אחת השאלות החביבות על מחברי חידוני טריוויה היא: "כמה שערים יש בחומות ירושלים?" "זוהי שאלה מכשילה למתקדמים", טוען עמי מיטב, מורה דרך ומחבר הספר "ירושלים – קילומטר מרובע אחד". "זה תלוי אם אנחנו סופרים גם את השערים האטומים, כמו שער הרחמים. מבחינתי יש שבעה שערים. הידועים שבם הם יפו, שכם והאשפתות".
אחד השערים הפחות מוכרים הוא השער החדש (באב אל-גד'יד), הנמצא בפינה הצפון-מערבית של החומה ולו היו תמיד הכי פחות יחסי ציבור. "בשלהי המאה ה-19, אנשי המתחם הצרפתי שנבנה מחוץ לחומות באים לשליטים הטורקים ואומרים להם: 'אנחנו צריכים פתח'. אז הטורקים פרצו להם ב-1889 פתח בחומה – השער החדש, וכך באי האזור הנוצרי של כנסיית הקבר יכלו לצאת היישר למתחם הצרפתי הענק", מספר מיטב. "יש כמה הסברים למה השער הזה פחות מוכר כיום: מכיוון שאנשים חונים בחניון ממילא או קרתא, יותר פשוט להם להיכנס לעיר העתיקה דרך שער יפו. המטיילים שרוצים להגיע לרובע היהודי נכנסים משער יפו או ציון. ואם רוצים ללכת לרובע המוסלמי, נכנסים דרך שער שכם. אין סיבה להיכנס דרך השער החדש, אלא אם אתה מורה דרך או רוצה לבקר בכנסיית הקבר או במנזר הפרנציסקני. ישנם מטיילים שבכלל לא מודעים לקיומו של השער הזה".
11 צפייה בגלריה
אמיר לצד בובות סנטה קלאוס במתחם השער החדש בירושלים. מאזור מוזנח לאטרקציה תיירותית
(צילום: יואב דודקביץ)
עכשיו, יותר ויותר אנשים יכירו אותו ואת הרחוב שיוצא ממנו: רחוב השער החדש, שעבר מתיחת פנים רצינית. "במשך הרבה שנים, השער החדש היה מוזנח, סוג של חצר אחורית – תאורה חלשה וחנויות נטושות", מדווח ענר עוזרי, מנהל אגן העיר העתיקה ברשות לפיתוח ירושלים, שהרימה את פרויקט השיקום בתמיכת משרד ירושלים ומורשת והעירייה, בעלות של 18 מיליון שקל. "אנשים לא הרגישו בו בביטחון. מתוך הראייה הכוללת של הנגשת העיר העתיקה החלטנו לפני שש שנים להחיות את רחוב השער החדש. עם השלמת העבודות, קידמנו פעולות שיפור ועידוד העסקים הקיימים וניסיון לאיתור עסקים חדשים".
ואגב ביטחון, הפעילויות בשער החדש הן בתיאום מלא ובאישור המשטרה. המתחם ודרכי הגישה אליו מרושתים באמצעים ובמצלמות של המשטרה ועיריית ירושלים.
כחלק מהרצון לעודד היכרות עם האזור, הרשות לפיתוח ירושלים מקיימת בערבי רביעי וחמישי מופעים מוזיקליים והרצאות, של יעל ארד, מיכל צפיר, איתי אנגל, עמית סגל, אלוף אליעזר שקדי ואחרים. בקרוב הרחוב יקורה כדי לאפשר את המשך הפעילויות בחורף. "אנחנו עומדים לערוך גם סדנאות יין ובישול עם שפים. האירועים פתוחים לקהל הרחב, בחינם", אומר עוזרי. "הייחודיות של הרחוב זה האותנטיות שלו, הוא נעים ושלו ואתה מרגיש שאתה נמצא במקום אחר, בחו"ל".
תצפית מגג המלון
רגע לפני שנכנסים לעיר העתיקה ופוסעים ברחוב השער החדש המשתדרג, כדאי לעלות על הגג של מלון נוטרדאם (רחוב הצנחנים 3), שנבנה בשנים 1904-1884 ושימש אכסניה לצליינים קתולים ומקום להשקיף על בירת ישראל. "זוהי אחת התצפיות היפות ביותר בעיר, אם לא בכל הארץ", סבור מיטב. "כמה שירושלים יפה ברחובותיה, היא יפה פי אלף מגגותיה". והוא צודק – הנוף עוצר נשימה, ושלל כיפות, מבני דת והיסטוריה מרתקת וטעונה נחשפים מכל הצדדים. על הגג פועלת מסעדת המלון, המתמחה בגבינות ויין. ואגב היסטוריה, ב-1948, שבועות אחדים לאחר נפילת הרובע היהודי פרצו לוחמי אצ"ל דרך השער החדש אל העיר העתיקה ותפסו בו ראש גשר. אך מאחר ששאר חזיתות הפריצה כשלו, הם נסוגו. "וכשהצבא הירדני ניסה לפרוץ לירושלים המערבית דרך האזור הזה, האגדות מספרות שבחור בן 16 בשם ג'קי זרק בקבוק מולוטוב ועצר את המשוריין הירדני שהוביל את הכוח", מספר מיטב. בין 1948 ל-1967 השער היה סגור ובשטח ההפקר שסביבו עבר הגבול העירוני בין ישראל לירדן. "האגדה הכי יפה שמספרים בהקשר הזה היא על נזירה מבית החולים הצרפתי סן לואי שב-1956 השיניים התותבות שלה נפלו לתוך שטח ההפקר. הישראלים פנו לירדנים ולאו"ם, וכולם התכנסו וביחד הוציאו את השיניים של הנזירה והחזירו לה אותן".
אחרי שצה"ל כבש את ירושלים המזרחית ואת העיר העתיקה במלחמת ששת הימים, חיילי ההנדסה הקרבית ניקו את השטח ממוקשים ופוצצו את החומה שסגרה את השער החדש. עם שוך הקרבות, הציע שר הביטחון דאז משה דיין להפוך את השער החדש לגדול יותר כדי לסמל את ניצחון הבזק ובחר לו שם – "שער השבות", אבל תוכניתו נגנזה.
סנטה קלאוס כבר כאן
אם אתם חושקים באווירת כריסמס, וחוששים לטוס כרגע לחו"ל, השער החדש הוא תחליף נאות. במהלך דצמבר הוא עוטה חג וביום ראשון הקרוב (12 בדצמבר) תתקיים שם הדלקת עץ אשוח ענק ומקושט, שנבנה מקרשים וסכך, והוצב על גגות בית הספר והחנויות. באירוע ישתתפו תושבי הרחוב ואנשי דת. מ-15 בדצמבר ועד 22 בדצמבר יפעל במקום שוק חג המולד, עם שלל דוכני פיצ'פקעס, יין חם ואוכל (בשעות 23:00-17:00).
ועד אז, בובות מתנפחות של סנטה קלאוס בצבעי אדום ולבן, כבר מקבלות את פני הנכנסים בשער – הבובות ניצבות בפתח חנות המזכרות והמתנות הקסומה והכיפית של "סטודיו סמי", בבעלות סמי ווקילה, צלם במקצועו ורעייתו ריטה. מדפי החנות גדושים בעצי אשוח, בקישוטים המיועדים לתלות על העצים, איילים, עצי אשוח, בובות, נרות, שוקולדים בצורת סנטה קלאוס. "ויש עכשיו חידוש – בובות של אשתו של סנטה", מגלה ווקילה.
ברחוב סמוך (סנט פיטר 2 המוכר גם כרחוב פטרוס הקדוש) תוכלו לפגוש את סנטה קלאוס בכבודו בעצמו – עיסא קסיסייה, מאמן כדורסל, שהוציא רישיון להיות אחד מסמלי החג, כולל מצנפת וזקן עבות צחור. "להיות סנטה צריך רישיון, אתה לא יכול סתם ככה ללבוש את בגדי סנטה ולחלק מתנות לילדים", חושף מיטב. "ואז אחרי שהוצאת רישיון, אתה נכנס לאגודת סנטה קלאוס". קסיסייה מקבל את העולים לרגל למשכנו המקושט – בית אבן בעל תקרות קמורות מהמאה ה-14, שבו משפחת קסיסייה מתגוררת מזה 700 שנה. זמני הקבלה בדצמבר, כל יום בין 17:00 ל-20:00. בפתח הבית פרוש שטיח אדום קטן, הדלת אדומה כמובן ומעליה מופיע שלט המפאר את "סנטה הירושלמי" ובו הוא נראה רכוב על גמל. לצד הדלת, ניצבות שתי תיבות דואר, אחת קטנה ואחת גדולה, שם ניתן להשאיר מכתבים לסנטה עם בקשות ותפילות. קסיסייה נוהג גם לשוטט בסמטאות, לפעמים רכוב על גמל (כן-כן – אפילו על החומות) מחלק שוקולד, ומפיץ מסר עולץ ואופטימי של אהבה ושלום, והעיקר – משמיע את הקריאה המזוהה איתו: "הו-הו-הו הולילנד".
ואם אנחנו כבר באווירת כריסמס, זה הזמן לפקוד את הקתדרלה המפוארת במתחם הפטריארכיה הלטינית, הסמוכה למטה הפיקוד של סנטה. הקתדרלה נבנתה במאה ה-19 בסגנון ניאו-קלאסי. קירותיה מעוטרים בציורים המתארים דמויות ואירועים מהברית החדשה. היא משופעת במזבחות ועל התקרה מצויר ישו במלוא הדרו. אגב, במתחם יושב הפטריארך הלטיני, נציג הוותיקן בארץ הקודש בפרט ובמזרח התיכון בכלל.
שוקולד עם משמש
-כשנכנסים ל"לה פטיסרי אבו-סיר", המבט ננעל ישר על מתקן התצוגה המפתה, שמאוכלס בדברי מאפה צבעוניים, מעוצבים ומיוחדים. ואז כשטועמים את השוקולדים, במיוחד זה המריר עם המשמש ("אני לא משתמש בתוספת סוכר אלא בשוקולד עצמו"), הקישים המלוחים והעוגות (בריוש קינמון, טארט תאנים, עוגת פיסטוק), פרי עמלו של איברהים אבוסיר, קשה שלא לחוש עונג ואושר. אבו-סיר בן למשפחה של קונדיטורים, שעבד 18 שנה כשף-קונדיטור במלון "מצודת דוד" בירושלים ועבר השתלמויות בחו"ל, החליט ללכת על דרך עצמאית. בעיצומה של הקורונה הוא חנך אתר משלו ברחוב השער החדש 35. לכבוד חג המולד הוא אפה שטולן – עוגה גרמנית במקור, שעשירה באגוזים, בצימוקים ובפירות יבשים.
"כל מה שאתה רואה כאן עשוי במקום", מכריז בגאווה אבו-סיר הכובש והחייכן ("החיוך שלי מאללה"). "ואם לא טעים לך, תחזיר...". אבל מי רוצה בכלל להחזיר, אלמלא הוראות הרופאה שלי, הייתי מחסל חצי מההיצע. האווירה כאן משפחתית, אז כדאי לשבת ולהזמין דברי מתיקה ומאפה ושתייה מהתפריט. כמובן רצוי להצטייד ברכישות שימתיקו לכם ולכן את תלאות עידן הקורונה. והמחירים נגישים – מחירי העוגות נעים בין 28 ל-35 שקל. "אתה יודע מי מיליונר?" שואל אבו-סיר. "מי שיש לו מאה שקל ויודע לחיות במאה שקל. למיליונרים יש מיליונים והם לא יודעים לחיות מהם". השער החדש 35. 052-8770255. ראשון-שבת, 20:00-08:30.
מאפים ארמניים
רק לפני כמה ימים נפתח Taboon & Wine Bar שמגיש אוכל ארמני וכבר יש לו אוהדים שהתמכרו למאפים הנשלפים מהטאבון על ידי שף אחמד עג'לוני, שמאחוריו קריירה מפוארת של הכנת לחמעג'ון. אחרי ביס או שניים, אני מבין למה: הכל מאוד טעים, פיקנטי וטרי. את בר-המסעדה המומלץ מובילים נאסר עודה בעל הנכס ומירן קריקוריאן, שאמו מסייעת בהכנת התבשילים. קריקוריאן ממליץ על מספר מנות הדגל: פיצה ארמנית, לחמעג'ון טבעוני מפטריות, מנטה – כיסוני בשר קטנים, שמגיעים עם לבן ושום. וחוץ מאלו, אל תחמיצו גם את הסלטים המצוינים, שמקלילים את אורגיית הבצק והבשר. השער החדש 31. 053-9236862.
קרמיקה פרחונית
אחת התחנות המומלצות במסע היא Sandrouni, חנות של עבודות קרמיקה מצודדות, מצלחות יפות ועד פעמונים צבעוניים, שאותה מנהיגים זוג ארמני מקסים – דורין, שלמדה אמנות בסמינר אורנים ובעלה ג'ורג' סנדרוני, שאוהב להתבדח. "אבא שלי היה בן תשעה חודשים, וניצל מהטבח של העם הארמני", מספר ג'ורג'. "הוא הגיע בראשית המאה ה-20 עם אימא וסבתא שלו לירושלים".
הסנדרונים מחיים מסורות עתיקות של קרמיקה ארמנית, כולל זאת של דוד אוהנסיאן, הנחשב לאבי אמנות הקרמיקה הארמנית בירושלים. "המפגש בין הרקע האקדמי של דורין והמסורת הישנה יוצר פיצוץ", אומר ג'ורג', הבעל המעריץ, שמעבד את הכלים בתהליך מיוחד של ייבוש ואפייה בתנור. "אנחנו מייצרים את היצירות שלנו בבית מלאכה הצמוד לחנות, ומוכרים אותן בעיקר פה". לא מעט פרחים וציפורים מעטרים את העבודות של דורין. גם עצי זית שמסמלים את הארץ מככבים. חלק מהעבודות שואבות השראה מפסיפסים קדומים. ויש גם פריטים שמיועדים לקהל היהודי, למשל צלחת לסדר פסח ורימון לראש השנה. ואי־אפשר בלי חמסות כחולות נגד עין הרע. השער החדש פינת האחים פרר. 02-6263744.
קפה, ספרים ויין
אפשר לקחת פסק זמן מהמסע בשני מקומות קטנים וסימפטיים:
The Gateway מגיש עוגות של קונדיטור מוכשר בשם ז'אק, שחי ברובע הנוצרי: פקאן, גזר, גבינה עם אוכמניות, וגם מאפים מלוחים כמו פיצות ומנקיש עם טימין וגבינה. המקום אף מציע למכירה ספרים ובקבוקי יין. "זה הרחוב היחידי בעיר העתיקה שמוכרים בו יין", אומר אחד הקונים. אז אפשר ללגום כוס יין, לנשנש עוגה ולהתעמק באחד הספרים. השער החדש 9, 02-6449290. שעות פתיחה: שני-שבת, 22:00-9:00.
Abu Ata Zaman – דניאל קוטה לקח חלל שהיה שייך לסבא שלו, שנהג לארח בעבר את הלקוחות שבאו לשחק קלפים. מאז ימי הסב, הכתובת עברה כמה גלגולים ועכשיו קוטה הנכד בחר להתמחות בהגשת קפה טורקי שחור, שמבושל על חול חם. לצד הקפה ותפריט אלכוהול עשיר הוא מתקין מאפה בשר ארמני, כריכים מיוחדים וסלטים. האחים פרר 43. שני־שבת, 20:00-10:00.
