תחנת רכבת ישנה שהופכת למרכז תרבות, תחנת ייצור חשמל שמוסבת למוזיאון ומפעל טקסטיל נטוש שנולד מחדש כחלל לאירועים – בשנים האחרונות גוברת תופעת שימור אתרים, מבני תעשייה ומתקני חקלאות ברחבי העולם לאור ההכרה בערכם התרבותי, האדריכלי, הקהילתי, האורבני והתיירותי.
השאלה מה לעשות עם המבנים הנטושים עולה כל הזמן, והרשויות נדרשות לאזן בין הלחצים הכלכליים להרוס ולבנות מחדש לבין שימור המבנים לטובת הציבור. מבנים היסטוריים שכאלה, שבקירותיהם משובצים סיפורים ומורשת וארכיטקטורה ייחודית, מייצרים אווירה שאי־אפשר לשחזר, ולעיתים קרובות השמשה מחודשת והחדרת חיים חדשים למבני תעשייה מתברר כחסכוני יותר עבור הרשויות והיזמים מאשר הריסה ובנייה מחדש.
הנה שלושה אתרים הקשורים במורשת תעשייתית-חקלאית שהוסבו לשימוש מחודש ושווים בהחלט ביקור.
המקלט שממנו שודרה הכרזת העצמאות
במבנה קטן ברחוב משה דיין במזרח העיר תל אביב, מסתתר סיפור היסטורי מדהים. כאן הוקמה תחנת שידור מחתרתית לפני קום המדינה וממנה אחרי לא מעט מיכשולים שודרה לאומה הכרזת העצמאות.
המבנה, שהוזנח עם השנים, עבר בעשור האחרון הליך שימור מקיף, והיה בעבר חלק מבית חווה טמפלרי שהוקם על אדמות הטמפלרים של שרונה, שעליהן נבנו בהמשך רמת־גן, גבעתיים ונחלת יצחק. עם עזיבת הבריטים הבינו קברניטי היישוב את הצורך בתחנת רדיו עצמאית שתשדר ותישמע ברחבי המדינה. "ועדת המצב" בראשות דוד בן גוריון, שתפקידה היה להכין את מערכות השלטון למדינה שבדרך, הטילה על שלושה מהנדסים בראשות הלל לנגהולץ להקים תחנת רדיו ארצית, שתפעל מיד עם הכרזת המדינה.
ב-20 בינואר 1948 החל הצוות בעבודתו. התוכנית הראשונה הייתה להקים את התחנה בירושלים, אך לאור המצב הביטחוני הוחלט להקימה בתל־אביב. המקום שנבחר לתחנה הסודית, הרחק מעיני הבריטים, היה גבעה ממזרח לתל־אביב בשטח שהיה בעבר בבעלות הטמפלרים שגורשו מהארץ. רובו היה מכוסה פרדסים וגם מטע בננות, שבתוכו הסוכנות בנתה צריף מלאכה עבור המהנדסים ועוזריהם, עשרה אנשים בסך הכל. חברת החשמל סיפקה חשמל למקום במסווה של בית חרושת לאטריות.
במהלך חודשיים וחצי בלבד, עד להכרזת העצמאות, הקים הצוות תחנת רדיו יש מאין ובסודיות מוחלטת. באחת השיירות האחרונות שיצאו מירושלים הנצורה, הוברחו שלושה מכשירי קשר שההגנה "סחבה" מהבריטים. עוד קודם לכן ערך לנגהולץ עם עובד נוסף ביקור פתע בתחנת השידור הבריטית ברמאללה, ששימשה עד אז את היהודים והערבים. למזלם מפקח התחנה יצא להפסקת צהריים, ואל מול העובדים הזוטרים נאספו רכיבים אלקטרוניים רבים שאיתם הסתלקו לתל אביב.
המשדרים נבנו וב-13 במאי החלה התחנה לשדר מוזיקה עד להכרזת העצמאות ביום המחרת. שעה קלה לפני ההכרזה אירעה תקלה, כששני רכיבים נשרפו ודממה השתררה. בהחלטה של רגע נשלפו שני הרכיבים השרופים והתחנה שבה לשדר אך עם רשרוש טורדני ברקע.
"כאן קול ישראל! כאן קול ישראל!" נשמע קולו הנרגש של השדרן מרדכי זלוטניק־אבידע, ואחריו חובר השידור לקו הטלפון שנמתח מבעוד מועד אל בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד בתל־אביב. "אָנוּ מַכְרִיזִים בָּזֹאת עַל הֲקָמַת מְדִינָה יְהוּדִית בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, הִיא מְדִינַת יִשְׂרָאֵל", כך יצאו השידור וברחבי הארץ נצמדו התושבים למקלטים ושמעו את בן גוריון (עם רשרוש טורדני ברקע).
במלחמת העצמאות, וגם בשנים הבאות, שודרו מכאן שידורי הרדיו הממלכתיים, ולימים גם תחנות הרדיו של קול ישראל. בהמשך הועברו המשדרים למיקום אחר, והמקום איבד מחשיבותו והועבר לחברת בזק. למרבה המזל, הוא נותר ברשות העירייה בניגוד למרכזיות האחרות של בזק שנמכרו ליזמי נדל"ן.
כשהתברר שיש תוכנית להרוס את המבנים פנו נציגי המועצה לשימור אתרי מורשת לוועדה לתכנון ובניה ולמחלקה לשימור בעיריית ת”א, וביקשו להגן על בית הבאר שבו מצויים המשדרים ועל המבנים הסמוכים, כדי להשמישם בעתיד לקליטת קהל ופעילות קהילתית. המבנה ניצל אך במשך כעשור הוא עמד פרוץ. חסרי בית מצאו בו מחסה, ורק בדרך נס נשארו ונשמרו מרבית אוצרותיו. ב-2013 ביוזמת אדריכל רן ברעם ממינהל ההנדסה בעירייה נאטמו המבנה והבונקר, ובמשך עשור נוסף הוא עמד בשיממונו, עד שזכה לתחייה המחודשת.
לאחרונה שופץ ושומר המבנה ונפתח עבור הציבור כבית לרדיו וקהילה. הבית מציע חוגים, סדנאות ואירועי תרבות למגוון הגילים – בתחומי הרדיו, שידור, קול ועוד.
במקום מוצגת תערוכה אינטראקטיבית המספרת את סיפור המקום, ומאפשרת להציץ לדרמה שהתחוללה כאן עד לרגע ההכרזה ההיסטורי.
בית השידור הראשון. דרך משה דיין 114, תל־אביב. טלפון: 073-3842551.
לימודי עיצוב בתוך בית האריזה
בית האריזה המודרני הראשון לתפוזים בישראל נבנה בשנת 1928 עבור פרדס גולדברג, שלמרגלות אתר תל נפוליאון ברמת גן. מדובר באחד הפרדסים הראשונים בארץ שעבד בשיטות המודרניות ביותר בהשקיה ובאריזת הפרי, שנרכש על ידי "הנדיב הלא ידוע", יצחק לייב גולדברג, בשנות ה-20 של המאה הקודמת. בית האריזה ההיסטורי שימש כמקום עבודתם של רבים מתושבי רמת גן והסביבה. עם חיסול הפרדס החליף המבנה את ייעודו. הוא עבר שינויים ותוספות שהסתירו את איכויותיו, וכך שלד העץ ופתחי החלונות לשחרור אוויר הוסתרו במכולות שהוצבו בצמוד לו.
במרוצת השנים נערכו תוכנית-אב שונות למכללת שנקר, וכולן לא התייחסו לבית האריזה שנכלל בשטח המכללה. מבחינת האדריכלים שפעלו כאן בעבר, גורלו היה הריסה, למרות שהמקום ההיסטורי שרד בשלמותו. אחרי מאבקים קשים ובהתערבות המועצה לשימור אתרי מורשת וצאצאיו של גולדברג נעשו מהלכים להעלאת המודעות, הוגשו תוכניות לשימור המקום לעיריות רמת גן ותל אביב ובית האריזה הישן ניצל, שומר והפך לגלריית זכוכית מרהיבה, המשמשת כמעבדת חדשנות ומדיה לסטודנטים בשנקר. העבודות כללו בין השאר את שימור החלל הפנימי והמעטפת של בית האריזה, החלונות וקונסטרוקציית הגג והפרויקט מייצג דרך לשילוב המורשת עם צרכי ההווה.
בית האריזה של ‘’פרדס גולדברג” (כיום מעבדת מדיה וגלריה במכללת שנקר). רחוב ידע עם 2, רמת גן.
החווה החקלאית הפכה לפארק
חוות שלם, הממוקמת בכניסה לפארק אריאל שרון, מהווה ציון דרך חשוב על ציר הזמן בימי ראשית המדינה. החווה הוקמה ב-1949 על ידי האגודה החקלאית שיתופית "הזרע", והופעלה בידי משפחות של יוצאי קיבוצים – חקלאים מנוסים שנקראו לדגל כדי לספק זרעים למשק החקלאי במדינה שזה עתה נולדה. המשפחות התגוררו בסמוך לאזור החקלאי בבתים שתיכנן עבורם משרד שרון־אידלסון – אריה שרון ובנימין אידלסון, אדריכלי התנועה הקיבוצית. בתים דו-משפחתיים אלה היו גרעין החווה ומרכז החיים בה, והם נחשבו בזמנו למילה האחרונה בתחום התכנון והבנייה של בתי מגורים קיבוציים משפחתיים. המקום שומר ושופץ והיום המבקרים בחווה יכולים להתרשם מהעיצוב הייחודי, ליהנות מתערוכת אמנות בגלריה הרב־תכליתית, ולהכיר מקרוב את סיפור החווה במרכז המבקרים "חווה על הזמן" ובעתיד יוכלו גם לסעוד באחת מהמסעדות שתקום כאן.
חוות שלם, שדרות חיים בר-לב 298, בכניסה לפארק אריאל שרון מכביש 461.
ב-12 בדצמבר ייערך כנס השימור הבינלאומי ה-7 בהיכל הבימה בתל אביב שמארגנת המחלקה ליחסים בינלאומיים של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. זהו האירוע הגדול בארץ בתחום השימור. האירוע מורכב מתערוכה ומכנס מקצועי בהשראת סלון השימור בלובר בפריז, תערוכת השימור בפרארה שבאיטליה ובלייפציג בגרמניה. בכנס תוצג המגמה ההולכת ומתרחבת בעולם של שימור ושימוש מחודש במבנים היסטוריים, מבני ציבור ותעשייה, אשר סיימו את תפקידם המקורי וזוכים כעת לשימוש מחודש כחלק מהליכי שיקום והתחדשות, וכן באתגרי שימור בעתות חירום והשמשה של נכסי תרבות כמנוף לשיקום ולהתחדשות. המטרה לחשוף את הקהל לידע מקומי ובינלאומי כדי לסייע לרשויות ויזמיים לשקם ולהפעיל אתרים כאלו לטובת הציבור. פרטים באתר.
