החורף עתיר הגשמים עושה חסד עם בריכות החורף וממלא אותן באופן מלהיב ומיוחד, יש האומרים כמו האגמים במדינות אירופה הגשומות – וזו הזדמנות מצוינת לטייל בסביבתן ולהכיר את המערכת האקולוגית המיוחדת שקיימת בהן – ותוך כדי ליהנות מחוויית טבע מלהיבה לקולות ציוצי ציפורים וקרקור צפרדעים ממש במרכז הארץ. גם צלמי טבע חובבים ומקצועיים כאחד יוכלו לזכות לצילומים מרהיבים ומיוחדים מהנוף שהן מציעות.
ריכזנו עבורכם כמה המלצות לטיולים בבריכות חורף באזור המרכז – אך ישנם כמה כללי התנהגות בסביבת בריכות החורף שחשוב להכיר, והם יסייעו לשמור על המערכות האקולוגיות ועל ערכי הטבע הייחודיים שלהן וגם לטייל בבטחה:
- אין להיכנס למים לרחצה וגם לא לשכשוך. בשל סכנת החלקה יש ללכת בזהירות בסביבת הבריכה.
- אין להשליך פסולת למים או להשאירה בסביבת הבריכה, אין לשטוף כלים מלוכלכים במים.
- אין להכניס לבריכה חומר ביולוגי זר, חי או מת – במיוחד לא כזה שמקורו באקווריומים ביתיים.
- יש להקפיד לא לקטוף פרחים בסביבת הבריכה ולא לפגוע בכל ערכי הטבע, ובעיקר בדו-חיים, על כל שלבי חייהם, בגוף המים ובסביבת הבריכה.
בריכת החורף בתל אפק
בריכת החורף ממוקמת בתוך הגן הלאומי ירקון (מתחם תל אפק). כבר בכניסה לגן הלאומי אפשר להבחין במראה המרהיב והמציף, בעצים, צמחי מים מזדקרים וצפים, ועופות – למשל אנפיות בקר – בתוך וסביב הבריכה. לעיתים ניתן לראות כאן גם מיני ברווזים, כגון ברכיות ואגמיות, שטים להם במים ונהנים מעושר הצמחייה, החרקים, הסרטנים והרכיכות. בהתאם לעונה, ניתן לראות בבריכה גם את העמודים המרשימים של האגמון הימי ואת פרחיה הלבנים של נורית המים צפים על פני המים.
מעבר למראות, אם שומרים על השקט, ניתן לשמוע היטב את קרקורי הצפרדעים. בבריכה מיוחדת זו נפוצים ארבעה מבין חמישה מיני דו-חיים שאופייניים לאזור: קרפדה ירוקה, אילנית מצויה, צפרדע נחלים וטריטון הפסים.
אחרי הטיול בבריכת החורף שבכניסה, אפשר להמשיך לטיול במבצר אנטיפטריס שבלב הגן הלאומי – מבצר שהוקם בתקופה העות'מאנית וממנו נשקפת תצפית מרהיבה לעבר הסביבה הקרובה וגוש דן. מוקד עניין נוסף הוא האגם המלאכותי שמהווה אף הוא בית גידול מימי ומשמש בין השאר לשמירה על מיני הדגים המקומיים ובכללם לבנין הירקון, אמנון מצוי ושפמנונים. בגן הלאומי אזורי פיקניק, שירותים ואף בריכות שכשוך שנועדו בעיקר לעונת האביב והקיץ אך זורמות גם בחורף.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "גן לאומי ירקון תל אפק". הבריכה ממוקמת ממש בכניסה לאתר, וניתן לראותה גם מתצפית גבוהה יותר בלב הגן הלאומי. הכניסה בתשלום (28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים) – ובהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
בריכת יער חדרה
בריכת יער, המוכרת גם בשם הישן בריכת עטא, היא מבריכות החורף הגדולות והיפות ביותר בישראל. הבריכה היא שריד לביצה הגדולה "בִּירְכֶּטָאס" – אחת הביצות שהטילו את אימתן על ראשוני המתיישבים בעיר חדרה – אז מושבה של אנשי העלייה הראשונה שהגיעו מהערים ריגה, וילנה וקובנה. רבים מהתושבים מתו ממחלת המלריה, שטבחה בהם באמצעות שליחיה – יתושי האנופלס שהגיחו מן הביצות.
כדי להילחם במחלה ובמפיציה, החליטו אנשי חדרה למסור חלק מאדמות הביצות לידי הברון רוטשילד – אשר הסכים לאחר הפצרות רבות לקבל את השטח ולהתחיל בנטיעת עצי איקליפטוס, מתוך ציפייה שהם ישתו את מי הביצה. הניסיון לא צלח, והביצות יובשו רק 30 שנה לאחר מכן באמצעות תעלות ניקוז, אך במקום צמח יער האיקליפטוסים הגדול ביותר בארץ, שמוכר כיום כיער חדרה.
מדרום ליער נותרה הביצה בשטח שהיה בעבר בבעלות משפחת עטא הערבית – והשתמרה עד היום. את הבריכה ממלאים מי גשמים שמתנקזים אליה מכל עבר, ובשנים גשומות במיוחד היא הופכת לאגם גדול בשטח המתפרס על פני כ-400 דונם, ואף יותר. בשנים פחות גשומות הבריכה מתייבשת עד סוף הקיץ.
בריכת יער היא גם מהערכיות ביותר מבחינה אקולוגית מבין כל בריכות החורף במרכז הארץ. בבריכה ניתן לצפות במיני ברווזים מסוג אגמיות וברכיות, ועופות מים כגון סיקסקים, קורמורנים ואנפיות בקר. מתרבים בה כל חמשת מיני הדו-חיים שאופייניים לאזור: אילנית מצויה, קרפדה ירוקה, צפרדע נחלים, חפרית מצויה וטריטון הפסים. הבריכה מצטיינת עוד בעושר גדול במיוחד של חסרי חוליות, ובכלל זה סרטנים, חלזונות, חרקי מים ועוד. גם הצמחייה כאן לא מאכזבת, ובבריכה עמודים מרשימים של כף צפרדע אזמלני, בוציץ סוככני שמכסה בסוף האביב את הבריכה בפריחתו הוורודה, ודמסון כוכבני.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "תחנת דלק דור אלון פארק חדרה", משאירים את הרכב בחניה שמאחורי תחנת הדלק והולכים ברגל בשביל העפר שמוביל מערבה מרחק של 500 מטר אל הבריכה. הבריכה נמצאת דרומית לעיר חדרה, סמוכה לכביש 4, ונושקת לגן הלאומי פארק השרון וליער חדרה. הכניסה למקום ללא עלות וללא צורך בתיאום מראש.
בריכת דורה בנתניה
בריכת החורף המכונה "בריכת דורה" נקראת על שם שיכון דורה בנתניה הסמוך לה, בלב "פארק שלולית החורף". מדובר בבריכה השנייה בגודלה מבין בריכות החורף שנותרו במישור החוף.
בשיאה מגיע שטחה המוצף של הבריכה ל-70 דונם וסביבה שביל הליכה מסודר, משובץ עצים וצמחייה עשירה כגון: בצעוני מצוי, אגמון האגם, קנה מצוי, בוציץ סוככני, לחך, חומעה, כף צפרדע אזמלני ועוד. אופייה המיוחד של הבריכה הכולל שפע צמחי גדה מושך אליו מיני חרקים רבים ובעקבותיהם גם צלמי טבע. בבריכה שטים להם ברוגע ברווזים ממינים שונים כגון אגמיות, ברכיות וטבלנים גמדיים, ועל העצים ניתן לאתר בעלי כנף כגון שלדג לבן-חזה ואנפיות. בין הדו-חיים בבריכה נפוצים אילנית מצויה, קרפדה ירוקה וצפרדע נחלים.
מלבד השטח הטבעי, חלקו של הפארק מטופח ומכיל משטחי דשא, סקייט-פארק, מתקני שעשועים ושירותים. מדרום לשלולית נפרש שטח פתוח שבו אפשר לראות בסוף החורף ובתחילת האביב כלניות, צבעונים ואפילו את אירוס הארגמן – שאותו ניתן לראות גם בשמורת האירוסים הצמודה.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "פארק אגם החורף נתניה". הכניסה למקום ללא עלות וללא צורך בתיאום מראש.
בריכת דרזנר בתל אביב
באגן הניקוז של נחל אחיה – יובלו המערבי ביותר של הירקון – נמצאות כמה מאחרונות בריכות החורף באזור תל אביב. רובו של ערוץ הנחל אמנם נהרס והוכנס למובל תת-קרקעי, אך אגן עמק גלילות שרד כשטח טבעי למחצה בעיקר בזכות האיסור שחל על בנייה באזור בתקופה שמתקן פי גלילות פעל בסמוך. כך שרד בעמק גלילות גם שדה הנרקיסים השני בגודלו במדינת ישראל, בעוד שרוב הנרקיסים במישור החוף נכחדו.
בצילן של תוכניות פיתוח ובנייה עתידיות ובניסיון להציל את השטח הטבעי הנדיר שבלב גוש דן, נחנך בשנה שעברה פארק הטבע העירוני "אקו-פארק גלילות", ובשטחו הוסדרה בריכת חורף שכבר הספיקה להתמלא במים, בנוסף לשבילי טיול. הבריכה מהווה בית גידול חשוב עבור טריטון הפסים שנמצא בסכנת הכחדה.
בריכת החורף נמצאת בשטחה של חורשת דרזנר, ובצמוד לה נמצא גם מתחם מערות אפקה. האתר המסקרן הוא ריכוז של 15 מערות קבורה שומרוניות עתיקות, שהתגלה במקרה בשנת 1951 בעת עבודות הקמת מסילת הרכבת, אך ננטש עד שנערכו בו שוב חפירות ב-1989 עם סלילת נתיבי איילון. המתחם ככל הנראה היה בית קברות ששימש את תושבי חירבת אל-רורה – אתר ארכיאולוגי שהתגלה ברמת השרון – והיה פעיל החל מהמאה ה-2 לספירה ועד לכישלון מרד השומרונים בביזנטים בשנת 529. בכניסה לחלק מהמערות נחצבו מדרגות ואף ספסלי ישיבה, ובמקום נמצאו נרות, סירים, תכשיטים ועוד.
איך מגיעים? במפגש הרחובות דרזנר וגרונר ברמת אביב ג' יש גן ציבורי קטן עם עצים. מעבר לגן משתרע שטח פתוח ובו כמה שבילים. פונים אל השביל הימני וממשיכים בהליכה עד שמגיעים אל האתר, שמוקף בגדר. הכניסה למקום ללא עלות וללא צורך בתיאום מראש.
בריכות מגדל צדק
בריכות החורף בגן הלאומי מגדל צדק הוקמו כחלק מתוכנית כללית לשיקום המחצבה שפעלה בעבר באזור במימון וסיוע הקרן לשיקום מחצבות. מדובר בשלוש בריכות בשטח כולל של כ-80 דונם. חשיבותן הרבה של הבריכות היא בחלופה שהן מספקות לבריכות חורף אחרות שנעלמו או שתפקודן נפגע במישור החוף המרכזי.
תכנונן כשלוש בריכות נפרדות מספק יציבות אקולוגית רבה יותר לכל אחת מהבריכות בנפרד, ומיקומן בתחום גן לאומי מוגן, ויתרה מכך במסדרון האקולוגי של נחל שילה, מאפשר להן לתמוך במערכת אקולוגית איתנה בשטח נרחב עוד יותר. עם הקמתן התאכלסו הבריכות בדו-חיים כאילניות וקרפדות, ומתקיימים בהם גם מגוון סרטנים.
בגן הלאומי מספר שבילי טיול, בהם "שביל בריכות החורף" – שביל הליכה קצר ונעים המתאים לכל המשפחה סביב שלוש הבריכות. בנוסף ניתן לצפות על הבריכות מתצפית נוף מרהיבה ומונגשת מלמעלה דרך שביל המצודה. בראש הגבעה שבלב הגן מצודה עתיקה מהתקופה הצלבנית, שבה ניתן לבקר ולזכות בתצפיות נוף נהדרות. סביב המצודה מסלולי הליכה העוברים בתוך מחצבות משוקמות ולצד כבשני סיד.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "הגן הלאומי מגדל צדק". הכניסה בתשלום (28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים) – ובהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
הבאסה של הרצליה
הבאסה ("ביצה" בערבית) היא בריכת חורף שנמצאת כיום בשטחו של פארק הרצליה הסמוך לקניון שבעת הכוכבים והאצטדיון העירוני. בצמוד לבריכה הוסדרו שבילי הליכה מעץ וספסלי ישיבה, יחד עם שלטי הסבר על בעלי החיים הנמצאים בבריכה.
עושר המינים שתועד בבריכה לאורך השנים הוא גדול במיוחד וכולל מיני דו-חיים (כמו אילנית מצויה, חפרית מצויה, צפרדע נחלים וקרפדה ירוקה), סרטנים שייחודיים לבית גידול של בריכות חורף כגון אפונית ותריסן, ומגוון גדול במיוחד של צומח כגון דמסון כוכבני, בצעוני מצוי, אגמון וקנה. בבריכה וסביבה ברווזים ועופות נוספים הניזונים מחרקים ורכיכות שמאכלים אותה.
בתקופות קדומות הייתה הביצה במקום גדולה במיוחד. בתקופה הביזנטית נעשו ניסיונות לנקז את מי הביצה לים באמצעות מנהרה באורך של כ-190 מטרים ובגובה של כ-2 מטרים שנחפרה ברכס הכורכר – במטרה לנצל את האדמה הפורייה לגידולים חקלאיים. במשך השנים, עם זאת, נסתמה המנהרה והביצה חזרה לגודלה המקורי, עד שנוקזה מחדש עם הקמת הרצליה.
איך מגיעים? מנווטים באמצעות ווייז אל "פארק הרצליה" וצועדים בשביל מרחק של כ-500 מטרים מהאצטדיון העירוני. הכניסה למקום ללא עלות וללא צורך בתיאום מראש.
הבריכה בפארק אריאל שרון
בעבר, חלק משטחי פארק אריאל שרון - המשתרע בשטח הפתוח שלאורך נחל איילון, בין נמל התעופה בן גוריון לנתיבי איילון - היו מוצפים תדיר והיו נוצרות בהם שלוליות ענק. אולם, שטחים אלו נוקזו לאורך השנים וברובם אינם קיימים עוד. באזור המגוון האקולוגי של הפארק הושלמה בשנת 2022 הקמת בריכת חורף משוחזרת לצד אגם צפרות וגינת צמחי תבלין ומרפא.
הפארק, שתחום מצפון על ידי אור יהודה, רמת גן ותל אביב, ומדרום על ידי כביש 1, כולל שטחי טבע, אתרים ארכיאולוגיים כמו שרידיה של בני ברק המקראית, נחלים בהם נחל איילון ויובליו נחל כופר ונחל שפירים, תצפיות ייחודיות, אגמים מלאכותיים ואף שטחים חקלאיים – לצד מסלולי טיול, הליכה ורכיבה על אופניים. בפארק מגוון ביולוגי עשיר, הכולל בין השאר מיני זוחלים, יונקים, דו-חיים וכ-200 מיני ציפורים שעבורן שטחי הפארק משמשים תחנת עצירה על ציר הנדידה. שטחי הפארק יוצרים מסדרון אקולוגי לתנועה ולמעבר של בעלי-חיים, ובפארק מתקיימים בתי גידול רבים לחי ולצומח.
איך מגיעים? בריכת החורף נמצאת במתחם "חוות שלם" (הכניסה הצפונית) המהווה את האזור המרכזי של פארק אריאל שרון. הכניסה למתחם נמצאת בדרך חיים בר לב – שבה הורחבו התשתיות על מנת לקלוט את אלפי המבקרים בפארק. בווייז - משרדי חברת פארק אריאל שרון.
בריכות החורף בישראל – בין בתי הגידול המאוימים ביותר בטבע
בריכות החורף, שנקראות גם שלוליות החורף, הן גופי מים עונתיים המתמלאים בעונת הגשמים – ומתייבשים לאחר מכן בהדרגה במהלך האביב וראשית הקיץ. עונתיות זו של בית הגידול עיצבה את התאמותיהם של בעלי החיים המאכלסים אותו: סרטנים ירודים המבלים את כל חייהם במים מהווים את התשתית למארג המזון. עם התייבשות הבריכה הם מטילים ביצי קיימא בקרקע - ומתים. חרקים ודו-חיים מבלים את שלבי חייהם הראשונים במים, והבוגרים עוזבים את הבריכה עם התייבשותה. בנוסף, לבריכות מגיעים בעלי חיים מזדמנים שמנצלים את בית הגידול הזמני כמו עופות מים וחרקים שונים.
עם זאת, בריכות החורף בישראל הן בין בתי הגידול המאוימים ביותר בטבע. על פי ההערכות, ב-150 השנים האחרונות נעלמו יותר מ-75% מהביצות ובריכות החורף הטבעיות שהיו באזור מישור החוף של ישראל, ואלו שנותרו נפגעו במידה זו או אחרת. הפגיעה בבריכות החורף היא תוצאה של פעילות אדם. בין גורמי הפגיעה המשמעותיים: הסבה של שטחים פתוחים לשטחי חקלאות ועיור, פגיעה באגני הניקוז של הבריכות וחדירה של מזהמים לבריכות.
בעיה נוספת שגורמת לפגיעה קשה בבריכות החורף שנותרו בישראל היא חדירה והתבססות של בעלי חיים וצמחים פולשים, כמו חלזונות מים או דגי גמבוזיה. לאחר שהמינים הזרים מוצאים דרכם לבריכה ומתבססים בה הם עשויים להשתלט על המערכת האקולוגית, לגרום בה לשינויים משמעותיים ואף להביא להכחדה של מינים מקומיים.
תופעה נוספת שגורמת לאחרונה לדאגה רבה בעולם וגם בישראל היא תחלואה של דו-חיים, ומדענים בכל העולם עוקבים בחשש אחת התפשטות והשפעתן של שתי מחלות הגורמות לצמצום אוכלוסיות ואף להכחדה מסיבית מאוד של מינים באזורים שונים בעולם. רשות הטבע והגנים, הגוף הממלכתי בישראל האמון על שמירת ערכי הטבע, מבצעת מעקב סדיר אחר המצב האקולוגי של בריכות החורף, לרבות מצב בריאות אוכלוסיות הדו-חיים.
בהכנת הכתבה השתתפה אילנה קוריאל
פורסם לראשונה: 00:15, 28.01.22