בריכות סלע וחורש מוצל בנחל עמוד
נחל עמוד, שמתחיל את זרימתו בגליל העליון ונשפך לכינרת, הוא הנחל האיתן הגבוה ביותר בארץ. בחלקו העליון יוצר הנחל ערוץ רדוד המתפתל בין מדרונות מוצלים המכוסים בעצי אלון, אלה, ער אציל (דפנה), ערבה ודולב. הטיול בחלקה העליון של השמורה מתאים לכל המשפחה, והוא מתחיל למעשה בערוצו של נחל מירון – אחד מיובליו של נחל עמוד.
המסלול מתחיל בירידה מול הנוף של פסגת הר מירון לעבר תחנת משטרת עין א-תינה שהוקמה בימי "המרד הערבי" (1939-1936) במטרה להגן על תחנת השאיבה שפעלה במעיין עין יקים, וממשיך לצד הבוסתן העתיק שמדגים את שיטות העיבוד של החקלאות ההררית המסורתית שהייתה נפוצה מאוד בנחל עמוד.
בקצה הבוסתן, מול הנופים המרהיבים של השמורה שנפרסים לפתע, מתחיל השביל לרדת אל ערוץ נחל עמוד ומגיע אל מבנה אבן גדול שגם בו פעלה בעבר מבטשה. מהמבטשה ממשיכים במורד הנחל בשביל הכחול עד לבריכות שכווי הצלולות – מקום מושלם להפסקה ארוכה של מנוחה בצל עצי הדולב והתאנה הענקיים, וכמובן להשתכשך במים הנעימים, לפני החזרה במעלה הנחל אל נקודת ההתחלה. למדריך המלא לכל מסלולי השמורה – הקליקו.
אלפי חצבים בתל יודפת
החצבים נחשבים לפרחים "מבשרי סתיו", אבל למעשה מדובר בפרחי קיץ, וראשוני החצבים כבר מתחילים לפרוח באמצע אוגוסט – ותקופת חגי תשרי זה זמן אידיאלי לטייל אל מוקדי הפריחה שלהם.
אחד ממוקדי החצבים הוא תל יודפת שבגליל התחתון - מהאתרים הארכיאולוגיים היפים והמעניינים ביותר בארץ. מלבד השרידים הארכיאולוגיים, הנוף סביב התל יפהפה, ולקראת הסתיו מצטרפים אלפי חצבים שמכסים את הגבעה בצבע לבן.
תל יודפת שבגליל התחתון הוא אחד האתרים הארכיאולוגיים היפים והמעניינים ביותר בארץ. במקום שכנה עיר מקראית ובתקופת בית המקדש השני התקיים בה יישוב יהודי. עם פרוץ המרד הגדול בשנת 67 לספירה בוצרה העיר ועמדה 47 יום במצור, עד שהרומאים הצליחו לכבוש אותה, הרסו אותה עד היסוד והרגו את רוב תושביה.
מלבד השרידים הארכיאולוגיים, הנוף סביב התל יפהפה, ובסוף הקיץ מצטרפים רבבות חצבים שמכסים את הגבעה בצבע לבן. יש לנסוע לעבר המושב יודפת, וכ-100 מטרים אחרי מסעף הכניסה פונים שמאלה וממשיכים עוד כ-900 מטרים עד לרחבת החנייה של הגן הלאומי. בתל עצמו שביל הליכה מעגלי קצר, ומטיבי לכת יכולים לצעוד גם בהמשכו (המסומן בכחול) אל תצפית הר עצמון – מסלול אשר דורש הקפצת רכבים אל קבר השייח אבו אל-היג'א. הכניסה ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
ולא רק בתל יודפת: מנחל תנינים, דרך תל דור ותל אפק, ועד שמורת כרמיה – בכתבה הזו מפורטים המקומות שבהם פריחת החצבים כבר מתקרבת לשיאה.
המפל השוצף ו"בריכות גן העדן" בנחל כזיב
עין זיו שבמעלה נחל כזיב הוא המעיין הגדול ביותר שנובע באפיק הנחל האהוב שבגליל המערבי. מאז שנות ה-50 נוצלו מי המעיין כמקור מי שתייה ליישובי האזור, אך בעקבות מאבק סביבתי ממושך שאיבתם צומצמה באופן משמעותי ומאז 2006 הם זורמים לנחל דרך צינור שמוביל אותם מבית המשאבות – ויוצר מפל מים שוצף.
בעבר, כביש סלול הוביל ממש עד לנביעה של עין זיו, אך מטעמי שמירת טבע הוא נסגר לתנועת כלי רכב – ויש לעשות את הדרך שאורכה כ-2 ק"מ לכל כיוון ברגל. ניתן לבלות רק באזור המפל, אך מומלץ מאוד להמשיך במורד הנחל בשביל המסומן בירוק – אשר מוביל אחרי כ-2.5 ק"מ אל מעיין עין טמיר. ההליכה בנחל נוחה ונעימה מאוד, וצמרות עצי הדולב המזרחי החסונים שמלווים אותו בקטע זה עשויות להגיע עד לגובה של 20 מטרים.
בין עין זיו לעין טמיר פעלו בעבר לפחות שמונה טחנות קמח, ואת שרידיהן של כמה מהן עדיין ניתן לראות בשטח. בכמה מקומות לאורך הדרך בין שני המעיינות יוצר הנחל בריכות מים יפות וצלולות שמכונות בפי המטיילים "בריכות גן העדן". כל מי שיטבול את רגליו במים יזכה מיד לפדיקור באדיבות דגי החפף הישראלי שחיים בנחל בהמוניהם.
מטיילים מטיבי לכת שמעדיפים לצעוד בטבע מאשר בכביש סלול, יכולים להגיע ישירות אל עין טמיר דרך השביל התלול שיורד מחניון הזיתים שבפארק גורן של קק"ל. למדריך המלא לכל מסלולי השמורה – הקליקו. הכניסה ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
רחצה בבריכות משושי זוויתן
הזוויתן הוא מהיפים בנחלי הגולן, והטיול במסלול הנחל העליון יפגיש את המטיילים מטיבי הלכת עם "משושי זוויתן" – בריכות עמוקות וצלולות לצד מצוקי בזלת מרשימים שמזכירים את בריכת המשושים המפורסמת. עדות לקילוחי הלבה שפעם זרמו כאן מהרי הגעש של רמת הגולן.
לאחר הבילוי בבריכות ממשיכים עם השביל אל המצפור שמשקיף על מפל הזוויתן, ומכאן מומלץ לפנות ימינה אל השביל היורד אל המפל עצמו. הירידה אל המפל תלולה ולא קלה, אך היא תוביל את המטיילים שיבחרו בה אל שתי בריכות גדולות בעומק של כשמונה מטרים הנמצאות למרגלות המפל. מכאן, החזרה אל הרכב לוקחת כ-45 דקות.
נחל זוויתן זורם בשטחה של שמורת יער יהודיה – שמורת הטבע הגדולה ביותר בגולן, שמציעה מסלולים נוספים למטיבי לכת כמו נחל יהודיה והזאכי, לצד טיולים קלילים כמו שפך נחל דליות (המג'רסה) ובריכת המשושים. למדריך המלא לכל מסלולי השמורה – הקליקו. הכניסה לשמורה בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד) ובהרשמה מראש באתר רשות הטבע והגנים.
סתווניות בפסגת הר מירון
המסלול המעגלי של "שביל הפסגה" מקיף את פסגת הר מירון בגובה 1,208 מטר. בימים אלו כבר החלה בפסגה פריחת הסתווניות – ולאורך השביל ניתן לראות את הסתוונית הבכירה עם פרחיה שצבעם לבן או ורוד בהיר – והיא נקראת כך משום שהיא מהראשונות לפרוח מבין מיני הסתווניות.
בשביל עצמו הסדירה רשות הטבע והגנים נקודות תצפית שמהן ניתן להשקיף אל הרי הגליל העליון והלבנון, רמת הגולן והחרמון, מישור החוף וחלקים מהגליל התחתון. אורכו של השביל המעגלי כ-1.5 ק"מ והטיול הוא בדרגת קושי קלה. ההליכה היא לאורך סימון שבילים אדום.
כדי להגיע, פונים מכביש 89 בין חורפיש לסאסא בעקבות השילוט לבית ספר שדה הר מירון. נוסעים עד לרחבת החנייה בחניון הפסגה, ומשם יוצאים ברגל למסלול המעגלי. למדריך המלא לכל מסלולי השמורה – הקליקו. הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
נוף יפהפה וציפורים נודדות בכוכב הירדן
בגן הלאומי כוכב הירדן נראים שרידיו של מבצר צלבני מפואר שנותר כמעט בשלמותו, ומהבחינה הזו הוא יחיד במינו בישראל. המבצר משקיף ממרומי הגליל התחתון על בקעת הירדן והגלעד, ומשום כך כונה על ידי האבירים הצלבנים שבנו אותו "בלוואר" שמשמעו "יפה נוף".
מיקומו הייחודי של המבצר על ציר נדידת הציפורים בין אירופה לאפריקה מאפשר לראות את העופות שהחלו בימים אלו את נדידתם כמעט במרחק נגיעה. מלבד המבצר והנוף, מציע הגן הלאומי גם שבילי הליכה, גן פסלים של האמן יגאל תומרקין וגן מקלט לצמחים נדירים. הכניסה לגן הלאומי בתשלום (22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד) ובהרשמה מראש באתר רשות הטבע והגנים.
פלמינגו ושקנאים באגמון החולה
עמק החולה הוא ללא ספק אחד המקומות הטובים ביותר לצפייה במינים רבים של ציפורים. הנדידה אמנם רק בתחילתה – אבל בשבועות האחרונים כבר הגיעו אל אגמון החולה עשרות פלמינגו שצבעו את המים בוורוד אופטימי. הפלמינגו מגיעים אל האגמון מאזורי הקינון שלהם בטורקיה ובאיראן בדרכם לאפריקה. עד לא מזמן, נחשבו הפלמינגו ל"חולף נדיר" בישראל, אך בשנים האחרונות הם מגיעים לארץ במספרים הולכים וגדלים. בימים האחרונים הצטרפו אליהם באגמון מאות שקנאים שגם היו בדרכם לאפריקה.
בשבועות הקרובים יגיעו לכאן גם העגורים – שיצטברו במהלך הסתיו לעשרות אלפים שיישארו בארץ עד מרץ. את האגמון, שמנוהל על ידי קק"ל כאתר טבע תיירותי, פוקדים גם מיני עופות דורסים רבים, דוגמת עיטי שמש, עיטי צפרדעים נדירים, עיטם לבן זנב ודאה שחורת-כתף, וכן עופות מים רבים כמו ברווזים מסוגים שונים.
אגמון החולה נוצר בהצפה מבוקרת של קרקעות שנחשפו בעת ייבוש אגם החולה בשנות ה-50, לאחר שהסתבר שהן אינן טובות לעיבוד חקלאי וכי התועלת לסביבה משטח מוצף רבה מתועלתו כשטח מעובד. ב-2009 נבחר האגמון על ידי כתב העת הבריטי "BBC Wildlife" כאחת מעשר תצפיות בעלי החיים החשובות בעולם. לצורך הטיול באגמון ניתן לשכור אופניים או קלאב קאר, או להצטרף לסיור בעגלת המסתור שמגיעה ממש אל מרבצי הציפורים.
דרומית לאגמון החולה נמצאת שמורת החולה – שמורת הטבע שהוקמה במהלך ייבוש אגם החולה ובעקבותיו, במטרה לשמר ולשחזר את הסביבה הייחודית של האגם והביצות שיובשו. השמורה הוכרזה ב-1964 והייתה לשמורת הטבע הראשונה בארץ. כמו האגמון, גם השמורה ממוקמת בציר נדידה, והיא אתר בעל חשיבות עולמית לעופות מים. בשטח השמורה בעלי חיים נוספים כמו חתולי ביצות, לוטרות, נוטריות ועדר ג'מוסים גדול.
במסלול ההליכה בשמורה ניצב מגדל בן שלוש קומות הצופה אל הביצה והאגם ומאפשר להתרשם מפעילות העופות הנודדים והחורפים באזור. בנוסף ניתן לשלב הליכה על הגשר הצף - קטע שאורכו כ-600 מטר הבנוי כגשר ארוך ובו תצפית מוסתרת על האגם והציפורים שבו.
הכניסה לאגמון החולה ולשמורת החולה בתשלום (35 שקלים למבוגר, 21 שקלים לילד – עבור ביקור נפרד בכל אחד מהאתרים). נדרש לתאם את הביקור מראש: לאגמון – באתר קק"ל, לשמורה – באתר רשות הטבע והגנים.
חבצלות פורחות בחולות ממשית
למבקרים בעתיקות העיר הנבטית ממשית שבנגב כדאי להסתובב מעט דווקא בחולות שלפני הכניסה לגן הלאומי – שם תפגשו בימים אלו מקבצים מרשימים מאוד של חבצלת הנגב, שפרחיה לבנים וריחניים. מדובר במין אשר נפוץ בארץ ישראל בלבד וגדל באדמות חוליות ואדמות סחף בנגב.
אבנר רינות, סוקר ביחידת סקרי טבע עירוניים של החברה להגנת הטבע, מציין כי ניתן לפגוש בחולות אלו גם את הפרח בן-חצב מדברי, "קרובו של בן-חצב סתווני שמוכר מהחבל הים-תיכוני. הוא צמח עדין עם פרחים קטנים שנפתחים בשעות הבוקר המאוחרות". הכניסה ללא תשלום ואין צורך בתיאום מראש.
דיונות כמו בדובאי בחולות כסוי
בשוליה של בקעת עובדה שבנגב הדרומי, ליד היישוב שחרות, נמצאות דיונות חול גדולות ומרהיבות – חולות כסוי שהינן חלק משמורת הטבע צוקי שיירות, שבליבה עובר נחל כסוי. הדיונות המרשימות הן רכות ונעימות במיוחד, והן עשויות חול שמקורו בבליית סלעי גיר – בשונה מהחולות בחופי הים התיכון, שמקורם בסלעי גרניט.
בשל החום והשמש הקופחת מומלץ שלא להגיע למקום באמצע היום – וטיול זריחה בחולות מספק מראה ייחודי ומרהיב שמזכיר את החולות בדובאי או בסהרה. אורכו של המסלול כשני קילומטרים, ולאחר עלייה קצרה יופיעו מולכם הדיונות המרשימות עם צורה של גלי חול ויזמינו אתכם להתגלגל ולהשתעשע בחולות מול אור הזריחה הנעים.
איך מגיעים? בווייז: חולות כסוי. למגיעים מצפון דרך כביש 40 פונים ימינה בצומת נאות סמדר אל כביש 12, ולאחר מכן שמאלה לכיוון היישוב שחרות – וממשיכים עד לפנייה אל דרך העפר המובילה אל החולות. הכניסה ללא תשלום וללא צורך בתיאום מראש.
ממצדה, דרך הר אבנון, ממשית והסרטבה, ועד הר יואש ונחל גשרון שבאזור אילת: אספנו עבורכם עוד כמה מסלולים לטיולי זריחה מדבריים ששווה לקום מוקדם בשבילם - כל הפרטים בכתבה הזו.
פורסם לראשונה: 08:36, 15.09.23