בעמק המעיינות הקסום בין עפולה לבית שאן נמצא אחד המעיינות הכי יפים ופופולריים בישראל. באופן רשמי הוא מכונה "גן השלושה", אבל כולם מכירים אותו בשמו העממי – הסחנה. מדובר בבריכת ענק מפנקת בצבעי כחול עמוק וטורקיז בתוך גן רחב ומטופח ועשיר בצמחייה ירוקה. בחודשי הקיץ החמים מדובר באתר בילוי אינטנסיבי והומה אדם שסובל לא פעם מעומס יתר.
(צילום: אסף קמר, אמיר דרור | עריכה: שי קנפו)
לכן לא הופתעתי משלל הערות פוגעניות ומזלזלות שספגתי בעל כורחי מאותם חברים קנאים ומלאים בסטיגמות ששמעו כי אני מתכנן טבילה חורפית בסחנה. אותם בדרנים בשקל לא ידעו כי דווקא בחורף הביקור בסחנה הוא סיפור שונה לחלוטין. המים הגאותרמיים המינרליים של המעיין פורצים מהנקבה התת-קרקעית בטמפרטורה של 28 מעלות באופן קבוע גם בקיץ וגם בחורף. כלומר, אפילו בחודש פברואר הקפוא וסערות הגשמים הרבות שעברנו, המים בבריכה של הסחנה חמימים נעימים וטובים לרחצה.
שעת בוקר מאוחרת בכניסה לגן השלושה. מדובר באתר של רשות הטבע והגנים והכניסה אליו בתשלום (39 שקל למבוגר, ו-24 שקל לילד). שלי גולדשמיט, בלוגרית המעיינות הוותיקה מקבוצת הפייסבוק "אל תבואו יהיה כיף", שהצטרפה אליי לטבילת חורף מנחמת בסחנה, משתפת אותי בזיכרונות הילדות הרבים שיש לה מהמעיין הפופולרי. "אני זוכרת שאבא שלי היה לוקח אותי לכאן המון פעמים, אבל אני גם זוכרת שתמיד היה צפוף ומלא אנשים וגם שהיו נושכים אותי פה דגים".
החנייה השוממת צמודה למעיין והצבע של המים הוא כחול עמוק משגע עם רקע ירוק של צמחייה, ממש כמו בסרטים על גן עדן. יש שקט נעים באוויר ואפשר לשמוע את זרימת המים ואת ציוץ הציפורים.
אסף דורי, איש רט"ג ומנהל גן השלושה, מוביל אותנו לסיור קצר בפארק המטופח והבטוח לביקור, גם בזמן מלחמה, שבחודשי החורף הקרים הוא כמעט שומם ממבקרים. "החורף הוא הזמן המושלם לביקור בגן השלושה. המים חמים, 28 מעלות במשך כל השנה. אם היית מגיע מוקדם יותר, היית יכול לראות את אדי החום שעולים מהבריכה כמו בחמאם טורקי. גן השלושה בחורף מאוד שקט וירוק ואפשר לבוא לכאן לנשום אוויר וליהנות מחוויית טבע אמיתית".
מה זה אומר 28 מעלות?
"הטמפרטורה של נחל דן בחורף היא 14 מעלות ומאוד קר שם. אצלנו בסחנה הטמפרטורה של המים היא כפולה ואפשר לשחות וליהנות גם בחורף".
המים הייחודיים של הסחנה מתחממים בעומק האדמה והם מליחים ועשירים במינרליים ולא מתאימים להשקייה. שמו הערבי של הסחנה בא מהמילה "חום" ושמו העברי "גן השלושה" הוא לזכר החלוצים ואנשי העלייה השנייה: חיים שטורמן, אהרון אטקין ודויד מוסינזון שנרצחו בשנת 1938 במהלך חיפוש אחר אתר מתאים להקמת קיבוץ חדש באזור בית שאן.
הסחנה היה מוכר לבני האדם כבר בתקופת הברונזה ובתקופת הברזל והרומאים הקימו בו מפעל לצביעת בדים. לפני קום המדינה פעלו במקום טחנות קמח. בשנות ה-50 של המאה הקודמת צבי בהיר, קיבוצניק בעל חזון מניר דויד הסמוך, בסיוע של אדריכלי הנוף המצטיינים וחתני פרס ישראל באדריכלות ליפא יהלום ודן צור, הקימו את הפארק המשגשג והגדילו את הבריכה.
בסוכת המציל הפסטורלית אנחנו פוגשים את אורי אוחיון, המציל הוותיק ותושב בית שאן הסמוכה. "אני עובד בגן השלושה כבר 30 שנה", הוא מספר. "אני שומר שהמבקרים לא יטבעו במים ויחזרו הביתה בשלום. סביב הבריכה יש ארבע סוכות מציל וכל מציל משגיח על השטח שלו. יש לי סבלנות ואני שומר על קור רוח, זה לא פשוט כי יש המון סטרס בעבודה וצריך להיות ערני כדי למנוע טביעות".
כיף לשבת בסוכת המציל ולהשקיף על הנוף המרהיב של הסחנה בחורף. מלמעלה הגוונים הכחולים של המים מנצנצים עם השמש כמו גלויה עם נוף קסום מהקריביים ושני שחיינים בגיל הפנסיה שוחים בהנאה רבה מצד לצד. כיוון שאנחנו מבקרים בסחנה בחורף וכמעט שאין אנשים בפארק, הכמות הרבה של סוכות המציל סביב הבריכה המרכזית היא עדות אילמת להמולה הרבה של הסחנה בעונה החמה.
קורה שאנשים לא מקשיבים לך בקיץ?
"כן. יש את החוצפה הישראלית. בחורף הסחנה מאוד רגוע ממש תענוג, אבל אני גם אוהב את הקיץ כי יש יותר אקשן ולא משעמם".
במבט נוסטלגי אל שנות ה-70 הרחוקות יש בי זיכרונות נעימים של חוויות ילדות עמומות מהסחנה. אני זוכר שמאוד נהניתי לבקר כאן ולשחות עם ההורים לתוך מערה קטנה עם צמחייה ירוקה שמסתתרת מאחורי מפל, וגם זכרתי את כל הילדים שקפצו מהסלע אפילו שהיה אסור.
גם לשלי יש זיכרונות ילדות רבים שקשורים לרחצה משפחתית בסחנה, היא זכרה את המערה והמפל, אבל גם מתקפה יוצאת דופן של דגים נושכים. "בתור ילדה זה היה לא נעים, אני זוכרת שהם היו נושכים אותי ואוכלים אותי. ובגלל זה אני מתלבטת מה יהיה הפעם". שלי מצביעה על להקה ענקית של דגים ששוחה להנאתה במים: "תראה איזו כמות מטורפת של דגים".
אוחיון המציל הוותיק מחייך ומרגיע את הבלוגרית: "שלי, אל תדאגי, יהיה לך כיף במים. אם שוחים והרגליים נמצאות בתנועה, אז הדגים לא מציקים. יש כאן סוג של דג קטן שמנקה את העיר בכפות הרגליים. וקוראים להם 'נקיינים'.
מתחת לסוכת המציל הגבוהה מתכנסת להקה של דגים גדולים שניתן לדמיין בקלות שהם מחכים להוראות הפעלה מהמציל. בתוך להקת הדגים האפרפרה מתבלט דג קוי יפני ענק וחברותי שצובע את המים הכחולים בגוונים של כתום ולבן מנצנץ. היה מאוד משעשע לפגוש בדג הנוי היוקרתי שמנהיג את להקת הדגים הגדולים של הסחנה. אוחיון המציל מספר בגאווה: "הביאו אותו לפה כשהוא היה מאוד קטן ועכשיו הוא נהיה כריש, והיום הוא מלך הדגים של הבריכה. הוא דג יפני מדהים".
בגן השלושה יש גם שלל פעילויות ואטרקציות שלא קשורות לטבילה במים, כמו מוזיאון לארכיאולוגיה, טחנת קמח עתיקה ואתר משוחזר של חומה ומגדל. אולם הלחץ המתון של שלי לסיים עם הדיבורים ולהתחיל עם הטבילה החורפית המסקרנת במים של הסחנה ולסגור מעגל עם זיכרונות ילדותה הובילה אותנו לאחת הגדות השוממות של הבריכה הגדולה.
כיוון שבחוץ מזג אוויר חורפי קר של 16 מעלות ולא הכי נעים להסתובב בלי חולצה, עברנו לבגדי ים וחלוקי רחצה כמנהג המתרחצים הקבועים במקום. מתברר כי החלוק המחמם הוא המלצה מצוינת לכל מי שרוצה להתפנק בטבילה אינטימית בסחנה בחודש פברואר.
תוך שניה החלוק ירד ושלי כבר במים, צועקת שהטמפרטורה מעולה, מבטיחה לי שממש לא קר, ומזמינה אותי להיכנס. מודאג ודרוך אני נכנס בזהירות ומגלה שבתוך המים לא קר. הגוף היגע והמותש ממתחים של מלחמה ודאגה אינסופית נרגע קצת ולרגע קצר ושברירי הרגשתי אושר פנימי קצר מועד ואופטימיות זהירה.
רגע לפני שאני יוצא לשחייה חלומית לכיוון הצד השני של הבריכה, אני מבקש משלי המומחית למעיינות לסכם את הביקור. "בחוץ 16 מעלות ובתוך המים לא קר לי", היא אומרת. "המים מאוד נעימים, אנחנו לבד בסחנה וממש לא בא לי לצאת. זאת הפעם הראשונה שאני טובלת בסחנה בחורף ולא האמנתי שזאת תהיה חוויה חמימה. חוץ מכל הדגים שנושכים אותי ברגליים בזמן שאנחנו מדברים, הסחנה מקבל ציון מעולה".
איך מגיעים? מצומת מגידו ממשיכים מזרחה בכביש 65 ופונים ימינה בכביש 675 וממשיכים איתו לתוך כביש 71. בצומת בית השיטה פונים ימינה בכביש 669, עוברים את הגן הלאומי בית אלפא ופונים ימינה לגן השלושה או לכתוב בווייז "גן השלושה".
