כדי שנוכל לשמור על שגרת חיינו, לטייל בביטחון ולחגוג את החגים ברוגע – צה"ל עסוק כל הזמן בפעילות הבט"ש – ביטחון שוטף. לרגל ראש השנה ביקשנו מהחטיבות המרחביות הפרוסות בגבולות השונים להרים רחפנים לאוויר ולהראות לנו את הטבע המרהיב באזורי הפעילות שלהם – וגם להמליץ איפה כדאי לטייל באזור. התוצאה מהפנטת.
מצפה השלום ומצוקי האון
טיול במצפה השלום בגזרת עוצבת הגולן
(צילום: דובר צה"ל)
בעוצבת הגולן – החטיבה המרחבית שאחראית על הביטחון השוטף בגזרת רמת הגולן והחרמון – ממליצים על טיול בטיילת מצוקי האון. מצוקי האון שבמורדות הדרום-מזרחיים של רמת הגולן נמתחים לאורך כשישה קילומטרים ומתנשאים לגובה של בין 510 ל-570 מטרים מעל הכינרת.
לאורך המצוק, מכפר חרוב שבצפון ועד למבוא חמה שבדרום, הוכשרה טיילת נופית באורך של כ-2 קילומטרים שממנה נשקף המראה המרהיב של הכינרת, בקעת הירדן והגליל. המסלול מתחיל ממצפה מבוא חמה ומוביל עד מצפה השלום בסמוך לקיבוץ כפר חרוב. במהלך חודשי הסתיו שמתקרבים ניתן לראות לאורך הטיילת פריחה צהובה ויפה של חלמוניות, ולקראת החורף יצטרפו בהמוניהן גם הרקפות הוורודות. באביב פורח כאן במלוא הדרו גם אירוס הגלבוע.
למרגלות המצוקים נובעים גם כמה מעיינות קטנים, בהם עין שוקו, עין עקוב (עין תאופיק) ועין שריר (עין שוירח) הפופולריים לרחצה בימים החמים. "אני ממליץ לכם לבוא לטייל במצפה השלום, נקודת תצפית בדרום הרמה שמשקיפה על כל הכינרת לאורכה ולרוחבה", אומר מפקד גדוד 71 (גדוד רשף), סגן-אלוף עידן ניר. "בנוסף במקום שוכן מעיין קטן המסתתר בסבך ומומלץ לכניסה ולהתרעננות. זה מקום נהדר להעביר בו זמן איכות עם החברים והמשפחה".
גדוד רשף (71) מחטיבת השריון 188 מבצע תעסוקה מבצעית בעוצבת הגולן זה כארבעה חודשים ואמון על הגנה, מניעה וסיכול פעולות חבלניות עוינות במרחב רמת הגולן. "במהלך התעסוקה, הגדוד מבצע משימות מבצעיות במרחב הגדר ומעבר לה ובכך מעלה את כשירותו ובונה גדוד חזק ומוכן יותר ליום פקודה. מפקדת הגדוד יושבת בדרום רמת הגולן, אך פלוגותיו של הגדוד פרוסות לכל אורך הרמה, בכדי להגן על התושבים והמטיילים", מוסיף סא"ל ניר.
בית הערבה ההיסטורי ו"ארץ המנזרים"
טיול בבית הערבה ההיסטורי בגזרת חטיבת הבקעה
(צילום: דובר צה"ל)
בחטיבת הבקעה – החטיבה המרחבית שתפקידה להגן על אזור בקעת הירדן והעמקים – ממליצים על טיול אזור בית הערבה ההיסטורי בצפון ים המלח. בית הערבה הוקם לראשונה כקיבוץ במאי 1939 על ידי חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד – ומתיישביו הצליחו להניב תוצרת חקלאית מרשימה שאותה גידלו על הקרקע המלוחה שהוכשרה במשך שנים על ידי שטיפות. במאי 1948, בעקבות ההבנה שאין לכוחות היהודיים סיכוי להגן על היישוב המרוחק, פונה בית הערבה והמשפחות ייסדו בגליל המערבי את הקיבוצים גשר הזיו וכברי.
עד 1967 היה האזור תחת שלטון ירדני. לאחר מלחמת ששת הימים הגיעו יוצאי בית הערבה מקיבוץ כברי לביקור באתר היישוב, אך גילו שרק כמה עצים וחלוקי בטון שרדו במקום. המבקרים אספו מבית העלמין את עצמות החללים שקבריהם חוללו וקברו אותם בקבר אחים. עם זאת, היישוב המקורי לא הוקם מחדש והאזור הוכרז ב-1968 כשטח צבאי סגור בעקבות פיגועים רבים, ואף זכה לכינוי "ארץ המרדפים" בשל עשרות מרדפים שכוחות צה"ל ביצעו אחרי מחבלים שחדרו מירדן לישראל.
מפקד פיקוד המרכז דאז, השר המנוח רחבעם זאבי (גנדי), ומפקד הבקעה דאז, השר המנוח רפאל איתן (רפול), החליטו למלכד את השטח. המטרה הייתה להגן על המתחם בעל החשיבות ההיסטורית ליהדות, שכן לפי המסורת בני ישראל חצו בנקודה זו את הירדן בדרכם לארץ ישראל. לפי הנצרות, זהו המקום שבו הטביל יוחנן המטביל את ישו.
כיום רק חלק קטן מהאזור פתוח ונגיש למבקרים – אתר הטבילה קאסר אל-יהוד, מנזר דיר חג'לה והאנדרטה שסמוכה לקבר האחים בבית הערבה ההיסטורי. מאות אלפי תיירים מגיעים בכל שנה לאתר הטבילה, מאז נפתח מחדש בשנת 2011.
לפני כשלוש שנים הודיע משרד הביטחון כי "ארץ המנזרים" תיפתח למבקרים לאחר שנים רבות של שיקום, שיפוץ ופינוי מוקשים. המתחם כולל כמה מנזרים שנבנו בתקופות שונות ושירתו את הנזירים שחיו בקרבת מקום לאתר הקדוש בנהר הירדן. המנזרים הראשונים שפונו ממוקשים הם היווני, הפרנציסקני והאתיופי. שטח הפינוי משתרע על פני כאלף דונמים, שבהם פזורים כ-3,000 מוקשים. המנזר היווני, למשל, נבנה על יסודות המנזר הביזנטי הקדום ביותר באתר. זהו למעשה הגדול והחשוב שבמנזרי הירדן, והוא בנוי כמבצר. הגישה החופשית ל"ארץ המנזרים" עדיין אינה מתאפשרת, אך האתר נפתח למבקרים כמה פעמים בשנה במסגרת צעדת "ראשוני ים המלח" של המועצה האזורית מגילות ובחלק מהחגים.
למבקרים באזור מומלץ לטייל גם בשמורת עינות צוקים (עין פשחה) - אחת משמורות הטבע היפות בישראל. כאן, כאשר מצד אחד מתרומם לגובה מצוק ההעתקים האדיר ומצד שני הולך ונסוג ים המלח, משגשג עולם חי וצומח מפתיע, מרשים ובמיוחד – ציורי להפליא. פלגים של מים מתוקים ממלאים בריכות שחלקן מותרות לטבילה ושחייה, וחלקן שייכות לטבע באופן בלעדי, ומהוות את ביתם המוגן של מיני דגים ושאר חברים המתגוררים בסמוך – חרקים, זוחלים ודו-חיים. לעתים נערכים סיורים מודרכים מרתקים ב"שמורה החבויה" שסגורה לכניסת מטיילים רוב הזמן, ומומלץ לברר מראש – ולהצטרף אליהם.
עוד באזור – הגן הלאומי קומראן, שהתפרסם במיוחד בשל מגילות ים המלח שנמצאו במקום במקרה על ידי נער בדואי ב-1946. התגלית הובילה לגילוי 929 כתבי יד בעברית אשר מתארים את אורחות חייהם של "בני צדק". לדעת מרבית החוקרים, היה המקום משכנה של כת יהודית – ככל הנראה כת האיסיים הסגפנית בתקופת בית המקדש השני.
"אנו נמצאים בחבל ארץ מיוחד ובו לא מעט אתרים היסטוריים משמעותיים בעלי ערך לעם היהודי משלל תקופות, מימי יהושע בן נון ועד תקופת 'ארץ המרדפים' והמלחמות השונות", אומר מפקד גדוד לביאי הבקעה, סגן-אלוף אריאל ברבי. "בית הערבה ההיסטורי למשל הינו סיפור הקמה ציוני של חלוצי תנועת הנוער המחנות העולים של הקיבוץ המאוחד, סיפור הטומן בחובו ערכים המלווים אותנו כיום - אהבת העם והארץ, דבקות במטרה וחתירה לניצחון. גם כאשר סולקו מהיישובים, שבו לבנות ולהיבנות".
גדוד לביאי הבקעה (גדוד 47) הוא הגדוד הדרומי של חטיבת הבקעה, והוא מבצע פעילות ביטחון שוטף בגזרת העיר יריחו, צפון ים המלח וגבול ירדן המרכזי, ועוסק כל העת בהגנה על כלל היישובים בגזרה. "גם היום קיים קיבוץ בתוך גזרת החטיבה שקרוי על שם בית הערבה המקראי. מצפים לראותכם אצלנו", מוסיף סא"ל ברבי.
כביש 10 והר הנגב הגבוה
טיול בכביש 10 בגזרת חטיבת פארן
(צילום: דובר צה"ל)
בחטיבת פארן – שמופקדת על אזור מערב הנגב והגבול עם מצרים – ממליצים על טיול בכביש 10. הכביש, שעובר בצמוד לגבול מצרים, הוא מהיפים בכבישי הארץ. לאורכו נפרסים נופי מדבר מסתוריים שמאפשרים הצצה אל מרחבי סיני, לצד פנינות חמד קטנות וטבעיות שכמעט לא נגעו בהן. למדריך המלא לטיול בכביש המדברי – הקליקו.
מאז מתקפת הטרור על האוטובוס שהיה בדרכו לאילת ב-2011, רובו של הכביש היה סגור לתנועת אזרחים ושימש רק את כוחות הביטחון. אולם החל מיוני 2021, צה"ל פותח את הכביש לתנועת מטיילים אחת לחודש. "בעשור האחרון כביש 10 הוגדר כשטח צבאי סגור בעקבות הערכת מצב ביטחונית, ולאחרונה לאור פעילות מבצעית מוצלחת של החטיבה הוחלט לפתוח את ציר לרווחת המטיילים אשר רוצים להנות מיופיו. הציר נפתח בסופי שבוע אחת לחודש ובחגים הקרובים", מסביר מפקד גדוד ברדלס, סגן-אלוף אוהד מויאל.
אורכו של הכביש 182 קילומטרים, הוא מתחיל את דרכו בכרם שלום, עובר דרך ניצנה, הר חריף והר כרכום, ומסתיים בצומת סיירים בהצטלבות עם כביש 12. "אני ממליץ לכם להתחיל את המסלול בתל ניצנה, אתר ובו שרידים של בתי חולים וכנסיות עתיקים. בהמשך, תוכלו לעצור ב'מצפור קדש', נקודת צילום ותצפית מרהיבה. משם, תוכלו להמשיך לטבילה בבור הסבחה שבו מים מתוקים", מוסיף סא"ל מויאל.
"החלק האהוב עליי על הציר נקרא 'עמודי השלום'. כשתיסעו באזור תראו שורה של עמודים אשר מסמלים את הסכם השלום עם מצרים, ואם תסתכלו טוב תראו שעל כל עמוד חרוטה המילה שלום בשפה אחרת. העמודים מגיעים עד לגדר", הוא מציין.
עוד מומלץ לבקר בחמוקי ניצנה – שמקבץ סלעי הקירטון הטבעיים שם נותן תחושה של כוכב אחר עם מראה קסום ולבן על רקע הנוף המדברי, וכן לעלות אל תצפית הר שגיא שמספק מנקודה אחת נוף פנורמי עוצר נשימה שכולל כמעט את כל הר הנגב.
מומלץ לסטות מהכביש גם אל הר רמון – הפסגה הגבוהה ביותר בהר הנגב. בשל הטופוגרפיה הייחודית של האזור, הנוף מפסגת הר רמון אינו מרשים במיוחד, אך במרחק הליכה קצר לכיוון שפת המכתש נגלה הנוף המרהיב של שבע גבעות הבזלת השחורות שנמצאות בתוכו. הגבעות מכונות "קרני רמון", והגבוהה שבהן היא הר ערוד המתנשא לגובה של 945 מטרים מעל פני הים – גבוה יותר מרוב ההרים סביב המכתש.
למזדמנים לכביש 10 בחורף כדאי לזכור לבקר גם בבורות לוץ – שמתאפיינים בפריחה יפה ונדירה, וכן בקניון הלבן שמראהו לאחר שיטפון בנחל שגיא הוא מרהיב.
מטרתו העיקרית של גדוד ברדלס (גדוד 277) היא למנוע חדירות מגבול מצרים ולסכל הברחות אלימות של אמצעי לחימה וסמים בגבול. "אנו משקיעים מאמצים רבים בפתיחת הציר, הצבת כוחות הגנה ופעילות מבצעית לטובת שמירה על המצב הביטחוני השקט" מוסיף מפקד הגדוד, סא"ל מויאל.
"אנחנו מזמינים אתכם לבוא לטייל על הציר ולהתארח בגזרה היפה שלנו, שבה תוכלו ליהנות מאתרים היסטוריים ונקודות תצפית מרהיבות. אני יותר ממליץ לכם להגיע לאחד האזורים היפים בארץ שלנו, אנחנו פה בחטיבת פארן נמשיך להגן ולשמור על ביטחון האזור כדי שאתם תוכלו לבוא ולטייל פה על הציר".
