ביקור במכרה נטוש
(צילום: ניצן דרור)
בגדה הצפונית של נחל ספונים שבמורדות הכרמל המערבי מסתתר מכרה נטוש ומסתורי. בועז בר שי, מורה דרך, משורר לעת מצוא וחובב מקומות נטושים, נתקל בו ממש במקרה במהלך ריצת בוקר מאתגרת במיוחד, והוא מוביל אותנו בבטחה במעלה השביל, דרך שדרות מוריקות של חורש טבעי ופרחי חצב, אל שורת מבנים נטושים ומאובקים, שכנראה שימשו כמשרדים ומחסני ציוד של המכרה הנטוש.
ההליכה בין המבנים הנטושים של המכרה הנטוש מעוררת אסוציאציות משעשעות ממערבוני הספגטי האיטלקיים: שיח יבש מתגלגל ברוח וחוצה את הרחוב הנטוש, חלונות מוגפים, גללי סוסים טריים, שקט מפחיד ומכונת ריסוק אבנים אימתנית שמטילה צל מאיים. בר שי חסר הפחד מציע לנו לטפס על מפלצת הברזל החלודה כדי לקבל תצפית על הנוף, וזה המקום להזהיר את הקוראים הנאמנים של סדרת הכתבות על "המקומות הנטושים" - מסוכן מאוד לטפס בסולמות גבוהים על מכונות חציבה חלודות - מדובר באזור דמדומים ללא חוק, ואין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במקום.
הנוף הנשקף מפסגת מכונת הגריסה המפלצתית מהמם במיוחד: הים הכחול במערב, והחורש הירוק שמקיף אותנו, מנסה להילחם ולכבוש בחזרה את הפצע הלבן והדוחה שבני האדם חצבו ופערו בצלע ההר. אף שאנחנו אמורים לבקר במכרה נטוש ולסבול מקלאוסטרופוביה, הפחד ממקומות סגורים, אנחנו תלויים בין שמיים וארץ על ברזל חלוד שמצופה בלשלשת יונים - ואני סובל מפחד גבהים. בר שי נראה אדיש לסיטואציה הקיצונית, והוא חוקר את גלגלי השיניים של המכונה ומעלה השערות לגבי אופי הפעילות של המכרה הנטוש: "מכאן היו מגיעות האבנים שהיו חוצבים מההר, וכאן הן היו נגרסות כלפי מטה והיו משולחות הלאה עם משאיות".
בחזרה לקרקע המאובקת, בר שי מוביל אותנו במעלה הגבעה אל פתח המכרה הנטוש והמסתורי. מדובר בדלת ענקית ומרשימה, שנקבעה על ידי מהנדסי המכרה בתוך צלע ההר. ברחבה שמול דלת הכניסה למכרה יש המון סימנים של סוסים, וניתן לנחש כי אלמונים משתמשים לעיתים בפתח המנהרה כאורווה זמנית.
כדי לספק את סקרנותם של הקוראים המסורים שלנו, אנחנו מוציאים מהתיקים פנסים גדולים וכבדים ומתארגנים לתנועה זהירה פנימה - לתוך האפלולית הלחה של עולם תת-קרקעי מאיים ומטריד. על רצפת האבן יש שלוליות עם צפרדעים גדולות, ומתקרת המנהרה לבנה יוצאים שרידי שורשים וטפטופי מים מעצבנים.
בספרות המקצועית וההיסטורית שקראנו בערב הכניסה למכרה הנטוש המליצו לצרף למשלחת המחקר התת-קרקעית כלוב עם ציפור כנרית, שאמורה לצייץ ולדווח על בעיות חמצן. כאן נאלצנו להסתפק בצלם האמיץ שנשלח לעומק המנהרה, כדי לייצר כביכול זווית צילום נכונה יותר.
לאחר שהתרגלנו לצעידה המונוטונית לאור הפנסים אל בטן ההר, החלו לעלות שאלות על ההיסטוריה של המקום. בר שי טוען כי "מדובר במכרה של אבן גיר, ומסיבות שונות הוא נסגר בתחילת שנות ה-90". מי שיודע פרטים נוספים מוזמן לכתוב לנו במייל האדום.
לאחר דקות ארוכות של הליכה חרישית, מאות מטרים לעומק האדמה, אנחנו מבחינים בפיצול מנהרות. בעזרת הפנסים אנחנו מזהים מצד שמאל גדר ברזל עם שער, ולהקת עטלפים עצבניים עושה רעש ומתעופפת מבוהלת מהאור.
בתקווה שהעטלפים יחזרו לישון, אנחנו מחליטים להמשיך ישר, ולאחר דקות ארוכות של צעידה בחשיכה מוחלטת אנחנו מגיעים לקצה המכרה. על הרצפה שרידים דוחים וחסרי ריח של נבלת כלב גדול וחסר מזל, ובר שי המעשי בודק את הקיר בקצה המכרה, מפורר בידיו גושי גיר לבן ורך - המינרל הבוהק והזרחני שאותו חצבו הכורים עד שהמכרה ננטש לאנחות. "נראה שבשלבים הבאים היה מסוכן לחפור והיו התמוטטויות, אז החליטו לעצור פה", אומר בר שי. "זה הגיר, זה החומר שהם חפרו".
אני מציע לנצל את ההזדמנות, לסיים את הצילומים הקריפיים ולהתרחק ככל האפשר מנבלת הכלב הדוחה של בני בסקרוויל שמסתכלת עלינו, אבל הצלם מתעקש שנבקר גם במנהרת העטלפים, ובר שי שמח להוביל. אנחנו חוזרים אחורנית אל שער הברזל של הפיצול ונכנסים לתוך אולם כדורסל תת-קרקעי ענק, ומעלינו מתעופפים במהירות עצומה עשרות עטלפי חרקים זעירים ונדירים. בר שי מעריך כי "כאן היה מרכז הפעילות של החציבה, אתה רואה את הסימנים על הקירות. גושי הגיר הגדולים שהכורים כרו יצרו את החלל העצום והמפתיע".
על הקרקע מצאנו ידית הפעלה של רימון תרגול צה"לי שלא התפוצץ, ושרידים של סוכה מוזרה מבד ברזנט. רגע לפני שאנחנו יוצאים מהמכרה הנטוש והאפלולי אל אור השמש הגואל והמחטא, אני מבקש מבר שי ההרפתקן להסביר לנו - מדוע הוא חובב מקומות מפחידים שבני האדם נטשו לאנחות?
"אני אוהב את החוויה של המתח הזה במקומות הנטושים: מה יקרה? האם תחזור או לא? מה תגלה? איך ההרפתקה הזאת תסתיים? הקסם הזה של המקומות הנטושים מאוד משמח ומרגש אותי". זה הזמן להודות לקבוצת "מבנים עתיקים_בתים נטושים" בפייסבוק, שיצרה את השידוך המוצלח.
אזהרה: המכרה הנטוש בנחל ספונים הוא אזור דמדומים ללא חוק. באתר יש בורות נסתרים ומפולות סלעים ומאוד מסוכן לבקר בו. אין בפרסום הכתבה המלצה לציבור לבקר במכרה הנטוש.
