התיישבות וחלוציות
בראשית ימיה של הציונות עלה נושא החלוציות וההתיישבות בארץ ישראל, כשכבר בסוף המאה ה-19 התרחשו הפעולות הראשונות והעלייה הראשונה הגיעה לארץ. מאז ועד קום המדינה, היו כמה גלי עלייה, והחלוצים של המדינה התיישבו במקומות שונים ומגוונים. כדי ללמוד עוד על סיפורם של החלוצים ועל היישובים הראשונים שקמו, רשות הטבע והגנים אספה עבורכם את אתרי המורשת שמספרים את סיפור החלוציות והתיישבות.
גן לאומי סוסיתא: במלחמת העצמאות נכבש המוצב הסורי שהיה במקום על ידי חברי קיבוץ עין גב והוקמה בו עמדה קדמית של צה"ל, שניצלה את המבנה הטופוגרפי השולט של סוסיתא כאוכף גבוה ומוארך החולש כנקודה גבוהה על הסביבה. עמדה קידמית זו שימשה את צה"ל עד מלחמת ששת הימים, עד היום עדיין ניתן לראות בחלקה הצפוני מערבי של העיר העתיקה, את שרידי הרכבל שנבנה בשנת 1948 על ידי סא"ל דוד לסקוב לצורך העלאת ואספקת ציוד מקיבוץ עין גב לחיילים שישבו על ההר. כמו כן, ביום העצמאות ה־19 של מדינת ישראל, ה' אייר תשכ"ז, נהרג מפקד המוצב סגן רמי זית. האנדרטה לזכרו נמצאת בקצה המערבי של ההר ולידה נטועים שני עצי זית.
גן לאומי סוסיתא מציע חוויה עשירה ומרתקת בזכות שילוב ייחודי של ארכיאולוגיה, היסטוריה, טבע ונוף עוצר נשימה. המבקרים במקום יכולים להתרשם מממצאים ארכיאולוגיים מדהימים מהתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית, כולל בזיליקה מפוארת, אודאון קטן, פורום רומי ומאגר מים עתיק. באתר הוכשרו שבילים מונגשים שיובילו אתכם לגלות את צפונות העבר של סוסיתא ולהתפעל מהנוף והטבע הניבט מכל עבר. אלו שיגיעו למקום מחודש הקרוב יוכלו ליהנות מפעילות "כאן ציור" - רשות הטבע והגנים דאגה לכם לנקודות מיוחדות בהם תוכלו להתמלא בהשראה ולצייר בטבע.
איך מגיעים? כתבו בוויז: גן לאומי סוסיתא.
גן לאומי בית שערים: גן לאומי בית שערים מציע חלון הצצה ייחודי להיסטוריה העתיקה ולקשר העמוק שבין העם היהודי לאדמת ישראל. בית שערים ידוע בעיקר כמקום מושבו של רבי יהודה הנשיא, ומייצג את הזמן בו שימשה כמרכז רוחני ופוליטי חשוב, שהשפיע רבות על יהדות התקופה. רבי יהודה הנשיא, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, בחר להתיישב ולהיקבר במקום זה, מה שהפך אותו למוקד משיכה ליהודים רבים שרצו להיקבר לידו. בית שערים הפך לנקרופוליס, או "עיר המתים", שהיא בעצם הר הזיתים של תקופת המשנה והתלמוד.
בין מוקדי העניין הבולטים בגן מוצגים כמה מבנים ומונומנטים מרכזיים, כמו בית הכנסת העתיק, הבזיליקה, ומערות קבורה עתיקות החצובות בסלע כמבוכים מסועפים, ובהם שרידי ארונות קבורה מרשימים שסותתו באבן, תבליטים ייחודיים וכתובות המעידות על חיי היום יום והדת של אותם תקופות.
בין מוקדי העניין הבולטים בגן מוצגים כמה מבנים ומונומנטים מרכזיים, כמו בית הכנסת העתיק, הבזיליקה, ומערות קבורה עתיקות החצובות בסלע כמבוכים מסועפים, ובהם שרידי ארונות קבורה מרשימים שסותתו באבן, תבליטים ייחודיים וכתובות המעידות על חיי היום יום והדת של אותם תקופות.
במרחב הגן הלאומי, מוצב פסלו של אלכסנדר זייד, ממקימי ארגון "השומר" וסמל להגנה על היישובים היהודיים והמאבק לשמירה על האדמה, ומושך מבקרים מכל העולם. ב-1926 עבר זייד לשייח' אבריק שבעמק יזרעאל, והועסק שם כשומר. זייד, שהיה חובב ארכאולוגיה נהג לחפור ליד היישובים שבהם התגורר. בשנת 1936 גילה באקראי פרצה באחת המערות בסמוך לשייח' אבריק, הוא פנה ליצחק בן-צבי ובנימין מזר מהאוניברסיטה העברית ודווח להם על הגילוי. בעקבות כך החל מזר לחפור במקום והתגלו מערות הקבורה שהובילו לגילוי בית שערים. אלו שיגיעו למקום מה-9.5 ואילך, יוכלו להנות גם בנקודה זו מפעילות "כאן ציור".
איך מגיעים? כתבו בוויז: גן לאומי בית שערים.
גן לאומי גן השלושה: גן לאומי גן השלושה, הוא פארק המים המפורסם במערב עמק המעיינות (עמק בית שאן). הגן מכיל את אתר "חומה ומגדל", המשחזר את ההתיישבות הראשונה בקיבוץ תל עמל, שהיה הקיבוץ הראשון בסדרת יישובי חומה ומגדל. הקיבוץ הוקם ב-1936, בתקופת המרד הערבי, כחלק ממאמץ להתיישבות באזורים מרוחקים ומסוכנים. היישוב נבנה ביום אחד, על ידי חברי הקיבוץ שהגיעו בשיירה והקימו מגדל וחומה שהגנו על היישוב מפני תקיפות. שיטת "חומה ומגדל" התקבלה כדגם להקמת יישובים חדשים בתקופה זו והובילה להקמת למעלה מ-50 יישובים. קיבוץ תל עמל, שמוכר היום בשם ניר דוד, קרוי על שם דוד וולפסון, נשיא ההסתדרות הציונית השני.
הגן מכיל פינות עניין מגוונות ומושכות כולל מעיינות חמימים, מוזיאון לארכיאולוגיה עם עתיקות מהאזור ומתקופות שונות, טחנת קמח משוחזרת, וגן פעמוני ההתיישבות המציג פעמונים היסטוריים. בנוסף, בוסתן ארץ ישראלי מציג עצי פרי ושיחים תנ"כיים. הגן הלאומי מציע חוויה תרבותית והיסטורית עשירה, מאפשר למבקרים להתחבר לעבר ולהיטמע בנופים ובפרטים המיוחדים של ההתיישבות הקדומה בישראל.
איך מגיעים? כתבו בוויז: גן לאומי גן השלושה (הסחנה).
סיפורי גבורה
הקמת המדינה לקחה זמן רב וכללה לא מעט קשיים ואתגרים, עימותים ואף את מלחמת העצמאות שפרצה לאחר תוצאות ההצבעה באו"ם. מאז ועד היום, ישראל מגנה ושומרת על עצמה ואזרחיה בהתמודדות עם שלל מבצעים ומלחמות. אספנו כמה אתרים שמספרים סיפורי גבורה.
חאן שאר הגיא: חאן שער הגיא, שמוכר גם בתור באב אל וואד, הוא אתר מורשת לאומי. החאן ממוקם בפתח הצר של נחל נחשון על הדרך המרכזית המחברת בין השפלה לירושלים. במקום הזה, התחוללו קרבות קשים במלחמת העצמאות ולזכרם של הגברים והנשים שלקחו בהם חלק, הוקם מרכז מורשת המוקדש למבקיעי הדרך אל העיר ירושלים.
הביקור במרכז המורשת, אורך כ-45 דקות ומבוסס על טכנולוגיה מתקדמת שמעבירה את המבקרים מחדר לחדר. בקומה העליונה תוכלו להיכנס לעולם הרקע לסיפור ולפגוש את מלווי השיירות שיספרו על חוויותיהם. בקומת הקרקע, תוכלו להיות שותפים בקבלת החלטות מכריעות באמצעות תחנות אינטראקטיביות, לנסוע ב"משוריין" ולצפות בסרט מרגש על המחיר ששילמו בני דור תש"ח במאבקם לשמור על עורק החיים הפתוח לירושלים. לסיום, תוכלו לראות שלושה דגמים מהשיירות: משאית, אוטובוס ממוגן ומשאית פורצת דרך. חשוב לציין שבאתר אין מסלולי טיול ואין מקום לפיקניק או שהייה, אך ניתן לבקר בנקודות עניין קרובות כגון "גבעת החתולה" ואנדרטת מח"ל.
המבקרים שיגיעו במהלך יום העצמאות (14.5) יוכלו להנות מפעילות מיוחדת לרגל החג – "משחקים מדור הפלמ"ח". מלבד הביקור במרכז המורשת, תוכלו להשתתף במשחקי "דרך" ומשחקי משימה, משחקי פלמ"ח ומשחקים שנהגו לשחק בזמני מצור ולחימה. מרכז המורשת פתוח לאורך כל היום, גם במהלך הפעילות. חובה להירשם ולתאם ביקור מראש.
איך מגיעים? כתבו בוויז: חאן שער הגיא.
אתר לאומי הקסטל: בגבעה המשקיפה מעל כביש מספר 1 לירושלים, תוכלו לחוות את סיפור המאבק על הדרך לירושלים במהלך מלחמת העצמאות, ואת הרגעים המכריעים שהובילו לפריצת הדרך לעיר. עם פרוץ מלחמת העצמאות, הערבים ניסו לנתק את הדרכים ליישובים היהודיים, והיהודים נאבקו לפרוץ את הסגר. עד מרץ 1948 נהרגו 1,200 יהודים. לאחר שהגיע משלוח נשק מצ'כוסלובקיה, החל מבצע "נחשון" ב-3 באפריל 1948, שבו כוח חטיבתי יהודי תפס שטחים בדרך לירושלים. הקרב על הקסטל סימל שינוי אסטרטגי חשוב: מניסיון לפרוץ מצור ליוזמה התקפית. לבסוף הקסטל נשאר בידי הלוחמים היהודים, בקרב נהרגו 18 אנשי פלמ"ח ו-31 לוחמי חי"ש, ועשרות נפצעו.
המסלול החווייתי באתר לאומי הקסטל מתאר את ערכי הלחימה של הלוחמים דרך רעות, מנהיגות ונחישות. המבקרים יכולים להתחיל את הסיור במתחם מקורה תחת פרגולה, שם מוקרן סרטון מבוא קצר. הסיור ממשיך לתחנות פעילות אינטראקטיביות ולהמשיך לשביל לראש ההר שעובר בתעלות קשר שנחצבו אחרי המלחמה. בבור מים עתיק במקום ניתן לצפות במיצג וידאו של 11 דקות המתאר את הקרבות העזים שהתרחשו שם. בית המוכתר משמש כנקודת תצפית והנצחה, וממנו יורד שביל נופי עם פינת התרגעות בצל אלון מצוי, המוביל לרחבת החניה.
איך מגיעים? כתבו בוויז: אתר לאומי הקסטל.
קרבות ישראל
מלבד סיפורי הגבורה והחלוציות, יש אתרי מורשת רבים שמספרים גם את סיפורם של מלחמות ישראל – ממלחמת קדומות של העם היהודי ועד המלחמות שעברנו בתור מדינה. ריכזנו כמה מהאתרים המרתקים שמספרים את סיפורי הקרבות.
פארק (גן לאומי) נבי סמואל: פארק נבי סמואל הוא שילוב מרתק של אתר עתיקות, נופי מדרגות חקלאיות, מעיין הררי ובוסתנים. בלב האתר ניצב מבנה גדול מהתקופה הצלבנית ובו קבר שמואל הנביא. בשל חשיבותו האסטרטגית של הר שמואל נערכו קרבות על השליטה בו במלחמת העולם הראשונה. במלחמת העצמאות בקרב עקוב מדם נכשלה חטיבת הראל בהשתלטות על נבי סמואל. עם זאת, במלחמת ששת הימים שבה החטיבה למקום וכבשה אותו לאחר קרב קצר.
המבקרים יוכלו לחוות את עושר ההיסטוריה הצבאית והאסטרטגית של אזור זה במהלך מלחמת העצמאות ומלחמת ששת הימים. האתר מציע מבנה מרכזי ששימש כמבצר צלבני וממלוכי, והיווה נקודת מוצק ללוחמים ובסיס צבאי במהלך המלחמות. מתחת למבנה זה נמצא ציון קבר נבי סמואל, מקום קדוש והיסטורי. באתר ישנם גם שבילי תעלות קשר ששימשו לתקשורת וניווט בין הלוחמים, מה שמשקף את האסטרטגיה והתכנון הצבאי של תקופות אלו. בנוסף, האתר מציע גם שרידים של יישוב מימי בית שני ושרידים חקלאיים הממחישים את חיי היומיום של תושביו בעבר. כמו כן, באזור ניתן למצוא מעיין טבעי עם בוסתן עצי פרי עתיקים, שמספק חוויה נעימה ומרגיעה ומאפשרת הכרות עם הנוף הטבעי שסביב המקום. אלו שיגיעו במהלך יום העצמאות (14.5) לביקור באתר יוכלו לקבל גם סיורים מודרכים באתר ולקבל הסברים ופרטים מיוחדים על כל פינה מיוחדת במקום.
איך מגיעים? כתבו בוויז: פארק (גן לאומי) נבי סמואל.
גן לאומי מגדל צדק: גן לאומי מגדל צדק, שהוכרז כגן לאומי ב-1994, מהווה אתר היסטורי עתיר מורשת יהודית וצבאית. האתר שימש בעבר כמחצבות אבן ולאחר מכן כבסיס לפעולת הנוטרים ולכוחות ההגנה. במהלך מלחמת העצמאות, כוחות עיראקים השתלטו על האזור עד שחטיבת אלכסנדרוני כבשה אותו חזרה במבצע "בתק". בשנות ה-70 נזנח המקום והופך לאתר פסולת, אך מאז הכרזתו כגן לאומי, נערכות בו עבודות שיקום רבות לשמירה על המורשת ההיסטורית והטבעית של המקום.
בגן לאומי מגדל צדק, המשקיף על גוש דן וגבעות השפלה, מוצעת למבקרים חוויה היסטורית עשירה המתמקדת במורשת הצבאית של האתר. המקום, ששימש בעבר כמחצבת אבן ומאוחר יותר כבסיס צבאי עברי במהלך מלחמת העצמאות, מזמין את המבקרים לסיור במצודה מימי הביניים שהפכה לבית אחוזה ערבי בתקופה העות'מאנית. ניתן לחקור את חדריה ואולמותיה של המצודה, להתבונן מרחבת התצפית אל הנופים המרהיבים ולצפות במיצג המספר את תולדות המקום. הפארק כולל גם מסלולי הליכה ורכיבה נגישים שעוברים בתוך מחצבות משוקמות וכבשני סיד, מציעים תצפיות נהדרות ומאפשרים היכרות עם נקודות העניין השונות בפארק.
איך מגיעים? כתבו בוויז: גן לאומי מגדל צדק.
גן לאומי ניצנה: ניצנה, שהייתה נטושה למעלה מאלף שנה, חזרה לחיים עם בניית עיירה צבאית עות'מאנית בשם עוג'ה אל-חפיר ב-1908. לאחר שכיבוש הבריטים במלחמת העולם הראשונה, המקום שימש תחנת שיטור בריטית. לקראת סיום המנדט הבריטי פונתה תחנת השיטור בעוג'ה אל-חפיר וכוח מצרי מארגון האחים המוסלמים השתלט על המקום. במסגרת מבצע חורב, לאחר קרבות קשים, השתלטה חטיבה 8 המשוריינת, בפיקודו של יצחק שדה, וחטיבות חי"ר הנגב ואלכסנדרוני על עוג'ה אל-חפיר.
בהסכמי שביתת הנשק (1949) נקבע כי מרחב ניצנה יישאר מפורז. במבנים הישנים התגוררו נציגי יחידות הקישור של צבאות מצרים, ישראל ופקחי האו"ם. האזור המפורז ידע חיכוכים רבים וערערו את היציבות במחנה המשותף. המתח לא דעך אחרי מבצע קדש ובשנת 1957, משיקולים הקשורים בביטחון, פוצץ צה"ל את מרבית המבנים בעוג'ה אל-חפיר.
