חושבים שאתם נוסעים הרבה בתחבורה ציבורית? תחשבו שוב. אתמול (ראשון) בשעה שלוש וחצי לפנות בוקר, כשעה וחצי לפני שהחלה תקיפת המנע בלבנון ושיגור של מאות רקטות וכטב״מים לשטח הארץ, יצא טל קסלר (30) למסע בעקבות כל משבצת ומשבצת במשחק הקופסה הידוע ״מונופול״ – רק באמצעות תחבורה ציבורית.
קסלר, שמגדיר את עצמו ״חובב תחבורה ציבורית״, תיעד את המסע יוצא הדופן לאורך הדרך בחשבונו הפרטי ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר) וזכה למאות שיתופים, אלפי סימוני ״אהבתי״ (לייק) וכמעט 300 אלף צפיות. ״הייתי בתחושה שזה יגיע לכמה עשרות, אולי לכמה מאות...״, אמר קסלר בשיחה עם ynet.
״אני מבת חפר, עובד בבית קפה ביישוב״, הוא סיפר. ״בקהילה המאוד קטנה הזו של חובבי תחבורה ציבורית יש דבר כזה שנקרא ׳סטיישן-ראן׳. בלונדון, איפה שיש רכבת תחתית, זה נקרא ׳טיוב-ראן׳ או ׳מטרו-ראן׳. זה כשבן אדם בא ועושה את כל התחנות של מערכת תחבורה ציבורית כלשהי, ויש אנשים שממש מתחרים בזה ושוברים אחד לשני את השיאים. בישראל אין ממש מערכת כזו, חוץ מרכבת ישראל. חשבתי על הרעיון הזה של מונופול לפני יותר משנה. יום אחד בדקתי וראיתי שזה אפשרי ובחרתי לעשות את זה עכשיו כי בחופש הגדול יש מאילת אוטובוסים מוקדמים שנוסעים צפונה, אז זה היה הכי הגיוני״.
קסלר היה בדרכים במשך כ-16 וחצי שעות רצופות. ״התחלתי באילת, הגעתי אליה יום קודם כי ידעתי שאני צריך לצאת בשעה מוקדמת. מאילת נסעתי לכיוון באר שבע, עצרתי שם בכלא כדי שיהיה לי ״כלא״, עשיתי את הרחובות בבאר שבע, משם נסעתי לירושלים – שם עברתי גם במשבצת מס הכנסה, ומשם לגוש דן. ירדתי בתחנת סבידור ישר לרחוב ז׳בוטינסקי, שם זה מתחבר לאבא הלל ורחוב ביאליק זה עוד צומת אחת. ואז לקחתי את ה׳דנקל׳ דרומה לקרליבך ועשיתי את הקו האדום בתור הרכבת התחתית. זה עזר לי בעצם כי גם חברת המים וחברת החשמל עוברות בתוואי של הקו האדום, חוץ מדיזינגוף שידעתי שזה יהיה בעיה כי צריך להיכנס לתוך העיר.
״אחר כך המשכתי לנתניה באוטובוס, שם הייתי אולי שש דקות כי כל הרחובות בצומת אחד וזה ליד התחנה מרכזית, אז ירדתי, הצטלמתי ועליתי בחזרה על האוטובוס לחיפה. נסעתי בעיקר באוטובוסים, וברכבת נסעתי מירושלים לתל אביב ומחיפה לנהריה, לא כולל הרכבת הקלה שגם היא רכבת. הרבה אמרו לי שרכבת צפון זה סבידור, אבל בפרשנות שלי צפון זה צפון אז נסעתי לנהריה. הייתי גם צריך לבחור ׳רכבת פרברים׳, שיש הרבה בישראל... החלום שלי היה שזו תהיה תחנת ראשון הראשונים כי היא באמת הפרבר של הפרבר ובאמת לא מחוברת לשום דבר, אבל זה לא עבד בכלל במסלול אז בחרתי בקריית מוצקין".
הוא המשיך את מסעו דרך חיפה, נהריה ולבסוף טבריה – שם עצר להעביר את הלילה. ״כל האירוע הזה עלה לי כאלף שקלים, הרוב המוחלט על מלונות ועל הטיסה לאילת. על האוטובוסים לא שילמתי כי יש לי חופשי-חודשי, שזה היתרון הכי גדול. ברכבת תכננתי לעשות חופשי-יומי, אבל בגלל המלחמה לא ידעתי אם אסיים את המסלול אז קניתי כרטיס קצת יותר יקר, כ-50 שקל״, הוסיף קסלר.
פחות משעתיים לתוך המסלול שלך ישראל פותחת במתקפת מנע שנראית כמו התחלה של מלחמה כוללת בלבנון. איך זה השפיע עלייך?
״בתחנת ריענון בדרך מאילת קיבלתי פתאום את כל ההתראות בטלפון הנייד. בדרכים ראיתי הרבה חדשות כי הדרך ארוכה ויש מלא זמן ובהתחלה ממש התבאסתי. היה איזה רגע שבו אמרתי שאולי אוותר ואסע הביתה, אבל כשהגעתי לבאר שבע החלטתי להמשיך עד שאגיע למקום שבו יבטלו את הרכבות. אם למשל היו מבטלים מחיפה אז הייתי אומר שזה רכבת צפון וזה מה יש, אין מה לעשות. אבל ככל שעבר הזמן, ראיתי שנתב״ג נפתח ושהכל בסדר. זה ממש הרים לי את מצב הרוח לנסות לעשות את כל המסלול״.
למתקפה הנרחבת הייתה כנראה גם השפעה חיובית על מסלול הייחודי של קסלר, שסיפר שכמעט ולא עמד בפקקים לאורך רוב דרכו. ״חוץ מבכניסה לירושלים שהיה פקק של כ-20 דקות, התנועה ממש זזה. בתל אביב ׳התגלגלנו׳, לא נסענו מהר״, הוא סיפר והוסיף: ״התחבורה הציבורית בישראל הפתיעה אותי לטובה. בבאר שבע למשל ממש הופתעתי. יחד עם זאת זה מאוד מסובך לעשות את מה שאני עשיתי. צריך לתכנן. עשיתי את זה עם אפליקציה שרוב האנשים לא משתמשים בה״.
מה היעד הבא?
״יש גרסת מונופול של ירושלים ושל תל אביב. אפשר לנסות לשבור את השיא של מי שעשה את כל תחנות הרכבת בישראל. כרגע יש רק קו אחד של הרכבת הקלה בתל אביב אבל עוד חמש שנים יהיו שלושה קווים ויהיה אפשר לעשות גם את המערכת הזו. זו פעם ראשונה שאני עושה משהו בקנה מידה כזה. כשהייתי השנה בסקוטלנד עשיתי משהו דומה אבל זה כמו הקו האדום – יש להם בעצם רק קו אחד באדינבורו ובגלזגו. עשיתי את כולו בשביל הכיף, פשוט כדי לראות הכל״.
