בחזרה אל העיר העתיקה
(צילום ועריכה: רון פלד)
בימים אלה, ימי הסגר, שערי העיר העתיקה בירושלים סגורים ומחסומי משטרה מונעים ממי שאינו תושב המקום מלהיכנס. יצאתי לסיור מיוחד בעיר שבשנים רגילות מהווה יעד חובה למיליוני תיירים, אך כעת היא שוממת. לפני שנצא לדרך, ספוילר: יצאתי אופטימי – הקורונה תפסיד, התיירים ישובו.
נתחיל עם מבוא מזורז לעיר העתיקה. היא שוכנת בגובה של בין 750 ל-800 מטרים מעל פני הים. שטחה הוא כמעט קילומטר אחד רבוע, כאשר הר הבית משתרע על פני 17 אחוזים מהשטח. היקפה של חומת העיר העתיקה הוא 4.7 קילומטרים, והיא נבנתה ברובה בתקופה העות'מאנית בין השנים 1536 ל-1541.
בעיר העתיקה ישנם 142 רחובות וסמטאות באורך כולל של 19 קילומטרים. מספר התושבים בעיר העתיקה עומד על כ-36 אלף בני אדם, מתוכם כ-27 אלף מוסלמים, כ-6,000 יהודים, כ-2,500 נוצרים וכ-500 ארמנים. אפשר לומר שמדובר בעיר/שכונה הצפופה ביותר במדינת ישראל. עוד על הפרק: כ-50 כנסיות ומנזרים, 33 מסגדים (מחוץ להר הבית) ויותר מ-30 בתי כנסת.
הצטרפתי אל עמי מיטב, מורה דרך ומתאם פרויקטים מטעם פמ"י (החברה לפיתוח מזרח ירושלים) ואל מיכל בן עטר, מורת דרך שעובדת גם היא בפ"מי. התחלנו את הסיור בשער יפו, שערהּ המרכזי של העיר העתיקה יחד עם שער שכם שאליו עוד נגיע בהמשך.
לפני שעלינו אל טיילת החומות פגשנו את עיסא סודאח, בעל קיוסק צמוד לשער. הוא סיפר לנו שהיחידים שקנו אצלו מהבוקר היו השוטרים במחסום. "אלה הם חיינו כרגע", הוסיף. המשכנו ועלינו על טיילת החומות שרק לאחרונה עברה שדרוג שמאפשר להגיע משער יפו ישירות לשער האריות.
המשכנו את הסיור לכיוון שער שכם. הרחוב המוביל מהשער אל הרובע הנוצרי היה ריק ונטוש, וכך גם אזור שער שכם המהווה בימי שגרה מרכז כלכלי ומקום צפוף מאוד. משער שכם יוצא רחוב הגיא שמוביל עד לכותל המערבי, תוך חציית הוויה דולורוזה שכמובן הייתה כמעט ריקה מאדם מלבד כמה מקומיים. הרחוב השני היוצא מאזור שער שכם, רחוב בית הבד המוביל לכיוון הרובע הנוצרי וכנסיית הקבר, גם הוא היה דליל בעוברי אורח.
עמי הוביל אותנו דרך רחוב הגיא אל שוק עושי הכותנה היפה, שוק מקורה ומקורי מהתקופה הממְלוכִּית (מאות 13 עד 16). השוק מוביל אל שער כניסה להר הבית ובימים רגילים הוא כמובן מלא בסוחרים. חלפנו על פני בית הקפה הקטן והסגור שבעבר נהגתי לשבת בו כמעט בכל ביקור שערכתי בעיר העתיקה.
הגענו אל הכניסה להר הבית שפתוח לתפילות בקפסולות, לפי הוראות משרד הבריאות. משם המשכנו אל הכותל המערבי. הימים, ימי חול המועד סוכות, ואני ספרתי ארבעה מתפללים ברחבה שחולקה לקפסולות. יגיעו גם ימים טובים יותר, אני בטוח, בעזרת השם.
מהכותל עלינו לכיוון הרובע הנוצרי דרך רחוב השלשלת, הרחוב המקשר בין הר הבית לשער יפו דרך. עמי סיפר שבחלק זה של הרחוב – משער השלשלת והר הבית לכיוון מערב – משקיעים לאחרונה בשדרוג תשתיות. דלתות החנויות נצבעו בצבעים עזים, וחוטי חשמל מאולתרים, כמו גם חוטי ברזל ושאר מפגעים שמכערים את חלל הסמטאות, מוסרים ממש בימים אלה. בסוף עוד נרגיש כמו באירופה.
כששאלתי את עמי איך מגיבים התושבים והסוחרים, אם הם משתפים פעולה, הוא השיב: "תחילה הם חששו, אך עם הזמן היחס והקשר האישי עושים את שלהם וכשהם מגלים שמה שמבטיחים גם מקיימים, ובכך משדרגים את חייהם ופרנסתם, הם מודים ומוקירים את מה שאנחנו עושים עבורם. תכלס זה גם עבורנו ועבור התיירים. כולם מרוויחים, בלי פוליטיקה".
המשכנו דרך השוק השומם אל רחבת כנסיית הקבר. מלבד כמה נזירים שמשרתים בה, פגשנו במתפלל אחד ואמן יווני מסלוניקי שעוסק כבר כמה חודשים בשיקום, רסטורציה של תמשיחי הקיר, מטעם הכנסייה היוונית אורתודוקסית, אחת משש העדות הנוצריות המחזיקות בשטחים בכנסייה. חלק מהעדות הנוצריות מנצלות את התקופה העגומה לשיקום ולשיפוץ הכנסיות שבשנים רגילות מארחות רבבות צליינים.
סיכום אישי
אולי קצת צבעתי בפאסימיות אפורה את העיר העתיקה, אבל בתוכי אני אופטימי חסר תקנה. הקורונה תפסיד והתיירים ישובו. עוד נטבול בייגלה ירושלמי בזעתר, נפרק חומוס ברובע המוסלמי, נשתה סחלֵב בשער האריות, נרביץ תפילות בכותל, בהר הבית או בכנסיית הקבר, נקלל על הפקקים בדרך ונחפש חנייה במשך שעות ארוכות. עוד נחזור ליהנות מהמקום היפה בעולם, הרי אנחנו העם הנבחר. ירושלים ידעה אסונות אינספור, אז קורונה זה משחק ילדים עבורה. מי חשב שהמשפט "לְשָׁנָה הַבָּאָה בִּירוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה", ייהפוך לכה רלוונטי.
אסיים בציטוט מתהילים פרק קכ"ב:
"שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, לְדָוִד:
שָׂמַחְתִּי, בְּאֹמְרִים לִי בֵּית יְהוָה נֵלֵךְ.
עֹמְדוֹת, הָיוּ רַגְלֵינוּ בִּשְׁעָרַיִךְ, יְרוּשָׁלִָם.
יְרוּשָׁלִַם הַבְּנוּיָה כְּעִיר, שֶׁחֻבְּרָה-לָּהּ יַחְדָּו.
שֶׁשָּׁם עָלוּ שְׁבָטִים, שִׁבְטֵי-יָהּ--עֵדוּת לְיִשְׂרָאֵל: לְהֹדוֹת, לְשֵׁם יְהוָה.
כִּי שָׁמָּה, יָשְׁבוּ כִסְאוֹת לְמִשְׁפָּט: כִּסְאוֹת, לְבֵית דָּוִד.
שַׁאֲלוּ, שְׁלוֹם יְרוּשָׁלִָם; יִשְׁלָיוּ, אֹהֲבָיִךְ.
יְהִי-שָׁלוֹם בְּחֵילֵךְ; שַׁלְוָה, בְּאַרְמְנוֹתָיִךְ.
לְמַעַן, אַחַי וְרֵעָי אֲדַבְּרָה-נָּא שָׁלוֹם בָּךְ.
לְמַעַן, בֵּית-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ אֲבַקְשָׁה טוֹב לָךְ".
לכי מכאן קורונה!
לאתר של רון פלד על טיולים בירושלים
