מצודת הארבל נפתחה למבקרים בסוף השבוע האחרון לראשונה זה כשנה וחצי – לאחר עבודות שימור שנעשו במקום כדי להתמודד עם תהליך הבלאי הטבעי שהחל מאז נטישתה בתקופה העות'מאנית – בלאי שכבר הביא בעבר לסגירתה לתקופה ארוכה בשל סיבות בטיחותיות.
המצודה, ששוכנת בלב מצוק הארבל המרשים והגבוה שמתנוסס מעל הכינרת, נבנתה בשנת 1621, כנראה על ידי עלי בק, בנו של האמיר הדרוזי פחר א-דין השני ששלט באותה תקופה על דרום לבנון וצפון ישראל. בנייתה התבססה על המערות שבצוק הסלע, והיא שימשה מאחז צבאי שחולש על הדרכים שעברו למרגלות המצוק.
בעשרות המערות בדופן מצוק הארבל התגוררו בתקופה החשמונאית יהודים. בכחידס, מפקד בצבא הסלאוקי, חנה ליד הארבל בדרכו לכבוש את יהודה – והתושבים נלחמו בו ונשפך שם דם רב. עשרות שנים לאחר מכן, כשתושבי הגליל מרדו במלך הורדוס בשנת 37 לפני הספירה, שוב נשפך כאן דם רב – וצבאו של הורדוס ספג אבדות קשות עד שהצליח להכניע את המורדים במערות לאחר כשנתיים של לחימה. חלק מהקנאים שישבו במערות העדיפו להתאבד בקפיצה מהן מאשר להיכנע להורדוס.
גם המצודה עצמה נבנתה על בסיס כפר המערות היהודי, ובמערות שבתוכה התגלו גם ממצאים מהתקופה הרומית המוקדמת והמאוחרת, בהם מטבעות ואף מקוואות טהרה.
במסגרת עבודות השימור שנערכו על ידי רשות הטבע והגנים יחד עם חברת "ארכו" חוזקו אבנים רבות במצודה, הוזרקו חומרים מיוחדים לעובי הקירות והמבנה העתיק, ונקדחו כ-20 קידוחים עמוקים לתוך הסלע על מנת ליצור אחיזה לקירות התלויים.
"תהליך נוסף ומשמעותי שנעשה במקום הוא בניית אלמנט תומך מפלדה המדמה את קו הקיר המקורי של המצודה, שמטרתו לתמוך את קירות האבן התלויים באוויר", הסביר מנהל צוותי השימור במחוז צפון, יונתן אורלין. "הפרויקט היה מלווה באתגרים הנדסיים ולוגיסטיים קשים ביותר שהפכו אותו למאתגר ומיוחד, ואנחנו מאוד שמחים שהוא הגיע לסיומו ונוכל להחזיר את המצודה אל קהל המבקרים".
במצוק גם פעורות מאות מערות שנוצרו בראשיתן בתהליך טבעי (קארסטי), ובהמשך מכלולי המערות הטבעיות נחצבו והורחבו ביד אדם למטרות מגורים בתקופות קדומות. במערות נחצבו אולמות מגורים, בורות איסום, מכלולי מדרגות, וכן מקוואות יהודיים ובורות מים - שנחצבו מתחת למערכת הניקוז הטבעית של הסלע, דרך החריצים הטבעיים בו.
לאורך תקופות החיים הן במצודה והן בכפר המערות נעשה שימוש במערכות הניקוז הטבעיות למילוי בורות המים לצורך קיום החיים במקום. מערכות אלו קרסו עם השנים לאחר שהמצודה ננטשה, וכחלק מעבודות השימור כעת נעשתה הטייה של מערכות הניקוז הטבעיות לצמצום הבלייה והפגיעה.
למעשה, אין זו הפעם הראשונה שבה מצודת הארבל נסגרת בפני מבקרים לתקופה ממושכת. גם בשנת 2016 היא נסגרה לצורך עבודות בטיחות, שיקום ושימור בשל סיבות בטיחותיות – ונפתחה מחדש באפריל 2018.
"עכשיו מדובר בעבודה מורכבת מאוד שנעשתה במרכז המצוק הגבוה, שהובילה לתוצאות מרהיבות", אמר אסף דורי, מנהל שמורת טבע וגן לאומי ארבל. "כיום, חוויית המבקר במצודה השתפרה פלאים, ולאחר עלייה של 160 מדרגות נכנסים לתוך מבנה בן 400 שנה שמספק תצפית נוף מרהיבה וייחודית לנחל ארבל, לגליל התחתון ולגליל העליון".
ההגעה לביקור במצודה נעשית בהליכה על שביל מטיבי לכת מעט אתגרי שיוצא ממבואת הארבל ויורד את המצוק עם מאחזים שמקובעים בסלע תוך הובלת המטיילים למתחם מערות המקלט ולמצודת הארבל.
מלבד זאת, סביב מבואת האתר ניתן לצאת למסלול מעגלי קל על במת ההר הכולל ארבע תצפיות נוף מדהימות, או למסלול אתגרי (לא מומלץ לילדים מתחת לגיל 7), הכולל ירידה ולאחר מכן עלייה של המצוק, ועובר גם במצודה ובמערות המקלט. מטיבי לכת אתגריים במיוחד יכולים לעשות את מסלול המצוק המלא, או את מסלול נחל ארבל הכולל ביקור גם בבית הכנסת העתיק.
הכניסה למתחם המצודה אינה כרוכה בעלות נוספת מעבר לדמי הכניסה לגן הלאומי עצמו: 22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. הכניסה בהרשמה מראש דרך אתר רשות הטבע והגנים.
בתאריכים 5 ו-20 באוגוסט ייצאו הדרכות אל מאחורי הקלעים של עבודות השימור למסלול האתגרי ללא עלות בשעות 6:30 ו-7:00, שיועברו על ידי מורי דרך במסגרת פרויקט של משרד התיירות וכן איש שימור מקצועי במצודה. בימים אלו ייפתח האתר כבר ב-5:30 בבוקר כדי לאפשר תצפית מרהיבה על הזריחה מעל הכינרת.
