לפני שיוצאים לטיול - חשוב להדגיש: כל הפרחים שצוינו בכתבה הם פרחים מוגנים, וחלקם גם נדירים מאוד ונמצאים בסכנת הכחדה. אין לגעת בפרחים ובטח שאין לקטוף אותם, ויש להיזהר מאוד שלא לרמוס במהלך הטיול את הצמחים שעדיין לא פרחו! וכמובן, לא להשאיר שום אשפה בשטח.
כלניות – "דרום אדום" ולא רק
הכלנית מוכרת מאוד גם בזכות פסטיבל "דרום אדום" שמתקיים בצפון הנגב ממש במקביל לשיאה של הפריחה בחודש פברואר – אז מכסים מרבדים מרשימים של כלניות אדומות את היערות והמרחבים הפתוחים באזור. למרות שפברואר נגמר והפסטיבל יסתיים בסוף השבוע הזה, הכלניות עדיין פורחות ועדיין שווה להגיע לאזור.
אולם הכלניות לא נמצאות רק שם, והן לא רק אדומות: באזורים אחרים, ובעיקר בצפון הארץ, שולטות בנוף כלניות סגולות, כחולות, ורודות ולבנות. אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר בארץ הוא יער כלניות הסרגל הסמוך למנחת מגידו שבעמק יזרעאל. במקום ריכוז של אלפי כלניות בצבעים סגול, כחול ולבן – עם מיעוט של כלניות אדומות. איך מגיעים? בצדו הצפוני של כביש מגידו–עפולה (כביש 65). נוסעים מצומת מגידו 4.7 ק"מ ופונים צפונה למנחת מגידו על שמגיעים אל חורשת האקליפטוס והשילוט שהציבה קרן קיימת לישראל במקום. יש לטייל בשבילים המתוחמים בלבד!
אתר פריחה נוסף נמצא בעמק השלום ונחל סנין – אזור מקסים שרק לאחרונה ניצל מתוכניות בנייה שאיימו עליו. כדי להגיע בקלות מומלץ לחנות בחניית מתחם "ביג" ביקנעם – ומשם להמשיך רגלית לכיוון דרום-מזרח בשביל המוביל אל השטח הפתוח שמאחורי רחבת החניה.
עוד בצפון – רק שלשום (רביעי) דיווחו יערני קק"ל על פריחת כלניות אדומות מרשימה ביער ביריה. איך מגיעים? כניסה לדרך הנוף ביריה-עמוקה מכיוון עין זיתים, ולאחר כ-300 מטרים מגיעים אל מרבדי הכלניות. החניה בצידי הכביש.
מרבדים מרשימים נוספים של כלניות צבעוניות תוכלו לפגוש גם בחורשת טל, ברמות מנשה ובגעת יסעור, ומרבדים אדומים פורחים עדיין בין היתר בשמורת אלוני אבא, ביער בית קשת, בפארק השרון, וכמובן באתרי צפון הנגב – יער בארי, יער שוקדה, בתרונות רוחמה, יער דבירה, שמורת פורה וחוות השקמים.
מטיילים מטיבי לכת שמגיעים לדרום ולא מסתפקים בחניוני היערות יכולים ליהנות מטיול הליכה ארוך במסלול היפהפה של נחל הבשור - שאינו מוכר לרבים: בין תל שרוחן לפארק אשכול.
תורמוס ההרים – בכחול, ואפילו בצבע ורוד
התורמוס הוא ללא ספק אחד הפרחים האהובים ביותר על הישראלים, שתמיד מתרגשים לפגוש אותו בטבע. בזמן שבמישור החוף מכירים בעיקר את התורמוס עם הפרחים הלבנים (תורמוס ארצישראלי), באזורים הגבוהים יותר ניתן לפגוש תורמוס עם פרחים כחולים-סגולים – זה תורמוס ההרים, שיוצר לפעמים מרבדים מרשימים במיוחד.
מטיבי לכת מוזמנים לטייל ב"קניון הבזלת" של נחל תבור – שנחשב לאחד המסלולים היפים ביותר בארץ, אך אינו מסלול קל. בעונה זו, מורדות הקניון שבו זורם הנחל נצבעים בכחול בזכות פריחת תורמוס ההרים, והמקום נראה כמו גלויה. להסבר מלא על המסלול בנחל תבור ועל אופן ההגעה - הקליקו.
מי שמחפש טיול קל וקצר – אך בכל זאת יפהפה ואפילו במרכז הארץ – מוזמן להגיע אל פארק אריאל שרון. הפארק הענק כולל בשטחו בין היתר את הר הפסולת המשוקם חירייה – שמתנשא לגובה של כ-60 מטרים מעל סביבתו ומשקיף על כל גוש דן. בימים אלו, על ההר פריחה מפתיעה של תורמוס ההרים, ואת המרבד הכחול מנקדים גם תורמוסים במופע נדיר שצבעם ורוד-כתום. מדובר במוטציה של תורמוס ההרים, אך כאן יש ריכוז יוצא דופן של פרחים במופע זה שלא ניתן לראות בשום מקום אחר. הכניסה חופשית – גישה ישירה ברכבים פרטיים לחניון ההר בכביש הגישה העוקף את אתר חירייה וחניה בחניית המבקרים, בסמוך למתחם הורדת קהל (בווייז: פארק אריאל שרון).
אירוס הארגמן – בין חדרה לאשדוד
אירוס הארגמן פורח רק בישראל. צבעו בורדו עז, נוטה לעתים לשחור, ולעתים רחוקות ניתן למצוא גם פרטים בצבע צהוב-כתום, שאותם מכנים המטיילים "אירוס ג'ינג'י". זהו אירוס ההיכל הראשון לפרוח – ולעומת שאר קרובי משפחתו, שרובם יפרחו רק בהמשך האביב, הוא גם היחיד שניתן לפגוש במרכז הארץ. בעבר הוא היה נפוץ בחולות וברכסי הכורכר במישור החוף, מאשדוד ועד בנימינה, אולם הפיתוח של האזור פגע ברוב האוכלוסיות שלו – וכיום הוא בסכנת הכחדה חמורה.
אז איפה בכל זאת תוכלו לראות אותו? שמורת האירוסים ופארק שלולית החורף ("בריכת דורה") בנתניה, גבעת האירוסים בשכונת עין הים בחדרה, שמורת אלוני קדימה, יער אילנות, גבעת האירוסים בראשון לציון, גבעות הכורכר בנס ציונה, שמורת אירוס הארגמן בבית חנן, גבעת חומרה הסמוכה לפלמחים ושמורת מבוא אשדוד. ריכזנו לכם את כל ההסברים במסודר – הקליקו.
אירוס הארגמן הוא מהאירוסים המקדימים לפרוח, אך ככל שנתקדם לקראת האביב יפרחו בישראל אירוסים נוספים – מאירוס הגלבוע הסגול, דרך האירוס הנצרתי המנומר, אירוס ירוחם והאירוס השחום שצבעם חום ועד לאירוס הנגב שצבעו ורוד. לפירוט מלא על טיולים בעקבות כל מיני האירוסים – הקליקו.
צבעוני ההרים – מעגן מיכאל
בימים אלו הכלניות כבר נמצאות אחרי שיא הפריחה, ואת מקומן תופס פלא אדום אחר – הצבעוני. לצבעוני חמישה מינים הגדלים בר בישראל, והוא מפורסם בפרחים המרשימים דמויי הגביע. מחוץ לישראל, הצבעוני נפוץ כצמח בר גם בשאר ארצות המזרח התיכון, במרכז אסיה, בבלקן ובצפון אפריקה. בטורקיה ובאיראן הוא אפילו מוגדר כ"פרח הלאומי" (בישראל, אגב, זו הכלנית). אולם בזכות יופיו, טופחו אלפי זני תרבות והם הפכו נפוצים מאוד בגינות באירופה ומוכרים תחת השם "טוליפ".
בעבר היה הצבעוני נפוץ במישור החוף, בשפלה ובהרים, אולם בעקבות צמצום תפוצתו הן בשל קטיף מוגבר והן בשל בנייה – הוא הוכרז כפרח מוגן. אחד מאתרי הפריחה המרשימים ביותר של הצבעוני הוא "גבעת הפרחים" הממוקמת בתווך שבין הקיבוצים מעגן מיכאל ומעיין צבי. בימים אלו הגבעה מכוסה פריחה אדומה של צבעונים, לצד פריחה מרשימה מאוד של רקפות. מהגבעה ניתן להשקיף אל אזור ביצות הכבארה שהשתרעו בעבר ממזרח, ואל בריכות הדגים ממערב.
בקרב הבוטנאים יש מחלוקת האם הצבעונים האדומים הפורחים בהר ובמישור החוף שייכים למין אחד הנקרא "צבעוני ההרים", או שמא מתחלקים לשני מינים קרובים, כאשר אלו במישור החוף נקראים "צבעוני השרון". וכדי לסבך עוד יותר את הסיפור – בגבעה שליד מעגן מיכאל ניתן לפגוש מעין תת-מין שמהווה צורת מעבר בין "צבעוני השרון" לצבעוני ההרים, שמאפיינת את הצבעונים לרגלי רכס הכרמל, ולכן מכונה בפי המטיילים "צבעוני הכרמל".
אל גבעת הפרחים ניתן להגיע בכל ימות השבוע וללא תשלום דרך צומת פוריידיס בכביש 4, ומשם בנסיעה לכיוון בריכות הדגים של מעיין צבי. הגבעה ממוקמת מעט צפונית לבית העלמין של מעגן מיכאל.
פריחת צבעונים אדומים מרשימה ניתן לפגוש גם בחוף הבונים, יער קדימה, פארק עצמאות ארה"ב, יער אילנות ו"גבעת הצבעונים" ליד חדרה. להסבר המלא על מסלולי פריחת צבעונים נוספים – הקליקו.
שקדיות – בגליל התחתון וביער יתיר
פריחת השקדייה אמנם מזוהה עם ט"ו בשבט, אך השנה זו שנה מעוברת – ושיא פריחת השקד המצוי הגיע רק עכשיו. בעצי שקד הגדלים בר בטבע ניתן להיתקל בשלל מסלולי טיול – אך המופע המרשים ביותר הוא של מטעי שקד צפופים. המטעים הללו הם שטחים פרטיים המשמשים לגידול חקלאי ולכן אין להיכנס אליהם ללא אישור – אך חלקם פותחים בימים אלו את שעריהם לציבור.
בגליל התחתון נפתח ממש היום "פסטיבל השקד" – המזמין את המבקרים באזור להגיע אל המטעים המרהיבים ובנוסף ליהנות ממגוון פעילויות, סיורים מודרכים, נהיגה עצמית ברכבי קלאב-קאר, סדנאות יצירה ועוד. בסוף השבוע יתקיים גם הפנינג לכל המשפחה בפארק המעיין בכפר תבור. אתר הפסטיבל מאגד בצורה נוחה ונגישה את מיקומי מטעי השקדיות הפתוחים לציבור, בנוסף לבתי העסק באזור, האטרקציות התיירותיות ומסלולי הטיול. לא נדרש רישום או תשלום כלשהו, למעט מול בתי העסק והאטרקציות עצמן. הכניסה למטעים חופשית – בתנאי שתבטיחו לא לגעת בפרחי השקד ולא לקטוף אותם. המטעים הם פרנסתם של חקלאי האזור, ופרח אחד שנקטף משמעותו שקד אחד פחות ביבול.
גם בחבל יתיר – שם נמצא מטע השקדיות הגדול בארץ שגודלו לא פחות מ-1,700 דונם, מזמינים את הציבור היום ובשישי הבא לפסטיבל חגיגי בצבעי ורוד-לבן. המבקרים יוכלו להגיע אל המטעים לסיורים רגליים מודרכים ללא תשלום (אך בהרשמה מראש), וגם להשתתף בסיורים רכובים ובסדנאות יצירה בתשלום. לאחר הביקור במטע, ניתן להמשיך לעוד המון פעילויות באתרי התיירות בסביבה, וליהנות ממוזיקה טובה, סדנאות מיוחדות, יין איכותי וכמובן המון מורשת והיסטוריה.
אירוס הביצות – אחו נוב בגולן
אחד ממיני האירוסים היותר נדירים הוא אירוס הביצות, שפורח בצהוב לימוני בחודשים פברואר ומרץ. בעבר היה אירוס זה שכיח בקרקעות כבדות ובוציות, אך משום שרוב האדמות הללו הפכו על ידי האדם לשטחים חקלאיים הוא נעשה נדיר ומוגדר כפרח בסכנת הכחדה חמורה.
הריכוז הגדול ביותר של אירוס הביצות הוא בשמורת אחו נוב שבדרום רמת הגולן, אשר מתפרסת על פני מישור ביצתי ייחודי לאזור. בעונה זו בולטים בשטח גם פרחי הרומוליאה הסגלולית וגם כלניות נוב שצבען החריג ורוד עז. בשמורה מסלול מעגלי באורך של כקילומטר, אשר מתחיל בחניון ומסתיים כ-200 מטר צפונית לו. מומלץ להגיע למקום עם מגפיים ונעלים וגרביים להחלפה.
פרטים בודדים של אירוס הביצות ניתן לפגוש גם בנחל חילזון מזרח, נחל אורן בכרמל ואזור כפר יהושע בעמק יזרעאל.
רקפות – יער לביא
הרקפת המצויה היא אחד מפרחי הבר החינניים ביותר בארץ, והיא פורחת לאורך תקופה ארוכה מאוד – את הרקפות הראשונות ניתן לפגוש כבר בסתיו, בחודש אוקטובר, ואת האחרונות עוד רואים בתחילת הקיץ, בחודש יוני. לעתים קרובות היא צומחת בין סלעים המסתירים אותה מעט, ולכן מוצגת בשירים, בסיפורים וביצירות אמנות כצנועה וביישנית.
על פי האגדה, כשהומלך שלמה למלך על ישראל במקום אביו דויד, הוא יצא אל השדה כדי לבחור תבנית לצורת הכתר – ובחר ברקפת. משום כך, הפרח מכונה עד היום גם "נזר שלמה". עוד מסופר באגדה כי לאחר חורבן ירושלים ובזיזת כתר המלוכה – הרקפות התעצבו והרכינו ראשן – וזו הסיבה לכך שגבעול הפריחה כפוף.
מרבדי רקפות מרשימים ניתן לפגוש בימים אלו ב"גבעת הרקפות" שברמות מנשה – סמוך לקיבוץ גלעד, ביער כוכב יאיר, וביער לביא שבגליל התחתון. יער לביא הוא יער אורנים וחורש טבעי שמכסה את מדרונות הבזלת שממזרח למחלף גולני, ובשיא החורף מכסה את חלקו הצפוני מרבד של אלפי רקפות בשלל גוונים של לבן-ורוד. בקק"ל מדווחים כי הפריחה במקום עדיין מרשימה מאוד גם בימים אלו.
הפריחה לא נמצאת בחניון המרכזי של יער לביא – אלא סמוך לחניון פלוגות הסיור 288. כדי להגיע יש להמשיך לנסוע בכביש הגישה למוזיאון גולני, לחצות במעבר תת-קרקעי את כביש 77, ובכיכר הראשונה לפנות ימינה ולנסוע כ-200 מטרים.
"מזרח כחול" – יקינתונית מעורקת בבקעה
מרחבי בקעת הירדן נצבעים בימים אלו בירוק בזכות כמויות הגשמים שירדו העונה באזור צחיח זה, וגם הפריחה נהדרת. "הכוכבים העיקריים כעת הם היקינתונית המעורקת והבצלצייה הארצישראלית", מסביר אבנר רינות, סוקר ביחידת סקרי טבע של החברה להגנת הטבע, שסייר באזור בימים האחרונים. "היקינתונית היא צמח נדיר שגדל בגבעות ערבות בקעת הירדן ומזרח השומרון. פרחיה מזכירים במקצת את פרחי היקינתון ומכאן שמה. בחורפים גשומים, נוצרים מרבדים כחולים-סגולים מדהימים שלה".
בחברה להגנת הטבע מוסיפים כי ניתן לראות העונה מרבדים של יקינתונית מעורקת בגבעות רכס צורי, בין מבואות יריחו לגבעת הנ"ד, ביישוב ייט"ב ובאתרים נוספים. רינות מוסיף שאם תחפשו היטב, תוכלו למצוא שם גם יקינתוניות לבקניות. "האתר המסורתי לתצפית במין זה הוא הר הסרטבא, אולם אזור זה קיבל פחות משקעים העונה והפריחה פחות משמעותית. ברקע הפריחה ניתן לפגוש בעדרי צבאים, שועלים, ארנבות, עופות ממינים רבים, פרפרים ועוד", הוא מציין.
צבעוני ססגוני ואירוס טוביה – בורות לוץ
באחד האזורים הכי נידחים בהר הנגב, יש בעונה זו פריחה מגוונת שלא הייתה מביישת את עמקי הצפון. בין הפרחים הרבים שפורחים כאן כעת, נמצאים גם שניים מאוד מיוחדים ונדירים – הצבעוני הססגוני ואירוס טוביה. אל תצפו למרבדי פריחה ענקיים מהסוג שרואים באזורים אחרים, אך אם אתם מעריכים פרחי בר מיוחדים, הטיול הזה בשבילכם.
האזור, המכונה "בורות לוץ", הוא מקבץ של 17 בורות מים הפזורים על פני שטח של 2 קמ"ר, לא רחוק מגבול ישראל-מצרים. בורות המים הם שריד להתיישבות חקלאית עתיקה שהתקיימה במקום ככל הנראה בתקופה הכנענית, ונותרו ממנה בשטח גורן עתיקה, טרסות ומאגורה (בור מים חצוב במדרון, הכולל מדרגות חצובות המובילות לתוכו).
בשמורה כמה מסלולי טיול מסומנים: המסלול הקצר עובר לצד בורות המים הקדומים ובין ריכוזי הפריחה המשמעותיים, ואילו המסלול הארוך מוביל אל פסגת ראש אלות – "הפירמידה" שבולטת בשטח, ומפסגתה נשקף נוף מהפנט של כל אזור הר הנגב.
בזמן הצעידה תבחינו בפרחים לבנים נמוכים, אך מרהיבים ביופיים – זה הצבעוני הססגוני. מדובר במין נדיר במיוחד של הצבעוני, שצבעו לבן-ורוד וצבע לועו צהוב עז. הר הנגב ואזור מכתש רמון הם מהמקומות היחידים בעולם שבהם גדל הצבעוני ממין זה.
לא תוכלו לפספס גם את האירוסים שצבעם תכול – זה אירוס טוביה הנדיר, אשר צומח רק בהר הנגב בישראל ובהרי אדום ומואב בדרום ירדן. לאורך המסלול עוד פרחי מדבר רבים ומיוחדים, ובראשם פרחי השמשון ההדור – שנפוצים כאן בצבעי ורוד, בורדו ולבן – ובהתאם לשמם, הם נפתחים רק כאשר השמש מפציעה מבין העננים.
