בשנת 1955 התמלאה מדינת ישראל הצעירה בשמחה רבה ובאופטימיות סוחפת, כאשר דווח בחדשות כי קידוח הנפט הניסיוני הסמוך לכפר הערבי חוליקאת, הנמצא בנגב הצפוני, הצליח. סילון נפט סמיך וגולמי פרץ ממעמקי האדמה, ממש כמו בנסיכויות הנפט במפרץ הפרסי, והחגיגה הלאומית והחלומות הוורודים באספמיה, על העושר הקיצוני ועל הרווחה הכלכלית שתסיים את תקופת הצנע ותהפוך את ישראל למעצמת אנרגיה ים-תיכונית, הפכו את האירוע יוצא הדופן להיסטורי ומרגש מאוד. האופוריה הלאומית בעקבות גילוי הנפט בחלץ העניקה השראה לבמאי הקולנוע אסי דיין ז"ל בסרט הפולחן המיתולוגי "גבעת חלפון אינה עונה", שבו שלישיית הגשש החיוור מוצאת נפט במהלך שירות מילואים.
כדי להסביר את הטירוף שאחז בעם, את קדחת "הזהב השחור" ואת הפנטזיה הטוטאלית על ההתעשרות המהירה שתקפה את הציבור הישראלי בימיה הראשונים של המדינה הצעירה, כשסיפרתי לאבי, שהיה ילד בשנות ה-50, שאני עומד לצאת לצילומים באתר קידוח נפט חלץ הנטוש, הוא מיד שקע בנוסטלגיה ונזכר כיצד אביו, הסבא שלי, יצא בהסעה מאורגנת והמונית ממקום העבודה לביקור היסטורי ומרגש באתר קידוח הנפט העברי הראשון, וחזר הביתה עם צנצנת דבש מלאה בנפט ציוני ושחור.
בשנות הפעילות הארוכות של שדה חלץ המפורסם נשאבו מהאדמה למעלה מ-17 מיליון חביות נפט עברי בשווי של 450 מיליון דולר - כמות אפסית לצרכים של המשק הישראלי המתפתח. במהלך העשור הקודם, לאחר ירידה מסיבית בכמות הנפט הנשאב, הוחלט להפסיק את הפעילות המסחרית באתר ושדה הנפט העברי הראשון ננטש ונזנח לאנחות.
כדי ללמוד על אתר קידוח הנפט העברי הראשון, קבענו בשעת בוקר חורפית ונעימה עם גיל טבת המשוטט, מדריך טיולים ומנחה סדנאות בשטח, בכניסה לשדה חלץ הנמצא כשישה ק"מ מגבול עזה וצפונית לעיר שדרות.
הפריחה החורפית של הכלניות ופריחת המטעים היפהפיים שצבעו בוורוד פוקסיה את האופק היו ניגוד מוחלט ומרענן לאווירת השואה האקולוגית, הסירחון והזיהום הקשור באתרי קידוח נפט בעולם, שאותם ציפיתי למצוא. אנחנו נוסעים ברכב שטח על דרך עפר משובשת, וחולפים על פני מחנה לוגיסטי גדול של חברת לפידות שהפעילה בעבר את הקידוח.
תחנה ראשונה בסיור היא החרגול העברי הראשון. מדובר במשאבת נפט ענקית, ממש כמו בסרטים על הבהלה לנפט בטקסט. טבת מצביע על המכונה האימתנית, שנראית כאילו נלקחה מתפאורה של סרט מדע בדיוני וממש לא קשורה למדינת ישראל.
"הסיפור של שדה נפט חלץ הוא סיפור על חלום ושברו", הוא אומר. "בדיוק כאן, לפני 58 שנה, פרץ 'הזהב השחור' לראשונה ממעמקי האדמה והציבור הישראלי נכנס לאקסטזה. חלום ההתעשרות המהירה סחף אחריו את המשקיעים הרבים שהיו בטירוף. כותרות ענקיות בעיתונים הכריזו על ישראל כמעצמת אנרגיה כמו נסיכויות הנפט במפרץ הפרסי, אבל תוך כמה שנים החלום התפוגג ונשאר רק חול".
באוויר יש ריח קלוש של גריז, ואף שהצמחייה הפראית מכסה באופן חלקי את המשאבה האייקונית, ניתן לדמיין בקלות כיצד נראו הימים הטובים של האתר, כשרעש השאיבה המונוטוני מילא את האוויר ופועלים עבריים חתיכים, ללא חולצה ובפנים מלוכלכות בשחור, חגגו את תקומת הארץ. טבת מסביר לנו כי חסר האלמנט הראשוני של הייצור.
"למעשה היה כאן מגדל קידוח ממש כמו בסרטים - לאחר גילוי הנפט הוצב החרגול מעל הבור והמגדל עבר לנקודת קידוח נוספת. לפי לוחית הזיהוי זאת משאבה מתוצרת גרמניה, שזה גם מאוד מעניין, כי מדובר בכמה שנים בלבד לאחר מלחמת העולם השנייה".
טבת הידען מזיז ענפים של עץ פראי שהשתלט על השטח לאחר נטישת בני האדם, ומסמן לי להתקרב בזהירות לבור הקידוח. באופן מפתיע ומרגש במיוחד הבור העמוק מלא עד גדותיו בנוזל שחור וצמיגי, נפט טבעי המדולל במי גשמים. בעזרת מקל אנחנו מוציאים נפט גולמי דביק ומטפטף, וטבת הנרגש ממלא בו צנצנת דבש למזכרת - ממש כמו בסיפורים על סבא שלי ז"ל. טבת נזהר שלא להתלכלך מהנפט הגולמי, ומסביר על החיבור הישיר בין עלילת הסרט הישראלי "גבעת חלפון" לחלומות העושר המהיר שהציפו את הציבור.
"בראשית שנות ה-70 אסי דיין ונפתלי אלטר כותבים את שיר הנושא של 'גבעת חלפון', ומכניסים את הטרלול של ויקטור חסון עם הנפט והשיגעון שלו לעשות את המכה, זאת בגלל ההשפעה של הנפט שפרץ בחלץ על הציבור".
לפתע, בלי להרגיש ובלי לתאם מראש, אנחנו מתחילים לרקוד ולשיר באופן ספונטני שירים מסרט הפולחן הישראלי "גבעת חלפון אינה עונה":
"אם הנפט פורץ לפתע
סטייל ניסים ונפלאות
אז פתח בבנק חשבון צמרת
ועבור לגמלאות".
אסף מגל, צלם ynet המשועשע, מגלה בקיעות מפתיעה בחומר ומוסיף ציטוטים בני אלמוות מהסרט המיתולוגי: "כל אוקטן מלמיליאן!"; "לסרג'יו פנית – ג'רי קנית".
לרגע קצר ומתוק, אקסטזה אותנטית של אושר נוסטלגי משתלטת עלינו, "נפט זורם בחוליקאת", ממש כמילות השיר המפורסם שכתב חיים שלמוני בשנת 1955, שהפך ללהיט ענק בקול ישראל ותדלק את לבבות השומעים בחלומות על כסף קל. אבל "לא דובים ולא סולר – מקסימום חולר", כתוצאה מכל הריקודים והשירה הבגדים שלנו התלכלכו מהזפת, אנחנו חוזרים למציאות, וטבת הבדרן מוביל אותנו לנקודה הבאה בסיור המסקרן בשדה נפט חלץ הנטוש.
אנחנו צועדים לאורך צינור ברזל המחבר את החרגול לבריכות האגירה הגדולות שבמרחק. במהלך ההליכה הקלילה, טבת המשוטט מזהה עבורנו חרגולים נוספים במרחב ושאריות מגוונות של מכלים, כלי עבודה חלודים וציוד קידוח שננטש. בשילוב הצמחייה הפראית והמטעים הפורחים שמקיפים אותנו, מדובר בחוויה פוסט-אפוקליפטית ייחודית. במבט ראשון נראה כי הטבע התגבר על הנפט והזוהמה ששלטו בחלץ במשך עשרות שנים, אבל מבדיקה במקורות גלויים מתברר כי המשרד לאיכות הסביבה טוען כי הפעילויות השונות בקידוח הנפט בשדה חלץ יצרו זיהום אקולוגי חמור.
בריכות האגירה המרשימות ממוקמות בראש גבעה המשקיפה על המטעים הפורחים. יש ריח עדין של נפט, חול וסוף תרגיל במילואים. טבת מטפס בגרם מדרגות חלוד ומפחיד אל הגג של אחד המבנים הענקיים, ואני מיד אחריו.
זהו המקום לציין כי הטיפוס על המכלים בשדה חלץ מסוכן מאוד, המדרגות חלודות ויש סכנת התמוטטות. לכל הסקרנים ולחובבי סדרת הכתבות על המקומות המוזרים, צפו בתמונות שצילמנו למענכם מלמעלה ותחסכו לכם כאב ראש וסכנה מיותרת.
בהנחה שהמדרגות עלולות להתפרק בכל רגע, אנחנו מקפידים להניח במקביל וליתר זהירות את כפות הידיים על המעקה.
"אסף, תנסה לחזור בראש לשנות ה-50, לתקופת הצנע. תחשוב ששדה חלץ היה כמו אזור התעשייה היוקרתי בהרצליה עם כל חברות ההיי-טק - כאן היה החלום הישראלי. תנסה לדמיין את המקום הענק הזה פועל בימים הטובים, ערימות של 'זהב שחור', כסף יוצא מהאדמה, נאגר פה ומכאן הוא נשלח לבתי הזיקוק בצפון, ותוך שבועיים הוא בתחנות הדלק. כסף יוצא מהאדמה".
מלמעלה הנוף של שדה חלץ מרשים וקל לפנטז על הימים הטובים והיפים של האתר הנטוש, אבל טבת מחזיר אותי למציאות.
"יש כאן ארבע בריכות אגירה. זה נראה מדהים, מהמם, אבל למעשה אלו רק ארבעה מכלים. הנפט שגילו כאן היה בכמויות מזעריות ולא סיפק את הצרכים של מדינת ישראל. שדה חלץ הוא חלום ושברו".
התחנה האחרונה בסיור היא עמדת מילוי המכליות. טבת מוביל אותי דרך צמחייה פראית אל ציר גישה, ואל צינור מילוי מתנייע וחלוד המותקן על מגדל ברזל מתפורר.
"לפה המשאית הייתה נכנסת, הבחור פותח את הברז, נפט יורד פנימה, נוסעים לבתי הזיקוק. אבל לא נשאר כלום, רק חול ושברי חלומות. הייתה אשליה שנהפוך לדובאי או קטאר - אבל זה לא קרה ונשארו מרירות ואכזבה. אני מאוד מתרגש כשאני מסתובב כאן, מבחינתי זה סוג של אתר ארכיאולוגי שבו אפשר להריח ולדמיין את ההיסטוריה של מדינת ישראל".
מחברת לפידות קפיטל שהפעילה את שדה חלץ נמסר: "שדה חלץ הינו שדה ישראלי להפקת נפט עוד משנות ה-50. מרבית המשאב (כ-17 מיליון חביות) הופקה על ידי המדינה, שאחזה בשדה עד אמצע שנות ה-90. אנו סבורים כי אם ישנו זיהום, הוא אינו נובע מפעולותיה של לפידות בשדה, ששאבה באופן נקי ותחת הסטנדרטיים המחמירים ביותר 200 אלף חביות בלבד, אלא שמדובר בזיהום היסטורי מהתקופה שבה תופעל השדה על ידי המדינה. לאורך כל תקופת תפעול לפידות את השדה בוצעו פעולות רבות למניעת זיהומים ודליפות - פעולות שנבדקו, פוקחו ואושרו על ידי המשרד להגנת הסביבה. יש לציין כי משנת 2016 לא הופקה ולו חבית אחת של נפט מהשדה. הטמנת אשפה באזורי ההחזקה של לפידות בשדה מעולם לא בוצעה על ידיה".
מהמשרד להגנת הסביבה נמסר: "המשרד להגנת הסביבה דרש מחברת לפידות לשקם את נקודות הקידוח הישנות, ואלה שאינן פעילות – אולם הדבר נעשה בצורה חלקית בלבד, ועדיין יש מפגעים סביבתיים שטרם טופלו. לצד זאת, חברת לפידות מקדמת תוכנית סטטוטורית לאור רצונה לאפשר לה לחדש את פעילות הקידוח והפקת הנפט. לשם כך חברת לפידות הגישה למשרד להגנת הסביבה תסקיר השפעה על הסביבה. המשרד להגנת הסביבה הגיש חוות דעת לוועדה המחוזית בנוגע לתסקיר, שבה צוין כי מימוש תוכנית זו צפוי לגרום לפגיעה סביבתית. המשרד ימשיך בדיונים בנושא בדיון הרלוונטי בוועדה המחוזית".
ממשרד האנרגיה והתשתיות נמסר: "חזקת חלץ מוחזקת על ידי חברת לפידות. ההפקה בחזקה מותנית בהסדרה תכנונית של תוכנית הפיתוח והחברה מכינה תוכנית כזו על פי חוק התכנון והבנייה, ונמצאת במהלך ביצוע תסקיר השפעה על הסביבה. כאמור, החזקה נמצאת בתוקף והקידוחים לא ננטשו כי הם מתוכננים להפיק לאחר שהתכנית תאושר. ככל והתכנית לא תאושר, הם יינטשו בהליך מסודר על פי החוק.
"לגבי טענות על זיהום קרקע, החברה נדרשת לפעול על פי תוכנית טיפול בקרקע המזוהמת על פי הנחיות הגנה סביבתית, ויש לפנות למשרד להגנת הסביבה על מנת לקבל את סטטוס הטיפול בנושא. יש לציין כי במהלך השנה האחרונה, ולמרות שהטיפול בקרקעות מזוהמות הוא באחריות המשרד להגנת הסביבה, הנחה משרד האנרגיה והתשתיות את החברה להסיר מפגע זיהום קרקע בקידוח כוכב 26. הטיפול של חברת לפידות בכך נעשה בתיאום עם מחוז דרום במשרד להגנת הסביבה".
