שעת בוקר מאוחרת על כביש 4 המיתולוגי בקצה הצפוני ביותר. תנועת הרכבים דלילה ומגרש החניה הגדול של גן לאומי אכזיב שומם. במשך שנה וארבעה חודשים האזור שבין אכזיב לראש הנקרה היה מסוכן, שטח צבאי סגור. כשבוע לאחר הפסקת האש בצפון, הצבא עזב כהרף עין את שמורת הטבע היפה, וההרס ניכר.
חזרנו לחוף אכזיב
(צילום: אסף קמר)
סגן-אלוף במילואים היימן ברגיס, מנהל גן לאומי אכזיב של רשות הטבע והגנים בחמש וחצי השנים האחרונות, שוחח איתנו כשהגענו לבקר. "אכזיב הפך לבסיס צבאי לכל דבר", אמר ברגיס. "החניון הגדול כאן היה מלא בטנקים, נגמ"שים, וכל השטח היה פתאום תחת שליטה צבאית. החיילים פרשו את הציוד שלהם והצבא עשה את כל הפעולות ההכרחיות כדי להבטיח את ביטחונם באזור, אבל זה לא היה קל לנו – היה קושי לראות איך כל השטח נשלט לפתע על ידי הצבא, זה היה שינוי טוטאלי".
בשלב זה של השיחה, ניכר כי קצין הגששים הוותיק מתרגש, הצבא הוא עצם מבשרו והוא התקשה לבחור במילים עדינות שיתארו את הפגיעה הקשה של הטנקים והנגמ"שים באוצרות הטבע הנדירים של מדינת ישראל. "הצבא עשה נזק גדול ואני לא מדבר רק על נזקים פיזיים, אלא גם על נזק סביבתי", אמר. "כל השמורה הייתה מלאה בטנקים, כל השבילים, קווי החשמל – כל מה שקשור לשמירה על המערכת האקולוגית, נפגע בצורה קשה. אני מעריך את הנזק ביותר משני מיליון שקל. מבחינה אקולוגית ופגיעה בחיות הבר זו מכה קשה שלא ניתן לתקן בכסף.
"כמובן, זה היה מצב חירום, ולכן לא הייתה ברירה. אבל הנזקים הסביבתיים, כמו פגיעות בשבילים, פגיעות בחדרים ובתשתיות הטבעיות, הם דבר שלא ניתן לשקם בקלות. עדיין יש לנו עבודה רבה כדי להחזיר את המצב לקדמותו".
גן לאומי אכזיב, אחד מאתרי התיירות הפופולריים והמרהיבים ביותר בישראל, משתרע על חופי הים התיכון מדרום לגבול עם לבנון ומציע למבקרים שילוב ייחודי של טבע, היסטוריה ותרבות. הגן, שנמצא במרחק קצר מצפון לנהריה, כולל את חופי אכזיב המפורסמים, חורבות עתיקות מהתקופות הרומית והביזנטית, ונופים עוצרי נשימה של הים הכחול. המקום ידוע גם בזכות המערות הימיות שבו, חופי רחצה נקיים ומסלולי הליכה קסומים בין סלעים וצמחייה טבעית.
השבוע הגן הלאומי, שנפתח לראשונה לציבור, היה ריק מאדם, ללא ריח מנגלים, אפוף בשקט מתעתע של חוף נטוש. בריכות מים רדודות בצבע כחול עמוק וגלים קטנים בצבע לבן בוהק הצליפו בסלעים כמו גלויה רומנטית או שומר מסך של טבע מושלם.
לא תכננו מראש ולא הבאנו מגבות, אבל עם כל האווירה החגיגית והמרגשת שהייתה באוויר, ועם צעקות שמחה בסגנון "סוף סוף - חזרנו לאכזיב!", קפצנו למים הצלולים והמרעננים.
באופן פרדוקסלי, שנת המלחמה הנוראה היא דווקא טובה לאיכות הסביבה. ללא דיג אסור ופגיעה בערכי טבע בחוף, נטישת בני האדם היטיבה עם המגוון הביולוגי העשיר בשמורת הטבע הימית. ביבשה זה כבר סיפור אחר. על אף העושר של הדגה, לצערי לא זיהיתי ציפורי מים, הן כנראה ברחו בגלל ההפצצות, אולי משנות קונספציה כי הן יודעות מה קורה מצפון לראש הנקרה.
השלב הבא בסיור המסקרן בחוף אכזיב הוא בית הקברות הפיניקי, אתר ארכיאולוגי חשוב באזור ראש הנקרה. הפניקים, שבאו מהמרחב של צור וצידון (היום בלבנון), היו עם יורד ים קדום, שעסק במסחר, ניווט בים ויצירה תרבותית עשירה. האתר מצביע על אורח חיים מרתק הכולל סצנות ומסמכים הנוגעים לדת ולתרבות הפניקית, עצמות אדם, כלי חרס, כלי מתכת, תכשיטים ופסלים, שמעידים על קשרים עם תרבויות אחרות במרחב, כמו המצרים, היוונים והרומאים.
באופן מצער, מתברר כי הצבא הפך את התל הארכיאולוגי העתיק לעמדות קרב של טנקים והרס את בית הקברות הקדום. "הצבא בנה מחפרות לטנקים בתוך האתר הארכיאולוגי", אמר ברגיס. "הם השתמשו בטנקים ובנגמ"שים כדי להקים עמדות צבאיות בתוך בית הקברות הקדום. הם חפרו עם טרקטורים בתוך הקברים והרסו את השכבות הארכיאולוגיות. בזמן המלחמה נגרם נזק עצום לאתר, והחפירות הצבאיות פגעו קשות במצאים החשובים שהיו כאן.
"מצאנו עצמות אדם שנפגעו במהלך החפירות. היו גם ממצאים נוספים שנחשפו, אך לא הצלחנו להגן עליהם כמו שצריך. הנזק שנגרם כאן הוא לא רק פיזי, אלא גם תרבותי והיסטורי – זהו הרס מוחלט של אתר בעל ערך גבוה שמכיל ממצאים שלא ניתן לשחזר. הנזק הזה לא ניתן לתיקון. תהליך החפירה וההרס בשטח פוגע לא רק בממצאים הארכיאולוגיים, אלא גם בהבנה שלנו את ההיסטוריה של האזור. זה משהו שאין לו תקנה, ואנחנו מצטערים על כך מאוד".
דרור בן יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים, אמר כי הקברים שנהרסו הם מתקופת הברזל (המאה התשיעית והשמינית מלפני הספירה) שנחצבו לתוך הסלע ובהם כתובות ומנחות קבר מהעת העתיקה. "הרשות תצטרך לבצע שיקום, שימור ושחזור של עשרות קברים מסוג זה בשטח בעלות של כשני מיליוחן שקלים", אמר בן יוסף. "אכזיב נזכרת בתנ"ך כעיר על חוף הים בתחום שבט אשר, בעיר ישבו פיניקים ולימים היא נכנעה בפני האשורים. תקופה הרומית נחשבה לקצה גבולה הצפוני של ארץ יהודה וידוע שרבי עקיבא ביקר בה. הצלבנים הקימו באכזיב מצודה ולאחר הכיבוש בערבי כונתה בשם א-זיב. לאכזיב חשיבות היסטורית רבת משקל לתולדותיה של ארץ ישראל ובמיוחד לקו הגבול עם לבנון ולתרבות הפיניקית.
בשלב האחרון של הסיור, שי קבסה, הפקח הימי של רשות הטבע והגנים, לקח אותנו לסיור רכוב קצר בעקבות הנזקים הרבים שהותירה המלחמה, לדוגמה בכפר הנופש בחוף בצת שנהרס לחלוטין. קבסה סיפר גם על הפעילות לשמירה על צבי הים באזור שנמשכה חרף המלחמה. "עשינו את העבודה שלנו מתוך תחושת אחריות כלפי הטבע", הסביר, "כי אנחנו יודעים שהצבים האלה הם פרויקט של שנים, אי אפשר להתעלם מהם ויש להם חשיבות רבה לשמירה על האיזון האקולוגי, על אף כל הקשיים והפחדים עשינו את העבודה שלנו עם הרבה אומץ ותחושת שליחות".
הפקח הימי סיפר גם שבאחד מהימים כלבת ים הגיע לחוף. "ההימצאות שלה אחרי כל הזמן הזה כאן אצלנו באכזיב הייתה סימן חיובי שדווקא בטבע יש דברים שיכולים לשגשג", אמר בסיפוק.
"זה מרגיש כמו התחלה חדשה. אני מאוד מקווה שהצפון יחזור לפעול כמו שהיה, עם אנשים, עם חיים חדשים. במיוחד עם כל הטבע שחוזר ופורח אחרי כל מה שקרה"
רגע לפני שיצאנו חזרה לכיוון דרום הגיע מכונית שנסעה בכביש הנטוש ובה ארבע אחיות אנרגטיות וחייכניות מקרית מוצקין. הן שמעו שחוף אכזיב נפתח לציבור ובהחלטה ספונטנית מהירה נכנסו לרכב ועלו צפונה. דליה נחום, הנהגת האמיצה והאחות האחראית על קשרי עיתונות ויח"צ משפחתי, אמרה: "אני שמחה כל כך שחזרנו לאכזיב, במיוחד אחרי כל מה שעברנו. המקום הזה יפה ושלו כל כך. לפני המלחמה היו כאן המון מבקרים, היה קשה להרגיש את המקום. עכשיו, כשהחוף פתאום נושם מחדש, זה מרגיש כמו התחלה חדשה. אני מאוד מקווה שהצפון יחזור לפעול כמו שהיה, עם אנשים, עם חיים חדשים. במיוחד עם כל הטבע שחוזר ופורח אחרי כל מה שקרה".
הסיור הקסום בחוף אכזיב הפראי הסתיים בהצלחה רבה ועם חשק לעוד. בשל המצב הביטחוני, ראש הנקרה והשמורה הימית עדיין סגורים למבקרים, אבל טיול יום לאורך החוף הכי יפה בישראל הוא מותר - ומומלץ בחום.
טיפ קולינרי לסיום: קבלו המלצה על המאפייה הכפרית "לחם תנא" בקיבוץ גשר הזיו הסמוך. גם בימים הכי קשים של המלחמה ותחת הפצצות אינסופיות, התנור העיקש של המאפייה המשיך לעבוד ולייצר לחם טרי ותחושה של בית לכל האזרחים האמיצים והלוחמים שנשארו כאן בזמן המלחמה. יש להם מאפים מצוינים וקפה מעולה עם ארומה ציונית - כמו שצריך.
מצה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל מצוי במלחמה בגזרה הצפונית מזה כשנה, ועל כן פרוסים כוחות וכלים רבים במרחב על מנת להגן על יישובי הצפון. צה"ל עובד בשיתוף פעולה הדוק עם רשות הטבע והגנים ועושה ככל הניתן על מנת למזער נזקים במרחב. צה"ל מצר על כל פגיעה בתשתית אזרחית ואתרים שכוחותינו שהו בהם במהלך הלחימה ויעשה ככל הנדרש על מנת לטפל בנזקים שנוצרו".
