במסגרת הטרנד "חפשו גם את הדברים החיוביים שהקורונה הביאה עימה", אפשר בהחלט לומר שאחד הגילויים של רובנו במהלך המגפה הוא הטבע העירוני המקיף אותנו. זה שבהיעדר רכבת אווירית חובקת דיוטי פרי וטיסות על המשקל חזרנו להבחין בו וגילינו שוואלה, גם במסגרת האלף מטר שלנו אפשר להשיב את הנפש. ועכשיו, משהגילוי הזה מלווה אותנו, וכולנו כבר יודעים עד כמה עמוקה השפעת הריאות הירוקות על מרחב הנשימה ורווחת הלב, זה הזמן לחפש טבע עירוני גם מעבר לאלף המטר של כל אחד מאיתנו.
קחו למשל את הטבע העירוני הסובב את ירושלים ולעיתים נטוע בטבורה של העיר, שבדרך כלל מתקשרת בתודעה שלנו עם מורשת מקודשת וארוכת שנים, סכסוכים לאומיים ותרבותיים ושפים שעושים קסמים בצלחת.
אל השטחים הפתוחים של העיר הטעונה בישראל – לא רק בהיסטוריה אלא גם ביופי – יצאתי עם יערה ישראלי, האקולוגית הראשית של עיריית ירושלים בשבע השנים האחרונות (כן, יש תפקיד כזה ובהמשך נלמד עליו מעט יותר), שהובילה אותי בין מוקדים שונים וירוקים בירושלים ובטבעת המקיפה אותה – והרגשתי למשך כמה שעות שאני בתוך עיר מקלט של עצירה והיטענות.אז אם בא לכם לגנוב כמה שעות או גם זמן קצר של נשימה והשבת נפש בתוך היומיום הסוער של ירושלים, הנה ההמלצות הכי ירוקות שתמצאו בתוך המולת החול, הקודש והאספלט.
כדאי לדעת שיותר מ-40 אחוזים משטחה של ירושלים הם שטחים פתוחים וטבע עירוני. זו גם הסיבה לכך שבקורונה כיתות רבות בעיר יצאו ללמוד בחיק הטבע, פשוט היה להן לאן להגיע. בסך הכל יש בירושלים ובסביבותיה למעלה מ-100 נקודות או אתרים שעונים על ההגדרה טבע עירוני, ואפשר למצוא את הפירוט באתר העירייה. שוטטנו למשך שש שעות, שיטוט נינוח, בין כמה מוקדים שיערה בחרה עבורנו, לפי ראות עיניה. אין סדר שבו צריך לבקר במקומות שאליהם הגענו וגם לא חייבים לעבור בכולם. אפשר גם לבחור בכל מקום אחר שתרצו. אבל חובה להגיע לפחות לחצי שעה לכל מקום, להשאיר את הנייד סגור ואת הראש פתוח ולגמוע את הטבע שמסביב, שמשנה את פניו מאביב פרחוני – כשאנחנו ביקרנו הוא היה שטוף צהוב, ולבן וסגול – לקיץ בלתי מתפשר. אז כדאי למהר, כדי להרוויח לא רק את זנב הפריחה והטבע הירוק, אלא גם את מזג האוויר הנוח של העונה.
התחנה לחקר ציפורי ירושלים
מדובר במקום ראשון מסוגו בארץ – תחנה שהוקמה במיוחד כדי לקלוט ולתעד ציפורי שיר נודדות שעוצרות פה כחלק מהמסע שלהן בין יבשות וטמפרטורות. זהו אתר חשוב מאוד לחובבי הצפרות, שרבים מהם גם מתנדבים בפרויקט הטיבוע שפועל כאן בכל שנה באביב בשעות הבוקר המוקדמות. פרויקט הטיבוע נועד לאסוף מידע על הציפורים הקטנטנות והיפהפיות שעוצרות כאן לכמה ימים כדי לאגור מזון וכוחות לפני המשך הדרך לאירופה, להעביר בה את חודשי הקיץ.
רשתות הערפל נפרסות כאן בכל בוקר לפני הזריחה, הציפורים הקטנות נלכדות בכיסי הרשת הדקיקים, ידיים טובות ורגישות של המתנדבים הדואגים אוספות אותן לשקיות בד ומביאות אותן לתחנת הטיבוע, שם הן נאספות אל כף יד – משקלה של כל ציפור מזערית כזו שבעה גרם, וגודלה כגודלו של משמש עונתי. כאן מודדים להן את אורך הכנפיים, את המשקל ואוספים נתונים נוספים, וכמובן גם מטבעים אותן להמשך מעקב. התהליך נמשך דקות ספורות ובסיומו משחררים את הציפורים, והן ממהרות לרפרף בכנפיים אל החופש. חלקן נוחתות בבריכת הטבע העירונית שהוקמה כאן, ובזמן שהן מתרחצות ומשתובבות, נכנסות ויוצאות מהסבך המפושט כאן ביופי מרגיע, אנחנו מביטים בהן מבעד לחרכי ההצצה שבנויים סביב הבריכה.
הכניסה לכאן לא כרוכה בתשלום, אלא אם כן מדובר בקבוצות גדולות ואז העלות היא סמלית. ואכן מגיעים לכאן תלמידות ותלמידי בתי ספר וישיבות, חובבי ציפורים וחובבי שקט שעוצרים את המולת היום לכמה דקות או שעות, ופשוט נושמים את הטבע. אפשר לשוטט במקום, להתרשם מפתחי הקינון בכתלים הבנויים מאבן ירושלמית, לטפס אל הגג החי שעל משטח הבטון שלו הניחו אדמה לטובת צמצום האורבניזציה, והטבע דואג לצמח עליה את נפלאותיו לפי חילופי העונות. אל תשכחו להביא משקפת, והרבה שקט. ואם אתם שולפים את הנייד, זה לא כדי לקבור בו את המבט, אבל בהחלט בשביל לצלם פריים מנצח לסטורי.
רחוב רוטשילד 2, ירושלים. ראשון־חמישי בין 16:00-09:00, המצפור במקום פתוח 24/7. טלפון: 02-6537374.
פארק עמק הצבאים
את המקום משיב הנפש הזה, שאין ירושלמי שלא מכיר, הקימה עיריית ירושלים בשנת 2015 לאחר מאבק של איגוד הגופים הירוקים ותושבי השכונות הצמודות (הולי-לנד משקיפה ממעל, על כל המשתמע מכך). הריאה הירוקה שומרה לבסוף על שטח שהוחכר עד אז לקיבוצי האזור לטובת חקלאות של עצי פרי – שמקצת מהם עדיין נטועים כאן, ומוסיפים יופי ומשמעות למקום הנהדר הזה, המצוי בלב המרחב הבנוי.
"אוכלוסייה כלואה" קוראת ישראלי ל-74 הפרטים ("זה המספר העדכני לספירה האחרונה שערכנו השבוע"), בעדר הצבאים הים-תיכוני, שנחשבים מין בסכנת הכחדה עולמית ומוגנים כאן לנפשותיהם במה שהוא בעצם פארק הטבע הקהילתי הגדול בארץ.
כלואים? הם בכלל מרוצים כאן?
"נראה שכן. תסתכלי בעצמך", ישראלי מצביעה לכיוונם של צבאים המלחכים במרחק עשב שהוא ירוק עדיין ונראים כמו משפחה – שניים גדולים ועוד אחד קטן יותר. "הם מתנהגים כאן כמו בטבע מבחינת מנהגי החיזור, סימון הטריטוריה (ישראלי מצביעה על תלולית של גללים שחורים קטנטנים), רבייה ועוד. נכון, המגוון הגנטי שלהם מצטמצם, כי הם מתרבים רק בינם לבין עצמם, וזה מייצר עמידות פחותה, אבל הם גם מוגנים כאן מפגיעה של תנים או כלבים, ונתונים לפיקוח וטרינרי, שמיטיב איתם", אומרת ישראלי.
העין לא שבעה מהמרחבים הפתוחים שבהם מתרוצצים במרחק צבאים שמדי פעם מגיחים מתוך הסבך. יש מבקרים שבשעת בוקר מנומנמת ומוקדמת יושבים כאן בכיסאות צבעוניים לצד המים, יש שרוכבים על אופניים או עושים הליכה. המקום הוא חלק ממסלול הצעידה של רבים מהתושבים בסביבה, "וגם הקהל למד לטייל כאן בצורה מתחשבת בטבע", מציינת ישראלי. זה אומר שלמרות שהגדרות שמפרידות בין שטחי המחיה של הצבאים לשטחי הצעידה של האדם הן מינימליסטיות - אף אחד לא מתעלם מהן, אין כאן פחי זבל כדי שהצבאים לא יחטטו בהם והמטיילים אוספים איתם את האשפה בצאתם. ובכלל, "מתכנני הפארק זכו בפרס על התכנון שלו כפארק טבעי קהילתי, בזכות החיבור בין צורכי הטבע ותשתיות קולטות קהל", מתגאה ישראלי ומוליכה אותנו אל תאי הצפייה, בשבילי ההליכה שהושארו טבעיים ועוברים בין חלקות חקלאיות המטופלות בשיטות מינימליסטיות של פעם, כולל חרמש, ובין עצי הפרי שהושארו כאן ומניבים בעונתם.
אנחנו מתיישבות על כיסאות העץ ומחרכי הצפייה ניבטים פני המים. מולנו סבך של צמחייה שמתוכו עולה קונצרט אביבי של חיזור הצפרדעים והקרפדות, ופתאום נגלה זן של ברווזים בצבע חום, שאני לא מכירה. "אלה הם צוללי ביצות, שנקראים בחיוך 'ברווזי שוקולד'", מסבירה ישראלי כאשר אני עוקבת בעזרת המשקפת אחרי מסלול השיוט שלהם בבריכה סבוכת הצמחייה. שעה שלמה חולפת ברוגע ובנעימים, ואנחנו ממשיכים ליעד הבא, ועוברים שוב בתוך המרחבים שבהם מקפצים הצבאים, כאילו אנחנו בסרט של דיסני.
פארק עמק הצבאים בווייז. פתוח כל ימות השבוע בין 19:00-06:30, טלפון: 02-9927699.
גבעת התנ"ך
גבעת התנ"ך שנמצאת ברחוב הר חברון באזור שבין פארק הפעמון ועמק רפאים, היא גבעה חשופה וסלעית, והכיפה האחרונה בעיר הבנויה שהושארה במראה טבעי נטול בנייה. מכיוון מזרח היא משקיפה על דרום העיר העתיקה, וכנסיית דורמיציון, מצפון אפשר לראות את מגדל ימקא ומגדל דוד שבולט בתוך החומה, ובמרחק נשקפים הר הצופים והר הזיתים. ויש גם מבט פוליטי שנשקף מכאן – כשצופים מזרחה וצפונה נראית במלוא הדרה המרגש חומת העיר העתיקה, וכאשר מסיטים את הראש דרומה ומזרחה אפשר לראות חלקים של החומה החדשה.
"תמיד יש כאן אנשים", אומרת ישראלי ומצביעה במרחק לכיוונה של משפחה דתית שמבלה כאן עם הילדים בשעת צהריים חמימה. מטפסים לכאן בגרם מדרגות המוליך מהחניה החינמית שלמרגלות הכיפה, ואם הבאתם איתכם משהו לשתות, זה המקום לפתוח את הפקק, בעוד למרגלותיכם, שאון העיר על מכוניותיה נבלע בהמולת הרוח המלטפת את הצמחייה הירוקה רגע לפני משק כנפי הקיץ. אם הייתי מציירת, זה הספוט שהייתי מציבה בו את כן הציור שלי.
גבעת התנ"ך בווייז, רחוב הר חברון.
הטבע שמסביב להר חומה
אזור שהוא אתר טבע עירוני נרחב למדי ושווה מאוד להגיע אליו, כי הוא גם שטח פתוח שאין בו שום התערבות – הוא זה שמקיף את שכונת הר חומה שנמצאת בדרום מזרח ירושלים, בואכה בית סחור ובית לחם. באזור שמצפון־מערב להר חומה יש גבעה שנקראת "גבעת ארבע", שסביבה 360 מעלות של נוף ושנמצאת בצמוד למנזר מאר אליאס. בחלקה תמצאו מטעי זיתים עתיקים של המנזר ומשם גם יוצאים שבילים שכאשר מטפסים בהם ניתן לראות שרידים ארכיאולוגיים עתיקים ביותר גם של גיתות וגם של אמות מים. בפסגת הגבעה יש גם שאריות של מוצב ירדני שהיה במקום ובו מספר תעלות חפורות הקרובות לקו פרשת המים. אנחנו נמצאים בדרום-מזרח ושכונת הר חומה נמצאת כבר קרוב מאוד לקו פרשת המים, וכל מה שממזרח לו הוא כבר אזור עם צמחיית ספר־מדבר, כאשר כל הצמחייה המערבית היא ים תיכונית יותר.
בהמשך, אחרי העלייה לגבעה, יורדים בנסיעה לכיוון שכונת הר חומה, ושם בחלקה הדרום־מזרחי של השכונה אפשר לעצור את הרכב ולצאת לטיול רגלי מרגש ביותר. באזור שאריות של חקלאות עתיקה, טרסות שעדיין בנויות, שומרות – מבנה עגול הבנוי מאבני המקום, שבו נהגו לשבת בעת העתיקה השומרים שהשגיחו על התבואה, או שבתוכן אגרו את התבואה. מרגש לטייל באזור הוואדי שמקיף את כל הר חומה ממערב למזרח בחלקה הדרומי, בשטח לצד העדויות הארכיאולוגיות יש צמחייה מקומית, שרידים של חקלאות עתיקה ברוח ארץ התנ"ך, וכן בעלי חיים כמו הצבי הארצישראלי שגם כאן הוא כלוא. מדוע כלוא אם השטח כה רחב ידיים? כיוון שכאשר הקימו בחלק הדרום-מזרחי את גדר ההפרדה מאזור בית סחור, למעשה 30 הצבאים בשטח נותרו כלואים במרחב המחיה הגדול.
מגבעת ארבע ועד לאזור הזה שמדרום להר חומה משתרע טבע פראי עם מעט עצי זית עתיקים, שמקיף את כל השכונה, ואפשר לטייל בו גם כמה שעות טובות, בשקט ובשלווה. אבל האזור עדיין בתהליך של הנגשה למטיילים, אז הסתובבו כאן בזהירות בבקשה.
בווייז כוונו למנזר מאר אליאס.
גן לאומי עין כרם
כולם מכירים את שכונת עין כרם הציורית בחלקה המערבי של ירושלים. זה הזמן לשוטט בטבע העירוני שלה. ויש לה הרבה ממנו. אנחנו נשוטט במורדות עין כרם, בשטח שמבחינה רשמית ידוע כגן הלאומי עין כרם, שאליו ניתן להגיע מכמה כניסות, כיוון שאין מדובר במקום מגודר וסגור. שימו בווייז ותוכלו לבחור אם לעלות מכיכר כרם לכיוון עין כרם, או להיכנס ברכב מאזור נחל סורק בדרך עפר. אפשרות נוספת היא הליכה מבוסתן המעיין שמתחיל בסמוך למעיין מרים. בירידה רגלית יפה מתוך הבוסתן מתחברים לאזור.
כאשר מטיילים בתוך הטבע הפראי של אגן עין כרם, העין שוטפת את הנוף שחובק את החקלאות המסורתית והים-תיכונית שמאפיינת את המקום, את השילוב הירוק-כהה והחום העמוק של הטרסות העתיקות והבוסתנים העתיקים, ואת יערות האורנים שניטעו בידי אדם, המאפיינים את האזור.
בתחתית של אגן עין כרם ערוץ נחל סורק, ואפשר לרדת לכיוון ולצפות בסכר בית זית, שאוגר את מי הגשמים בחורף ויוצר מאגר עונתי. גם באזור הזה כמו באזורים אחרים סביב ירושלים אפשר לראות שהוואדיות והנחלים שמתחברים עד לעיר הבנויה הם בגדר "אצבעות ירוקות" (ראו מילון מונחים בסוף הכתבה) שמייצרות את השטח האקולוגי העירוני. בהן עוברים מסדרונות מקומיים של טבע טבעי, למשל הנחלים, שיורדים ממש מהאזור הבנוי שנמצא על ההר. דוגמאות לכך הם ואדי עין כרם וערוץ נחל רבידה.
כשאתם מטיילים כאן זכרו שלאורך ההיסטוריה אגן עין כרם היה המקום שממנו המשיכו דרכי העלייה לרגל לכיוון ירושלים. עכשיו משפסענו גם אנחנו בשבילים טעוני ההוד והמורשת, אפשר לחזור אל השכונה הבנויה, לשבת ברחוב הראשי הציורי, שבסמוך לו עובר גם שביל ישראל, וללגום משהו קר או חם, בקיוסקים או בבתי הקפה.
בווייז כוונו לגן לאומי עין כרם.
מה זה אקולוג עירוני ומי צריך אותו?
תפקידו של האקולוג העירוני מאגד תחת מטרייה אחת את ההיבטים השונים של תכנון, ניהול, שמירה, טיפוח ויצירת טבע יש מאין במרחב העירוני. בין פעולותיו: שמירה על ערכי טבע, מציאת האיזון המיטבי בין שמירה על השטחים הפתוחים והטבע העירוני לבין המשך הפיתוח והתכנון של המרחב הבנוי וצורכי העיר. "זה תפקיד חדש יחסית, ואין ספק שבתקופת הקורונה הוכח עד כמה החיוניות של השטחים הפתוחים הקרובים לבית במרחק הליכה קיבלה משנה תוקף ומכאן גם החשיבות של שמירה וטיפוח ושיקום של אתרים שקרובים לשכונות השונות בירושלים, או בכל עיר אחרת", אומרת ישראלי.
מילון טבע אקולוגי
חוסן עירוני – היכולת של העיר להתמודד עם שינויים ומשברים כדוגמת משבר האקלים. מגוון ביולוגי עשיר ושטחים טבעיים פתוחים במרחב העירוני תורמים ליצירת ויסות, עמידות והעצמת החוסן העירוני.
מסדרון אקולוגי – רצף של שטחים פתוחים לסוגיהם המבטיחים את תפקוד המערכות האקולוגיות למען האדם והטבע. שטחו של המסדרון מאפשר קיום של מחזורי חיים שלמים ומעבר מגוון רחב של אורגניזמים.
אצבעות ירוקות – שטחים פתוחים טבעיים המקושרים לשטחים פתוחים נרחבים במעטפת העיר וחודרים אל תוך המרחב הבנוי, ובכך תומכים ומזינים את אתרי הטבע ואת המגוון הביולוגי בתוך העיר הבנויה.
