החופש הגדול מתקרב לסיומו, החום עדיין כבד, והילדים משתגעים בבית – וזו בדיוק ההזדמנות לצאת ולהכיר כמה מסלולי הליכה בטבע שיהיו מושלמים לימים אלו: טיולים המשלבים מים, צל, נוף יפה – וכמובן אינם קשים או ארוכים מדי ולכן מתאימים מאוד למשפחות. בכל אחד מסופי השבוע אנו מביאים לכם חמש המלצות למסלולי טיול מעולים לקיץ. והפעם: שמורת נחל שניר (החצבאני), עין חרדלית שבשמורת נחל כזיב, שמורת המג'רסה בשפך נחל דליות לכינרת, שמורת נחל תנינים ופארק הסטף בהרי ירושלים.
לא רק שיט בקיאקים: נחל שניר
רבים מכירים את נחל שניר (החצבאני) בזכות מסלולי השיט בקיאקים שבחלקו הדרומי – אך חלקו הצפוני באצבע הגליל הוא שמורת טבע שמציעה למטיילים זרימה שוצפת לאורך כל ימות השנה, צל יער גדות גבוה ומסלולי טיול מרהיבים, רטובים ומהנים בדרגות קושי שונות. חלקם אף מונגשים לעגלות ולכיסאות גלגלים.
המסלול הקצר (מסומן בצבע אדום, כ-15 דקות הליכה) הוא מסלול טבעתי נגיש המתאים גם לכיסאות גלגלים ועגלות ילדים. הוא מתחיל ממגרש החנייה ועובר לצד תעלת מים, ותוך כ-10 דקות מגיעים אל מפל נחמד וקריר המזין בריכת שכשוך נעימה ומהנה ופינות חמד מוצלות. ניתן לשכשך בבריכה ולרחוץ תחת המפל הזורם, או להישאר יבשים בפינות המוצלות.
המסלול הבינוני (מסומן בכחול, כחצי שעה הליכה) אף הוא מעגלי והוא מתאים לילדים מגיל 6 ומעלה. המסלול מחייב הרטבת רגליים וטיפוס על מדרגות סלע. ממגרש החניה צועדים בצד תעלת מים אל המפל ובריכת השכשוך בדומה למסלול הקצר - אך משם ממשיכים במדרגות אל נחל שניר בעקבות השילוט "אל הנחל". השביל עובר בצל עצי גדות ומוביל אל אי בנחל. מימין זורם נחל שניר ומשמאל מי נחל דן, ובמקום ניצבת גדה זקופה של סלעי בזלת עגולים. הסלעים מלוכדים בטרוורטין – "נטף נחלים" שטבועים בו מאובני שורשים וקנים.
המסלול הארוך (בתוואי שבעבר עבר בו "שביל ישראל", כשעה-שעה וחצי הליכה). הוא מסלול קווי שבסופו ממשיכים למגרש החניה בשביל "יבשתי". דרגת הקושי ותחילת מסלול ההליכה הם כמו במסלול הבינוני, אך בהמשך לא חוזרים למגרש החניה אלא ממשיכים במורד הנחל בעקבות הסימון. מומלץ לעצור מדי פעם לנוח וליהנות מהזרימה השוצפת של הנחל. הליכה של מספר דקות נוספות בצל צומח הגדה והשביל מגיע לקטע יבש ושטוף שמש. כעבור כמה מאות מטרים שבים אל הצל ואל שפת המים. כאן הופך גם הנחל לרחב ועמוק יותר ועל כן הכניסה למים בקטע זה מסוכנת. כאן גם מסתיים המסלול וניתן לשוב למגרש החניה במסלול עפר מישורי ונוח לפי השילוט במרחק קצר של 15 דקות לערך.
שמורת נחל שניר נמצאת סמוך לכביש 99, כ-5 ק"מ מצומת המצודות שבצפון קריית שמונה. חשוב להגיע עם נעליים סגורות המתאימות להליכה במים ושתומכות ברגל היטב, ולא עם כפכפים.
הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
מסלול רטוב ב"מיני-ג'ונגל": עין חרדלית
נחל כזיב שבגליל המערבי הוא אחד מנחלי החוף הבודדים בישראל שמימיהם נותרו לא מזוהמים. סביבתו היא שמורת טבע, ובה גם אתרים ארכיאולוגיים כמו מבצר מונפור המרשים, תצפיות נוף מרהיבות, מעיינות צלולים וצמחים נדירים.
אחד המעיינות הגדולים שמזינים את הנחל הוא עין חרדלית. במשך הדורות היו מי המעיין מנותבים באמצעות תעלות ואמות מים לשימושי חקלאות ותעשיות מסורתיות כמו טחנות הקמח שנבנו באפיק נחל כזיב ואף "מפעל הסוכר הצלבני" באחוזה הפיאודלית מנואט, ששרידיה נמצאים כיום באתר הארכיאולוגי חורבת מנות הסמוך לנחל - ובה ייצרו במאה ה-12 סוכר מקני סוכר.
עד 1948 הובילה תעלה מים מהמעיין אל כפר הדייגים הערבי א-זיב, במקום שבו נמצא כיום הגן הלאומי אכזיב. עד לפני כעשור, מי המעיין אף נשאבו על ידי "מקורות" במטרה לספק מי שתייה ליישובי האזור. אולם, בעקבות רצף של שנות בצורת, בחורף 2017 המעיין כמעט שהתייבש. למרבה השמחה, החורפים הגשומים שהגיעו לאחר מכן הפכו אותו שוב לשופע מים.
העובדה שהמעיין נגיש מאוד וההגעה אליו קלה, הופכת אותו לעמוס מאוד במטיילים בסופי שבוע. כדי להגיע, פונים מכביש 70 מזרחה אל כביש 8911 ויוצאים ממנו אל כביש 8913 לכיוון המושב עבדון. לפני שהכביש חוצה את הנחל, מצד ימין תבחינו בכביש משובש ועליו סימון שבילים ירוק המוביל מזרחה. פונים לכביש זה ונוסעים כקילומטר עד שמגיעים אל תחנת השאיבה של "מקורות" – ושם חונים.
מתחנת השאיבה הולכים מזרחה 5 דקות ברגל על שביל כורכר נוח עד שמגיעים אל הנחל. מכאן ניתן להמשיך על השביל ולערוך גיחות למים, או לצעוד כ-800 מטרים בתוך הזרם וה"מיני ג'ונגל" שיוצרת הצמחייה שסביבו עד לבריכה העמוקה שניזונה מהצינור שמשיב את מי המעיין אל הנחל. כדי לשוב לרכב חוזרים דרך השביל הירוק. הכניסה למסלול חופשית ואין צורך בתיאום מראש.
הלגונה הצמודה לכינרת: המג'רסה
"המסלול הרטוב" של המג'רסה – הלגונה שנחל דליות יוצר לפני השפך שלו לכינרת – מושלם לימי שרב. מדובר בקטע של כ-800 מטרים של הליכה במי הנחל, ובסופו אפשר לחזור לנקודת ההתחלה דרך "המסלול היבש" ולהתרשם מהשמורה ומנופיה ללא הליכה במים.
ההליכה בנחל היא בשביל המסומן בכחול. עומק המים אינו קבוע ותלוי בעונה ובכמות הגשם שירדה בחורף. לרוב, הגובה המירבי הוא עד גובה הבטן של אדם בוגר. לאחר כ-300 מטרים הערוץ מתרחב ומעמיק, עד שהוא הופך לבריכה של ממש שבה ניתן לשחות. כאן אפשר ליהנות מרביצה במים הנעימים גם כשהשמש יוקדת.
מי שמסתפק בטיול עד כאן יכול לצאת שמאלה לגדה הדרומית של הנחל ולשוב במסלול היבש, אך מומלץ להמשיך עוד במים הנעימים והעמוקים עד לשלט המציין את קצה המסלול ומכוון את המטיילים שמאלה, אל הגדה הדרומית של הנחל. כאן יוצאים מהמים וחוזרים לנקודת המוצא במסלול יבש, סלול ומונגש.
רוב המסלול מוצל ועובר בתוך סבך ירוק שמשובץ בפריחה ורודה של הרדוף הנחלים. גם המטיילים במסלול היבש יוכלו ליהנות מטבילה במים הקרירים, במקום שהוקצה במיוחד לירידה למים – אפילו בכיסא גלגלים.
ההליכה אל חלקי הלגונה שמאחורי השלט אסורה, כדי לשמור על ערכי הטבע שבמקום. זהו המקום היחיד בישראל שבו נשתמרו נופי ביצה טבעיים ובלתי מופרעים, והלגונות וסבכי הצמחייה הטבולה במים הם בית גידול חשוב לדגי הכינרת בעונת ההטלה, ובשל כך אזור זה מוגדר כשמורת טבע שחלקה סגור לציבור.
הכניסה לשמורה בתשלום: 28 שקלים למבוגר, 14 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
ללכת בתוך אמת מים עתיקה: נחל תנינים
נחל תנינים הוא נחל איתן שמתחיל את זרימתו ברמות מנשה ונשפך לים התיכון בסמוך לקיבוץ מעגן מיכאל ולכפר ג'סר א-זרקא. בתקופה הרומית נבנה באפיק הנחל סכר שהיווה בסיס למפעל מים מתוחכם שנועד להעלות את מפלס המים כדי שניתן יהיה להזרימם בכוח הכבידה אל העיר החשובה קיסריה באמצעות אמת המים ששרידיה המרשימים מוכרים היטב מחוף האקוודוקט.
חוסר התחזוקה של אתר הסכר עם השנים גרם ליצירת ביצה שהייתה ידועה בשם ביצת כבארה – שיובשה ברובה, אך האגם המכונה בריכת תמסח ונמצא בשטח שמורת הטבע נחל תנינים הוא שריד לאותה ביצה. שביל טיול באורך כ-1.5 קילומטרים הוכשר בגדתו הדרומית של הנחל, עד לשפך שלו לים. בשמורה אף מסלול הליכה "רטוב" באורך של 260 מטרים – בתוך קטע חצוב של אמת המים, שבו זורמים מי הנחל ועומקם 45 סנטימטרים.
למרות שמו – אין בנחל תנינים, אך בעבר הלא רחוק מי הנחל שרצו תנינים. עולה רגל נוצרי שביקר בארץ בשנת 1148 כתב כי "בנהר תנינים איומים והם שונאים את האדם יותר מכל חיה אחרת". בשנת 1877 נתפסה בנחל נקבת תנין ענקית שאורכה 3 מטר ובבטנה נמצאו 48 ביצים. התנין האחרון ניצוד בנחל בשנת 1912 – ושרידיו מוצגים כיום במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
מדרום לשפך הנחל לים מתנשא "תל תנינים" שעליו שרידי העיר קרוקודילופוליס שהוקמה בתקופה הפרסית (המאה ה-4 לפני הספירה). ליד התל, מעל שפך הנחל, בולט גשר אבן יפהפה – זהו גשר וילהלם, שנבנה ב-1898 לכבוד ביקורו של הקיסר הגרמני וילהלם השני, שביקש לעשות את דרכו מחיפה ליפו ברכיבה על סוס לאורך החוף. עם השנים חלק מהגשר, שנבנה על בסיס גשר רומי עתיק, התמוטט - אך לאחרונה הוא שוחזר ומאפשר מעבר בין שתי גדות הנחל.
הכניסה לשמורה בתשלום: 22 שקלים למבוגר, 9 שקלים לילד, חינם למנויי מטמון של רשות הטבע והגנים. יש להירשם לביקור מראש באתר רשות הטבע והגנים.
שני מעיינות ציוריים ונוף ירושלמי: פארק הסטף
סטף היה כפר ערבי בהרי ירושלים, על הצלע המזרחית של הר איתן אשר יורדת עד לנחל שורק. הכפר ננטש במלחמת העצמאות ונותר שומם עד ימינו. בשנות השמונים החלה קק"ל לשקם ולשחזר את מערכת המדרגות החקלאיות המסורתית, ובמסגרת הפרויקט נחפרו ונחשפו שני מעיינות שסיפקו מים לכפר – עין סטף ועין ביכורה, יחד עם התעלות שיצאו מהם ובריכות האגירה.
"שביל הכפר" המסומן בירוק חופף ברובו ל"שביל ישראל" ויורד ממרומי הר איתן (החנייה העליונה של סטף) אל נחל שורק. בדרך הוא מעניק הזדמנות להתרשם משני המעיינות שבאתר ומהמדרגות החקלאיות ויורד לחניה התחתונה. אפשר לשוב לחניה העליונה באותה הדרך, או ליצור מסלול מעגלי מעט ארוך (כ-3 קילומטרים במצטבר) אם חוזרים מעין ביכורה ב"שביל השומרות" (סימון אדום).
19 צפייה בגלריה
מראה שרידי הכפר סטף ממרומי "שביל הכפר"
(צילום: יעקב שקולניק, ארכיון הצילומים של קק"ל)
עין סטף מרוחק מהחניה כ-500 מטרים בלבד. מימיו נובעים מתוך ניקבה קצרה המחייבת זחילה כפופה במים רדודים, וממנה יוצאים המים אל הבריכה. כדי להגיע לעין ביכורה יש לשוב מעט צפונה בשביל צדדי המסומן צהוב. גם כאן ניתן להיכנס לניקבה, אך היא חשוכה ומחייבת שימוש בפנס. המשך השביל הצהוב מתחבר שוב אל השביל הירוק שדרכו ניתן לחזור לחניה העליונה, או לפנות אל השביל האדום שמוביל אל מסלול נוף על צלע ההר. הכניסה לפארק הסטף חופשית ואין צורך בתיאום מראש.
פורסם לראשונה: 08:27, 15.07.22
