ההליכה על מרבד החצץ הלבן והדק איטית במיוחד, רעש האבנים הנגרסות מתחת רגליהם של אלפי האנשים הזרים מסביבי מדיטטיבי, ושפתיהם לא מוציאות הגה. עיניהם מרוכזות באחוזת בהג'י, המבנה היפהפה שבמרכז גן הנוי המעגלי הענק בעכו, שבו קבור מנהיגם הרוחני ומייסד דתם, הנביא בהא-אללה. בשבוע שעבר, ביום הרביעי לוועידה הבהאית הבינלאומית בחיפה המתקיימת אחת לחמש שנים ומזה 60 שנה, נפרדו הבהאים שהגיעו לכאן מכ-170 מדינות וקיימו טקס תפילה במקום הקדוש ביותר עבורם.
זו הייתה הזדמנות נדירה לקחת חלק בטקס שלהם בלי להבין מילה, ובכל זאת להבין הכל באמצעות הלב. "זה היום הכי קדוש עבורנו בשנה", מסביר בלחש ד"ר דיוויד רוטשטיין, מזכ"ל הקהילה הבהאית העולמית, ומזכיר שבשעתיים הקרובות עליי לשמור על קדושת המעמד ולא לדבר.
הסדרנים במתחם הסובב את אחוזת הקבר, שבו כבר יושבים מעל 1,300 נבחרי הדת מכל העולם ועוד 800 מחבריה המתנדבים בישראל, מושיבים אותי בלב המתחם בשורה הראשונה, לצד שני הישראלים הנוספים היחידים בטקס: עופר עמר, דובר המרכז הבהאי העולמי, וד"ר שי רוזן, חוקר הדת הבהאית. בזה אחר זה עולים אל הבימה נשים וגברים ומקריאים קטעי תפילה מתוך תורתו של הבהא בשפות שונות. טקס התפילה מציין את יום ההתגלות ומיסוד הדת הבהאית באופן רשמי, בידי בהא-אללה, בשנת 1863 באיראן. היום היא מונה מעל שמונה וחצי מיליון מאמינים.
המתחם בן מאות הדונמים רצוף מרבדי פרחים צבעוניים, שיחים שגזומים במלאכת מחשבת סימטרית ושלל אלמנטים שנועדו לפתוח את הלב והנפש לתפילה. "הרעיון מאחורי הגנים האלו הוא שאלוהים נמצא בכל מקום ואתה צריך לתקשר איתו ישירות, לחשוב מה עשית טוב היום וכיצד תעשה אותו טוב יותר מחר", מסביר ד"ר רוזן. "מטרת הגן היא לתת לך את השקט והשלווה להתייחד עם עצמך מול האל באמצעות האסתטיקה".
על הגן בעכו ובעוד עשרה מתחמים הקדושים לבהאים בחיפה, נהריה, מזרעה, ומטה אשר אחראים מאות מתנדבים מכל העולם, שמסייעים בתחזוקת הגנים. גן זה, כמו גם מקבילו הגדול והמפורסם יותר בחיפה, הוכרזו כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ביולי 2008.
מסביבנו המתפללים, חלקם לבושים בתלבושות צבעוניות מסורתיות של המדינות מהן הגיעו, מצטרפים למנחים ונושאים תפילה בעיניים עצומות. "זה מדהים לראות את בני הדת שלי מתאספים מכל העולם", אומרת לוטס מגוהלולא שהגיעה מטנזניה. "אני לא מכירה אותם אבל מרגישה שאני מכירה את כולם".
אחרי הטקס כולם יוצאים לצעדה ארוכה בשביל החצץ הגרוס, ומקיפים את המתחם בשתיקה. "המטרה של מצע הקרקע כאן היא גם למסך את הרעש בחוץ, וגם כי אם ההליכה קשה יותר, היא מאפשרת להגיע במצב נפשי מרומם יותר ולהתכונן לקראת ההגעה אל קברו של בהא-אללה", מסביר ד"ר שי רוזן. בשבילים הפנימיים יותר, המוליכים לעבר מקדש הקבר, מתחלף החצץ למרבד שברי רעפים קטנים וחומים שמקשים ומאטים עוד יותר את ההליכה.
"האנשים האלה הגיעו למקום הקדוש ביותר בעולם מבחינתם, וחלקם אספו במשך שנים פרוטה לפרוטה כדי לעלות ולהתפלל על הקבר", מספר רוזן. "הם מגיעים גם ממדינות שאין לישראל קשר דיפלומטי איתן, אבל המדינה מאפשרת להם להגיע לכאן. כאדם דתי, אתה בוודאי יכול להתחבר לתחושת החוויה של יהודים מכל רחבי העולם שמגיעים למקום הקדוש ביותר עבורם, ממש כמו לפני 2,000 שנה".
בלי קמפיין בחירות
הדת הבהאית היא הדת המונותאיסטית הצעירה בעולם. באמצע המאה ה-19, בשיראז, פרס, הכריז הבאב, השער, כי נביא חדש אמור להגיע ולהביא מסרים של שלום ושוויון. השלטונות לא אהבו את הבשורה ואת עשרות אלפי החסידים שהמתינו לנביא החדש. הבאב הוצא להורג ב־1850 בפרס, וגופתו הוסתרה. לימים הכריז בהא-אללה על עצמו כנביא שעליו בישר הבאב. הוא הוגלה לבגדד ובהמשך לטורקיה, ובסופו של דבר נכלא בעכו, מושבת העונשין של האימפריה העותמאנית. בהא-אללה מת ב-1892 ונקבר בבהג'י, אחוזה בצפון עכו שבה התגורר בשנותיו האחרונות. מאז האתר נחשב לקדוש ביותר לבני הדת הבהאית, ואליו הם פונים בתפילותיהם. לפני מותו מינה בהא-אללה את בנו, עבדול בהא, ליורשו בהנהגת הדת.
את מחקרו בנושא הדת הבהאית התחיל ד"ר שי רוזן ב-2008, וזו הפעם השנייה בחייו שהוא זכה להצטרף לטקס התפילות הסגור. "אולי עשרה ישראלים השתתפו בטקס הזה", הוא מספר בהתרגשות, "אתה עוד לא יודע כמה נדירה החוויה שלקחת בה חלק". רוזן מסביר כי "יש הרבה מאוד עניינים לחקור בדת הבהאית. זו דת חדשה, והדבר המעניין בה הוא שאפשר לראות דרך התפתחותה תהליכים שקרו בדתות אחרות קדומות יותר, לפני 2,000 ו־3,000 שנה, וללמוד עליהן".
במשרדו בחיפה, אחרי שאלפי המאמינים חזרו למדינות שמהן הגיעו, ד"ר דיוויד רוטשטיין מסכם את הוועידה בהצלחה רבה. "באירוע הייחודי נציגים מכל קצוות העולם בחרו את תשעת חברי הגוף הבינלאומי המושל של הדת הבהאית – בית הצדק העולמי", הוא מסביר. "לפני השתתפותם בוועידה הם עוברים תהליך של הכנה רוחנית הכוללת זמן לתפילה והגות במקומות הקדושים לבהאים בעכו ובחיפה וביקור באתרים הבהאים ההיסטוריים".
תשעת הנציגים שנבחרו לבית הצדק פועלים לפי מנדט של מייסד הדת, שקבע כי עליהם לדאוג לקידום החינוך בעולם, לרווחת המין האנושי, לשמירת על כבוד האדם, לשלום, לשגשוג עולמי וכמובן ליישום של תורת הבהאים. "תהליך הבחירות הבהאיות הוא תהליך ייחודי. אין בו מפלגות, מועמדים או תעמולת בחירות, וההצבעה היא חשאית", מסביר רוטשטיין. "באמונה הבאהית אין לנו רב ולא אימאם או כומר. בכל שנה, בכל עיר ויישוב שיש בו קהילה בהאית, חבריה מתאספים וכותבים תשעה שמות שהם רוצים שיעמדו בראשם. הנציגים מתאספים במדינתם ובוחרים באותה צורה הנהגה לאומית. תשעת חברי ההנהגה הלאומית מגיעים לחיפה ובוחרים בוועידה הזאת את תשעת הנציגים להנהגה העולמית, שמתבקשים לעבור מיד לישראל עם משפחותיהם. מאז הוועידה הראשונה ב־1963 אף אחד מהנבחרים לא ביקש לוותר על מילוי שליחותו".
עדכון גרסה לדת
ד"ר רוטשטיין, בן לאב ממוצא יהודי ולאם בהאית מארה"ב, הגיע לשרת בישראל כמזכ"ל מוסדות הקהילה לפני כחמש שנים. "כשבהא-אללה הגיע לכאן הוא היה אסיר ואמר שאסור ללמד את התורה הבהאית בארץ הקודש, ומאז אנחנו לא מאפשרים הקמת קהילה כאן ולא מלמדים את תורתה", הוא מסביר למה ישראלים לא יכולים להצטרף לדת הבהאית. "אם הייתה כאן קהילה בהאית, היינו צריכים לבזבז זמן על דאגה לקהילה המקומית בזמן שאנחנו רוצים לדאוג לכל העולם. בנוסף, אנחנו רוצים לשמור על מדינת ישראל, שאותה אנחנו מכבדים ואוהבים, כמדינת היהודים. הבהאים כל כך אוהבים את ישראל שאם בית הצדק היה נותן להם להגיע בכל זמן בלי לקבל על כך אישור או מאפשר הקמת קהילה מקומית, מחר היו מגיעים לכאן אולי ארבעה מיליון מאמינים שירצו להישאר ולגור כאן. אנחנו לא רוצים לגרום לבעיות בישראל".
כדי להיות בהאי, מסביר רוטשטיין, "רק צריך להאמין בלבך שהתפקיד שלך הוא לשרת ולסייע לכל האנושות. התורה מתמקדת בשלושה עקרונות מרכזיים: אחדות האל - למרות כינויו השונים בכל הדתות, הוא אותה יישות שמנחה את האנושות; אחדות הדת - כל הדתות המונותיאסטיות נוסדו מתוך אותה אמת והדת הבהאית היא 'עדכון גרסה' לשרשרת נושאי בשורת האל: אברהם, משה, מוחמד, ישו, קרישנה וכו'; ואחדות האנושות - האמונה שכולנו בני משפחת האנושות ואין כל הבדל בינינו המבוסס על מגדר, דת או גזע".
בני הדת הבהאית נדרשים לבחור בדתם לאחר תהליך חקירה ולמידה של כתבי היהודים, הנוצרים, המוסלמים, הבודהיסטים ועוד. בגיל 15 כל נער ונערה מחליטים אם ברצונם להיות חלק מהדת של בני משפחתם או לא. "אנחנו לא מנסים להפוך אנשים לבהאים", אומר רוטשטיין. "אנחנו מאמינים שזו האחריות והחיפוש של כל אחד בפני עצמו, אחר הדת שאליה הוא מתחבר או משתייך".
בחודש שעבר נחשף ב-ynet כי מתחם הגנים בעכו נסגר לקהל הרחב בעקבות דרישת עיריית עכו לתשלומי ארנונה בסך 7 מיליון שקלים בשנה. בעירייה טענו כי הגנים נחשבים לאתר תיירות ולא לאתר קדוש מאחר שהם מארחים מדי שנה כ־200 אלף מבקרים שאינם בני הדת. בידי הבהאים כ־460 דירות ונכסים בצפון, שעל כולם הם משלמים ארנונה, למעט האתרים המקודשים.
החלטת עיריית עכו עמדה בשנים האחרונות במרכז דיונים משפטיים, אך השנה הבינו בהנהגת הבהאים כי אין מנוס מסגירת הגנים לקהל הרחב. "הסיפור הוא לא הארנונה", מסביר רוטשטיין. "אמרתי לראש העירייה שמעון לנקרי שלא משנה לנו אם מדובר בשבעה מיליון שקלים או בשבעה שקלים. הבעיה היא שהם החליטו שאחוזת בהג'י היא לא מקום קדוש, ואנחנו מאמינים שאין לה את הסמכות לקבוע זאת. כמו שבבתי כנסת לא משלמים ארנונה על תאי השירותים והחניה והגינה, כך אנחנו מצפים שיתייחסו למקום הקדוש לנו".
בעיריית עכו אמרו בתגובה כי העירייה "מעריכה ומוקירה את עדת הבאהים ואף פנתה לאחרונה למשרד הפנים בבקשה לפטור אותם מתשלום הארנונה, אולם לצערנו הרב הפטור לא ניתן. בימים אלה נדון בוועדת ערר לענייני ארנונה ערר שהגישו הבהאים בגין החיוב שהוטל עליהם כחוק וטרם התקבלה החלטה בנושא".
