תופעת "הסנה הבוער" בהר כרכום, השבוע
(צילום: רון פלד)
"הנה, זה זוהר!", "וואו", "איזה יופי!", היו חלק מהקריאות שנשמעו מתוך ההמון שהתייצב בדיוק בשעה 12:00 על המצוק של הר כרכום כדי לצפות בתופעת "הסנה הבוער" ביום הקצר ביותר בשנה. "מה, זה כל הסיפור?", אמר מישהו אחד שזכה לשורה של מבטים קודרים מצד הסובבים אותו.
"מעולם לא היו כאן כל כך הרבה אנשים. החניון פה נראה כמו החניון של הביג, טירוף", התפעל ד"ר שחר שילה, מנהל תיירות הר הנגב, שהוביל סיור במקום. "יש לך פה אתר ארכיאולוגי מטורף, ודווקא זה הדבר שמביא לכאן את כולם".
ביום שלישי האחרון, לראשונה זה עשור, כביש 10 הצמוד לגבול מצרים נפתח במיוחד לתנועת כלי רכב אזרחיים כדי לאפשר לקהל הרחב להגיע ולצפות בתופעה המסקרנת שהתגלתה רק בשנת 2003. את "הסנה הבוער" גילה לתדהמתו יגאל גרנות, אקולוג ומורה דרך ממדרשת שדה בוקר, בעת שטיפס על ההר באחד מסיוריו הרבים באזור – ולפתע נגלה לעיניו מחזה מרהיב שטרם ראה בחייו.
מדובר בתופעה אופטית יוצאת דופן שמתרחשת רק בתקופת "היום הקצר ביותר בשנה" – כאשר השמש נמצאת במשך שבועות בודדים בזווית הנמוכה ביותר מול כדור הארץ. בשעה 12:00 בצהריים פוגעות קרני השמש הנמוכות בחלל הפנימי של אחת המערות הקטנות בצלע ההר, ובאופן נדיר, דווקא בזווית הנמוכה ביותר של השמש, הקיר הפנימי של המערה העשוי גבישים טבעיים מבצע באופן טבעי החזרה של קרני האור – ויוצר סביב פתח המערה אפקט אופטי בולט של אור זרחני, הנראה כמו להבת אש.
גרנות סיפר על התופעה המיוחדת לחברו מהמדרשה, ד"ר חיים ברגר, זואולוג, אקולוג ומורה דרך בעצמו, שכבר הכיר את ההר וגם את התיאוריות שגורסות כי הר כרכום הוא למעשה "הר סיני" המקראי. כשנחשף גם הוא ל"אש על הקיר", כפי שהוא מכנה אותה, החל לגבש תיאוריה שייתכן ומראה הזוהר היוצא מן הסלע הוא-הוא אותו אירוע שכולנו מכירים כ"סנה הבוער".
"ברגע שמושיבים תופעת טבע על קרקע מיתולוגית, זה יוצר רייטינג", מוסיף שילה – ומצנן מעט את ההתלהבות: "אבל בסוף מדובר בתופעת טבע שמופיעה בהרבה מקדשים בעולם העתיק, שנועדה לאפשר לחקלאים הקדומים למדוד מתי היום הקצר בשנה – כדי לקיים מעגל חיים תקין ובריא".
האם זהו "הר האלוהים"?
מי שעוד נדהם מכמות המבקרים שהגיעו אל ההר היה פרופ' עמנואל ענתי, מהחוקרים הבולטים של הר כרכום ואבי התיאוריה שזהו למעשה "הר סיני", "הר האלוהים" המקראי – תיאוריה שנחשבת עד היום לשנויה במחלוקת. "יש דעות שונות וזה בסדר", אומר ענתי בן ה-91 למרגלות ההר. "אבל יש גם אנשים שמתנגדים כפרינציפ. יש חוקרים שמתבססים על מה שנאמר לפני דורות בלי לחקור בעצמם. מצד שני יש גם את אלו שמסיבות פוליטיות לוחצים שהר סיני יהיה במדינת ישראל. לא צריך ללכת לפי דעות פוליטיות וגם לא לפי דעות קדומות, זה מה שהשתדלתי לעשות".
ענתי נולד ב-1930 בפירנצה שבאיטליה. ב-1942, לפני תחילת גירוש היהודים למחנות ריכוז, ברחה המשפחה מהעיר והתמקמה ביער הסמוך לעיירה וילה א-ססטה. אביו חפר ביער מערה בעזרת מקומיים, ושם מצאה המשפחה מסתור עד סיום מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה הם עלו לישראל. להר כרכום הוא הגיע לראשונה בשנת 1954, כאשר סייר בנגב כסטודנט לארכיאולוגיה בהדרכת בדואים מקומיים, וציורי הסלע הפזורים בהר משכו את תשומת לבו. בשנות ה-80 חזר להר לחקור אותו לעומק, וערער לראשונה על הזיהוי של ג'בל מוסא בדרום חצי האי סיני כ"הר סיני".
"בכל מיתוס יש רקע היסטורי, זה מרתק לנתח ולמצוא מה המקור. בשביל זה צריך להיכנס לעומק הדברים", מסביר ענתי. "הוויכוח הוא מה המציאות ההיסטורית מאחורי ההגדה. אני יצאתי כמה פעמים ברגל מקהיר וניסיתי להבין מה הדרך, בסופו של דבר אני חושב שמצאתי את מה שמתואר בתנ"ך כתחנות בני ישראל במדבר".
אך עם כל הכבוד לתופעת "הסנה הבוער", היא אינה חלק מהממצאים שעל בסיסם גיבש פרופ' ענתי את התיאוריה שלו. בשטחו של הר כרכום, שמזדקר לגובה של כ-800 מטר מעל פני הים ונצפה ממרחקים, התגלו במהלך השנים לא פחות מ-1,200 אתרים ארכיאולוגיים. בהר נמצא גם אחד מריכוזי הציורים החרותים בסלע הגדולים בארץ, עם כ-44 אלף ציורי סלע שהתגלו בשטחו.
24 צפייה בגלריה
ציור עתיק ויפה של יעל, על סלע שהושחת לאחרונה עם חריתה של מגן דוד
(צילום: גלעד כרמלי)
החרותות נעשו בידי אמנים קדומים, שחשפו בעזרת שבירת קרום הפטינה הכהה את הסלע הבהיר שמתחת – וכך יצרו דמויות וסמלים שונים. עקב התחדשות הפטינה מזמן היצירה ועד היום יש התכהות הדרגתית של החרותות, וככל שהחרותֶת כהה יותר מעיד הדבר על היותה עתיקה יותר. "זה בעצם פוסט בפייסבוק של העולם העתיק", מעיר שילה. "התוקף של הפוסטים האלה הוא כמה אלפי שנים, והוא משתנה לפי זווית השמש והגשם על הציור".
על החרותות עצמן אפשר להבחין בתמונות של מחזות ציד, בציורי בעלי חיים, בכתובות בשפה התמודית (שפה שמית עתיקה שנכחדה), ובמגוון עצום של סמלי פולחן שונים, בהם אפילו מנורת שבעת הקנים. "בהר נמצאו ציורים של קרנפים ופילים – שכבר 20 אלף שנה אין באזור", מעיר פרופ' ענתי. "זו ממש ראשית האמנות. אין עוד מקום כזה בעולם".
אחד מציורי הסלע המפורסמים בהר הוא זה שידוע כ"לוחות הברית" – וגילויו הוסיף לתיאוריה של פרופ' ענתי ולפיה אנחנו ב"הר סיני". בציור מופיעה מסגרת המחולקת לשני חלקים, שלושה חלקים, שלושה חלקים ושוב שני חלקים – ולפי ענתי זה מייצג את חלוקת עשרת הדיברות באופן הבא: שתיים לאלוהים, שש לחברה ושתיים לעצמך.
"יש כאן הרבה ממצאים שהקונטקסט שלהם מסתדר עם המסופר במקרא", מסביר שילה. כך, על אחד הסלעים נמצאים יחדיו ציורים של נחשים, עקרבים ולטאה ארסית – ופרופ' ענתי מקשר את הציור עם הפסוק מספר דברים "המוליכך במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצימאון". ציור סלע נוסף שהתגלה בהר מתאר לפי ענתי את סיפור המטה אשר הפך לנחש ומוזכר בספר שמות.
אך אחת הנורות המהבהבות ביותר נדלקה אצל פרופ' ענתי עם גילויו של מקדש פתוח קדום למרגלות ההר ובו 12 מצבות אבן. "זה מזבח יהודי מובהק משום שמוביל אליו כבשׁ – ולא מדרגות", מסביר שילה. לפי ענתי, מדובר במזבח שמתואר בספר שמות שהוקם על ידי משה למרגלות הר סיני – ומסמל את 12 שבטי ישראל.
בהר בולטים מאוד גם ציורי הסלע שבהם מופיעים יעלים – דמותו של האל סין, אל הירח בתרבות המסופוטמית. חברות חקלאיות בעולם הקדום העריצו את אל הירח, משום שהוא זה ש"אמר" להן מתי לבצע עבודות חקלאיות על פי מועד היום הארוך ביותר והיום הקצר ביותר בשנה. פרופ' ענתי אף גילה בהר מקדש ובו מודגשות דמויות היעלים – והוא טוען כי מדובר במקדש של האל סין, שממנו נגזר שם ההר "סיני".
גם מיקומו של הר כרכום מסתדר עם המסופר בתנ"ך כי משה צעד עם הצאן שרעה מרחק של יום אחד בלבד מארץ מדיין עד שהגיע אל "הר האלוהים". על פי המסופר בסמוך להר הייתה באר מים שהייתה מקור לסכסוך בין המדיינים לעמלקים – כלומר בגבול בין הטריטוריות של שני העמים – וזו מזוהה עם באר כרכום הנמצאת במרחק של פחות משעתיים הליכה מההר.
מהטקסט התנ"כי משתמע כי "הר האלוהים" היה נקרא כך עוד לפני שמשה הגיע אליו, והיה נחשב לאתר פולחן ומוקד עלייה לרגל. ואכן, בשטחו של ההר גילה פרופ' ענתי מקדש פליאוליתי – כלומר מקדש מתקופת האבן הקדומה – שנחשב לאחד הקדומים בעולם. בתקופה זו החל האדם הקדמון לנדוד החוצה מאפריקה, והר כרכום היווה מוקד עלייה לרגל ונחשב לקדוש גם בשל מרבצי אבן הצור הרבים והמאוד נגישים בשטחו – שממנה ייצר האדם הקדום את כליו.
"יציאת מצרים זו בסופו של דבר נדידה מאפריקה לאסיה", אומר ענתי. "זה לא נפסק מאז האדם הקדמון ועד היום, זהו סיפור של תולדות האנושות. את יציאת מצרים שמתוארת בתנ"ך צריך לראות כדוגמה של תהליך היסטורי מתמיד".
"מי שמסתכל על הנוף לא תמיד מבין את התוכן"
הטיול בהר כרכום מתחיל בחניון הלילה שלמרגלותיו, והגישה אליו מתאפשרת ברכבי 4X4 בלבד. מדובר בנסיעה של כ-10 ק"מ בדרך ג'יפים מסומנת באדום היוצאת מזרחה מכביש 10 ומובילה אל החניון. מאז מתקפת הטרור על האוטובוס שהיה בדרכו לאילת ב-2011, רובו של הכביש היה סגור לתנועת אזרחים ושימש רק את כוחות הביטחון. אולם בעקבות שיתוף פעולה בין שותפות תיירות הר הנגב לבין צה"ל, החל מחודש יוני האחרון הצבא פותח את הכביש לתנועת מטיילים אחת לחודש באחד מסופי השבוע. מועדי הפתיחה של הכביש מצוינים באתר תיירות הר הנגב.
מהחניון יוצאים שני מסלולים רגליים – קצר (עלייה בשביל הכחול וירידה בירוק) וארוך (עלייה בשביל הכחול וירידה בשחור) – ושניהם מעגליים. השביל הכחול העולה אל ההר מוביל אל ריכוז מרשים של חרותות סלע, שאחריו פיצול שבילים: השביל הירוק פונה מערבה, עובר מעל מפל נחל כרכום והגב שמעליו ויורד חזרה לחניון הלילה.
השביל הכחול (למסלול הארוך) ממשיך מזרחה לתצפית מרהיבה על אגן נחל פארן ועל הר צוריעז – ומשם למקדש הפליאוליתי. מנקודה זו ממשיכים בשביל מסומן שחור, החוזר מערבה ויורד על שלוחה מתונה בחזרה לחניון הלילה. בין סיום הירידה לחניון נמצא המזבח ובו 12 המצבות.
הר כרכום הוא שמורת טבע מוכרזת, על כן ציורי הסלע מוגנים ואין לקחת אותם מהמקום בשום אופן. כמובן שגם אין לפגוע בהם או בסלעים אחרים בשטח, לא להזיז שום אבן ולא להוסיף ציורים חדשים משלכם. למרבה הצער, ניתן לראות בהר כמה חריתות חדשות שמטיילים שביקרו במקום בחודשים האחרונים יצרו.
"מי שמטייל כאן ומסתכל על הנוף לא תמיד מבין את התוכן של הדברים", מסכם פרופ' ענתי. "הארכיאולוגיה המדברית מאוד מיוחדת משום היא עשויה מפרטים שלא רואים במבט הראשון".
