירותי בינלאומי ולמוקד בילוי אזורי. מאז פתיחתו בנובמבר האחרון, לא נגבו דמי כניסה והוא התנהל במתכונת הרצה בכדי להתאים ולבחון את המערכות לטובת המבקרים.
"לאור הוצאות התפעול הגבוהות של המרכז החדש, הן מחייבות גביית דמי כניסה סמליים, אשר משמשים לתפעול המרכז ולטובת המשך ההשקעה במחקר ופיתוח תחום החקלאות והאקולוגיה בעמק החולה וסביבותיו. גביית דמי הכניסה הן נטו להשקעה חוזרת באזור ולא לעשיית רווח".
מהחברה הכלכלית לפיתוח חבל אילות, המנהלת את פארק תמנע, נמסר: "פארק תמנע משתרע על פני שטח של כ-60 אלף דונם בלב המדבר ונמנה עם הפארקים היפים בעולם. בפארק עשרות מסלולי טיול רגליים וסינגלים לרוכבי אופניים וגם למשפחות. עלויות התחזוקה של הפארק גבוהות במיוחד בשל גודלו ומיקומו במדבר.
"המחיר מקנה כניסה לפארק למשך שלושה ימים ללא עלות נוספת, וכולל בנוסף הקרנת סרט מולטימדיה, מילוי בקבוק בחול צבעוני ותה מדברי. בעקבות הקורונה הוזל מחיר הכרטיס ב-20% ובנוסף כל כרטיס מקנה כניסה חינם לפארק יטבתה בשווי 38 שקלים. הכניסה לפארק עבור תושבי חבל אילות הינה ללא תשלום והכניסה לתושבי אילת והערבה התיכונה במחיר מוזל. כמו כן לפארק יש הסדרים עם ארגונים רבים כגון חבר, ביחד, הסתדרות המורים ולהם הנחות משמעותיות במיוחד".
