העיר הקדומה מודיעין, שעל פי ההערכות שכנה באזור שבו נמצא כיום יער בן שמן, נודעה כמקום מושבם של החשמונאים ובפרט כמקום שבו פרץ המרד של היהודים בשלטון היווני – מרד שבזכותו טוהר בית המקדש בירושלים ונחנך מחדש – ולזכר הניצחון במרד מצוין חג החנוכה. לכבוד החג, הכנו לכם המלצה לטיול חורפי בעקבות המכבים.
מיקומה המדויק של מודיעין הקדומה אינו ידוע, אך נראה ששמה של העיר השתמר בשמו של הכפר הערבי אל-מידיה שנמצא בפאתי היער. לא רחוק מהכפר, נמצא האתר המכונה "קברות המכבים" – בנסיעה על כביש 443 מכיוון גוש דן, פונים שמאלה על פי השילוט.
על גבעה קטנה בגובה של 239 מטר מעל פני הים ניצבת במת סלע ועליה שתי שורות של קברי אדם – בסך הכול תשעה קברים חצובים בסלע, וכל אחד מהם כולל שני כוכי קבורה מופרדים. על פי המסורת, מדובר בקבריהם של בני משפחת חשמונאי, למרות שהממצאים הארכיאולוגיים מצביעים על כך שככל הנראה מדובר במבנה קבורה מהתקופה הביזנטית.
עם זאת, סמוך למקום התגלו גם מערות קבורה מתקופת בית המקדש השני, ובהן ארונות קבורה קטנים שעל חלקם כתובות בעברית וביוונית. בנוסף, תושבי הכפר אל-מידיה כינו את האתר "קובור אל-יהוד" או "קובור סולטן אל-יהוד" – "קברי היהודים" או "קברי מלך היהודים".
את זיהוי האתר כ"קברות המכבים" קבעו בדצמבר 1907 מורי ותלמידי גימנסיה "הרצליה", שביקרו במקום והדליקו בו נר ראשון של חנוכה. בשנת 1945 קבעה תנועת מכבי העולמית את האתר כנקודת זינוק ל"מרוץ לפיד החנוכה" ממודיעין לירושלים - מנהג שנמשך עד היום.
הליכה של כקילומטר צפונה מ"קברות המכבים" בשביל המסומן האדום מובילה אל מבנה אבן המקורה בכיפה ומכונה בערבית "שייח אל-ררבאווי" ובעברית "חורבת הגרדי" – על שמו של יוחנן הגרדי, הלוא הוא יוחנן החשמונאי. לפני כמה שנים, זיהתה "האגודה למען קברי צדיקים" את האתר כמקום קבורתו של מתתיהו החשמונאי ואף הציבה במקום מצבה עם שמו – על אף שאין לזיהוי זה שום צידוק מחקרי.
מוזמנים ליהנות מפריחת החורף
יער בן שמן הוא אחד מגושי היערות הגדולים בארץ, והוא משתרע על פני כ-30 אלף דונם בין הערים לוד ומודיעין-מכבים-רעות. אדמות היער נרכשו על ידי הקרן הקיימת לישראל ב-1905, ובשטח ניטעו עצי זית והוקם בית החרושת לשמן "עתיד". אלא שגידול הזיתים בשטח לא הצליח וב-1915 נשרף המפעל כליל. לאחר מכן, המליצו המומחים לקק"ל על נטיעת עצי סרק בשטחים שאינם מיועדים לעיבוד או להתיישבות – וכך ניטעו עצי הברוש והאורן שצובעים כעת את מורדות ההרים בירוק.
מלבד "קברות המכבים", יער בן שמן מציע עוד שלל אתרים ומסלולים מעניינים ובימים אלו גם פריחה יפה של רקפות, כרכומים, נרקיסים ואף סתווניות שפרחו השנה מאוחר יחסית בגלל הגשמים המאוחרים. בהמשך החורף יפרחו כאן גם הרבה כלניות.
למטיבי לכת מומלץ לטייל לאורכו של נחל גמזו, אשר עובר בחלקו הדרומי של היער. המסלול מתחיל בחניון מצפה מודיעין – מכיוון גוש דן, פונים ימינה בכביש 443 על פי השילוט. המסלול אינו מעגלי, ויש להשאיר רכב לאיסוף בסופו – בחניית בית העלמין של מודיעין.
ניתן להתחיל בהליכה של כ-250 מטרים בשביל העפר עד שמגיעים אל מגדל התצפית, אשר מעוצב כלפיד שמסמל את מרד החשמונאים. המגדל, שנועד לשמש את יערני קק"ל לצורך תצפית שריפות, אינו פתוח לציבור – אך ניתן לעלות על גרם המדרגות שמוביל אליו.
לאחר הביקור במגדל, חוזרים אל שביל הגישה שמוביל מהכביש אל החניון ומחפשים את מסלול ההליכה המסומן כחול אשר יוצא מצידו המזרחי של שביל הגישה. שימו לב שהשביל חופף בחלקו למסלול אופניים, ולפעמים רוכבים בו גם אופנוענים.
ממשיכים במסלול הכחול עד למפגש עם "שביל ישראל" (סימון לבן-כחול-כתום) – ופונים דרומה (שמאלה) אל השביל החדש. לאחר הליכה קצרה מגיעים למפגש שבילים נוסף, הפעם עם מסלול המסומן באדום. פונים מזרחה (ימינה) את המסלול האדום – שנמתח בצמוד לאפיק נחל גמזו. חפשו בצדי השביל את פריחת הכרכום החורפי בצבע לבן.
סיפור על מערה, עכבישים וחיילים רומים
השביל האדום מוביל אל "בקעת הנזירים" – עמק רחב באפיק נחל גמזו, ובו כמה אתרים ארכיאולוגיים. האתר הבולט ביותר הוא מערת אל-חביס, אשר שימשה כנראה כחאן עבור עולי הרגל בדרכם לירושלים. בתוך המערה ניתן לראות כוכי שינה וצלבים חרוטים על הקירות.
המסורת מזהה את המערה כ"מערתא דלוד" שבה, על פי האגדה, הסתתר התנא נחום איש גמזו, שחי במאה ה-2 לספירה והיה ממוריו של רבי עקיבא. מסופר כי בעת שהיה התנא בדרכו ללוד, הוא הבחין בקבוצת חיילים רומים שחיפשו אותו – ונכנס להסתתר במערה. העכבישים שהיו במקום מיהרו לטוות מסך צפוף של קורים וכיסו את פתח הכניסה למערה – כך שהחיילים היו בטוחים שאיש לא נכנס אליה, וכך חייו ניצלו.
כ-100 מטרים ממערת אל-חביס נמצאת מערת קבורה רומית, ומעל הפתח שלה תבליט של עיט – סמל האימפריה הרומית. במרכז העמק, ליד עץ השיזף הענק, נמצאת בריכת מים גדולה – בריכת ביר א-שמי – שכנראה שימשה בימי קדם לאגירת מי נחלים לצורכי חקלאות.
לאחר הסיור ב"בקעת הנזירים", ממשיכים אל נקודת סיום המסלול. ניתן לקצר את הדרך ולעלות בשביל הלא-מסומן היישר אל בית העלמין, אך העלייה מעט תלולה. לחילופין, ניתן לצעוד במסלול המסומן כחול, אשר עוקף את השלוחה שעליה נמצא בית העלמין, ומוביל היישר אל רחבת החניה.
אורכו של המסלול המלא כ-7 ק"מ והוא בדרגת קושי קלה. משך ההליכה כשלוש-ארבע שעות. מי שמעוניין לטייל ב"בקעת הנזירים" בלבד יכול לחנות בחניית בית העלמין של מודיעין, ומשם לצעוד במסלול הכחול – ולשוב באותה הדרך בתום הסיור.