צפו: סיור וירטואלי בעיר העתיקה בירושלים
(צילום: חנן בר אסולין)
עבור 1.8 מיליארד מוסלמים ברחבי העולם, חודש הרמדאן שהחל ב-24 באפריל, היה השנה אחר לחלוטין; ימים ספורים לפני תחילתו של החג, נאלץ העולם המוסלמי כולו, להתמודד עם הריחוק החברתי וההפרדה מבני המשפחה שנכפו עליו, בצל מגפת הקורונה.
ובדומה לחג הפסח שלנו, דווקא בזמן בו המוסלמים נוהגים להתאחד עם משפחותיהם בחגיגה שכוללת תפילות וארוחות משותפות - השנה הם נאלצו להישאר איש-איש בביתו, כשאת הקריאה המסורתית לתפילה הבוקעת מהמסגדים - החליפו הפצרות חוזרות ונשנות במאמינים להתפלל בביתם.
ממדינות כמו סנגל שבאפריקה ועד לאלו שנמצאות בדרום-מזרח אסיה, וגם אצלנו - בכפרים הערביים בצפון, בנצרת וביפו, וכן ברחובות העיר העתיקה בירושלים - חגיגות הרמדאן השנה היו רחוקות שנות אור מאלו שנערכות מדי שנה; חנויות הממתקים המסורתיות נותרו נעולות הפעם, ואת המוזיקה ברחוב המוסלמי החליפה דממה שכמותה לא נשמעה זמן רב, ודאי לא בתקופה זו של השנה.
"בשנים רגילות חודש הרמדאן הוא החודש העמוס, המקושט והחגיגי ביותר, עם הגעתם של מאות אלפי מתפללים לאזור, ובפרט לעשרת הימים האחרונים של החודש, ורבים מהמתפללים נשארים ללון בעיר בתקופה הזו", מספר מורה הדרך עמי (עמיאל) מיטב.
"רחובות העיר העתיקה והחנויות בה מתקשטות, ובשעות הערב מקבלות את מאות אלפי המתפללים עם הרבה אוכל חגיגי המוגש בארוחות משפחתיות, קבוצתיות ובמסגדים. ברקע מתנגנת מוזיקה מסורתית, מסביב אורות צבעוניים וריחות של קפה ומתוקים נישאים באוויר - חגיגה שלמה הנמשכת לאורך כל הלילה", הוא מוסיף.
"אפילו באינתיפאדה השנייה הרחובות היו מלאים יותר"
הרמדאן, הוא החודש התשיעי בשנה המוסלמית. הוא מתפרש על פני תקופה שנעה בין 30-29 יום, ולקראת סיומו - חל ה"לילת אל-קדר", שבו על פי המסורת המוסלמית ניתנה הגרסה הראשונה של הקוראן למוחמד. בסיומו של החודש נחגג ה"עיד אל פיטר", חג מוסלמי אותו מציינים בשלושת הימים הראשונים של חודש שוואל (החודש העשירי בשנה המוסלמית).
לאורך כל חודש הרמדאן - מהזריחה ועד השקיעה - נמנעים המוסלמים מאכילה ושתייה, וכן מפעולות נוספות כמו עישון, יחסי מין וקיום חתונות. בשנים שגרתיות - לילות הרמדאן מלווים באווירת חג, מוזיקה וארוחות משותפות.
"חודש הרמדאן הוא העמוס ביותר בעיר העתיקה", אומר מיטב. "בכל שנה, מאות אלפי מתפללים מישראל ומהגדה המערבית עוברים דרכה כדי להתפלל במסגד אל אקצא שבהר הבית. בממוצע, מגיעים 160,000 מתפללים לתפילות יום השישי בחודש הרמדאן - כל שנה. בשנה שעברה, ביום שישי האחרון לאותו חודש, נרשמו כ-300,000 מתפללים שעברו בעיר העתיקה", הוא ממשיך לתאר.
"אגב, בשנים רגילות, התקופה הנוכחית היא העמוסה ביותר בעיר העתיקה, ולא רק בגלל הרמדאן אלא גם בשל חג הפסחא אותו מציינים הנוצרים. משמעות הדבר היא שיחד עם מאות אלפי המתפללים המוסלמים אשר מגיעים לעיר אורך כל החודש, מגיעים גם עשרות אלפי מתפללים נוצרים שפוקדים את הכנסיות בעיר העתיקה ועוברים דרך סמטאותיה".
מלבד הפגיעה במסורת העתיקה ובמאמינים שנאלצו השנה לוותר על הגעתם לירושלים, נפגעו גם הסוחרים והרוכלים הפועלים בשוק שבעיר העתיקה.
"זו בהחלט הייתה שנה שונה ומורכבת עבור כולם", אומר מיטב, שגם הוא עצמו נפגע כתוצאה מאי הגעתם של התיירים לעיר. "לבעלי הבסטות והחנויות זו מכה קשה וכואבת במיוחד. רבים מהם עדיין לא חזרו לעבוד, לעומת חנויות אחרות בעיר, אלו משרתות בעיקר את התושבים המוסלמיים שמתגוררים באזור וחזרו לפעילות".
לצד הרוכלים, נפגעו גם רבים מעסקי התיירות בעיר העתיקה, בהם מאות אכסניות וכנסיות שונות, שלכל אורך השנה - ובפרט בתקופת החגים - מארחות מאות אלפי מתפללים. השנה, כאמור, הן נותרו שוממות.
"יש לציין שהשנה גם ברכת הכוהנים, אליה מגיעים עשרות אלפי יהודים מרחבי העולם, לא התקיימה כסדרה, ורק למספר אנשים מצומצם מאוד מותר בימים אלו להתפלל בכותל המערבי", הוא מוסיף.
כמי שמכיר את העיר העתיקה כמו את כף ידו, האם זכורה לך תקופה בה היא הייתה ריקה כמו בימים אלה?
מיטב: חד משמעית לא. אפילו בזמן האינתיפאדה השנייה היו יותר אנשים בעיר מאשר בחודש האחרון. אין ספק כי זהו חודש משמעותי ביותר מבחינה כלכלית לכל הסוחרים באזור, והמשמעות היא שהשנה אותם סוחרים נפגעו קשה מאוד".
"אחרי משברים גדולים - מגיעה תקופה של צמיחה"
לצד הרמדאן המוסלמי והפסחא הנוצרי, החודש יחול גם "יום ירושלים". בשנים שגרתיות, מועד זה נחשב ליום עלייה לרגל של יהודים מהארץ ומחו"ל - שפוקדים את רחובותיה של העיר, בהם גם אתרים מרכזיים דוגמת הכותל ומגדל דוד.
"מגדל דוד הפך ברבות השנים להיות סמלה של העיר, כיוון שבמשך אלפי שנים הוא היה 'המגדלור' של ירושלים. כאשר ראו אותו עולי הרגל מרחוק, הם ידעו שהגיעו אל חוף המבטחים - אל ירושלים", אומרת אילת ליבר, מנכ"לית מוזיאון מגדל דוד. "המגדל, למעשה, סימל תמיד את התקווה ואת הגעגועים לירושלים בתפארתה, אל העוצמה ואל היופי של העיר בעבר", היא מוסיפה.
מצודת מגדל דוד העתיקה נחשבת לפנינה ארכיטקטונית וארכיאולוגית, המשלבת מתחמים המייצגים את קשת התרבויות ששלטו בעיר משלוש הדתות – יהדות, נצרות ואסלאם. "מגדל דוד הוא הלב הפועם של ירושלים, שמחבר בין העבר העשיר הטמון בין אבניו להווה, כלומר לירושלים המודרנית והעכשווית", היא אומרת.
על אף שהשנה, כאמור, האתר העתיק וירושלים עצמה ריקים מאנשים, ליבר מצליחה לשמור על אופטימיות, הרבה בזכות העיר אותה היא כל כך אוהבת.
"דווקא בימים אלה של מגפת הקורונה, ניתן ללמוד שיעור חשוב מההיסטוריה בת 4,000 השנה של ירושלים", היא אומרת ומסבירה: "העיר ידעה בעברה ימי פאר וחורבן, ועברה תקופות קשות של מגפות, רעב, מלחמות ומצור - פעם אחר פעם. מכאן, שהפרספקטיבה ההיסטורית מלמדת אותנו שגם המשבר הנוכחי יחלוף, ושלרוח האנושית יכולת מופלאה להתגבר על משברים גדולים ולצמוח שוב".
זאת מחשבה אופטימית במיוחד, הלוואי ואכן כך יקרה.
"ודאי, ויש גם דוגמה חיה: רק לפני 120 שנה התמודדה ירושלים עם מגפה קשה – הכולרה, אשר הביאה בסופו של דבר ליציאה מן החומות, לבניית שכונות חדשות ולפריצה הגדולה של העיר במאה ה- 20. פעם אחר פעם הצליחה ירושלים לשוב ולהתאושש, לפרוח ולשגשג, ובדרך כלל - דווקא אחרי משברים גדולים - הגיעה תקופה של פריצת דרך וצמיחה גדולה".
