פסטיבל הדובדבן בחבל יתיר יוצא לדרך
(צילום: גלעד כרמלי)
עונת התיירות בחבל יתיר היא קצרה, ומשבר הקורונה הגיע בדיוק בחודשים שבהם היא אמורה להיות בשיאה. רגע לפני שהיא מסתיימת, הוקלו ההגבלות – ופסטיבל "דובדבן ביער" המסורתי יוצא לדרך. אולם, בגלל הגבלות ההתקהלות, השנה הפסטיבל יתקיים במתכונת שונה – ובמקום יומיים בלבד, יימשך הפעם שלושה שבועות.
החורף באזור התחום בין הר חברון לבין צפון הנגב ומדבר יהודה אינו קל, אך מזג האוויר מתייצב בפברואר – ואלפים מגיעים ליהנות מפריחת השקדיות במטעים מהגדולים ביותר בארץ. בחודשים אפריל ומאי, פוקדים בכל שנה אלפים את מטעי הנקטרינות והדובדבנים שמאפשרים קטיף עצמי, ועד יוני עוד ניתן ליהנות מטבילה בגבי המים שהתמלאו בשיטפונות. לאחר מכן, החום המדברי כבר מכריע את רוב המטיילים.
קטיף הדובדבנים במסגרת הפסטיבל, יתמקד השנה במטעים של מושב מעון – מושב שיתופי דתי-לאומי בדרום הר חברון שהוקם ב-1981 כהיאחזות נח"ל, אשר אוזרחה כעבור שנה על ידי גרעין של בני עקיבא.
מלבד דובדבנים, מגדלים תושבי המושב גם שקדים, תפוחי אדמה, זיתים, חיטה, גפנים ופרחי אדמונית, וכן מפעילים את יקב יתיר בנוסף לרפת גדולה ולולי תרנגולות.
בכל שנה מניבים העצים בחבל יתיר כ-50 טון של דובדבנים אדומים ומתוקים. המינים העיקריים הגדלים באזור הם דובדבנים וגודגדנים - האחד חמצמץ והשני מתוק, והם מופיעים במבחר צבעים מאדום עמוק ועד כתום בהיר. משום שהפרי זקוק לקור רב בעונת החורף, הוא גדל באזורים הגבוהים של הארץ, והמטעים בגובה 800 מטר מעל פני הים בחבל יתיר מושלמים לכך.
"השנה בגלל ההגבלות לא יהיה הפנינג בפסטיבל", אומר נחשון אפיק, מורה דרך שמוביל סיורים בחבל יתיר. "אבל במקום שאלפי אנשים יתרכזו ליום אחד או יומיים של חגיגת קטיף דובדבנים, הם יתפזרו הפעם על פני שלושה שבועות".
כיאה לימי קורונה, ההשתתפות בקטיף מותנית ברישום מראש, וכל משפחה תוכל להסתובב במטע הדובדבנים הגדול במשך שעה וחצי – שבמהלכן יוכלו לקטוף פירות ישירות מהעצים, ולאכול כפי יכולתם. בנוסף, כל משתתף יקבל מארז ריק שאותו יוכל למלא בדובדבנים ולקחת הביתה.
זמני הקטיף הפתוחים לציבור מתחילים מחר (שישי) ויימשכו עד 5 ביוני, בימים ראשון עד חמישי בשעות 19:00-14:30 ובימי שישי בשעות 15:00-9:00. ההשתתפות בעלות 35 שקלים (חינם עד גיל 3).
להזמנת כרטיסים – הקליקו.
איך מגיעים?
ניתן לחפש בווייז "מטע דובדבנים מעון", אך הדרך המומלצת מכיוון מרכז הארץ היא לנסוע דרומה על כביש 6 כמעט עד סופו, ולעבור בכביש 60 דרך מחסום מיתר. מכביש 60 יוצאים ימינה אל כביש 317, וממשיכים בכביש עד הפנייה (ימינה) אל המושב מעון.
אצל הבדואים ב"חצר האחורית"
חבל יתיר נמצא באזור המכונה "סְפָר המדבר" – האזור הגאוגרפי המפריד בין המדבר לבין החבל הים-תיכוני, שבו האקלים לח יותר. בנסיעה של דקות ספורות מהמושב מעון, מיד אחרי המושב השכן כרמל, הנוף משתנה בחדות. את עצי החורש מחליפות גבעות חוליות, ואת המושבים החקלאיים מחליפים יישובים בדואיים.
"מושב כרמל הוא הפתח למדבר יהודה", מסביר אפיק. "לכאורה זו החצר האחורית שלנו. אבל היא לא אחורית, היא קדמית. זו בדיוק המשמעות של לגור במדבר".
בצדי הדרכים, מתפרשים שדות צהובים נרחבים של חיטה ושעורה שכבר מוכנים לקציר – שדות שעד לפני שבועות בודדים היו ירוקים. "הרבה שנים לא הייתה כמות כזו של יבול", מוסיף אפיק. "הבדואים מאושרים".
תיירני חבל יתיר ממליצים לבאי פסטיבל הדובדבן להמשיך לאחר הקטיף אל גבי המים הצוננים, שהתמלאו במהלך השיטפונות הרבים שהיו במדבר יהודה בחורף האחרון. ניתן גם להצטרף לטיולים מודרכים ברכבים פרטיים, ולטיולי ג'יפים שחלקם אף מגיעים עד לעין גדי.
בדרך חזרה מהמדבר ניתן לעצור לאירוח בדואי באוהל של עדנאן משבט הג'האלין. "הכרתי אותו כשקיבלתי טלפון מלב המדבר ואמרו לי שהבן שלי צולע", נזכר אפיק. "הוא נקע את הרגל בנחל חבר, ועדנאן מצא אותו וטיפל בו. אחרי זה התברר שהאוהל שלו זו נקודה מסומנת במפות באפליקציות המטיילים".
עדנאן מציע למבקרים קפה מגרעינים לבנים שאותם הוא קולה במדורה ולאחר מכן טוחן בעצמו, וכמובן תה. "פה לא הייתה קורונה, הקורונה לא אוהבת את המדבר", צוחק ענדאן. "אנחנו כל היום שותים תה-קפה-תה-קפה, ואומרים ששתייה חמה כזו הורגת את הקורונה". בתיאום מראש, ניתן לתאם עם עדנאן גם ארוחה בדואית שלמה.
לפרטים נוספים ותיאום הגעה פרטית לאוהל: עדנאן – 052-5493956. לתיאום טיול "דובדבן במדבר" מודרך ברכב פרטי או בג'יפ: נחשון אפיק – 052-8239646.
תעלומת העיר היהודית סוסיא
ההיסטוריה של חבל יתיר עתיקה מאוד, וישנן עדויות להתיישבות באזור כבר מתקופת האבן הקדומה. על פי התנ"ך, במקום שכנו ערים של שבט יהודה וכן ערים של שבט לוי, והאזור מזוהה גם עם "מדבר זיף" שאליו ברח דוד המלך משאול המלך.
אחד מאתרי הדגל בחבל יתיר הוא סוסיא הקדומה – אתר ארכאולוגי שבו נמצאו שרידיה של עיר יהודית גדולה שהמשיכה להתקיים מאות שנים לאחר חורבן בית המקדש השני, והגיעה לשיא פריחתה בסוף התקופה הביזנטית ובתחילת התקופה הערבית בארץ ישראל, בין המאה ה-7 למאה ה-9.
בחפירות הארכיאולוגיות שהחלו בשנות השבעים התגלו מקוואות טהרה, בתי ומערות מגורים, מערות קבורה, בורות מים ובית בד – אך גולת הכותרת הייתה בית הכנסת העתיק, שנחשב לאחד מהגדולים והמפוארים שהתגלו בארץ ורצפתו מעוטרת בפסיפסים מרהיבים ובהם כתובות בעברית ובארמית וכן ציור של שתי מנורות בעלות שבעה קנים.
מראשית המאה ה-9 אין עדויות לקיום יהודי במקום, והיעלמותם של היהודים מסוסיא היא עדיין בגדר תעלומה למחקר. על פי חלק מההשערות, התושבים היהודים למעשה התאסלמו, ובית הכנסת הוסב לשמש כמסגד. העיר המוסלמית התקיימה במקום עד המאה ה-14, ואז נעזבה – מסיבה שאינה ידועה.
בסוסיא התגלתה גם מנהרת מילוט שנחצבה מתחת לפני השטח, ומקשרת בין פאתה הצפונית של העיר לבין חצר בית הכנסת. קיומה של המנהרה מלמד על צורכי הביטחון הגבוהים של תושבי המקום, וכן על היותו של בית הכנסת מקום מרכזי בתפיסת הביטחון של בוני העיר.
במערכת המילוט, שבה ניתן לבקר וללכת לכל אורכה, 12 אולמות ומחילות המקשרות ביניהם. באחד מהם התגלה מטבע שקל עשוי כסף מתקופת מרד בר כוכבא, ועליו הכתובות "שקל ישראל" ו"ירושלים הקדושה".
בסוסיא פועל גם מרכז מבקרים ומוזיאון, והפעילות בו כוללת גם חיזיון אור-קולי המוקרן באחת המערות שנחשפו באתר. הכניסה לאתר בתשלום: 26 שקלים למבוגר, 15 שקלים לילד. לפרטים נוספים – הקליקו.
היער הנטוע הגדול בארץ
למבקרים בחבל יתיר כדאי גם להגיע ליער יתיר, שהוא למעשה היער הנטוע הגדול ביותר בישראל. למרות שכמות המשקעים באזור זעומה למדי ורוב השטח מכוסה סלעי קירטון שאינם מעבירים מים כמעט, החלו בשנת 1964 יערני הקרן הקיימת לישראל - כנגד כל הסיכויים - בנטיעת עצים בין הטרשים על הגבעות הסמוכות לקו הפסקת האש דאז עם ממלכת ירדן. כיום, משתרע היער על פני כ-40 אלף דונם.
בשטח היער נמצאים אתרים היסטוריים ובהם חורבת יתיר, המזוהה עם עיר הלוויים המקראית יתיר, שממנה נגזר שמו של היער, וחורבת ענים שבה התגלה בית כנסת מתקופת התלמוד. גם הגן הלאומי תל ערד נחשב לאחד מאתרי היער.
קק"ל רישתה את היער בדרכי נוף והוסיפה בו חניוני נופש ושבילי הליכה רגליים, שדרכם אפשר להגיע לאתרים הפזורים בו. ביער עובר גם "שביל ישראל", ובעונת הסתיו פורחות בו חלמוניות. לפרטים על מסלולי הטיול ביער יתיר – הקליקו.
