את מצוק הארבל כמעט כולם מכירים – אבל ממש מתחתיו, בנחל ארבל, נמצא מסלול טיול יפהפה שאינו מוכר לרבים, וכמעט שלא צועדים בו מטיילים. השביל מיועד למטיבי לכת ואינו מעגלי, אך מי שיטייל בו יזכה בנופים מרהיבים, פריחה מקסימה ואתרים היסטוריים מסקרנים – ואפשרות לסיים את היום עם הנוף המהפנט של הכינרת הנשקף מראש המצוק.
ראשיתו של נחל ארבל בבקעת בית נטופה, ולאחר 12 קילומטרים הוא נשפך אל הכינרת מצפון לחוף רסיטל-מגדלא. בתוואי הנחל כמה מעיינות, בהם עין אסעד, עין ניתאי ועין ארבל, אך רוב מימיהם נשאבים לצורכי חקלאות – ולכן הנחל זורם בעיקר בחורף ובאביב. חלקו היפה ביותר של הנחל, שבו עובר מסלול הטיול, הוא חלקו הקניוני כשמשני עבריו ניצבים המצוקים הזקופים והגבוהים של הר ארבל והר ניתאי – שני הרים שלפני מיליוני שנים היו מחוברים והיוו רמה אחת.
הטיול יוצא מרחבת החניה בכניסה התחתונה לגן לאומי ושמורת הטבע ארבל – בסמוך ליישוב ואדי חמאם (פנייה מערבה מכביש 807, דרומית למגדל). מומלץ מאוד להשאיר מראש רכב איסוף בחניית בית הכנסת העתיק בארבל, שם מסתיים המסלול.
מהחניה צועדים כ-350 מטרים בשביל הסלול עד למעיין עין ארבל – ומגיעים לצומת שבילים: שביל מסומן באדום המתמזג עם סימון "שביל ישראל" פונה שמאלה ומוביל לטיפוס תלול אל ראש המצוק, אולם אנו נמשיך ישר בעקבות השביל המסומן בירוק. מכאן ההליכה היא בתוואי נחל ארבל, בתחתית הקניון שהולך ונעשה יותר ויותר צר. השביל חוצה את הנחל כמה פעמים – מה שמצריך דילוג מעל המים או הרטבה של רגליים.
בעשרות המערות בתחתית מצוק הארבל, שנראות היטב מהשביל, התגוררו בתקופה החשמונאית יהודים. בכחידס, מפקד בצבא הסלאוקי, חנה ליד הארבל בדרכו לכבוש את יהודה – והתושבים נלחמו בו ונשפך שם דם רב. עשרות שנים לאחר מכן, כשתושבי הגליל מרדו במלך הורדוס, שוב נשפך כאן דם רב – וצבאו של הורדוס ספג אבדות קשות עד שהצליח להכניע את המורדים במערות לאחר כשנתיים של לחימה. חלק מהקנאים שישבו במערות העדיפו להתאבד מאשר להיכנע להורדוס.
לפני מאה שנה עוד הסתובבו כאן דובים
לאורך המסלול בולטת בעונה זו פריחת הרקפות, הנרקיסים והכרכומים החורפיים – ולקראת האביב הם יתחלפו בכלניות ובתורמוסים. בעונה זו ניתן למצוא כאן גם את היקינטון המזרחי הנדיר שפרחיו כחולים.
חוקר הטבע הנרי בייקר טריסטראם, שהיה אחד מהחוקרים האירופים הראשונים שהגיעו לארץ ישראל וכתביו ואוסף הפוחלצים שלו מהווים מקור ידע חשוב בדבר עולם החי של הארץ במאה ה-19, כתב על ביקורו בנחל ארבל ב-1863 כי "מעולם לא פגשנו חיות בר כה רבות כמו באחד משלושת הימים האלה".
בספרו "החי והצומח של ארץ ישראל" מתאר טריסטראם כי בין בעלי החיים בנחל ארבל ראה איילי כרמל – שנכחדו מנופי הארץ חמישים שנה לאחר מכן. "אחר כך נמייה גדולה כמעט דרכה על רגלי ונמלטה לתוך נקיק. ובעודני מתאמץ לעקוב אחריה ראיתי להפתעתי דב סורי חום יורד בכבדות אך מהר על פני הסלעים, וחוצה את האפיק", הוא מוסיף. גם הדב החום הסורי נכחד מנופי הארץ, בשנות השלושים של המאה ה-20.
לאחר כ-1.5 קילומטרים של הליכה, הקניון שבו זורם הנחל מתחיל להתרחב – ואז מגיעים לפיצול שבילים נוסף שחשוב לא לפספס: המשך השביל ישר בתוך תוואי הנחל מקבל סימון אדום, אולם אנחנו נפנה שמאלה בעקבות השביל הירוק שמתחיל לטפס במתינות על ההר.
כאן קבור הבן של אדם וחווה?
באמצע העלייה להר ניתן לראות חלק משרידיו של היישוב היהודי ארבל שהתחדש בתקופה הרומית. בשטח ניתן לראות בריכות אגירה ומתקנים חקלאיים וכן קברים, סרקופגים ומערות קבורה חצובים בסלע.
על פי מסורות יהודיות מימי הביניים, באזור ארבל הקדומה שוכנים קברים של דמויות שונות מהמקרא. עולי רגל מהמאה ה-11 ואילך תיארו במקום את מערת הקבורה של שת, בנם השלישי של אדם וחווה, והחל מהמאה ה-12 תוארו במקום גם קבריהם של ראובן, שמעון, לוי ודינה – בניו ובתו של יעקב. יהודים שביקרו בארץ ישראל במאות האחרונות הגיעו לאזור כדי להשתטח על הקברים. קברים אלו של בני יעקב לכאורה מוזכרים גם בספרות מוסלמית של ימי הביניים.
המשך העלייה מוביל אל כביש הגישה למצוק הארבל – שאותו חוצים בזהירות וממשיכים עם השביל הירוק אל שרידי בית הכנסת העתיק של ארבל הקדומה. על פי המחקרים, בית הכנסת נבנה בתקופה הרומית, בין המאה ה-2 למאה ה-4, ככל הנראה על חורבותיו של בית כנסת קטן ועתיק יותר.
בית הכנסת נבנה מאבני גזית וכלל פתח כניסה מונומנטלי – ששוחזר וניצב בשטח, ומולו נראית מרחוק פסגת הר הגעש הכבוי קרני חיטין. משקוף הכניסה סותת בחלקו בסלע הטבעי במקום, וחלקו בנוי מאבנים מעוטרות. אולם בית הכנסת עצמו היה מחולק על ידי מספר טורי עמודים, ובצידיו ניצבו שורות של ספסלי אבן למתפללים.
המסלול הירוק מסתיים במתחם בית הכנסת העתיק. מכאן מומלץ מאוד להמשיך לטיול גם בשמורה הסגורה של מצוק הארבל עצמו – אחת מנקודות הנוף היפות ביותר בארץ. ההר צופה על הכינרת ומתנשא לגובה של כ-390 מטרים מעליה, ומשקיף גם על הגולן, על החרמון ועל הרי הגליל.
מטיילים אתגריים במיוחד יכולים לתכנן טיול מעגלי שכולל גם את נחל ארבל וגם את מסלול המצוק – במקרה כזה, מומלץ להתחיל בראש המצוק, ואחרי הסיור בין התצפיות לרדת ממנו בשביל האדום עד מעיין עין ארבל (הירידה תלולה ודורשת שימוש במאחזי יד). משם עולים בחזרה דרך השביל הירוק של נחל ארבל אל בית הכנסת העתיק, ואז ממשיכים רגלית לאורך הכביש עד לחניית השמורה. עם זאת, יש לקחת בחשבון כי בעונה זו, מסלולי המצוק אינם פתוחים בימים גשומים וגם בימים שאחריהם בשל סכנת החלקה – ובקיץ הטיול בנחל ארבל אינו מומלץ.
בעוד שהטיול בנחל ארבל עד בית הכנסת העתיק אינו כרוך בתשלום, הכניסה לשמורה בראש המצוק היא בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד) ובתיאום מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
